03-07-2007, 18:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.11.02
הודעות: 5,746
|
|
|
"הבעיה" היא שיש לנו יותר מדי אופציות
לדור של ההורים שלנו זה היה פשוט יותר. הם הלכו לבית הספר הקונפסיונאלי, אחר כך לגימנסיום, ובשלב הבא התגייסו לצבא, ואם לא נהרגו בקרבות איומים דוגמת ייפרס או טננברג, ואם היה להם כסף ומזל, הם יכולים היו להמשיך ללימודים גבוהים באחד המוסדות האקדמיים (בתנאי שצלחו את הנומרוס קלאוזוס כמובן) או הרבניים בוינה או אי שם ברייך. בהמשך היו עורכים נישואי פשרה, ובשנות העשרים המוקדמות לחייהם היו כבר מטופלים בלפחות שלושה ילדים ומנסים להתמודד עם השפל הגדול ועם גזירות של כל מני אנטישמים דוגמת גרבסקי. ברירות לא היו להם הרבה, והרוב היה מוכתב. בתור אשה היה לך בכלל קל. לעשות אוכל, ילדים, ונקי, בזה פחות או יותר הסתיים תפקידך. אבל לפחות החיים היו פשוטים. היית מתחלפת?
אני אומר, למה לחפש כל היום משמעות לחיים ומשהו טוב יותר (אומר ולא תמיד עושה). די לחיפוש העצמי האינסופי, די לרוחניות בגרוש שמתפשטת כמו להקת ארבה בשדות החיטה של תימן, ודי למתוסבכות. תתחתני, תעשי ילדים, תעברי כמו כולם את משבר אמצע החיים ברומן לוהט עם גבר (או אשה) צעיר ועם אוטו חדש ונוצץ, תעברי את גלי החום בגבורה, ותגיעי לגיל הזהב עם תחושת החמצה מרה כמו כולם, עד שתתפגרי לך בעת שאת מתבוססת בהפרשותייך שהמטפלת המתעללת בבית אבות המתפורר לא פינתה לך כבר שבוע. אלה החיים, ואף על פי כן - אין נפלאים מהם.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
"מה שבלב" 
מצב כלאיים
