יחידת דו"צ הזמינה אותנו לסקר אימון לש"ב של גדוד נחשון.
הצטרפנו אליהם, התערבבנו בתוכם וגם צילמנו - הכתבה והתמונות לפניכם
קישור לכתבה בקובץ PDF כאן

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

חוץ מהביקור, יש גם ביקורת?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

כבר התרגלנו לרמה הגבוהה של הדיווחים על ימי הכיף של סגל הפורום . מאלף לראות כמה אנשי ביום האוייב המנומרים משתלבים בשטח לעומת צה"ל הזיתי.

...ואותי לא לקחו....(לפי השיר המצורף)

לא לקחו אותו
יפה ירקוני
מילים ולחן: אנדרה גראסי
תרגום: חיים חפר



הוא כבר כמעט
עשרים שנה
חבר חשוב
בהגנה - והוא יודע
שמישהו עשה פה שטות
או התכרבל בגלל טעות
הוא השתגע
אחרת לא תבין באמת ובתמים
ובלי שמישהו יבוא אף לראותו
לא לקחו אותו
הוא לא היה צעיר - כן זה נכון
אך בעניין הביטחון
יש לו תיאוריה
גם בתרצ"ח גם בתש"ח
אף לדקה אחת לא נח
עשה היסטוריה
היה יכול לתרום גם ידע גם חכמה
ולייעץ קצת בניהול המלחמה
אך בלי לשאול אפילו מהי דעתו
לא לקחו אותו

את המכונית
במקום לרחוץ
בלילה הוא
מרח בבוץ - וכמו אבק היא
ולמחרת במקום לסבול
הוא התחמק לקנות בזול
חולצה של חאקי
בכדי שאם פתאום יפגוש אותו מכר
יכול לרמוז שהוא עושה איזה דבר
שלא ישירו הילדים אל מול ביתו
לא לקחו אותו
עכשיו עם כל המפקדים
הוא שר שירים של חסידים
כמו איזה רבי
והוא עליז ומאושר
אף כי נשבע שלא יאמר
שלום לרבין
הוא מתווכח על קרבות בכל החום
כאילו הוא עצמו היה בכל מקום
וכך שוכח כי אז בשעתו
לא לקחו אותו, לא לקחו אותו

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

יש כאן כמה נושאי חיילות שלא ברורים לי:

- דרגות של סמלים בשטח? אני לא יודע אם זה נוהל חדש, אבל בתקופתי, כל המ"כים/סמלים היו מורידים דרגות בשטח (בטח סמ"רים שמנצנצים מרחוק).
- הרבה חיילים ללא כיסוי שעון.
- כל מיני סימונים לבנים בחזית האפוד. למה זה טוב (חוץ מלעזור ל"רעים")?
- שרשרת (שלא לומר גורמט) בשטח?
- מצנפות לחלק סימלי מהכוח?
- על קסדות שחורות דובר כבר מספיק בפורום (או שבעצם לא, כי התופעה לא נבלמת אלא רק מתפשטת), אבל זהוי מחלה של כל יחידות החי"ר ולא רק של נחשון.

זה אגב לא עניין לגמרי חדש.כשהייתי בסדיר היו חיילים מסיירת גולני עם כיסוי קסדה כזה.לא הבנתי אז ואינני מבין היום עד ההגיון בכך. אני לא מדבר על ההגיון המבצעי האמיתי כי אין כזה. אני מדבר על הרציונאל של מי שמסדר לעצמו כך את הקסדה. זה ענין של וואסח (מעוות) נטו, או שיש איזו אמונה בדבר העליונות של הסוואה כזו? ויש לשים לב, מהתמונות עולה שגם לחלק מהסגל הפיקודי קסדות כאלה. למה לעזאזל מישהו במפקצח"ר לא עושה סדר בעניין???

לאחר בירור קצר עם מישהו שהיה שם, אני אנסה לענות על חלק מהשאלות:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. - הרבה חיילים ללא כיסוי שעון.

גם לחלק מבעלי השעונים הבולטים יש כיסוי שעון, אלא שהוא מוזז ולא מכסה את השעון (תקלה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. - כל מיני סימונים לבנים בחזית האפוד. למה זה טוב (חוץ מלעזור ל"רעים")?

אכן הם בולטים יותר ממה שצריך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. - מצנפות לחלק סימלי מהכוח? - על קסדות שחורות דובר כבר מספיק בפורום (או שבעצם לא, כי התופעה לא נבלמת אלא רק מתפשטת), אבל זהוי מחלה של כל יחידות החי"ר ולא רק של נחשון.

המצב בעייתי, רצועת גומי שחורה לקסדה מחולקת באופן מסודר (פחות או יותר חותמים עליה), על מצנפת לא חותמים (ולכן רק לחלק מהכוח יש מצנפות), זה מראה על תודעה לקויה. לגבי הקסדות השחורות לגמרי, אכן חוסר מודעות ובנוסף עניין של וואסח וכד'.

אגב, תודה על הכתבה (נחמד לראות מישהו מוכר בתמונות).

