|
טיפים להולכים ליום סיירות ולדוחים:
לא רציתי לשרשר לכל אחד שפתח כאן שרשור לגבי היום סיירות את אותם דברים, אז אני ירשום טיפים והכוונות שיש לי , אני מקווה שזה יועיל לכולם, וכל אחד יקבל את מה שהוא רוצה..
(מצטער על האורך מראש, אבל זה מחולק לחלקים כל אחד יכול לקרוא מה שחשוב לו)
דבר ראשון לגבי הכושר:
למרות שהכל בראש יש צורך להגיע בכושר סביר ליום סיירות, במיוחד לאלה שמתכננים להגיע למטכ"ל או לשייטת, לגבי חובלים, ניתן לעבור את היום הזה לחובלים גם עם כושר סביר ואף פחות מכך, לכולכם יש לפחות שלוש שבועות עד אז... וזה אומנם לא מספיק בשביל להיות בכושר, אבל מספיק בשביל להכניס את הגוף לשגרת פעילות, ברגע שאתם נכנסים לשגרת פעילות הגוף 'רוצה' להתאמן וזה לדעתי הדרישה המנימלית בשביל לפחות לסיים את היום. מגיעים לשגרת פעילות עם תספיקו לעשות כ10 אימונים עד אז באפן סדיר (זה לפחות מה שמספיק לי)
הציון של הבר אור בפרט, והציון שלכם מהיום סיירות ילוו אתכם בכל מקום אליו תתמיינו או תלכו, זהו עוד נתון באוסף של הנתונים שיש על בנאדם כאשר הוא מתמיין לכל תפקיד שהוא.
אולם, הציון של היום סיירות עשוי להשפיע עליכם בהמשך באופן מובהק, רק בקבלה לגיבושי המשך, שלאחר הגיבוש המרכזי, ואולי אף להשפיע על קבלתכם בראיונות(לא בטוח).
אל תצפו להפציץ בבר אור שביום סיירות ינואר, כל תוצאה שתעשו בבית תורידו כמה אחוזים. המתח, הקור העז בבוקר של ינואר, והתחרות עושים את שלהם, זה לבטח.. אבל, אל 'תשמרו על כח לאחר כך' כי מי שמגיע מוקדם יש לו לפחות שעתיים ואף יותר לנוח, וזה יותר ממספיק.
דבר שני וחשוב מאוד לכל מי שרוצה לדחות:
את זה אני אומר מנסיון טהור שלי ושל חברים, תחשבו יותר מפעמיים אם ברצונכם לדחות, דחיית יום סיירות היא בהחלט אחד הדברים שהכי קל לעשות לדעתי, כמעט כל תירוץ תופס, ואפילו אם הגעתם למקום וביקשתם דחייה, אתם תקבלו ללא התעסקות מיותרת.
א-ב-ל גדול, לדחייה של יום סיירות ליולי יש משמעות מאוד גדולה על דרככם.
א. המשמעות הראשונית היא שנוצר לכם ואקום של 6 חודשים במיונים פיזים לצבא,( במידה ולא תעשו גיבוש טייס) אני אומר לכם מראש, הרוב הגדול של מי שלא התאמן ליום סיירות ינואר, לא יתמיין ליום סיירות יולי! למה?! כי כשדוחים את היום סיירות מרגישים ש"יש עוד הרבה זמן " וכשהיום הזה מתקרב הוא נופל בדיוק אחרי כל הבגרויות הטקס סוף שנה הבילויים כל יום עם החבר'ה ועוד...
6 חברים שלי דחו את היום סיירות בגלל הכושר.. רק אחד מהם באמת התאמן ליולי, אני חושב שהחשבון הזה נכון לכל מי שדוחה.
ב. המשמעות היותר גדולה היא דחיית הגיוס למרץ. יש הרבה דעות לגבי גיוס מרץ, אני אישית חושב שהוא עדיף כל עוד יוצא לך להתגייס כמה חודשים לפני גיל 19. להישאר בבית עד מרץ יש לזה משמעות אדירה, ואקום של 9 חודשים, שמצד אחד הוא כיף חיים, עושים כסף, מבלים, חו"ל הכל סבבה. מצד שני, מרגישים ויודעים שזה זמן מבוזבז.. רוב החברים כבר מתגייסים מקסימום בנובמבר והתקופה הקשה מתחילה אחרי גיוס נובמבר.
