אזור גיאוגרפי: גליל תחתון מרכזי- בשוליים המערביים של הרי נצרת.

מתאים ל: כל המשפחה וגם לרוכבי אופניים מנוסים.

עונה מומלצת: כל השנה ובעיקר בחורף ובאביב.

פריחות ייחודיות על פי העונה: חצבים בסתיו, רקפות וכלניות בחורף וגם אירוס ארם נהריים בסוף האביב.

אורך המסלול: 6 מסלולי רכיבה בדרגות קושי שונות, בסך כולל של 40 ק"מ. בכניסה- שלט
הסבר ועליו מפת המסלולים, בדרגות הקושי השונות: ירוק-קל, כחול-בינוני ואדום קשה. המסלולים הקלים הם בני 12 ק"מ (מסלול 1), 6 ק"מ (מסלול 2) ו-7 ק"מ (מסלול 3). המסלולים בדרגת קושי בינונית: 7 ק"מ (מסלול 4 מסומן בכחול), 13 ק"מ (מסלול 5 מסומן בכחול) ו- מסלול בדרגת קושי גבוהה 19 ק"מ (מסלול מס' 6 באדום). כל המסלולים הם מעגליים!

השארת רכבים: במבואת הכניסה ליער כפר החורש מעל המאפיה, בחניית הקיבוץ או ברחבת החנייה בבית העלמין בנהלל.

משך הסיור: 4-3 שעות ובהתאם למסלול.

מפת טיולים וסימון שבילים: גליל תחתון, העמקים והגלבוע מס' 3.

מפת סימון שבילי האופניים בשטח: נמצאת ברחבת הכניסה לבית העלמין בנהלל ובכניסה לכפר החורש.

חניוני נופש: חניון תל שמרון- שולחנות לפיקניק ומגדל תצפית, חניון הבונקרים- שולחנות לפיקניק ומתקני משחק, חניון בלפור- שולחנות לפיקניק, חניון הסוללים- שולחנות לפיקניק ומתקני משחק.

התאמה למוגבלי תנועה: לכל החניונים אין התאמה למעט בחניון הסוללים.

ציוד נדרש: ציוד לתיקון אופניים, פנימית חליפית, קסדה ומים לשתייה.

כללי התנהגות: התאם מהירות רכיבתך לתנאי השביל. מכשולים וקטעים בעלי עבירות קשה יש לעבור ברגל. יש לרכב אך ורק בשביל המסומן.

אתרים נוספים בסביבה: יערות ציפורי, תחנת כפר יהושע ברכבת העמק, שביל אופניים ממושב היוגב לחניון הבונקרים, יער הסוללים, נצרת, הר הקפיצה, עמק יזרעאל וגבעות שייח אבריק, שביל נחל הקישון.


מסלול לרוכבי אופניים בשדות עמק יזרעאל

לרגל חג השבועות, קק"ל שמחה להזמין אתכם לטיול אופניים מרתק בשדות עמק יזרעאל, בין ערמות הלקטים, הפאות וריח הקציר, שנותרו במרחק נגיעה משדות החיטה הזהובים שהושארו במקום. שישה מסלולי רכיבה מעגליים על אופניים בדרגות קושי שונות, מחכים לכם בציר יער כפר החורש- תל שמרון. הדרך ברובה מישורית ונוחה לרכיבה.

כיצד מגיעים?

אל מסלולי האופניים ביער כפר החורש- תל שמרון אפשר להגיע משני כיוונים. אפשר להתחיל מכפר החורש, אליו מגיעים מכביש 75 לכיוון העיר נצרת. בדרומה של העיר, פונים מערבה (שמאלה) אל כביש פנימי המוביל לקיבוץ כפר החורש. הבאים מתל שמרון עוברים את צומת נהלל בכביש 75. מעט אחרי הצומת פונים צפונה (שמאלה) בכביש פנימי המוביל לתמרת. בסמוך לבית הקברות של המושב נהלל שוכן תל שמרון.


כיוון שהמסלולים הם מעגליים ניתן להשאיר את הרכבים במבואת הכניסה ליער כפר החורש (מעל המאפיה) או בחניית הקיבוץ. או לחילופין ברחבת החנייה של בית העלמין של נהלל.

המסלול:

האופי החקלאי של עמק יזרעאל והצביון הכפרי שלו מציעים למטייל בילוי מגוון, מתובל בסיפורים היסטוריים מתקופות עתיקות, ראשית ההתיישבות ועד ימינו אנו. מסלולי הרכיבה על אופניים בשדותיו המישוריים של העמק הפכו בשנים האחרונות ל"טרנד" של ממש.

עידוד הרכיבה על אופניים, מלבד הפעילות הספורטיבית שבה, נעשה גם במטרה לקשר בין היישובים בהם יש חדרי אירוח, לבין אטרקציות תיירותיות הקיימות באזור. הדבר מפתח גם את היזמות הפרטית. תוואי מסלול האופניים בנוי בדרך כלל על תוואי קיים, הנשען על דרכי יער ודרכים חקלאיות קיימות. שביל הרכיבה הוכשר והותאם לדרגות קושי שונות, המצוינות בשילוט ע"י קק"ל, מועצה אזורית עמק יזרעאל, רשות שמורות הטבע והחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת).

