בחילות הקולוניאליים הבריטיים היו חמישה מעמדות: קצינים בריטיים, נגדים בריטיים, קצינים מקומיים,
נגדים מקומיים וחפ"שים. מעמדות אלו הופרדו באמצעות נהלים קשוחים והפרדה עקבית במגורים, בחדרי
אוכל, במשכורת, בלבוש, וכן הלאה.
בניגוד לקצונה הבריטית, שכמעט כל אנשיה עברו דרך אקדמיות לקצונה, ומעולם לא שירתו כחוגרים
או נגדים, היו הקצינים המקומיים מקודמים מתוך שורות החיילים (אחרי שמילאו תפקיד כנגדים), ולכן
הייתה חשיבות גדולה לטיפוחם כמודל עבור החפ"ש, במטרה להראות לו שההשקעה וההצטיינות
משתלמים. קצינים מקומיים טופחו ע"י הבריטים, זכו לאותות כבוד (או מטעם השליט המקומי או מטעם
המלך הבריטי, שנציגיו העניקו ביד רחבה את עיטור חבר במסדר האימפריה הבריטית - MBE). במסגרת
זו הומצא תפקיד חשוב של "הקצין המקומי הבכיר", שהיה מתלווה למפקד החיל הקולוניאלי, ומהווה בעצם
קיומו עדות לנדיבותם של הבריטים כלפי הנייטיבס.
בחיל הספר נשא בתפקיד זה, בין 1939 ל1941, הקאיד (דגרה מקומית המקבילה לקפטן) ואח"כ קאימקאם
(דרגה מקומית המקבילה למייג'ור - כל הדרגות מקורן בדרגות תורכיות) שכרי אל-עמורי, פלסטיני משכם,
ששירת בלגיון הערבי בראשיתו, ועבר ל-TJFF באוקטובר 1926, כאשר הלגיון פורק מיחידותיו הצבאיות,
לטובת ה-TJFF (שהוקם חצי שנה קודם לכן).

הערה: כל התמונות בהודעה זו, נלקחו מתיקים בארכיון הממלכתי הבריטי. תיקים שמתחילים
במילה AIR, משמעם, תיקים ממשרד האוויריה. תיקים המתחילים ב-WO משמעותם, תיקים
ממשרד המלחמה (WO 169 הם תיקי משרד המלחמה ממלה"ע השנייה). תיקים המתחילים ב-CO
הם תיקי משרד המושבות (CO 831 הם תיקי משרד המושבות העוסקים בעניינים הקשורים
בעבר הירדן, ו-CO 733 הם תיקי משרד המושבות העוסקים בא"י).
שכרי מקודם לתפקיד הSLO (הקצין המקומי הבכיר) - דו"ח הTJFF ל1939. AIR 2/5069



שכרי היה מודל למצויינות מבחינת הבריטים. נגד מצטיין בפלוגה D, שנחשב היה למפקד מוצלח
בתקופה בה הייתה הפלוגה מורכבת מרוכבי גמלים, אשר עבר בהצחחה רבה את ההסבה למכוניות
משוריינות ב1931, ומונה לקצין. קשריו עם הפיקוד הבריטי היו יוצאים מן הכלל. כאשר הוחלף מפקד הTJFF, ג'ון מילר, ובא להיפרד מפלוגה D, הקריא שכרי שיר לכבודו, ומילר מדווח ביומנו שהתרגש עד דמעות...
בסוף 1936 הוא זכה בתואר "ביי" מטעם האמיר עבדאללה (שפעל עפ"י הוראה מהבריטים), על
הצטיינותו בפעילות בחלקו הראשון של המרד הערבי, כמפקד מחלקה בפלוגה D, שפעלה למניעת
חדירת נשק וכנופיות מעבר-הירדן לא"י.
הדיווח הבריטי על תואר הכבוד של שכרי , מתוך הדיווח השנתי של הTJFF לשנת 1936.
CO 831/45/5



