שלום פורום צבא וביטחון.
במלחמה האחרונה חיזבאלה ירו רקטות בקטרים לא גדולים וידוע שפגיעה ישירה מסוגלת להרוס את החלק של המבנה בו היא פוגעת.
השאלה שרציתי לשאול היא מה היקף הפגיעה של טיל לא של רקטה , כדוגמת SCUD-B או C שבידי הסורים, הן בפגיעה ישירה והן בפגיעה ברחוב למשל..כמה בינינים יזוקו וכדומה.
תודה =]

אם אני זוכר נכון, גם סקאד זה בגדר רקטה (ללא מערכת הנחיה), אם כי בליסטי..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לסקאד יש הנחייה אינרציאלית והכנפונים בבסיסו נעים:

ציטוט:

Unlike the FROG series of unguided missiles, the SCUDs have movable fins. Warheads can be HE, chemical, or nuclear, and the missile, launched vertically from a small platform, has a range of 300 km. Unsophisticated gyroscopes guided the missile only during powered flight - which lasts about 80 seconds. Once the rocket motor shut down, the entire missile with the warhead attached coasted unguided to the target area. Consequently, Scuds had notoriously poor accuracy, and the farther they flew, the more inaccurate they became

http://www.fas.org/nuke/guide/russia/theater/r-11.htm

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה על המידע .

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כשהעיראקים הלחימו 3 סקאדים ל-"אל חוסיין" אחד הם נאלצו להאריך את זמן פעולת טיימר הבעירה שלו ל-63 שניות כדי להגיע לטווח של 585 ק"מ. מכניזם טיימר הבעירה דומה למדי לטיימר מכונת כביסה "קריסטל"; דהיינו מנוע חשמלי קטן, גיר גלגלי שיניים ומיקרו-סוויצ'ים הנסגרים בהדרגה כל X סיבובים. ניתן היה לראות את התוספת העיראקית בשני גלגלי שיניים עשויים טפלון כאשר המקוריים עשויים מתכת. מצבר הטיל היה דומה מאד לזה של מכונית וניתן היה לראות את מלאכת הכפיים העיראקית בהארכת מיכלי הדלק והמחמצן שהריתוכים שלהם היו גסים בהשוואה לעבודה הרוסית המדויקת.
המערכת האינרציאלית של הסקאד מאופסת ע"י לפחות 5 אנשים כשלושה מהם מצוידים בתיאודוליטים ומתצפתים על בסיס הטיל שם ניצב הרביעי המתצפת עליהם בחזרה דרך משקפת צלפים המותקנת על אחד הסנפירים. אדם חמישי מפעיל קופסת בקרה חשמלית המסובבת את בסיס הטיל. תהליך זה לוקח כעשרים דקות.

בהנחה שאתה מתכוון לראש חץ קונבנציונאלי, אזי מדובר בחמש מאות עד אלף ק"ג חומר נפץ. זה בערך שווה ערך לפצצות במשקל דומה המוטלות ממטוס. ישנו ערך מוסף מסויים לאנרגיה הקינטית הגבוהה שבה מגיע טיל שכזה, שזה מגביר את האפקט. קשה לתת מספרים מדוייקים של היקף הנזק היות וזה מאד תלוי בגודל, צפיפות וצורת המבנים, וחוזקם. בקשר לנזקי הפצצה מן האויר - יש מספיק תמונות מכל המלחמות בשבעים השנים האחרונות, כולל חלקים מביירות במלחמת לבנון השנייה.

ישנה משמעות גם לגובה ביצוע הפיצוץ (מעל פני הקרקע או בגובה פני הקרקע).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אכן, יש לגובה הפיצוץ השפעה על סוג ורדיוס הנזק. ככל שהפיצוץ גבוה יותר יהיה רדיוס הנזק גדול יותר, אם כי הוא יהיה קל יחסית (שמשות מנופצות, גגות מועפים, קירות מחיצה ומבנים קלים מושמדים). לעומת זאת - פיצוץ קרקעי או תת קרקעי יגרום לנזק מרוכז וכבד מאד ברדיוס יחסי קטן - קריסת מבנים או נזקים בלתי ניתנים לתיקון, קריסת מנהרות או מבנים תת קרקעיים. עלי להדגיש כי כאן מדובר אך ורק על פיצוץ חנ"ם. ביחס לפיצוצים תרמובאריים (פיצוץ דלק-אוויר) או פיצוצים גרעיניים - המשוואה שונה. ישנם ראשי נפץ קונבנציונאליים הבנויים כמצרר, מתוך כוונה מראש לגרום לפגיעת שטח נרחבת ככל האפשר, על חשבון חומרת הנזק. בראש קרב כזה ניתן גם לשלב אחוז מסויים של תחמושות בעלות השהייה או הפועלות כמיקוש פזיר, וזאת על מנת לשלול גישה לשטח המוכה מכוחות ההגנה. דבר זה יעיל למשל בתקיפת שדה תעופה או מתקן צבאי גדול. היעילות במקרה זה נמדדת לא בנזק פיזי אלה בזמן שעל האוייב לעבוד על מנת לנתרל את האיום ולהחזיר את המתקן המותקף לשימוש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ בקשר לנזקי הפצצה מן האויר - יש מספיק תמונות מכל המלחמות בשבעים השנים האחרונות, כולל חלקים מביירות במלחמת לבנון השנייה.

