תמיד לקראת החגים יש תחושה של בדידות, אני מדברת על הרווקים הרווקות הגרושים הגרושות, הרגשה של לבד

זאת הרגשה שלא ניתנת להסבר ומופיעה בדרך כלל בתקופות החגים, תקופה של משפחתיות , יחד , אהבה

תמיד זכור לי שאמרו לי אבל יש לך ילדים. נכון ילדים הם החיים, אני לא לבד אבל זה לא מה שחסר בחגים.

בחגים חסר הבן זוג, הבת זוג, דבר שרק אנשים שללא בני זוג מבינים את ההרגשה, ואני יודעת שזה קיים אני זוכרת תמיד אחרי ארוחות החג כשהייתי מגיעה הביתה ומשכיבה את ילדיי לישון פתאום אמרתי לעצמי FUCK אני לבד, והייתי מזילה דמעה ונרדמת וחולמת חלומות לבד, וקמה לבד.

סוף סוף השנה שלי טובה, החג הראשון שלי שאני גרה עם בן זוגי המדהים והמקסים מייק.

הלוואי שהשנה תמשיך כמו שהיא התחילה. אני יודעת שעוד דרך ארוכה לפנינו ורק עכשיו אנחנו נתחיל להכיר אחד את השני,

אז אאחל לכולכם שנה טובה מדהימה, מלאת אהבה וסיפוקים אישיים.

המנהלת המאוהבת שלכם נורית

עוד לא התחילה ממש אבל באמת לא חשוב.
איחולי שתצליחי להגשים שאיפותייך . גם בתחום האהבה האישית ובכלל.
האיחולים האלה טובים לכולם לא רק לך

אין לך אדם שאין לו שעה.

אני דווקא די רגילה לבדידות, וחיה עם זה מצויין. מכיוון שעדיין לא חוויתי מערכת יחסים רצינית, אז עוד אין בדיוק למה להתגעגע ואין הרגשת ריקנות שאחרי. אבל מה שקורה אצלי בבית בכל שבת משאיר אותי עם תחושה רעה. ההורים שלי עושים מכל ארוחה משפחתית פרוייקט רציני. מפה לבנה, סכו"ם מיוחד ובישולים בכמות של פי שלוש ממה שצריך. ואז האחיות שלי מגיעות עם כל המשפחה. אמא שלי מתחילה להתלהב מהגיסים שלי: כמה שההוא מצליח במשרה הניהולית שלו, וכמה אנשים כפופים לו ואיזו מכונית חדשה נתנו לו מהעבודה. וככה היא ממשיכה לנפח את השכל במשך שעות ואני מתפוצצת. ואחרי האוכל האחיין הגדול מתנחל על המחשב ולא יוצר שום אינטרקציה עם אחרים. וכל הזמן צרחות, צעקות, ואבא שלי מרים את הקול ונותן הרגשה ממש לא נעימה. עם כל הכבוד, אני לא צריכה לסבול את הסביבה העויינת הזאת. בזמן שכולם יושבים בסלון אני נועלת את הדלת, מפנקת את עצמי באמבטיה ארוכה ארוכה, ויוצאת רק אחרי שכולם הולכים. בחגים זה אותו סיפור,רק שהארוחות הן בשעות הערב, הן יותר כבדות ויש יותר בלאגן.

איזה מוזר, גמני חולם חלומות לבד, אפילו שיש לי אישה...

אבל את לא לבד עם הלבד הזה:

אם כבר לבד
מילים ולחן: מיכה שטרית

ולא כמו בעבר ולא כמו שדובר
הכל עומד לא זז.
עצב גשם אהבה, לא משנים דבר
משהו מת, משהו נגמר.
אהבה רחוקה ברכבת תחתית שחוצה בלונדון איזושהי כיכר,
לי כותבת "קצת קר עכשיו, מתי אתה בא?"

מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה,
שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע.

זה משתנה אבל לאט ומשנה כל כך מעט
איפה אני ואיפה את?
את לא כאן את בראש את ברכבת תחתית
ואולי את בכלל לא אמיתית
והמצאתי ש... קר וש... איכפת לך
מתי אני בא.

מיליוני אנשים...

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק