לפחות מקבלי הצל"ש והרמטכ"ל..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אם כבר, אז למה מקבלי הצל"שים לא הולכים בשמאל-ימין לרמטכ"ל? זה מה שמפריע לך בחיים? למה הם בלי כומתה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי haplo אם כבר, אז למה מקבלי הצל"שים לא הולכים בשמאל-ימין לרמטכ"ל? זה מה שמפריע לך בחיים? למה הם בלי כומתה?

סה"כ שאלתי שאלה.. לא באתי בטענות לאף אחד.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אין צורך בכומתא בתוך מבנה.

אסף.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה מה שמפריע?...לי מפריע איפה ראש הממשלה ?!.....

ולי מפריע מדוע לא ניתן להעביר טקס כה חשוב וכה ערכי בשידור ישיר בכלל ערוצי הטלויזיה ולא רק בערוץ הממלכתי.

עכשיו כבר אפשר לספר

בערוץ 11 ובערוץ 10 שדרו את הטקס, בערוץ 22 שדרו את "אחד נגד 100" שזאת דרך אגב התוכנית עם הרייטינג הכי גבוהה בטלויזיה כרגע (לא מזמן עברה את כוכב נולד) אז כנראה שהם החליטו שזה יותר חשוב להם...

ערוץ 10 דילגו לשם מידי פעם ועוד פחות מ- ערוץ 2.

עכשיו כבר אפשר לספר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחר אדום זה מה שמפריע?...לי מפריע איפה ראש הממשלה ?!.....

ממעבר מהיר על התגובות באשכול מתבר שכנראה הרבה יותר מעניין העיסוק המייגע בשמותיהם ופרצופם של טייסים ושייטים....

גם אם כשנמצאים בתוך מבנה אין צורך לחבוש כומתא זה משתנה ברגע שמשמיעים את המנון המדינה. עפ"י פקודות מטכ"ל בזמן שירת ההימנון כל החיילים אמורים לחבוש כומתא קצינים ונגדים צריכים להצדיע (אם יש דגל במקום יצדיעו לדגל). אף חייל לא חבש כומתא על הראש בשירת התיקווה ואף קצין שצולם לא הצדיע!
עבדו ותיזזו בני משפחות שכולות בדיוק כיצד הם צריכי לעמוד ומאיפה לאיפה לצעוד. למה לא אמרו לאלופי המטכ"ל להצדיע?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אבל בדיוק הדברים הקטנים האלה הם שמביאים אחר כך לבינוניות מערכתית ולחוסר מקצועיות צבאית.
בעיני זה ביזיון שלא נמצא בין מנהלי הצבא הבכירים ביותר אחד שהוא מספיק חייל כדי לחבוש את הכומתא על הראש.

תושב הכומתא לראש לאלתר. לכולם.

ולא יזיק גם ללמד את החיילים איך צריך לחבוש כומתה. כבר ראיתי כל מיני ורסיות מצורת השובך על הג'ל ועד כומתת ה"טבח" ועוד מחזות להתפלץ מהם.
אולי תצחקו עלי (אבל זה ממש לא יטריד אותי ) בסוכות שעבר עת הועלתי בדרגה (במילואים כמובן), הייתי היחיד שחבש כומתה והצדיע (כן , אני עושה מילואים על מדי א') , כולם צחקו כמובן,אך מה רבה היתה הפתעתם שמפקד היחידה אמר שכך צריך לנהוג , ומאז אכן כך נוהגים אצלינו.
לסיכום רצוי שהצבא ינהג כמו צבא ולא כמו פרטיזנים. פעם היה בזה חן מסויים, אבל די. מה שטוב לצבאות בכל רחבי הגלובוס לא יזיק גם לנו , לפחות בנושא לבוש .

קשה באימונים, הרבה יותר בקרב....

קצת דם חוסך הרבה דם...

דנו בזה פעם, לא?
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...2%E4#post309915



א.טקסים באולם סגור:

1)בעת קיום טקס רשמי באולם סגור (לרבות אולם ספורט, אצטדיון וכד'), עם כניסתם או עזיבתם של אישיות ממלכתית או האישיות המרכזית בטקס, אם היא צבאית, כשדרגתה אל"ם, לפחות - על כל החיילים הנוכחים במקום, לעמוד במקומם בעת שתושמע קריאת "הקשב". אין צורך בהצדעה ובחבישת כומתות.

2)במקרה שמספר אישים מרכזיים נכנסים או עוזבים, לסירוגין, יש לקום לכבוד כל אחד מהם בנפרד, בעת שתושמע קריאת "הקשב".

3)הנוכחים יעמדו עד שתתפוס האישיות המרכזית את מקומה או תעזוב את אולם הטקס.

4)האמור לעיל אינו חל על מקרים בהם האישיות מגיעה למקום הטקס באופן פרטי, שלא בעקבות תפקידה, ומתיישבת בקהל, להוציא - נשיא המדינה, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה והרמטכ"ל.

5)חיילים וקצינים המתייצבים במהלך הטקס בפני אחד האישים, המנויים בסעיף קטן 1 לעיל, יחבשו כומתה ויצדיעו, הן בהתייצבותם והן בפרידתם.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GrimReaper 5)חיילים וקצינים המתייצבים במהלך הטקס בפני אחד האישים, המנויים בסעיף קטן 1 לעיל, יחבשו כומתה ויצדיעו, הן בהתייצבותם והן בפרידתם.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לא עקבתי אחרי השידור,אבל מקבלי הצל"שים אכן היו אמורים להיות עם כומתה.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

עזבו אותכם מה הכומתה!!

מה אם אותו אל"מ ? מטייסת הבלאק הוק. שבמשך תקופה נמנעו מלפרסם את פניו ?
הרופא של השייטת ? הטייס רס"ן ?

האם הצנזורה צריכה להסתיר את פניהם בטקסים ? מכיוון שאהוד ברק נעמד להצטלם ליד אותו אל"מ אשר קיבל את אות המופת.


כמו כן מי קיבל את האות של יחידת הניווד של פיקוד המרכז?

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

והיה מאוד משעשע לשמוע את כתבי ערוץ 1, אשר לדבריהם, לעיתים רחוקות זוכים "הג'ובניקים" מהניוד בהוקרה על פועלם.. , בניגוד ללוחמי הסיירות החי"ר וכיו"ב.

הוא מפקד פלגה מסויימת ששמה ופעילותה אסורים לפירסום.

עכשיו כבר אפשר לספר

מ"פ השיריון עוצבת ברק גדוד 53 שחילץ בבינת ג'בל.
פשוט דברים נפלאים.

זה כבר צל"ש שני נכון ? קיבלו גם בחומת מגן לא?

עכשיו כבר אפשר לספר

לא שזאת הייתה הסיבה, חלילה...

של החטיבה האדומה, המהוללה וה"סודית"?

השם והדרגה הוקראו בטקס ונשמעו ברור מאד בשידור בטלוויזיה. נאמר שם שהוא מפקד היחידה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יתרה מכך, באחד מקטעי הקישור הוא צולם בצילום קלוז אפ, חשוף פנים, דרגות וסיכות כאשר הוא מדבר למצלמה ובנוסף הוכנס סטרייפ עם שמו ושם היחידה.
(לא נכתב תפקידו הספציפי ביחידה)

וצ'ומפי - כן, מדובר בניוד "הזה".

עכשיו כבר אפשר לספר

ובנוסף, ניתן היה לזהות את פניהם של אנשי צוות האוויר מטייסת החרב המתהפכת ביציע, ללא שום קושי.

ומי שאינו חרש יכל לשמוע את השמות המלאים של אנשי צ"א, שייטת וכו' שקיבלו צל"שים ושמותיהם נאסרו בפירסום. גם אם יואב לימור דיבר על רקע הקריינות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בערוץ 1 לא הייתה כל קריינות - פס קול נקי משיבושים בהקראת השמות "החסויים".
תחי הטלויזיה הממלכתית!!!

