17-09-2007, 22:05
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
ציטוט מתוך דברי פרופ' גלבר מחיפה:
עוד נקודה אחת לגבי יחסי הכוחות. נכון שבגל הראשון של הפלישה השתתפו כחמישה עשר אלף איש אם אתה מנתח את המסגרות וכמה אנשים בכל מסגרת. אבל לקראת סוף המלחמה, כמעט כל הצבאות הערבים היו מושקעים בארץ-ישראל. מצרים הלכה לשיחות שביתת הנשק והפסיקה את האש כשלא היו לה יותר עתודות להזרים לארץ-ישראל. היתה לה חטיבה אחת מכותרת בפלוג'ה, שניה כמעט מכותרת בעזה, ושום דבר שיעצור התקדמות של צה"ל. היתה עוד חטיבה מצרית אחת בסודן, שהם לא היו נלהבים להוציא אותה משם כי אז הם היו גם מאבדים את האחיזה שלהם בסודן. וזה הביא אותם, זאת אומרת פה הכרעה צבאית בצורה חד משמעית הביאה אותם לשיחות שביתת הנשק. לגבי שאר החילות, העיראקים גם, בסוף המלחמה רוב הצבא העיראקי, חמש חטיבות, נמצא בארץ ישראל. הלגיון נמצא כמעט כולו בארץ ישראל. הצבא הסורי התחיל את הפלישה עם חטיבה אחת, בסוף המלחמה שלוש החטיבות שלו, עם רביעית שנמצאת בהקמה, מושקעות בחזית. זאת אומרת יחסי הכוחות הם כאלה לא רק בגלל שאלה חילות משלוח, אלא גם אחרי שמתגברים את חילות המשלוח כמעט בכל מה שניתן, עדין במספרים, ותכף אני אדבר על העיוות שבהם, יש עדיפות לצה"ל. משהו בסדר גודל של בין 117 אלף, זה תקורה, זה בסך הכל, אבל בין 90 אלף שהיו בשירות פעיל בסוף המלחמה, לבין משהו שלא יכול לעלות על 70 אלף, כאשר סופרים גם כוחות עזר פלסטינים, ואת שרידי צבא הליגה וכל זה. אבל יש פה עיוות סטטיסטי במספרים האלה, כי במספרים הצה"ליים אנחנו מדברים על כל הצבא עד אחרון השק"מיסטים, האפסנאים והפקידים במטה הכללי. במספרים הערבים אנחנו בכל זאת מדברים על חילות משלוח, כאשר כל העורף של התקורות והלוגיסטיקה נשאר בארצות ערב או בדרך בין עיראק נגיד לארץ-ישראל. ולכן המספרים האלה הם מעוותים, אבל אני חושב שהמשמעות לא משתנה כתוצאה מן העיוות הזה. גם כאן אני חושב שהתגלית של סוף שנות השמונים איננה תגלית. בן-גוריון אומר את הדברים האלה תוך כדי המלחמה, בישיבת הממשלה של ה-18 או ה-19 בדצמבר 1948, כשהוא אומר – אתם חושבים שאנחנו המעטים, אתם טועים. הצבא שלנו יותר גדול, הנשק שלנו יותר טוב. היתה תקופה שבה היינו נחותים, והוא מתכוון לתקופה שאחרי הפלישה. לא צריך לחכות עד 88', ארבעים שנה קודם אמרו את זה. בן-גוריון חוזר על הדברים בועדת חוץ ובטחון של הכנסת ב-1960. אני לא יודע למה, out of the blue זה נפל לו לגמרי לא בקונטקסט, אבל הוא פתאום מכריז שב-48' אנחנו היינו היותר חזקים. יש הבדל אבל בניתוח האובייקטיבי של יחסי העוצמה, לבין התחושות הסובייקטיביות שהיו באותו הזמן, ובן-גוריון היה הרבה יותר מפוכח גם מאשר הציבור שלא ידע את התמונה האמיתית, וגם יותר מאשר רוב הפוליטיקאים ואפילו חלק מן הצמרת הצבאית.
http://64.233.183.104/search?q=cach...clnk&cd=5&gl=il
בכל האמור לעניני הסכסוך הישראלי ערבי [מהנקבה ועד החיזבאלה] מומלץ מאוד להתרחק מהויקיפדיה כמאש. קיימת בויקיפדיה קבוצה רדיקלית המקיימת מלחמת התשה טרחנית על כל ערך שכזה - שלא תמיד החתירה לאמת המוחלטת מסתתרת מאחריה.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 17-09-2007 בשעה 22:10.
|