תמונות מביירות או מלבנון בכלל, אינן אינדיקציה להשפעת חימוש דומה בנופלו על מטרות ישראליות, שכן איכות הבנייה בלבנון, הקפדה על תקנים, עומק היסודות ואיכות הבטון - כולם שונים מאוד מהנעשה בישראל.

צר לי ידידי, אך אינך מדייק. גם כאן וגם שם ישנם בניינים שנבנו בתקופות שונות, מחמרים שונים ובתקני בנייה שונים, גם כאן וגם בכל מקום בעולם יש תקנים ויש ביצוע, והם לא בהכרח חופפים. תוסיף לזה מקדמי צפיפות, טיב הקרקע, תשתיות תת קרקעיות, קונטור השטח, מפלס מי התהום, ואחרי כל אלה תוסיף עוד נזק משני ממאגרי או צינורות גז או דלק, תחנות דלק, חמרים מסוכנים למיניהם וכיוצא באלה, ותגיע למסקנה שאי אפשר לתת תשובה חד משמעית לשאלה שנשאלה כאן, באשר לגודל הנזק מטיל. כל מי שמדבר על "מחיקה" מדבר על נזק פיזי בטווח הקצר של עשרות מטרים, אך יש לזכור שבמידה ומטען של כטונה חנ"מ יתפוצץ בשטח מאוכלס בצפיפות, יש לצפות לנפגעים רבים ברדיוס גדול הרבה יותר מהשטח "המחוק" וזה מרסיסי זכוכית מחלונות מנופצים, חלקי מבנה נופלים, נפולת של קירות חוץ ופנים, שריפות, ואפילו נפגעים ממנוסת המון מבוהל.

יש בהחלט מצב שדוקא הבניה בארץ פחות טובה מזו שבלבנון, אך זה כמובן תלוי באזור הפגיעה.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ צר לי ידידי, אך אינך מדייק. .

אתה טועה ומטעה. מחקרים שנערכו עוד טרם מלחמת המפרץ הראשונה העלו ממוצע של הרוג אחד לכל טיל אל-חוסיין (בפועל כמובן היחס היה נמוך כמעט פי 40 מההערכה). באזור רמת גן היו בניינים ישנים שנבנו בסטנדרט שאינו מקובל בארץ כבר שנים, ושם היה הקף הנזק הרב ביותר.

טל בטח יוכל לשלוף את הנתונים המדוייקים, אבל סקאד ואל-חוסיין זה חיות שונות בכל הקשור לטווח וגודל הרש"ק, ולכן אי אפשר להגיד שברמת גן נזק הסקאד היה X ולהשליך על הקפי הנזק של מתקפה סורית.

ה"אל-חוסיין" הגדיל את הטווח ע"י הפחתת משקל הרש"ק. איני יודע אם נעשה שינוי גם במיכלי הדלק\מחמצנים ומערכת ההנעה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אם יש לך נתונים, ומראה מקום מתאים - אשמח לראות. בינתיים - אני יכול להמליץ לך על הספר "מקלט ומחסה" בהוצאת "מערכות", הדן בנושא בהרחבה. הוא אמנם לא חדיש (יצא לאור ב- 1963), אך העקרונות לא השתנו בהרבה. ולהזכירך - בניין רב קומתי הורד באוקלהומה ע"י מטען חנ"מ שאולתר מדשן, במשקל דומה לרש"ק של סקאד.

