12-10-2007, 20:29
|
|
|
חבר מתאריך: 07.12.06
הודעות: 2,246
|
|
תאמין לי שאני לא מקבל מבטים של תדהמה והערצה כל פעם שאני נוסע הבייתה. יותר מזה, אחרי חודשיים וחצי של טירונות יש עלי מעט מאוד סימנים שיזהו אותי בתור לוחם (וגם אלה שישנם לא נורא מובהקים), בטח שפחות משיש על הנח"לאוי מאוג' 07 שעולה איתי על האוטובוס. אז נכון, הייתי רוצה את הנשק שלי עלי, ואת הכומתה והסיכות של היחידה כדי להרשים את הג'ינג'ית החמודה מחמ"ן שעומדת לידי, אבל בגדול, אני ממילא עייף מדי ובעיקר מתנחם בזה שאני יודע מה אני עושה, אני גאה על המקום שאני נמצא בו ושאני עוד שעה-שעה וחצי בבית. ככה אני מרגיש.
לגבי היחצ"נות-אני לא יודע עד כמה תקציב חטיבתי קשור לביקוש של החטיבה, אבל אם כבר לפרסם, אז שיפרסמו חילות שבאמת צריכים את זה. ברוך השם לכומתות הסטיקלייט לא חסר כבוד.
_____________________________________
מוכ"י
נערך לאחרונה ע"י AcidicJimmy בתאריך 12-10-2007 בשעה 20:32.
|