לבן שאול, הברמן של הפורום וכל מי שרוצה לתרום:

חוזה שכירות של דירת מגורים תם לאחר שנת שכירות. השוכרת עזבה את המושכר כפי שקיבלה אותו, אין לשוכרת חובות בגין המושכר (חשבונות חשמל, ארנונה וכו') וכל אותם חשבונות עברו על שם בעלת הבית. עד כאן הכל ממש לפי הספר.

השוכרת התקשרה לבעלת הבית כדי להזכיר לה שהיא צריכה להחזיר את הבטחונות (שלושה שטרי בטחון בסך מצטבר של 20,000 ש"ח ושלושה צ'קים פתוחים לפקודת נותני שרותים, כגון:חברת החשמל) וכמו כן עליה להשיב לשוכרת הפרשי שכירות בסך כ- 500 ש"ח בגין הפרשי שער דולר.

כאשר בעלת הבית הבינה שעליה להשיב לשוכרת כסף היה זה כהצגת סדין אדום לשור עצבני במיוחד. בעלת הבית קיללה את השוכרת והודיע לה שבמהלך שנת השכירות בוצעו תיקונים בדירה בסך של כ-600 ש"ח (שלא היו ולא נבראו) ולכן היא שומרת לעצמה את ההפרשים והבטחונות.

כאשר שוחחתי אני עם בעלת הדירה בקשתי לראות קבלות בגין אותם תיקונים. כמובן שאין לה מה להציג. הטענה שלה היא ש" קבלות עולות הרבה כסף בגלל המע"מ ". בקשתי ממנה שתביא את אנשי המקצוע שלטענתה ביצעו תקונים או שתחתים אותם על נייר כלשהו. היא טענה ש" לאנשי מקצוע יש הרבה עבודה ולכן לא ניתן לצפות מהם לזכור כל לקוח ".

יודגש כי בחוזה השכירות אין סעיף האומר כי בעלת הדירה יכולה לחלט הפרשים לטובת השוכר אלא עליה להגיש דרישה בכתב ואח"כ תביעה.

ועכשיו לשאלתי העיקרית, לאיזה בית דין על השוכרת לפנות במצב שנוצר: לבית דין לשכירות או לבית דין לתביעות קטנות?

עד כמה שידוע לי בית דין לשכירות מתעסק רק עם אנשים שנמצאים בסטטוס של שוכר-משכיר והוא נוגע לנושאים כגון הפחתת דמי שכירות ותיקונים במושכר.
האם בית דין לתביעות קטנות יסכים לקחת על עצמו את הטיפול בעניין או שהוא יגלגל אותו לסמכות משפטית אחרת?
האם העובדה שסך שטרי החוב שבידי בעלת הבית עומד על 20,000 ש"ח בעוד שתביעה לתשלום המוגשת לבית דין לתביעות קטנות עומדת על סך מקסימלי של כ- 18,000 ש"ח בלבד תגרום לבין הדין לתביעות קטנות לא לטפל בעניין?

בתודה מראש

אתה טועה בעלת הבית יכולה להגיש את השטרות ישירות להוצאה לפועל, וזה מסוכן מאד לחתום.
מה שצריך לעשות הוא אך ורק נושא אחד, אך הוא חשוב: לשלוח לה מבעוד מועד מכתב דרישה מנומק ומפורט ענייני. במכתב הדרישה יש לכלול גם את עמדת המשכירה. "'נדהמתי לגלות שאת דורשת כעת סכום של 600 ש'. אני דוחה אותו בתוקף והוא מצוץ מן האצבע.... להיפך... את נדרשת בזאת להחזיר את הבטחונות ללא דיחוי... ולא אנו נפנה לאינסטנציה הנכונה, עניין שיעלה לך הוצאות וטירחה
מה הסיבה שאיני עומד על מכתב זה. בהוצאה לפועל יתנו חברתךה אפשרות להגיב. אם ישנו מכתב מבעוד מועד היא כנראה תקבל רשות להגן. או אז המשמעות כמעט כמו הליך רגיל ויש מספיק זמן להתווכח על הסכום הנכון.
במקביל ניתן להגיש נגד המשכירה תביעה בבית הדין לתביעות קטנות. אני נגד כי אני חושש מהמהלך הנגדי של זו שאוחזת בשטרו. לכן הייתי שולח את המכתב המומלץ - שכנראה ייתר את המשך המאבק.

אני מאוד מודה לך על התשובה המעמיקה. אפעל בהתאם ואעדכן בהמשך.

זה פשוט כ"כ מייאש. אני כל הזמן שומע וקורא על בעלי בתים שמוציאים שם רע לאוכלוסיה שמשכירה נכסים ועכשיו זה פתאום מתגשם מולי.

כשאני קורא אשכולות ותגובות של חבר'ה בפרש בהקשר של שכירות זה כאילו שהם בכלל לא מעלים על דעתם שיש בעלי דירות שהם בני אדם נחמדים. יש בעלי דירות שמתייחסים בצורה מכובדת לשוכרים, שמתקנים מיד כשצריך, שמסכימים להוריד/לשנות סעיפים בחוזה ואפילו מוותרים על הפרשים אם השוכר היה בן אדם שטיפל בדירה בצורה בלתי רגילה (הקפיד לנקות, שילם תמיד בזמן, לא גרם עוגמת נפש לשכנים בבנין).

אני אישית תמיד מייעץ לבעלי דירות להעמיס את חוזה השכירות בסנקציות אבל לעשות מאמץ מכוון שלא להשתמש בהם. נכון שלשוכר אסור לעשות הפרות אבל כולנו יודעים שלא כל הפרה היא בגדר יהרג ובל יעבור וזה שהשוכר שלך הכניס חתול למרות שאסור לו לא אומר שאתה פשוט חייב לקנוס אותו ב- 150 ש"ח כי כתוב בחוזה שהכנסת חיה לדירה זו הפרה יסודית שמזכה בפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק ממשי.

הקנסות ו"ההפחדות" מיועדות כדי לטפל בשוכרים שאחרי שהם נכנסו לדירה התגלו כאנשים לא אמינים ו/או בעיתיים וכמובן גם כדי תמיד להזכיר לשוכר שחשוב מאוד להקפיד למלא את המחוייבויות שלו.