20-10-2007, 17:40
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
"העין השביעית" מקדיש גליון שלם לתקיפת "ישראל היום"
"העין השביעית" הוא כתב-עת בענייני תקשורת ועיתונות, שיוצא מטעם "המכון הישראלי לדמוקרטיה,
מדי חודשיים.
גליונו האחרון נקרא "גשם של נייר", והוא כולל סדרה של התקפות כנגד "ישראל היום", היומון החדש
בעריכת עמוס רגב, שמופץ ברבע מליון עותקים מדי יום (למעט ימי ששי), לעשרות אלפי בתים,
ולריכוזי אוכלוסייה בערים הגדולות.
הגיליון מחולק לחמש:
1. טור העורך, חתן פרס ישראל לעיתונות, נחום ברנע
http://www.idi.org.il/hebrew/sevent...eye.asp?id=3422
2. "החינמונים באים", ובו הכתבות:
זכות הקיום של "ישראל היום" | חנוך מרמרי
חינמון נולד | שוקי טאוסיג ורן בנימיני
חינם: כמה זה עולה לנו | דן כספי
ושתי כתבות כלליות יותר אודות המפיצים והמצאת עיתונות החינם בשוודיה.
3. טורים
4. כתבות
ובהן שתיים המתמקדות בדרכי ההתמודדות של ידיעות ומעריב עם האוייב החדש...
5. מדורים
מי שמעוניין בגיליון המלא בקובץ אקרובט:
http://www.idi.org.il/hebrew/download.asp?id=943
--------------------------------------------------------
ההיסטריה של מה שמכונה כאן בשם "התקשורת הממוסדת", צריכה לסקרן את כולנו, בעיקר הטור
המשעשע של נחום ברנע, חתן פרס ישראל. אודה שאיני קורא כתב-עת פתטי זה (שמשמש לרוב
כדי לרחוץ את מצפונם של עיתונאים, אחרי שהפרו כללי אתיקה במשך חודשים, ואז הם חשים
צורך לכתוב מאמר נוקב עעל כך ש"יש להפיק לקחים", באותו כת-עת זניח...), אשר מוצא לאור
ע"י גורם מזוהה פוליטית באופן חד-משמעי (הדבר היחיד שמחבר בין המכון הישראל לדמוקרטיה,
לבין הרעיון שעומד מאחורי המושג "דמוקרטיה", הוא השם בלבד). במאמרו של ברנע נתקלתי
תודות לקריאת מאמרו של נרי אבנרי באתרו של יואב יצחק
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-...ml?tag=17-52-59
ואחרי גיגול קל, הגעתי למאמר של ברנע, ושם נדהמתי לגלות שאין גבול למעמקי חוסר הבושה של
ידידו הקרוב של אולמרט. האיש שהיה מוכן לפגוע במשפחה שכולה כדי לסייע לאולמרט במלחמתו
כנגד חושף השחיתות, ד"ר זליכה, התעלה על עצמו, ובמאמץ נואש להגן על עיתונו, היה מוכן להפוך
כתב-עת שמתיימר להיות מקצועי, לכלי שרת שמוכיח את אשר אמר ב"ג על התקשורת בעבר
(הוא טען שעיתון פרטי זה גביר שמעסיק כמה לבלרים שכותבים עבורו...).
ברנע מודע היטב לסכנה הנוראה שמהווה "ישראל היום" לאחיזת החנק של ה"מאפיה האסוציאטיבית ", כפי שמכנה אותה אורי אורבך (כוונתו היא שאין צורך לתת לעיתונאים הוראה מה
לכתוב, שכן לכולם ברור מראש מהי רוח המפקד...), ועל כן הוא מוביל ניסיון הסתערות על "ישראל
היום" כביכול בשם האיכות והסטנדרטים העיתונאיים. האיש הזה, שבשנה וחצי האחרונות נטל חלק
בקמפיין עצום להגנה על ראש ממשלה מפני כל האשמה בשחיתות, ושעיתונו נזכר רק לספר לנו
במה בעצם חשוד אולמרט בנוגע לבל"ל, מעז להתלונן כנגד עיתון שבעליו הוא חבר של ביבי...
המאמרים המרגשים על ה"חינמונים", באים להסביר לנו שזוהי הזניית העיתונות, שכן מה שמקבלים
בחינם, אינו שווה גרוש...
זוהי טענה יפה ואצילית, ואני מניח שברנע שמח לבשר אותה למעסיקו מוזס, בכל הנוגע לווינט...
המציאות היא שמי שנחשף ל"ישראל היום" יודע אינו נופל במאומה משני היומונים האחרים, ושאצלו
קל בהרבה לקבל מידע ששני העיתונים האחרים פשוט מסתירים.
הערה אחרונה: רוב המאמרים ב"עין השביעית" נכתבו לפני חודש פלוס, והם שמחים לבשר אודות
"קשיי ההפצה" של העיתון החדש. למרבה צערם, אני יכול להעיד באופן אישי שבכל בוקר בשעה
5, העיתון מגיע לפתח דלתי, הרבה לפני ששני העיתונים האחרים מגיעים לפתח השכנים המנויים
עליהם (עדיין.. לא נראה שיישארו להם הרבה מנויים בתשלום כאשר העיתון מגיע לפתח הדלת
בחינם...).
מערכת ההפצה של העיון היא כיום מצויינת, ואפשר לברך על כך - פלורליזם בתקשורת אולי מפחיד
את המקארתיסטים ב"עין השביעית", אבל לשאר עם ישראל יש רק מה להרוויח מכך...
|