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

אהוד גרף ויונה אליאן הקריאו את שמם המלא של כל אותם חסויים, כולל רופא השייטת.

לא הבנת אותי נכון, התכוונתי לזה שבערוצים 2 ו-10 (כאשר נראו שידורים מהטקס) היו פרשנים שעלו מהאולפן על פס הקול של הטקס - לכן נשמע יותר חלש.

בערוץ 1 לא היה דבר כזה - לכן השמות נשמעו בבירור.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

בנוסף, אסור לשכוח את - י.ח. (הנגד שהחזיק את דגל היחידה). חד משמעית, הנגד הכי כלי בצה"ל.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

שמעתי קונספירציה פוליטית, אבל אני מאוד מאוד רוצה שלא להאמין לה..

כאן נמתח הגבול בין מה זה גבורה? ומה זה עוז ?

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

נערכה בדיקה ובאירוע דומה לפני כמה וכמה שנים בו חייל קפץ על רימון על מנת להציל את חבריו, החייל ז"ל קיבל את איתור העוז, ולא את איתור הגבורה. לכן רועי קליין ז"ל קיבל את איתור העוז גם כן.

נתן אלבז, ורועי קליין זכרונם לברכה. עובד לדיזנסקי ז"ל שכב על פצוע ולא על הרימון - עוטר בעיטור העוז.
נתן אלבז עוטר בעיטור המופת.

מצטער, אם אכן זו הסיבה אז היא נראית לי תמוהה. איך אפשר להשוות שתי סיטואציות שהמכנה המשותף ביניהן הוא קפיצה על רימון ?

האם בשני המקרים מדובר על מפקד שהגיע למקום בו התקיימה לחימה, למרות שלא היה שם בעת הלחימה, וזאת על מנת לתת סיוע לכוח הנתקל ? האם בשני המקרים מדובר על מפקד שתפס פיקוד על הכוח בעת לחימה ? וכו' וכו'.

למה בכלל לבצע השוואה בין מקרים כאשר החוק קובע שהמקרה ידון לגופו ? האם בחוק נאמר "יש לבדוק אם בגבעת התחמושת קיבלו על זה צל"ש, ומה עשינו במקרה דומה בתל פאח'ר" ?

ואגב, מה שלי הכי הפריע בטקס היתה העובדה שאת הגוש המרכזי באולם קיבלו צמרת צה"ל, והמשפחות נדחקו לצדדים וליציע.

! This is Sparta

אסתכן בלהיות שוב הלא-פופולרי של הפורום... מה שהפריע לי זה עצם קיומו של הטקס.

אני אמנם ג'ובניק משתמט, אבל נדמה היה לי במהלך הצפייה (אתה יודע, עד שהקפה לאטה בחלב סויה שלי מוכן בארומה) שהיה ניסיון נואש להדגיש את העובדה שניצחנו במלחמה הזו. אני לא רוצה להכנס לויכוח לגבי מי ניצח (אם בכלל), וכל מה שהטריד אותי זה החזרה על המנטרות הללו.



אצל הרומאים היה נהוג להביא למצעד הנצחון את המלך הזר המנוצח, כבול בשלשלאות טקסיות, למען ידעו העם ודלת-העם שרומא ניצחה. יכול מאוד להיות שאצלנו הדבר התחלף בעיטורים ובצל"שים (ואני חלילה לא מזלזל או שולל). לדעתי הירודה, היה משהו קצת מוזר בצפייה בחייל המעוטר ביותר בצה"ל (ככה מכנים אותו רבים, אז אין צורך לתקן אותי) מדבר על מדינה שמתקמצנת בהכרת תודה.

הם אינם סותרים זה את זה.
זה שהמערכת מנסה לרתום את הגבורה לצרכיה, זה ברור.

הפריע לי שהקצין שנאם דבר על זה שלוחמי צה"ל נצחו בכל מגע או בכל קרב.
הן חלק מהסיסמאות מבנות המציאות שמחלקות ההיסטוריה והדוברות מנסות לחזור עליהן שוב ושוב כדי לטבוע אותן בזיכרון הלאומי.
הוא גיבור אמיתי, כך לפי התיאור, אבל הוא לא היסטוריון צבאי, ולא מונחת לפניו הסטטיסטיקה המלאה של ניתוחי הקרבות.

בניואנסים הקטנים האלה חורג הטקס הזה מתחומו אל עבר הפוליטי-ארגוני, מנצל את הגבורה הקדושה.

היה שם די הרבה ניצול של עוז, מופת וציון לשבח.

עכשיו שעת לילה מאוחרת, ואני עוד מעט הולך לישון, אז ארשה לעצמי לציין (בשקט בשקט) שהטקס צרם לי גם בשל העובדה שהוא שודר בערוץ הממלכתי, ושקטעו את שידורי החדשות בערוץ אחר בכדי להביא ממנו. זה מעלה לי אסוסיאציות משונות (קשה לי להסביר, אבל זה משהו דומה למה שאני מרגיש כשאני שואל חברים שלי אם זה נראה להם הגיוני שלצבא שלנו תהיה תחנת רדיו - ולא אחת - פופולרית מאוד בקרב חיילים, סטודנטים וצעירים. הם לא מבינים על מה אני מדבר, ואז אני מזכיר שם של תחנת רדיו לבנונית מסוימת ומוכרת).

אני לא טוען (חלילה) שהיה צריך לשדר זבל כמו 1 מול 100. אני פשוט חושב שהרצון שלנו להצטייר כמנצחים גורם לנו לעשות דברים תמוהים (אהוד ברק נואם על "מה בסה"כ ביקשנו? שלום" בטלוויזיה הממלכתית, מוקף בחיילים מעוטרים, הרבה לאחר הזמן שהוקצב לתוכנית מראש, ופרשנים בערוץ אחר מנתחים את "מה שיש בנאום ומה שאין בו").



כמובן שאני שומר לעצמי את הזכות לשנות את דעתי במקרה הלא-סביר שבו יוחלט להעניק לי עיטור או צל"ש.

באופן נדיר וחד פעמי אני מסכים לחלוטין עם דברי הרציונליסט.
קשה לומר עליי שאני משתמט/ג'ובניק /סוכר הים (ההיפך ממלח הארץ...) , אבל אני חייב לומר שמשהו בפאתוס המוגזם ובטקסיות הסופר מוקפדת , גרם לי לנוע בחוסר נחת בכורסתי ולהזכר בנאומים וטקסים דומים בקרב אוייבינו הנלעגים...

היו מעשי גבורה ואין צורך להסתיר אותם, אני הרגשתי שבאופן מגמתי מנסים כאילו לכסות על הכשלים שהיו ולהרים את הרוח והגאווה בצורה מוגזמת.
זה שהטקס נערך בצורה מעצבנת? זה אין ספק, לא רק רביעית המיתר, הבחורה שדיברה שם במלודרמטיות שיגעה אותי, אבל אין צורך להבהל שעושים את זה גם במקומות אחרים ואפילו אצל האויבים שלנו, גם שם יש מעשי גבורה, וגם הם מנסים להתלות על גבורים..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Aharron היו מעשי גבורה ואין צורך להסתיר אותם, אני הרגשתי שבאופן מגמתי מנסים כאילו לכסות על הכשלים שהיו ולהרים את הרוח והגאווה בצורה מוגזמת. זה שהטקס נערך בצורה מעצבנת? זה אין ספק, לא רק רביעית המיתר, הבחורה שדיברה שם במלודרמטיות שיגעה אותי, אבל אין צורך להבהל שעושים את זה גם במקומות אחרים ואפילו אצל האויבים שלנו, גם שם יש מעשי גבורה, וגם הם מנסים להתלות על גבורים..