תודה.

כמה חבל שבלש"ביות ממשיכים ללמד את הטעות הזו.

רק הקנה בתוך המפתן? חצי גוף כבר בולט - אבל, אל תקח דוגמה מהצילום הזה, הוא נעשה בשביל המצלמה
אני מניח שאתה בחי"ר אז היתה מכיר את התרגולת הנכונה והיא אכן נעשתה כך רק שאין צילומים שלה

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אני היחיד שמפריע לא שהם בלי שכפצי"ם?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

טירוני נצח יהודה בזמן תפילת שחרית - הם התאמנו באזור ללא קשר לתרג"ד נחשון

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

למה לא העלו את כל התמונות ? יש לי תמונה במיליון אחוז שצילמו ולא הלו אותה אם מישהו יכול לעשות טובה ולהעלות אותה אני ישמח.. רואים בבירור אני עם מטול ומכשיר קשר על הגב! תודה

איזה יופי! כמה חבל שלא הצלחתי להגיע.
לגבי המח"ט - "כפיר" זכתה. הלוואי שנתברך בעוד מפקדים שכמותו.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

כל הכבוד על הכתבה היפה

תודה לכולם על המחמאות, אנחנו שמחים שמצא חן בעיניכם.

shlomz היית חסר, חבל שבסוף לא יצא לך להצטרף.
לגבי המח"ט, אתה מאד צודק - כולם שם גאים בו ומדברים בשבחו.
הבנתי שהחל את שירותו הצבאי בש.13

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

למה הביינישי"ם לא התאמנו באימון הלש"ב המסכם הגדודי?

זאת לא הפעם הראשונה שאני פוגש את הסידור הזה- הבייניש"ם כקבוצה, לא שייכים וילכו לביים אויב.

דווקא הם, סביר להניח, לא יספיקו להגיע לאימון הבא של הגדוד, וכך נוצר מצב שהם ישתחררו ללא אימון גדודי.
(ככה לפחות היה במקרים שאני ראיתי)

אי אפשר לארגן גם לגדוד בחטיבת כפיר פלוגה מכוח אחר לביים אויב? אפילו הבניישי"ם- אבל של הגדוד השכן?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ה"שמל" למה הביינישי"ם לא התאמנו באימון הלש"ב המסכם הגדודי? זאת לא הפעם הראשונה שאני פוגש את הסידור הזה- הבייניש"ם כקבוצה, לא שייכים וילכו לביים אויב. דווקא הם, סביר להניח, לא יספיקו להגיע לאימון הבא של הגדוד, וכך נוצר מצב שהם ישתחררו ללא אימון גדודי. (ככה לפחות היה במקרים שאני ראיתי) אי אפשר לארגן גם לגדוד בחטיבת כפיר פלוגה מכוח אחר לביים אויב? אפילו הבניישי"ם- אבל של הגדוד השכן?

כי הם טירונים שהתגייסו לפני חודש, איפה הם ואיפה התרג"ד?
לא יודע מה היה בעבר, אבל להגיד שלא משלבים אותם בפעילות בינ-גדודית זה ממש לא נכון.
הצוותים הותיקים יותר של נצח יהודה כן משתתפים באימונים ובפעילות המבצעית של החטיבה יחד עם שאר הגדודים.
וכמו שנאמר בכתבה, הביינישים הם לא נחלתה הבלעדית של נצח יהודה, יש כבר בתוך הגדודים עצמם יח' של ביינישים (אם תסתכל טוב בתמונות תראה שיש דתיים גם ביח' האורגניות של הגדוד עצמו יחד עם החילוניים - בפלחו"ד לדוגמה, זה דבר שתמיד היה).

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

אמנם כולם נוטים לחשוב כך אבל לא, אם שייכים לגדוד

זה מה שכתבתם בסקירה, ועל סמך זה הגבתי. אשמח להתבדות.

אך מה שכן, אחכה בקוצר רוח להמשך הדיון הנפלא הזה

תודה רבה!

אהה, אוקיי הבנתי אותך - התכוונת לביינישים של הגדוד
למה הם נשארו ככוח אורגני זה אני לא יודע להגיד לך, אבל מצד שני גם יחידות אחרות נשארו אורגניות (אולי זה היה התור שלהם להיות מגינים), כך או כך באותו מעמד היו שני דברים בולטים:
- היו בכוח הפורץ חובשי כיפה רבים (לא יודע לסווג אותם כביינישים או רק דתיים)
- המוטיבציה ויכולת החי"ר של הביינישים היתה מאד מרשימה (הסוואה, לחימה, חלוקת מטרות, שינוי עמדות וכד') שלא נופלת מהאחרים

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אבל לפי מה שנראה בתמונות ומניסיוני בעבר דווקא כן יש שילוב בין הגדודים. הבימוי אויב של גדוד נחשון הוא מפלוגת הטירונים של נצח יהודה

כל הכבוד על הסקירה המצוינת של צוות הפורום. כן יירבו

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)