סקר מבטיח לפייגלין (02.08.2007)
לפי סקר שפורסם היום (2.8.07) בקול ישראל ונערך אתמול על ידי מכון המחקר מאגר המוחות בניהולו של פרופ' יצחק כץ, מצבו של משה פייגלין לקראת הבחירות המקדימות לראשות הליכוד ומעמדו לראשות הממשלה, הוא טוב בהרבה ממה שאפילו הוא קיווה. בכדי להקל על הקוראים ועל הניתוח, נזניח את 13% מהנשאלים שלא הביעו דעה ביחס לשאלות, ונתייחס רק לכל שאר 87% מחברי הליכוד, שאותם הגדיר עורך הסקר הגדיר כ"בעלי דעה". בסופו של דבר, נשאלים אלה אינם משנים את התמונה.
א. מבין בעלי הדעה הללו, 71% הצהירו שיצביעו עבור נתניהו, 28% יצביעו עבור פייגלין ורק 1% עבור דני דנון. בסקר שפורסם לפני כשבועיים על ידי אמצעי התקשורת, התוצאות היו: 72% לנתניהו, 14% לפייגלין, ורק 8% לסילבן שלום. המשמעות היא שלא רק שפייגלין הגביר את כוחו בשבועיים האחרונים, אלא הוא הכפיל אותו בדיוק. נתניהו לעומת זאת, נותר בערך באותו מקום. מי שמבין מה הדינמיקה של קמפיין בחירות, יודע שמומנטום הוא שם המשחק. השאלה היא מי יצליח לחבר שני צירים מרכזיים, ביום הבחירות בדיוק. את ציר עליית כוחו עם ציר הזמן. פייגלין מפגין על פי סקר זה מומנטום מצויין, שמראה קו עלייה, למעשה הכפלה, של כוחו, דבר שאם ימשך כך, יביא אותו לשיא ההישג ממש ביום הבחירות בעוד כעשרה ימים בלבד.
ב. על פי נתונים אלה, פרץ פייגלין הרבה מעבר למעגל תומכיו הבסיסי – חברי הליכוד שהוא קרא להם להצטרף לתנועה, ושמהווים רק כ-10% מכלל חברי התנועה. למעשה מעיד הסקר שפייגלין הצליח לזכות בתמיכה משמעותית של חברי ליכוד וותיקים ומסורתיים, וזה כמובן המפתח ליכולתו להגיע לראשות התנועה. נתון זה מעיד שפייגלין הפך למועמד לגיטימי בשורות הליכוד הרחבות, למרות רצח האופי שמנסים לבצע בו התקשורת בכלל ומתנגדיו בליכוד בפרט.
ג. אבל הרבה יותר משמעותית היא העובדה הבאה: לפי הסקר, 56% מחברי הליכוד בטוחים בוודאות מוחלטת (של 100%) שיגיעו לקלפי. עוד 18% בטוחים ב-75% ביטחון שיגיעו. כלומר, הסקר נערך על בסיס ההנחה ש-75% מחברי הליכוד יגיעו להצביע. זו הנחה מופרכת בעליל. מכל וכל. בבחירות הקודמות לראשות הליכוד, שהתקיימו במועד נוח יותר מאשר אמצע הקיץ ותקופת החופשות, ובהן התמודדו חמישה מועמדים שעשו הכל בכדי להביא את אנשיהם לקלפי, ושבהם היה מתח ועניין, והתוצאות לא היו צפויות לכאורה מראש – הגיעו רק כ-43% מחברי הליכוד לקלפי. יודעי דבר בליכוד מעריכים שבבחירות הצפויות לא יגיעו יותר מ-30% מהבוחרים, וישנם גם כאלו שנוקבים במספרים נמוכים יותר. אם כן – נתניהו כנראה מנצח בגדול – אבל רק בטלפון. מחנה פייגלין בליכוד ידוע בניחושותו והתגייסותו בכך שאנשיו יגיעו בהמוניהם, גם אם לא עד אחד כמובן. אלה שלא יגיעו בפועל, למרות הצהרותיהם בסקר הנוכחי, הם אותם חברי ליכוד שאם היו מגיעים, היו בוחרים בנתניהו, לפחות כברירת מחדל. בפועל עתיד פייגלין, לפי סקר זה חייבים לומר, לזכות בתמיכה גדולה הרבה יותר, גדולה באופן משמעותי.
ד. אי אפשר שלא להיזכר בהקשר זה במשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות. כשבועיים לפני המשאל, היה היחס בין שרון למתנגדיו, לפי הסקרים חשוב לציין, בדיוק היחס הזה: 7:3. מה הפך אז את הקערה על פיה? נכון, בדיוק מה שהוסבר למעלה. תמיכה בטלפון היא דבר שונה לחלוטין מאשר נכונות ונחישות להגיע, להשפיע, ולהכריע. לתומכי פייגלין יש בדיוק את הרוח הזו, מה שאולי לא מבטיח עדיין מהפך, אבל בהחלט מעודד מאד.
ה. כשנשאלו הנסקרים בסקר הזה, באשר לתמיכתם באישים שונים מהליכוד כחברי כנסת, ענו 46% (!) מכלל חברי הליכוד, שהם רוצים לראות את פייגלין ברשימת הליכוד לכנסת, מה שהביא אותו למקום ה-14 בקטגוריה זו, לפני סילבן שלום ולימור ליבנת למשל. שוב מעיד הסקר, על מה שכבר ראינו מכיוון אחר: כל חבר ליכוד שני היה רוצה לראות את פייגלין כמייצג הליכוד בכנסת. פייגלין הפך ללגיטימי בשורות הליכוד הרחבות.
ו. ועוד נתון חשוב שעולה מן הסקר. כשנשאלו הנסקרים, בהנחה שהליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, האם הם מעדיפים ממשלת אחדות עם העבודה וקדימה, או קואליציה עם מפלגות הימין והדתיים, תמכו 32% באפשרות הראשונה לעומת 68% באפשרות השניה. נתון זה מסביר כמעט את הכל: רוב חברי הליכוד הם ימניים ומסורתיים. זו גם הסיבה שהם – בניגוד לתקשורת ולראשי הליכוד – אינם מפחדים מפייגלין.
פרטים נוספים באתר של פייגלין - www.feiglin.co.il
|