מסכים נעשו מעשי גבורה ואין כל ספק שמגיע לחיילים עיטורים.צלש"ים אבל הצורה שבה הם ניתנו לא הייתה מתאימה ואם כבר אז לי צרם שדן חלוץ היה שם... לא יודע למה אבל צרם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחר אדום ...סוכר הים (ההיפך ממלח הארץ...)... הברקה ! ...משהו בפאתוס המוגזם ובטקסיות הסופר מוקפדת , גרם לי לנוע בחוסר נחת בכורסתי ולהזכר בנאומים וטקסים דומים בקרב אוייבינו הנלעגים... מצטרף לכל מלה !

אפרופו "סוכר הים" :

"סיפורי-המעשה" שריגשו אותי עד דמעות במהלך הטקס , היו של "אנשי הצווארון הכחול" :
מכונאי הטנקים ואנשי ההנדסה (ובמיוחד שני המילואימניקים , הרס"ל בן ה-36 והאל"מ בן ה-50) .

A friend in need - is a friend indeed

ועל זה שזו המלחמה הראשונה שבה מס' מקבלי האותות והצל"שים עולה על מס' ההרוגים אין לך טענה ?

הרי נאמר כבר ע"י מנהיגינו בעל השפם, הידוע היום בכינויו דנידין, כאשר הסבירו לו שלא בדיוק ניצחנו במלחמה : במלחמה הזו יקבלו הרבה צל"שים http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/471/131.html

זוהי הפעם הראשונה שטקס מעין זה נערך במתכונת זו, ואני מספיק ותיק כדי לזכור את של"ג וגם את יוה"כ (למרות שהייתי רך בשנים).

ברור לכל מי שעיניו בראשו מהי הסיבה לעריכת הטקס, אבל מרגע שהוחלט על קיומו - למה לבצע אותו שוב בנוהל ה"סמוך" הרגיל : למה בלי כומתות, למה המשפחות נדחקות לשוליים, למה מנסרת רביעיית המיתרים ברקע כאשר מקריאים את הצל"שים, למה חושפים את שמותיהם ופניהם של לוחמים וטיייסים אשר אין לחשוף אותם .... ולמה ולמה.

והעיקר - כל הכבוד ללוחמינו הגיבורים, שכרגיל הצליחו במקום שבו ההנהגה נכשלה.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 , למה מנסרת רביעיית המיתרים ברקע כאשר מקריאים את הצל"שים.

אגב, מה הם ניגנו?

(לא ראיתי את הטקס ולא אראה שידור חוזר. הטלוויזיה שלי מונחת במקומן הטבעי של כל הטלוויזיות- זרוקה כאבן שאין לה הופכין)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

דובר על זה בעבר - היה לפחות אחד שעשה מעשה זהה בעבר (אני חושב שבהתשה) וקיבל גם הוא רק את העוז.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שוב, היו 2 מקרי שכיבה על רימון - נתן אלבז ורועי קליין.
להבדיל מרועי קליין, המקרה של נתן אלבז היה בשגרה (לא שעצם המעשה פוחת).
רועי קליין ביצע את המעשה בלחימה מול פני האויב.
וזוהי ההגדרה לעיטור הגבורה :"מעשה גבורה עילאי שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש".
אם המקרה של רועי קליין לא תואם זאת, אינני יודע מה אמור לזכות בעיטור הגבורה.

בזיכרון המטושטש שלי יש משהו על שינוי פני הקרב

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בכך שהוא מנע הפגעות יתר הלוחמים, ובנוסף הרימון נחת ליד אלונקת פצוע - גם אותו הוא הציל.
הנוסח המלא :"מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל על מעשה גבורה עילאי שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש".
אגב, מאז יוה"כ לא ניתן עיטור גבורה.