אל תשווה בין פגיעה מלמטה לבין פגיעה מלמעלה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בעיקרון הנחת היסוד היא שבפגיעת רש"ק קונב' של סקאד רדיוס 30 מ' יימחקו, לאחר מכן ישנן מדרגות נזק עפ"י הרדיוס...

תנסה למצוא תמונות ממלחמת המפרץ של רמת גן וכד'... לא בדיוק אבל בערך ייתן לך מושג...

לגלריה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mr.blue בעיקרון הנחת היסוד היא שבפגיעת רש"ק קונב' של סקאד רדיוס 30 מ' יימחקו, לאחר מכן ישנן מדרגות נזק עפ"י הרדיוס... תנסה למצוא תמונות ממלחמת המפרץ של רמת גן וכד'... לא בדיוק אבל בערך ייתן לך מושג...

מי מניח הנחת יסוד כזו? לא רק שלא "נמחק" שטח ברדיוס 30 מטר, גם רדיוס של 10 מטר לא נמחק.

אם במלחמת המפרץ עסקינן, תנסה לחפש תמונה של פגיעה במקלט "בית דני" בת"א.

הסקאד פגע בקיר המקלט בנק' בו הוא נפגש/נכנס לקרקע.
היה שם חור לא נורמלי בבטון.

עכשיו כבר אפשר לספר

ובאותה מלחמת המפרץ אל חוסיין שפגע סמוך מאוד לתחנת דלק בכניסה לראשון לציון עשה בור קטן באדמה ושבר כמה תריסים בבית קפה שבתחנה.
פגיעה ישירה של אל חוסיין או סקאד במקלט היא דבר שדי נדיר שיקרה.

במלחמת השיחרור פצצה קטנה יחסית (מקסימום 100 ק"ג) ממטוס ספיטפייר מצרי הרגה 42 אזרחים ישראלים בתל אביב.

מתוך תרגיל:

טיל נוחת בתחנת הרכבת ארלוזורוב. סוג הטיל: קונבנציונאלי. על פי הערכות אנשי הביטחון צפויים באירוע זה 35 הרוגים, 150 פצועים וכ-180 נפגעי הלם. כתוצאה מהטיל ייפגעו עשרה בניינים ו-250 אזרחים יצטרכו להיות מפונים למרכז הקליטה 'בית ברבור' ומתנ"ס איילון.
טיל נוחת בסניף הדואר מול דיזינגוף סנטר. סוג הטיל: קונבנציונאלי. במקום 25 הרוגים, 100 פצועים ו-200 נפגעי הלם. כתוצאה מהטיל ייהרס סניף הדואר כליל. באזור ישרור הרס רב ו-200 איש יפונו למרכז הקליטה במתנ"ס לב תל-אביב.
שני טילים נוחתים - ברחוב לה גרדיה ורחוב שקד. סוג הטיל: קונבנציונאלי. במקום 64 הרוגים ו-250 פצועים. הרס רב סביב כל אזור המגורים המאוכלס. 870 איש יצטרכו להתפנות מביתם ויועברו למרכזי השהייה בבתי הספר עירוני ט' ועירוני ז'. כמו כן יוקמו מרכזי קליטה במתנ"ס מגיד, מתנ"ס רמת אביב, מתנ"ס בית דני ומתנ"ס ביכורי עתים.
שני טילים נוחתים - ברחוב לוי אשכול וברחוב קיציס. סוג הטיל קונבנציונאלי. במקום 35 הרוגים, 280 פצועים ו-300 נפגעי הלם. נזק לעשרות מבנים בסביבה. 400 איש יפונו מבתיהם למרכז שהייה בבית ספר ליידי דייוויס, ולאחר מכן יועברו למרכז קליטה בעירוני י"ד.
טיל כימי נוחת ברחוב אנה פרנק. במקום 12 הרוגים, 28 פצועים ו-100 נפגעי חרדה. הטיל עצמו לא יגרום להרס רב, אבל בשל החומר הכימי שיפוזר במקום יהיה צורך בפינוי 3,000 תושבים המתגוררים בסביבה – אל מחוץ לעיר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3416777,00.html

לפי פרסומים הרש"ק של מה שנחת כאן במלחמת המפרץ היה כ- 250 ק"ג.
יש להניח שבפעם הבא זה יהיה לפחות כפול ויותר מדוייק.
להערכתי פגיעה ישירה של אחד כזה במגדל דירות די הורסת אותו. מסביב יהיה בעיקר נזק לרכוש ומי שיהיה בממ"ד, ישרוד.