 |
13-08-2021, 04:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
|
|
מצאתי קצת פרטים שלדעתי יהיו רלוונטים עבורך מתוך תקציר פסק דין שעסק בתביעת פיצויים של תושב עזה שנפגע במהומות.
לקוח מתוך האתר הבא:
https://www.fridmanwork.com/ADVX-lawyer108343.html
ציטוט:
תחקיר אלוף הפיקוד מתאר לו"ז בסיסי של יום האירוע (17.7.1994) כדלקמן:
"1. 01:30 התפרעות מקומית מאזור הפרדס מדר' לחניון האוטובוסים.
2. 03:30-04:00 התפרעות 1 בשרוול.
3. 04:30-11:30:
4:30-6:00 - התפרעות בשרוול, הדיפת מתפרעים לחניון הפג'ו, והוצאת עמדת פז.
6:00-7:00 - הוצאת המתפרעים לחניון הפג'ו, וחילוץ 3 כלים באזור עמדת פז.
07:00-8:00 - פגיעה בתחנת פז, הדיפת המקומיים והמשטרה הפלסטינאית דרומה, בין גלב לעמדת פז, העברת אחריות למשטרה הפלסטינאית התקפלות לתחנת הדלק פז (רגיעה).
8:00-9:30 - התכתשות באזור פז, ועל טנצ'ר עם הנגמשים עד לאזור השרוול (רגיעה)
9:30-11:30 - ארוע חניון האוטובוסים, ירו על מ"פ...מארב ירי על מ"פ...ירי ופציעת מפקד ימ"ס.
4. 13:00-15:15 - אירוע כבאית"
בתחקיר מפורט לוח זמנים המתאר את פעולת המשטרה הפלסטינית לאורך האירוע:
"א) 01:30-07:00 - אי ביצוע משימתם עפ"י ההסכם ועפ"י ההסכמות בעל"פ שהוגשו (נטולי עניין).
ב) 07:00-09:30 - חוצצים, מגינים משתפים פעולה עם המקומיים בהסכמה בשתיקה למעשיהם, מונעים בפועל ובאיומי נשק (כולל ירי של חריגים) את פעולת כוחותינו.
ג) 09:30-11:30 - מפירים ההסכם וההסכמות ע"י כניסה באש לחניון האוטובוסים, השתתפות בביזה וירי מכוון ע"מ לפגועה לעבר כוחותינו.
ד) 12:30-15:00 - תקלת תאום בהחלפת הכוחות ומתן מעבר למקומיים צפונה, ירי על כוחותינו" (נ/5).
על פי דוחות אלה, עולה בבירור כי בשעה הנטענת על ידי התובע, היינו, בין השעה 7.00 ל7.30 הייתה הפעולה המלחמתית בעיצומה.
כך, מתוארת בדוח פגיעה בתחנת דלק וכן הדיפה של שוטרים ואזרחים פלסטינאים מאזור התחנה. כן מתואר איומים בנשק וכן ירי לעבר חיילי צה"ל ומשמר הגבול, שמטבע הדברים יצר סיכון ממשי לחייהם ולגופם של אנשי כוחות הביטחון.
21. אם לא די באמור עד כה, הרי שפירוט האירועים כפי שתואר בתחקיר הכולל התייחסות של ניצב פארס, אינם מותירים עוד כל מקום לספק : "הגעתי בסביבות 07:30 למחסום ארז חובר לרוני מ"פ...חובר למח"ט. מתבצעת הסתערות בליווי ירי חי' באויר בכדי לחלץ את הגיפים התקועים. תמונת מצב שוטרים פלסטינאים כחייץ בין כוחתנו לבין בשוטרים". בהמשך התחקיר יש התייחסות של המח"ט, שאול אריאלי, לפיה "בשלב זה חלה תפנית. השוטרים הפלסטינאים מובילים את ההמון לעבר תחנת הדלק ומתבצע ניסיון שריפת התחנה, ו[ל]פיכך בוצעה הסתערות של כוחינו עד גלב...ההסתערות בוצעה תוך כדי ירי י באויר ויכול להיות שחלק מכוחותינו ירה לעבר המקומיים. בשעה 7:00 מהרגע שהיה ברור שהשוטרים הפלסטינאים הם לא רק גורם מפריע אלא גם מסייע למקומיים, החלטתי להקפיץ גדוד מטכלי. בשעה 8:00 החלטתי להקפיץ הנגמ"שים על מנת לשדר לשוטרים הפלסטינאים שאנו בעמדת כוח משמעותית במידה וינסו לפתוח באש מכוונת אלינו" (הדגשות שלי י.ו).