מבחינת הבריטים היווה שכרי מודל לקצין מקומי מצטיין, שראוי לטפל - ושעליו ניתן לסמוך בעיניים
עצומות. כאשר נתבקש ה-TJFF לשלוח פלוגה ממוכנת להוביל טור בריטי שיפרוץ לבסיס הבריטי הנצור
חבאניה (אשר היה נתון במצור מאפריל 1941, בעקבות ההפיכה הצבאית הפרו-נאצית בעראק), נשלחה
פלוגה D, אשר קציניה הבריטיים סמכו לחלוטין על החיילים המקומיים. בין היחידות שהשתייכו לטור
הבריטי (שנקרא "קינגקול" - קיצור של קינגסטון'ס קולומן - הטור של קינגסטון) היו פלוגה D של ה-TJFF
והרג'ימנט המדברי הממוכן של הלגיון הערבי, בפיקודו ג'ון באגוט גלאב (גלאב פאשא). במהלך השהות
המשותפת של שתי היחידות, הסתבר שאנשי פלוגה D ניסו להתסיס את הבדווים של גלאב, כנגד
הרעיון של מלחמה באחים ערביים למען האימפריאליזם הבריטי. הפיקוד הבריטי לא היה מודע לדבר
זה וב-8 במאי 1941 ניתנה הוראת תנועה לשתי היחידות, והוטלה עליהן המשימה לכבוש תחנת משטרה בעיירה רוטבה (סמוך לבסיס H-3, אותו תקפנו בששת הימים, וממנו ירו עלינו סקאדים ב91...).
בדקה ה90 לפני ההסתערות הודיעו חיילי פלוגה D, ושכרי אל-עמורי בראשם, שהם מסרבים לבצע את
הפקודה שכן בחוזה שלהם נקבע ששירותם יוגבל רק לשטח המנדט בא"י ובעבר-הירדן.

מפקד הTJFF ווילסון ומפקד הגדוד הממוכן מוזעקים באישון לילה (8/9 במאי 1941) לבסיס H-4,
בגלל "אירוע" הקשור בפלוגה D - יומן מלחמה של הTJFF ממאי 1941.
WO 169/1056



הקצינים הבריטיים (3 אנשים), לא יכלו לעמוד מול פלוגה של 100 איש שמסרבת פקודה, והחזירו אותם לבסיס הTJFF בזרקא, שם התברר שיחידות רבות בכוח, נתונות במצב דומה של תסיסה. ההתלבטות
הבריטית כיצד להתמודד עם המעין-מרד הזה, נמשכה כשבועיים, שבמהלכם הקפידו הבריטים לא
להראות אפילו ברמז שהם הולכים לנקום במשתתפיו. הם אפשרו שחרור מוקדם לכל מיש רצה בכך,
אך הבהירו שמעתה השארות בכוח משמעה שירות בכל מקום שאליו יישלחו. שכרי עצמו זכה ליחס
טוב, ואף ייצג את הכוח, יחד עם מפקדו, ווילסון, בארוחה חגיגית אצל עבדאללה ב-25 במאי, שבה
צויין יום העצמאות של האמירות.

הפיקוד (כולל שכרי) יוצא לארוחה אצל עבדאללה ב25 במאי. יומן מלחמה של הTJFF לחודש מאי
1941.
WO 169/1056



ואז, ב-30 ללא התרעה מוקדמת פוטרו שכרי ושני קצינים נוספים,
כשלמחרת צורף אליהם קצין נוסף (קאיד אמין עז אל-דין, שיהיה בעתיד מפקדה האחרון של חיפה
הערבית באפריל 1948, ויברח מהעיר כאשר כוחותינו השתלטו עליה).

הדחת קציני ה-TJFF הבעייתיים ב30 וב-31 במאי. מתוך יומן המלחמה של הTJFF ממאי 1941.
WO 169/1056



עפ"י דיווחו של הש"י (דיווח של "ותיק" למפקדת הש"י: רשימת קצינים ערביים מחיל-הספר בפנסיה
מה-6.8.47 את"ה 105/69 א'), שכרי הושפע מאוד משידוריו בערבית של רדיו ברלין - שאחרי
המעין-מרד, חלק לשכרי שבחים רבים וקרא לכל הקצינים הערביים לקחת ממנו דוגמא. האכזבה
הבריטית משכרי ודומיו הביאה לכך שאף קצין ערבי בעתיד, לא זכה למעמד דומה לזה של שכרי -
והאמון שהיה בין הבריטים לבין קציניהם המקומיים לעולם לא שב לאותה רמה, למרות שאחרי תקרית
זו, הפגינו אנשי הTJFF מהימנות גבוהה מאוד בדר"כ.