ג. נגזרת של הדחייה -הקטנת אפשרויות המיון בצבא. חלק מהתפקידים שתרצו להגיע אליהם, יהיו סגורים במידה ולא תעברו את הגיבושים(בעיקר תפקידי מודיעין)
ד.עוד נגזרת של הדחייה למרץ, הרבה יותר חשובה(נסיון מר) במידה והגיבוש יפול לכם על מועד שאינו מתאים לכם, או שלא תרגישו טוב חז וחלילה או עוד כהנה וכהנה סיבות, לא יתאפשר לכם לדחות את הגיבוש! יתנו לכם איזה משהו של גיוס לפלוגת בקו"ם ואח"כ השתלבות בגיבוש אפריל, אבל אף חד לא עושה את זה באמת..
ה. הכי טוב לגמור עם זה וזהו.... להמתין 6 חודשים בשביל יום אחד גורלי?! מאוד קשה..
דבר שלישי לגבי היום עצמו והמנטליות:
היום הזה מסתכם ב15 דקות ארורות, הספרינטים בהתחלה ואח"כ עם הסידרי הגעה קשים מאוד גם לסוסים ולמאומני הסימולציות, התחרות קשה מאוד וכל אחד נותן 130 אחוז על ההתחלה.. ביום הזה אין מה לעשות אלא לממש את הקלישאה:"להתחיל מהר ולסיים עוד יותר מהר"....
אחרי שתתאפסו על עצמכם תדאגו להביא את עצמכם לאלונקה,למה?! כי זה הכי קל!!! עם האלונקה הולכים בעליה, וזה הרבה הרבה הרבה יותר קל מאשר לעשות סיבוב רציה בדיונה.. תלחמו על האלונקה כי יהיה לכם יותר קשה לסיים ריצה על הדיונה ולהתחיל מקצה חדש של תחרות על האלונקה מאשר שתלכו איתה ואז הנשימה והדופק יסתדרו(יכאב קצת בכתפיים, אבל בקטנה מאוד..)
לגבי השקים.. לא כזה קשה, כולם הולכים, אבל אם אתם חושבים שאתם יכולים לרוץ למה לא?
והבור, אל תנוחו שאתם חופרים אותו ואל תזלזלו !נראה כאילו הם יושבים בצד ומדברים אבל בעצם הם רושמים הכל מי נח מי עושה כאילו הוא עובד ומי עובד כמו חמור... תעבדו ביעילות ותשבו בתוך הבור תשתמשו בידיים ברגליים בעת ובפה בשביל להוציא כמה שיותר חול..אל תהיו כוסיות פתאום ולא תרצו שהזעה תדבק לחול.. תעבדו כמו מטורפים..
עכשיו לגבי עזרה הדדית וכאלה, אין ביום סיירות כמעט בכלל, וגם לא כ"כ צריך, אף חד לא ידחוף אותך בדיונות ואף אחד לא יתמוך בך באלונקה וזה גם יהיה יותר מידי בולט ומצוץ לעשות את זה.
הכי חשוב לדעתי הוא לעזור בחלוקה של המים ובסגירה של השקים לחברים במחלקה, לא בשביל להרשים את המפקדים אלא בשבילכם כבנאדם.. אצלי ביום סיירות היינו כמה חבר'ה שלא ידענו איך קושרים תשק כמו שצריך ונפתח לנו השק באמצע, וזה סלט רציני, מי שיודע איך לעשות זאת שיעזור , ומי שלא יודע, שלא יהסס לבקש עזרה.
הערה אחרונה, לא לעשות שטויות, לא לזרוק הערות מפגרות למפקדים, לא לצחוק בצורה מגעילה עם או על אנשים , לא להתפתות לנוח או לעמוד בצד גם כשקשה.. הרבה מהלא עוברים עשו את אחד הדברים שרשמתי למעלה...
טוב אז רשמתי בערך מה שרציתי למרות שבטח יש הרבה דברים שלא עניתי פה.. אז אפשר לשרשר כאן את השאלות, ואני ישתדל לענות אם לא מנסיוני אז מנסיונם של חברים...
שיהיה שוב בהצלחה לכולם! שווה לסבול את היום הזה בשביל להכנס בסופו של היום להתרגשות של אחד מהאוהלים של העוברים ולהרגיש שבסך הכל נשאר לעבור מיונים גיבוש או אפילו 2 ,טירונות וקורס בשביל לסיים..אבל בשביל מי שעבר יום סיירות, פתאום כל זה נראה כאילו הקשה מאחוריו....
_____________________________________
קשרג"ים מרץ 07 כבוד!
|
ראשי
צ'אט
11-12-2006, 02:59
אין דבר העומד בפני כח הרצון 
ואני מתאמן על שריריי רגליים ואני לא יודע מה לעשות עם אני ילך לרופא אני מפחד שיורידו לי פרופיל ...
מצב כלאיים
