 |
06-05-2012, 07:51
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,394
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי רועי AZ שמתחילה ב "לראשונה בישראל: ניסוי מוצלח בירי פגז בעל כנפיים"
כמה הרהורים לאחר מבט בפגז החדש
כל מה שניתן לראות הוא גוף המחליף את המרעום הרגיל. גוף זה הוא בעל ארבעה חריצים אורכיים שמהם נשלפים סנפירים וחריץ רחבי קרוב לבסיסו. מנתונים אלה ניתן לשער מספר השערות. ברצוני להדגיש שאלה השערות שלי בלבד, ואין לי כל מידע ממקורות אירים, פרט למה שהובא באשכול הזה.
1. היות וכל הארטילריה המקובלת כיום היא בעלת קנה מחורץ, הרי שגם פגז זה יוצא לדרכו כשהוא מסתובב על צירו.
2. ניסיון לניהוג של פגז מסתובב נדון מראש לכישלון, היות וכל הפעלת כוח בניצב לציר הסיבוב יביא לא לסטייה אווירודינמית של הפגז, אלא לפרצסיה בתשעים מעלות לכיוון ווקטור התיקון, וזה אומר אבדן יציבות מוחלט. יכולתי, לכאורה, לחשוב שהחריץ הרוחבי נועד להפריד בין גוף הפגז המסתובב לבין גוף הכיוון שאינו מסתובב, אך זה לא עוזר כלל והפרצסיה תחול גם במקרה הזה, לפיכך אני מניח שהחריץ הוא מבני בלבד, ללא תפקיד דינאמי.
3. ישנם פגזים אחרים, למשל פגזי תול"ר, שבהם נפתחים סנפירים בעלי מנת ממדים גבוהה, לקוטר גדול, על מנת להקטין את סיבוב הפגז, וזאת כדי לא לפגוע ביעילות המטען החלול. במקרה זה, הקוטר הגדול (= מוטת הכנפיים) של הסנפירים, פועלת להקטנה מהירה של מומנט הסיבוב. במקרה שלנו – הסנפירים הם קטנים, ועל כן יש לשער שהשפעתם קטנה ואיטית יותר על מהירות הסיבוב.
4. מיקום הסנפירים מקדימה הוא אילוץ של מבנהו הפשוט של המתקן, היות וניהוג קנארד בלבד, ללא שום אמצעי ייצוב פסיבי, הופך את המערכת לרגישה מאד לכל סטייה קטנה מגבולות צרים של אופטימום, ויכולה לגרום להסתחררות (TUMBLIG) ללא שליטה של הפגז.
מסקנותי מכל הנ"ל (ואפשר שאני טועה לחלוטין!):
1. הפגז נורה ככל פגז רגיל, ונע במסלול בליסטי ברוב מסלולו, כשהוא מיוצב סחרור. לקראת סוף דרכו, נשלפים הסנפירים, סחרורו מואט ונעצר, ומרגע זה הופך הפגז למתוקן מסלול. הנחה המתבקשת מכך היא שתזמון פתיחת הסנפירים הוא משתנה, ונשלט ע"י מערכת הבקרה המקומית, כפונקציה של פרטי המסלול שהוזן למרעום/מחשב לפני הירי.
2. מיקום הסנפירים מקדימה, הופך את הפגז לבלתי יציב מבחינה אווירודינמית, דבר המצריך ניהוג ובקרה רציפים, עם מהירות דגימה גבוהה של נתוני הטיסה ותגובה בהתאם. לצורך זה יש צורך בחיישנים מתאימים, מעבד מהיר מאד, וזמני תגובה קצרים. מאחר ויש לקחת בחשבון גם את ממדי המערכת, אנחנו מדברים על מזעור של ממש, ולא אתפלא אם עשו כאן שימוש בטכנולוגיות של MEMS לצורך בניית חיישנים ומחשב על שבב אחד.
3. סנפירים בצדו האחורי של הפגז היו יכולים להיות פשוטים יותר מבחינה אווירודינמית בשל יציבותם הפסיבית הטובה, אולם היו מסבכים את כלל מבנה הפגז, היות והרעיון הבסיסי כאן הוא החלפה של המרעום הרגיל במערכת ניהוג ללא כל צורך בסיבוך טכני נוסף. מערכת הניהוג המוצגת כאן טובה, לדעתי רק לתיקוני מסלול סופי. תצורה זו אינה מתאימה להגדלת טווח, או לרמה נוספת של שכלול המסלול, דהיינו החלפת מטרה לאחר הירי, דבר שמצריך הן יכולת תמרון כבר בתחילת המסלול, והן חולית קשר בטוחה לקבלת תיקונים לאחר הירי. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
