12-10-2007, 12:45
|
|
|
חבר מתאריך: 09.10.04
הודעות: 211
|
|
שמע, אני יודע שבתור שריונר רואים דברים כאלה ודואגים קצת.. אבל דוגרי אני אגיד לך, אין ברצועה הרבה דברים כאלה - יש להם בעיקר "אלבנא", "אלבתאר" ו"אל יאסין" עד כמה שאני יודע, שאלו נשקים שמיוצרים ברצועת עזה עצמה ופגיעה שלהם בטנק היא יחסית נמוכה לטילי נ"ט מערביים.
בכל מקרה, אני יודע שיש כאן כאלה שלא רוצים להתפנות, כאלה שמפחדים משריון ומהיציאות והכל, אבל בתור מישהו שבשריון ולא הכי רצה ללכת לשם - אני הכי נהנה בעולם, והתכנון שלי (ושל המפקדים :] ) זה שאני אצא לקמ"ט (קורס מפקדי טנקים) ואולי, אם ירצה השם, לקצונה.
הקטע הוא שמפחדים מזה, אומרים ש"שריון זה חרא" וש"זה טחינה של שעות בטנק" ו"לא רואים את הבית" ועוד דברים כאלה, אבל רק כשמגיעים לביסלש ורואים את האנשים, המפקדים, הטנק עצמו (שהוא חיה לא נורמלית) ואת הביצועים שלו, מבינים שאתה נמצא באחד החילות היותר חשובים.
יותר מזה, פעם רציתי חי"ר.. רק חי"ר.. אבל ברגע שאתה רואה את הביצועים של הטנק אתה מבין שה-m16 המנוסר שירית בו לפני חודשיים הוא כלום לעומת הטנק, אשכרה כלום.
לסיום אני רק אגיד שכל החבר'ה מהמחזור שלי איכותיים, בשתי הפלוגות שנמצאות במבנה שלנו (401 שליטה! אין על הסימן 4ב'). כולם, אחד אחד, גברים, ואני אשכרה נהנה בכל המסלול הזה, גם כשקשה, וגם כשאתה רץ מאות מטרים ואין לך אוויר יותר לנשום, וגם כשאתה במצב 2 40 או 50 דקות ואתה כבר לא מרגיש את הידיים.. זה הסיפוק, זה ההרגשה שהתגברת על הכל למרות שהיה קשה.
המפקדים מצויינים, זה כן, והמשמעת קשה אבל כמו שצריך.. בכלליות אני אוהב את המקום, למרות האוכל שלא תמיד אכיל ולמרות שלפעמים לא יושנים כמו שצריך.. ככה זה קרבי.
וואי, אני לא מאמין שעוד שבועיים השריונרים של אוגוסט 07 הם לא הכי צעירים :]
|