18-09-2007, 11:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.06.06
הודעות: 2,085
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "זכה בעיטור המופת במלחמה האחרונה ונאלץ להאבק על הכרה כהלום קרב - מעריב"
מ-NRG (מעריב):
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/637/257.html
הלום קרב שזכה בצל"ש: זרקו אותי לכלבים
אורי לרנר, שחילץ תחת אש 7 מחבריו במארג'-עיון, נלחם במשרד הביטחון כדי לקבל את מלוא זכויותיו כהלום קרב. "אולי הייתי צריך להילחם עם עו"ד צמוד"
פליקס פריש [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif] 18/9/2007 11:36
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אורי לרנר מקבל את עיטור המופת מהרמטכ''ל
מדינת ישראל הצדיעה לא מזמן לגיבוריה, שזכו בעיטורים ובצל"שים על גבורתם במלחמת לבנון השנייה. אבל מיד אחרי הטקס המרשים נותרו החיילים עם סיפוריהם האישיים הקשים. אחד מהם, רס"ל (מיל') אורי לרנר, שחילץ תחת אש והציל את חייהם של שבעה פצועים בקרב במארג'-עיון, חזר להלם הקרב הקשה ממנו הוא סובל, ולמאבק היום יומי והמתסכל שלו בוועדה הרפואית של משרד הביטחון, שקבעה לו אחוזי נכות זמניים וקלים מדי.
"זרקו אותי לכלבים. אני סובל מדי יום מסיוטים, לא יכול לתפקד כמו שתפקדתי קודם ומתמודד עם קשיים כלכליים משמעותיים בגלל המצב הפוסט טרואמטי שלי", סיפר אתמול לרנר למעריב. "משרד הביטחון מתייחס אליי כאילו שאני בא להוציא ממנו כסף במרמה, אינו מוכן להכיר בנכות החמורה שלי וחוסך עליי כמה אלפי שקלים. כנראה שהייתי צריך לצאת למלחמה עם עורך דין צמוד ולהחתים את צה"ל על שטר ערבות לפני היציאה לקרב".
לרנר, לוחם הנדסה בן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, נלחם עם פלוגת ההנדסה שלו במסגרת חטיבת הטנקים 434 במארג'-עיון. הוא נקלע לקרב שבו נפגעו כמה טנקים מטילי נ"ט של חיזבאללה. בדברי ההסבר לעיטור המופת שהוענק לו לפני כשבועיים, נכתב כי במהלך הקרב נפגע לרנר ברגלו אולם המשיך להילחם, חילץ שבעה לוחמים אחרים מנגמ"ש הפומ"ה שלו, והרחיק אותם לתעלה כדי להוציאם מקו האש. לאחר מכן נכנס לנגמ"ש עוד כמה פעמים כדי להביא ממנו מים, נשק ותחמושת שאפשרו לכוח להגן על עצמו. בהמשך, לאחר שהכוח חולץ, נשכב לרנר על פצוע אחר על גבי צריח של טנק וגונן עליו בגופו כדי שלא יפול ולא ייפגע שוב.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] "לא מתקרב להוצאות החודשיות"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] "לאחר המלחמה גיליתי במהירות שאני סובל מפוסט טראומה", מספר לרנר. "התעוררתי באמצע הלילה עם סיוטים, הקאות ושלשולים. התגוררתי במצפה רמון, וגיליתי שכאשר אני נוסע באזור המכתש, ובמדבר בכלל, אני מזהה אזורים שולטים ופוחד פחד מוות שיירו עליי משם טילים, למרות שברור לי שאני במדינת ישראל. יש כאלה שמנסים להדחיק, ואני הבנתי שצריך לטפל בזה".
אלא שהחיבוק הגדול שקיבל לרנר ממדינת ישראל בטקס בהיכל התרבות היה כנראה רק כלפי חוץ. "קיבלתי זכאות לטיפולים נפשיים מיד, וגם לטיפול זוגי, אבל כשהתייצבתי מול הוועדה הרפואית קיבלתי הרגשה שהגעתי לקחת משהו שלא מגיע לי. הם נתנו לי באופן אוטומטי נכות זמנית של 20 אחוז, שמכסה אמנם את הטיפולים, וכיום גם מאפשרת לי גמלה קטנה של כמה מאות שקלים, אבל זה לא מכסה ואפילו לא מתקרב למה שאני מוציא כל חודש בגלל הפציעה. עד למלחמה הייתי אב השנה, טיפלתי בילדים ונמצאתי איתם כל הזמן. לאחר המלחמה אני לא יכול להיות איתם יותר מכמה דקות והם חייבים ללכת לגן אחר הצהריים. אלא שהנכות הזמנית שלי אינה מקנה זכאות לצהרון, ואני צריך להוציא כמה אלפי שקלים כדי שלילדים שלי יהיה מקום להיות בו. הצגתי את הבעיה הזאת, דיברתי עליה, אבל אני יכול לדבר לקיר".
בימים האחרונים הגיש לרנר ערעור על הנכות הזמנית לוועדה הרפואית העליונה של אגף השיקום במשרד הביטחון, באמצעות עורך הדין אבינו ביבר, המתמחה בטיפול בנכי צה"ל. "הוועדה גילתה בהחלטתה חוסר הבנה, חוסר אמפתיה והתעלמות ממצבו הפוסט טראומטי הקשה, הנובע ממערכת עובדות רווית דם וגבורה", כתב עורך הדין ביבר בכתב הערעור.
ואילו ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') רוני מורנו, אמר אתמול בתגובה כי לנוכח סיפורו הקשה של לרנר, הוא ביקש לזמנו לפגישה אישית ולברר באופן פרטני את מצבו ואת זכאותו.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."
נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 18-09-2007 בשעה 12:04.
|