מארגן טקס קבלת הפנים לסאדאת מת בגיל 97

רחבעם עמיר, אחד מאחרוני צנחני היישוב, שימש במשך שנים כאיש משרד החוץ והיה הראשון שקיבל את פניו של נשיא מצרים בארץ. בתו: "הוא נכנס למטוס, ועד שיצא זה נראה לנו כמו נצח"
מאור בוכניק

רחבעם עמיר (זבלודובסקי), מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש משרד החוץ שהיה אמון על עריכת טקסי קבלת הפנים של אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בסוף שנות השבעים, נפטר הלילה (ו') בגיל 97. הוא הובא למנוחות היום בבית העלמין במושבה יבנאל.


עמיר נולד ב-1916 בליטא ועלה לארץ בשנת 1935. כאן הכיר את אשתו אביטל ונולדו להם שתי בנות: שלומית ודליה. לימים הפך לאיש משרד חוץ ושימש בין היתר כקונסול כללי בלונדון, ציר ישראל בפולין. לאחר שלוש שנים בוורשה הוא עבר למשרד ראש הממשלה שם ייעץ לדוד בן גוריון ולאחר מכן ללוי אשכול, ועם תום תפקידו ניהל את המחלקה לחינוך יהודי בגולה בסוכנות היהודית.


לאחר מלחמת ששת הימים מונה עמיר לקונסול הכללי בניו יורק, שם שהה שלוש שנים שלאחריהן מונה לשגריר ישראל בתאילנד. אירוע בולט בתקופת כהונתו היה השתלטות ארגון ספטמבר השחור על בניין השגרירות בבנקוק, שאותה הצליח עמיר לסיים במשא ומתן לאחר יממה, מבלי נפגעים ומבלי צורך להשתמש בכוח. בין היתר, התאפשר הדבר הודות להתערבות מלך תאילנד ושיתוף פעולה נדיר עם השגריר המצרי.



בשנת 1975 הפך עמיר לראש הטקס במשרד החוץ. הוא ניהל ביקורים רשמיים, בהם של נשיא ארה"ב דאז, ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת בביקורו ההיסטורי בירושלים בשנת 1977."ידענו שההיסטוריה עוברת בתוך הבית שלנו", סיפרה בתו שולמית זרמי על ההכנות לביקור סאדאת בבירה. "ברגע ששמעתי ברדיו שהוא מגיע, עליתי מרחובות לבית של ההורים בירושלים. 48 שעות הפכו לרצף אחד. אבא קיבל הודעות שהוא צריך להכין את השטיח האדום, לתפור דגלים ולהביא את תווי ההמנון המצרי בשביל תזמורת צה"ל תחת שרביטו של זיקו גרציאני".


עמיר היה זה שנכנס אל המטוס המצרי בעת נחיתתו ב-1977 וקיבל את פני סאדאת."ברגע שאבא נכנס לא ידענו מה יקרה. עד שהוא יצא ממנו חזרה, זה נראה לנו כמו נצח", סיפרה בתו. "חיכינו לו בבית כשהוא בא להחליף עניבה או חליפה. כשהוא חזר מהטקס הביתה ונכנס למחרת לסניף הדואר, כולם שם מחאו לו כפיים. הוא קיבל מכתבי הוקרה מאנשים בעולם".

עמיר סיפר על אותו אירוע: "היו לחצים לקבל הזמנות לטקסים ולסעודת הערב החגיגית בכנסת. אני חושב שהטקס בלוד היה מכובד. כל אחד ידע בדיוק את מקומו ותפקידו והיה בכך ערובה להצלחת המבצע".

עמיר השתתף גם במלחמת העולם השנייה וצנח מעבר לקווי הצבא הגרמני. "את קורס הצניחה הראשון הוא עשה ליד קהיר, אבל הוא שבר את הרגל תוך כדי הצניחה", סיפרה זרמי. "מכיוון שאסור היה לו לספר שהשתתף בקורס צניחה, הוא אמר שנפלה עליו מכונת כתיבה. אבא השלים את הקורס אחרי כמה חודשים ברמת דוד, וצנח מבצעית ב-44' בסלובניה כדי להצטרף לפרטיזנים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4364361,00.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ענק

יהי זכרו ברוך

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.