במקור נכתב על ידי הנשר הקטן
הערה לגבי החימום בפעילות פיזית בחורף.
כשאתה מבצע פעילות פיזית בחורף,ללא ביגוד מבודד מתאים,הסיכון לחטוף מכת קור הוא גבוה בהרבה.ובמקרים נדירים,יש סיפורים על אנשים שחטפו מכת חום בחורף עקב בידוד יתר.
(מי שזה לא מעניין אותו,שיפסיק לקרוא כאן)
אז רק בקצרה על מנגנון הקירור של הגוף: ישנם 2 מנגנונים שפועלים במשולב,הראשון הוא מנגנון ההזעה,והשני גורם להרחבת כלי דם פריפריים וקירובם אל פני העור (וזו הסיבה שמסמיקים בחום).
שני המנגנונים האלה במשולב,מגבירים את שטח העור הנחשף לאוויר קר,ובכך מקררים את הגוף.
זה לא מדוייק. התנדפות הזיעה המופרשת מבלוטות הזיעה בעור אל פני השטח היא שגורמת לסילוק החום משטח פני העור, והרחבת כלי הדם מסייעת בכך שכלי הדם שנמצאים בעור קרוב לפני השטח מתרחבים על מנת שהחום בדם יעבור ממנו אל העור ומשם יתנדף, ובכך דם חם יותר מגיע אל פני העור, מתקרר, ממשיך בדרכו אל הגוף וחוזר חלילה.. שני גורמים אלו אינם מגבירים את שטח העור אלה נעזרים בו כתחנת מעבר לסילוק החום מהגוף אל האויר.
במהלך פעילות פיזית,מופעלים שני המנגנונים האלה.כתוצאה מכך "נאבד" הרבה מחום הגוף אל האוויר.כשמבצעים פעילות פזית,הדבר מועיל וגורם שלא נחטוף מכת חום,אך במצב של מנוחה אחרי אימון,כאשר בחוץ יש מזג אוויר קר,הגוף מפסיק לחמם את עצמו,אך מנגנון הקירור עדיין עובד למספר דקות.כתוצאה מכך,ללא בידוד מתאים,הגוף מאבד חום במהירות גבוהה,שיכולה לגרום למכת קור תוך זמן לא ארוך.
גם כן אינו מדוייק. הגוף לעולם אינו מפסיק לחמם את עצמו. עצם יצור האנרגיה בתאים משמעו שהגוף לא יפסיק לעולם לחמם את עצמו. הירידה בטמפ' הגוף נובעת משיעור סילוק החום מהגוף ע"י המנגנונים הנ"ל גבוה יותר מאשר שיעור יצור החום ע"י התהליכים האנרגטיים בתאים.
הצד השני הוא,שמי שמבצע פעילות פיזית אינטנסיבית עם בגדים מבודדים וחמים,מונע את איבוד החום מהגוף לסביבה במהלך הפעילות,ועלול להגיע למצב של היפרתרמיה (מכת חום).
לכן ההמלצה היא לבצע את הפעילות הפיזית,גם בקור,בבגדי ספורט קצרים,ומיד אחר כך,ללבוש בגדים ארוכים ומחממים כדי למנוע את המצב של מכת חום תוך כדי אימון,ושל מכת קור אחריו.
|