1. נתן אלבז - 11.2.1954 , במהלך פירוק רימונים הופעל אחד מהם, נתן זינק על הרימון ובלם בגופו את ההתפוצצות ונהרג. עיטור המופת.
אתר הגבורה - http://www.gvura.org/a.php?c=gvura&a=160&rc=gvura כולל השיר של ג'ו עמר

2. עובד לדזינסקי - 1.11.1956 בקרב על המיתלה חיפה בגופו על אחד מחיילו בעת שרימון שנזרק התגלגל בחזרה לכוחותינו. מפגיעה זו נהרג
אתר הגבורה - http://www.gvura.org/a.php?c=gvura&a=370&rc=gvura

3. איתן מרקל - 18.12.1969 במהלך אימון נשמט רימון לחייל שלו. איתן זינק על הרימון והציל את חיי החייל.

4. רועי קליין - 26.7.2006 במהלך הלחימה על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה זינק על רימון שזרקו מחבלים לעבר חילוו ונהרג.
אתר הגבורה - http://www.gvura.org/a.php?c=gvura&a=1173&rc=gvura כולל שיר לזכרו

5.

בשנת 1978-9 בבסיס בה"ד 4 נהרג קצין מפלוגה ב' בזמן אימון זריקת רימונים מהעמדה.
את שמו איני מכיר .אך ככל הידוע לי התאונה נבעה מרשלנות .והרימון שנזרק הוא מסוג הרימונים שיועד לאימונים.
בסיטואציה מסוימת הטירון שהיה בעמדה ניצל ולא זכור לי איך ואם בכלל שהה בעמדה בזמן זריקת הרימון. מתוך אשכול בנושא זה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ואני טעיתי לגבי המקרה ההוא מ1969, לא זכרתי. אבל המקרים לא דומים שכן עיטור הגבורה ניתן על מעשה גבורה עילאי בשעת קרב, ורק מקרה קליין ז"ל מתאים וראוי מעבר לכל ספק לעיטור הגבורה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לגבי החריגות מהנוהל שגילינו בטקס - שהיה מכובד לכשעצמו - נשאלת השאלה היכן היה ראש ענף משטר ומשמעת - סגן אלוף בצה"ל שטקסים כאלה זה (כמעט) כל ייעודו.

אכן לא היה צריך לחבוש כומתה ולהצדיע בעת נגינת ההמנון במקום סגור אבל בהחלט היה מקום לחבישת כומתה ע"י המשתתפים וחבל שלא תידרכו אותם כך.

שנית ודבר שחרה לי יותר הוא מדוע הסתירו את הצל"שים בקופסאות ולא הציגו אותם לראווה - הצמידו אותם לחזיהם (מרכז כיס שמאל) של מקבלי הצל"שים. הרי בשביל זה השקיעו וקבעו שהעיטור מורכז מסרט ופארה. יצא שבכל הטקס הזה לא נראה ולו עיטור אחד (אמיתי).
יתר על כן הנוהל המחייב בספר נוהג וטקס בצה"ל הוא להעניק את העיטור בצורה כזאת וחבל שבהזדמנות הנדירה שהייתה איש לא עמד על כך ובמיוחד ענף המשטר והמשמעת.

יש לציין לחיוב שאת ההענקה של הצל"ש ליחידות, עם דגלי היחידה ביצעו "לפי הספר".

עד כאן דברי תוכחה משפטיים.

לדעתי הלא משפטית היה ראוי לקיים את הטקס במקום פתוח, כי טקסים צבאיים לא ראוי לעשות במקום סגור, אלא אם אין ברירה. ואז אפשר לנקוט בכל דרישות הפרוטוקול - אחרי הכל בשביל מה יש תזמורת צבאית בצה"ל אם לא בשביל אירועים כאלה (וראיתי את הנגנים שכן היו). אין ספק שטקס כזה היה הולם יותר. ואז לא היה מקום לויכוח אם לחבוש כומתא, היה מקום להנפת הדגל, כולל הדגלים האישיים, וכל העניינים הרגילים שעושים טקס לצבאי ולא שיראה כמו עוד טקס אזרחי מני רבים.

וראוי היה שיתקיים בירושלים בירת ישראל
הטקס שהיה לאחר מלחמת יום הכיפוריים התקיים בכנסת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה , שר הבטחון והרמטכל.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com