כלומר, כבר בשעה הנטענת על ידי התובע, היו התפרעויות שכללו ניסיון מצד ההמון לשרוף את התחנה, ירי לעבר כוחותינו, וניסיון של החיילים לחלץ ג'יפים צבאיים שנתקעו בין ההמונים המתפרעים. אירועים אלו יצרו בוודאי סכנה מוחשית לחיי חיילי כוחות הביטחון.
22. תמונה זו מתקבלת אף מעדויות העדים בפני. כך, כשנשאל ניצב פארס לגבי טענת התובע כי במקום האירוע הייתה פעולה מלחמתית רק החל מהשעה 10:00 או 11:00 בבוקר, השיב כדלקמן: "...הרבה לפני השעה 7:00 בבוקר הגעתי למחסום ארז, התעדכנתי...התעדכנתי ונכנסתי יותר פנימה לכוחות לאיזור תחנת הדלק, וראיתי גוג ומגוג, וזה היה בסביבות השעה 7 בבוקר. היה מצב של עשרות אלפים זורקים אבנים, יש ירי מכל הכיוונים, יש חלק שמפזרים הפגנות ושוטרים פלסטינאים גם מנסים להרגיע את ההמון..." (פרוטוקול מיום 27.4.2008, עמ' 13). ובהמשך: "...כמה ג'יפים שלנו נתפסו בתוך ההמון, בסביבות 7 בבוקר, מתחנת הדלק משהו כמו 100 מטר דרומה, תפוס כוח שלנו בפנים מוקף המונים, אלפים, משטרה פלסטינאית מנסה לעזור להם, והמון זורק עליהם אבנים. אני ראיתי תמונת מצב קשה מאוד זו, ירי, לקחתי את כל המפקדים יחד עם המח"ט כל מי שהיה שם, אמרתי שהתפקיד שלי קודם כל להרגיע את המצב שלא יהיה הרוגים ולהוציא את הגיפים החוצה שהיו לכודים. כי הייתה סכנת חיים ממשית עליהם...עשינו הסתערות זה היה בין 7 ל-8 בבוקר, ההסתערות לוותה בהודעות שלי בערבית ברמקולים להמון להתפזר וגם דיברתי באופן אישי עם המשטרה במכשיר הקשר שלא יהיה אש על אש...אני חוזר ואומר כי בין השעה 7- ל-8 לא רק שהיתה לחימה, זה היה ממש גוג ומגוג. אני הייתי בעזה ובאיזור, אני מכיר הפגנות, אבל ד בר כזה קשה עוד לא ראיתי. ואני סבור שהצלחנו לחסוך בפגיעות בנפש בשני הצדדים.... לדוגמה בג'יפ שלי אישי שבו הייתי חטפתי 27 כדורים ולכן אני זוכר את האירוע" (שם, עמ' 14).
ניצב פארס הוסיף, כי על אף שהייתה הידברות עם המשטרה הפלסטינית והיו ניסיונות מצידה להשליט סדר, "...הם לא שלטו בכוחות שלהם. והשוטרים הפלס[ט]ינאים ירו עלינו, כולל עלי, מטווח אפס, מטווחים קצרים" (שם, עמ' 16).
הדברים מדברים בעדם וכל מילה נוספת מיותרת.
23. אוסיף עוד כי עדותו של ניצב פארס הותירה עלי רושם מהימן ביותר, כמו גם יתר עדי הנתבעת אשר העידו על השתלשלות האירועים. כך, העיד מר אמנון ווהבי, אשר נפצע בשעה 07:15, במהלך ההסתערות המתוארת, כדלקמן: "כשאני הגעתי לאיזור תחנת הדלק פז, מה שאני ראיתי, בזמן שהגעתי, זה עשרות מתפרעים שנמצאים בקו של תחנת הדלק פז בפרדסים המזרחיים וחוסמים את ציר טנצ'ר כאשר הצבא עם שני נגמשים נמצא על ציר טנצ'ר לכיוון הפרדסים וכוחות מג"ב שהיו מצומצמים מאוד עד שהגענו, שההמונים נמצאים על הציר מהקו של תחנת דלק פז לכיוון דרום, זו היתה תמונת המצב שאני הגעתי לתחנת הדלק, וזה היה בערך בשעה 06:15" (פרוטוקול מיום 27.4.2008, עמ' 21). ווהבי מתאר שתי הסתערויות שבוצעו על מנת להדוף את ההמון. ראשונה מיד עם בואו עד השעה 6:40 או 6:45, ושנייה, ההסתערות שהוזכרה על ידי ניצב פארס, במהלכה הוא אף נפצע כאמור. ווהבי מתייחס גם למטרת ההסתערות השנייה: "...היינו בתחנת דלק פז, המתפרעים והערכת המצב שהתבהרה לנו, הכוונה שלהם היתה לעלות על תחנת דלק פז ומשם הדרך לכל המפעלים של אזור תעשיה ארז, פתוחה, והיה ברור לנו שאם לא הודפים אותם דרומה הם פורצים את הדרך ולא רק נעמוד במשימה שלנו, הם יפרצו את הדרך ויכנסו לישראל" (שם, 22).
