27-09-2007, 07:36
|
מנהל: כלכלה עסקים ושוק ההון, משפטים וצרכנות
|
|
חבר מתאריך: 10.07.02
הודעות: 9,896
|
|
הכל עניין של מדיניות משפטית
חוק החוזים קובע שחוזה שנכרת כדין - יש לקיים. פירוש החוזה יהיה "לפי אומד דעתם של הצדדים" (סעיף 25 לחק)
מאידך, חוק החוזים - תרופות קובע בסעיף 15(א) שאומנם אין צורך בהוכחת נזק לגבי פיצויים מוסכמים , אבל בית המשפט רשאי להפחיתם אם הם מוגזמים.
אין בישראל פיצויים עונשיים מכוח חוק החוזים.
במקרה כאן הפיצוי המוגזם אינו מיידי, אלא יווצר לאחר הפרה ממושכת מאוד של ההסכם - כלומר יש כאן מידתיות.
לבעלת הבית בוודאי יהיו טענות טובות על ההוצאות הכרוכות בהוצאת פולש מבית, על הנזק הרב של אי יכולת למכור את הבית, על ירידת מחיר הבית מיום סיום החוזה ועד ליום הפינוי בפועל וכו'.
אם מדובר בבית יקר אשר סכום זה מהווה כ-10% עד 15% ממחירו היא גם תוכל לטעון שהסכום אינו מוגזם.
השופט שידון בתיק, אם אם לא באופן רשמי, יושפע מהתקשורת שעוסקת רבות לאחרונה בדיירים שלא רוצים להתפנות.
לסיכום, גם אם בית המשפט יקטין את הסכום, ברור מאליו שהוא לא יבטל אותו לחלוטין - כך שלא מומלץ להגיע למצב שהסעיף יחול.
_____________________________________
|