11:12 | 20.9.2007 אירית רוזנבלום

תגיות:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
נשים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
נישואים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
כתובה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]
משפט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/0.gif]


החלטת בית הדין הרבני הגדול להגביל את סכום הכתובה שבה מתחייב גבר הנישא לאשה היא החלטה דרמטית, על אף שבאה באיחור של כמה מאות שנים. חשיבותה היא קודם כל רעיונית, כשלראשונה זה שנים מכיר בית הדין הרבני במציאות חברתית עכשווית.

לא רבים מן הנישאים כדת משה וישראל מודעים לכך כי הסכום שעליו מתחייב הבעל במקרה של גירושין מחייב אותו לכל דבר ועניין, ואשה יכולה לתבוע אותו בעת הגירושין.
בעלים לא מעטים נוהגים להתחייב בכתובה על סכומי עתק והם עושים כן בעיקר מטעמים של התרברבות. הכל טוב ויפה עד שיחסי בני הזוג עולים על שרטון ואז מוצאים עצמם אותם בעלים נתבעים לשלם את מלוא סכום הכתובה.
רק באחרונה פסק בית המשפט העליון שאין להיעתר לאשה שתבעה את כתובתה, מאחר שהיו אלה נישואיה השניים וסכום הכתובה לה התחייב הבעל היה בלתי הגיוני בעליל, משום שכוונתו האמיתית, כך הובהר בהסכם ממון שנערך ביניהם, היתה לתגמל אותה בדרך אחרת.

בעיני מדובר בהחלטה הרבה יותר דרמטית במובן הרעיוני שלה מאשר בהיבט המעשי, שכן בדרך כלל בני זוג המצויים בהליכי גירושין מגיעים בסופו של דבר להסדר ממוני של איזון משאבים ביניהם.

בשנים האחרונות דווקא התעוררה הדרישה למימוש כספי ההתחייבות על פי הכתובה והפסיקו להתייחס אליה כאל מסמך חסר ערך שנועד לשם ההצגה בלבד.

כלומר, הרעיון הסוציאלי המקורי של הכתובה בעולם שבו הנשים לא התפרנסו בעצמן והיו סמוכות על שולחן הבעלים נהפך להיות אבן שואבת ולא תמיד בצדק. במקרים רבים נהפכה הכתובה לאמצעי סחיטה לא מבוטל.

לכאורה, אפשר לטעון כי מדובר בפגיעה בזכויות נשים, שכן בהחלטה זו קובע בית הדין הרבני כי נשללת מהן ההטבה הסוציאלית והכספית היחידה כמעט בחיי הזוגיות. ואולם זוהי דווקא החלטה שוויונית במיוחד. אין עוד מקום לטענה כי האשה עושה עושר ולא במשפט, אלא היא חלק ממשק שוויוני ששני ראשים לו, וכאשר הוא מתפרק יש לחלק את הזכויות והרכוש ביניהם באופן שווה.

אין עוד מקום למוסר הכפול הזה, שבו נשים זכאיות לכל זכויות הממון ההלכתיות ובנוסף למחצית מן הרכוש. אשה שפרנסתה בידיה צריכה לראות בשוויונה הכלכלי הישג ולא להיפרע בדרך של מוסר כפול.

המבוכה היחידה הנובעת מהחלטה זו היא הצורך האבסורדי שיש לנו לדון בהלכות כל כך אנכרוניסטיות ומגוחכות בתקופה זו של ראשית המאה ה-21.

המסקנה הנוספת והחשובה ביותר שעלינו להסיק מההחלטה היא כי מראש עדיף לנו לקבוע את גורלנו בעצמנו ולא להמתין לחסדיהם של רבנים. הדרך הנאותה והשוויונית כיום להסדיר את חיי הזוגיות היא באמצעות "נישואי חוזה" - המסדירים את כל ענייני בני הזוג, לרבות הסדרי הרכוש והממון במסגרת חוזה משפטי שהוראותיו גוברות על כל הוראות החוק והלכות הדת.

הידיעה כי גורלנו הזוגי והכלכלי בידנו היא הרבה יותר נוחה מאשר מכוח מסמך עתיק יומין. מכל מקום, עדיף כי הכתובה תהפוך למסמך בעל ערך מסורתי נוסטלגי והיסטורי מאשר חוזה מחייב.


הכותבת היא מנכ"ל ארגון משפחה חדשה - לקידום זכויות המשפחה בישראל



מקור

מה דעתכן?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מאתיים זוז, זה סכום המינימום לרישום בכתובה... אם יש לכתובה ערך משפטי הוא יותר מכל בתחום המשפט העברי, ולכן הזירה היא אך ורק בית הדין הרבני, אם בכלל. כמו כן, הוא בודאי לא יגבר על חוקי המדינה הקיימים בלאו הכי לחלוקת הרכוש. יש לי ולרבים הרבה מאד הערכה לאירית רוזנבלום, אלא שנראה לי שלעיתים, מכוונותיה הראויות במפעל חייה, נולדים הישגים שאינם באמת קיימים.

יעקב בן שאול

הכתובה היא כמו חוזה / הסכם ממון טרם הנישואין.
האמת, שזה ענין אמורפי מאד.
זה טוב שזה קיים אבל כשצריך את זה באמת -אין לזה שום משמעות אמיתית.
אפילו בתי הדין הרבניים כבר אינם מתייחסים ברצינות למה שכתוב בכתובה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אולי כמוצא אחרון לנשים מסורבות גט תקופות ארוכות.

looopy

הוא שאמרתי.
וגם לאלה המסורבות גט שנים רבות מה זה עוזר באמת?
העקשנות המטופשת של הגברים הללו מיטה אסון על הנשים המסורבות אבל גם עליהם.
אולי בימי קדם זה היה יכול להיות מנוף נגד אנשים שירתעו מלגרום עגינות. כיום העולם פתוח ואנשים בורחים לכל מיני מקומות ולך תכפה עליהם לתת גט.
ומה אז עושה העגונה עם הכתובה? יכולה לתבוע את הרוח. הרי הטיפוסים הללו משאירים אחריהם אדמה חרוכה.

אין לך אדם שאין לו שעה.