05-10-2007, 02:14
|
|
|
חבר מתאריך: 01.09.05
הודעות: 50
|
|
לפני כמה שנים (עוד בתקופת התיכון) כתבתי "מאמר-דעה" קצר בקשר לצמחונות במסגרת שיעורי סוציולוגיה, וזה מאמר שאני מאמין בכל מילה שכתובה בו עד היום, וחשבתי שיהיה נחמד לפרסם אותו כאן...
*אני רוצה לציין שהמאמר מכיל כמה דימויים וביטויים לא נעימים ומעליבים בקשר לאנשים צמחונים וזה נובע אך ורק מהעובדה שהמאמר נכתב כשהייתי צעיר יותר וגס יותר.. חחח
לכן אני מבקש לא להיעלב מהכתוב בשום צורה ולהתייחס לביטויים הבוטים כדבר לא רלוונטי, כי אין לי שום בעיה עם צמחונים בשום אופן.
המאמר:
הצמחונות היא צעד של מחאה (ציבורית או אישית) והיא נובעת משתי סיבות עיקריות -
1- אמונה ש"זה הוגן" (בלי סיבה בעצם), 2- מתוך אידיאולוגיה.
אדם שצמחוני מהסיבה הראשונה (ללא סיבה, או מתוך אמונה ש"זה הוגן" אבל בלי מניע אידיאולוגי), הוא אדם שרמת האינטיליגנציה שלו שואפת לאפס ולא משתווה לזו של בבון זקן וחולה בגן חיות.
איך ייתכן שאדם ינקוט בצעד מחאתי בלי שיהיה לו מניע או מושג כלשהו על סיבת המחאה? זה שווה ערך לאדם ששוכנע להפגין אבל לא יודע מה רשום בשלט שהוא מחזיק ועל מה בעצם הוא מפגין!
אדם שצמחוני מהסיבה השנייה הוא אמנם כנראה אדם חזק שראוי להערכה, אבל המחאה שלו נובעת מהאויב הגדול ביותר של ההגיון - הפנאטיות.
עצם המחשבה שאי-אכילת בשר תגרום לכך שאפילו בעל חיים אדם פחות יישחט בעולם היא מחשבה חסרת הגיון וחסרת סיכויים, בעולם שכולו בלי יוצא מן הכלל נשלט ע"י הכלכלה ודעת הרוב. ייתכן שאותו אדם לא מקווה לגרום לשינוי אבל גם לא רוצה לתת יד למה שלדעתו היא זוועה, ולכן הוא לא אוכל בשר מטעמי מצפון. במקרה הזה הוא אולי לא פנאט אבל הוא ללא ספק טיפש או לפחות "עיוור" לסביבה שבה הוא חי, כי ההפסד הבריאותי הוא כולו שלו. לכן צמחונות מטעמים אידיאולוגיים היא ברוב המקרים חסרת הגיון ובשאר המקרים פשוט טיפשית.
|