בתצהירו הצהיר ווהבי כדלקמן: "בשעה 7:15 לערך נפצעתי מאבנים, ברזלים ומקלות; כאשר נפצעתי הינו בשלב שבו ניסינו להדוף את הפלסטינאים לעבר המחסום הפלסטינאי. הצלחנו להדוף את המתפרעים לאזור המחסום וקיבלנו הוראה לשוב אחרונית - צפונה. הג'יפ שלי שקע בחולות והתחפר כך שלא יכולתי לחלצו ולשוב אחורנית. בשלב זה הקיפו את הג'יפ מאות רבות של אנשים אשר השליכו עלינו מטווח 0 סלעים אבנים ברזלים ומקלות. אנו הגבנו באלפ"ה ואני יריתי באוויר. במהלך הסיטואציה הזו [נ]מצאנו במצב של סכנת חיים ממשית. כל הצוות נפצע ואני היחיד שיכולתי להגיב. היינו מוקפים בהמונים מספר דקות על שהגיע כוח מג"ב אחר בפיקודו של פקד מאדי זוהדי אשר חילץ אותנו. נפצעתי פעם נוספת באותו אירוע באזור תחנת הדלק פז כתוצאה של אבן אשר פגע בעיני ואז גם פוניתי לביה"ח".
24. כן ראו עדות מפקד החטיבה אל"מ שאול אריאלי אשר העיד, בין היתר, כי האירועים המתועדים בקלטת נ/4, אירעו בפועל בין השעות 7:00 ל-12:00. כן העיד כי: "יש שם קטע אחד שמצולם ומתייחס להסתערות שהיתה שם, או ריצה עם נשקים על ידי חיילי מג"ב שהיו צמודים אלי באותו אירוע. חיילים המצולמים עם השכפצים הלבנים. האירוע התרחש בדיוק באיזור בו התביעה עוסקת, קרי תחנת הדלק ואני הייתי נוכח בנקודה עצמה בתחנת הדלק באותה שעה...הקטע המצולם בקלטת שמתייחס לאירוע בתחנת הדלק אירע בין השעה 7:00-7:30 בבוקר. אני הייתי נוכח בדיוק בזמן הזה בתחנת הדלק. אני פיקדתי על הכוחות" (פרוטוקול מיום 27.3.2008, עמ' 3). בהמשך נשאל מר אריאלי לגבי התייחסות לוח הזמנים שבתחקיר לרגיעה (בסוגריים) והשיב כדלקמן: "קודם כל דיברתי על הגל השני של השיא, בין 7:00-8:00 זה הקטע עם אותם חיילי מג"ב, והשכפצים שרואים בקלטת, שמתייחס בדיוק לזמן הזה. ב-8:00 היתה רגיעה של מספר דקות, ושוב התחילה התכתשות כפי שאתה רואה בסעיף ד'. יש אירועים מסויימים ויש רגיעה של מספר דקות. ולכן האירוע הספציפי של התביעה, אם הוא אכן קרה בין 7:00-7:30 זה היה בזמן שהייתי עם הכוחות שלי בתחנת הדלק פז" (שם, עמ' 5). בהמשך נשאל האם זה נכון שעד לשעה 9:30 לא נורתה ירייה אחת על ידי שוטרים פלסטינאים, והוא השיב: "אני שולל זאת באופן מוחלט...אני לא צריך לעיין ביומן כדי לומר לך שהיו יריות לפני 9:30, כי עלי נורו יריות מהמשטרה הפלסטינית בשעות הבוקר עד 09:30 ולכן אני לא צריך לבדוק זאת ביומן, לרבות פגיעות בג'יפ שמאחוריו עמדתי, זה היה לפני 9:30, אני גם עכשיו מסתכל ביומן ומקריא דיווח משעה 07:30 שם כתוב "לציין שהפרות הסדר היו מלוות בירי של המשטרה הפלסטינית לעברנו, ירי על מנת לפגוע..." (תחקיר של פלוגה כ"ז של מג"ב עמ' X סומן על ידי בית המשפט)" (שם, עמ' 6).
|
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