הצעה למסלול לרוכבי אופניים - 18 ק"מ (ההצעה משלבת בין מספר מסלולים):

נקודת מוצא- בית הקברות של נהלל, ליד תימרת. את הרכב יש להשאיר ברחבת החנייה של בית העלמין בנהלל.

מבית הקברות של נהלל שליד תמרת, יוצאים מזרחה, בין החורש לבין הכביש שבין צומת נהלל למגדל העמק. ממהלול (נהלל בערבית) מטפסים על השלוחה מזרחה עד סמוך לכפר החורש, גולשים צפונה לואדי ומטפסים לאוכף שבין הר צמרת להר בהרן. מקיפים ממזרח את מחנה הנוער העובד והלומד, גולשים שוב לואדי, יורדים דרומה ומטפסים מדרום מערב למחנה הנוער. ממחנה הנוער מדוושים מערבה עד תימרת. נכנסים לישוב ומרחוב הדס שבשכונה הצפונית, גולשים בסינגל נוח בואדי (החצבים), איתו מגיעים עד סמוך לכביש שבין צומת נהלל לזרזיר. בנקודה זו, מטפסים לדרום - מזרח אל נקודת המוצא בבית הקברות של נהלל לרגלי תל שמרון, ושם משלימים כ- 18 ק"מ של טיול. הטיול אינו ארוך אך יש בו חלקים בהחלט קשים, בהם עליות לכפר החורש, להר בהרן וחלקים טכניים קשים נוספים בירידות התלולות שלפני כפר החורש, אל נחל המחנות של תנועות הנוער.

האתרים שבהם נפגוש (מפת המסלולים קיימת בכניסה למסלולים מקיבוץ כפר החורש ומהכניסה לתל שמרון):

חלקת ניסוי להטמנת בלוטי אלון התבור- מטרת הניסוי לבחון השפעת עומק זריעת הבלוטים, ושימוש בשרוולי פלסטיק על אחוז הנביטה ושיעור ההישרדות של שתילים רכים. התוצאות מצביעות על כך שלעומק הזריעה אין השפעה, אולם הצבת שרוולי פלסטיק לשתילים הרכים מעלה את שיעור ההישרדות.

גבעת ראשונים של נהלל- לכאן עלו ראשוני נהלל, אנשי העלייה השנייה והשלישית ביום ח' באלול תרפ"ה, 11/8/1921. ממקום זה עבר היישוב למקומו הנוכחי. מקור השם נהלל נגזר מהעיר המקראית נהלל בנחלת שבט זבולון (ספר יהושע י"ט פסוק 15).

אלה אטלנטית- זהו אחד מחמשת המינים הנפוצים ביותר של האלה. בחורף העץ עומד בשלכת. האלה גדלה כעץ בעל גזע ונוף רחבי ידיים. בדרך כלל הימצאותו של עץ האלה האטלנטית, מעידה על קירבה לבית קברות עתיק ובשל כך שרד.

שרידי כנסיות- הכנסייה האורתודוקסית והכנסייה הקתולית היו חלק מהכפר מהלול (כפר ערבי נוצרי-מוסלמי) שניטש ביולי 1948. הכנסייה ומספר הקברים על הגבעה הם השרידים שנותרו מהכפר.

באר חורש- מעיין נובע כל ימות השנה. שימש כמקור מים לראשוני כפר החורש. מימיו נשאבו באמצעות משאבה רתומה לטרקטור. סביר שבעת העתיקה מימיו נוצלו ע"י אנשי היישוב הפרה היסטורי (7,000 לפנה"ס) ועל ידי אנשי תקופת התנחלות בני ישראל (1,200 לפנה"ס לערך) ששרידי יישוביהם נמצאו כאן.

עין תמרת- שרידי מבנה של בריכת אגירה ואמת מים. המעיין הנובע בכל ימות השנה, שימש את אנשי נהלל המקראית ומהלול הערבית בתקופת המשנה והתלמוד, ואת היישוב הערבי מהלול בעת החדשה.

שמורת השיטה המלבינה- שמורת טבע קטנה, המיוחדת בחורש עצי השיטה המלבינה Acacia albid הצומחים בה. בארץ ידועים 7 ריכוזי עצים ממין זה, וזהו הצפוני שביניהם. העץ אפריקאי ואופייני לנופי הסוואה, ומהווה שריד לתקופה בה שרר בארץ אפיק טרופי. שיא פריחתה של השיטה המלבינה הוא בחודש מאי. בארץ השיטה המלבינה לא מייצרת על פי רוב זרעים ופירות, וגם כשהיא מייצרת אותם הם לא פוריים. שיטת ההתחדשות שלה היא מנצרים היוצאים משורש עץ האם, ובהתאם לכך היא יוצרת נוף סבוך של קבוצות גדולות וצפופות המרוכזות בשטח מצומצם. העץ פורח באביב ובחורף משיר את עליו. שמו מתאר את הגוון הלבן של גזעו. מוצאו מהסוואנות הלחות של מזרח אפריקה.

שמורת תל שמרון
צפונית לצומת נהלל, בולט מעל פני השטח תל שמרון. דרך עפר (העבירה לכל רכב) מעפילה אל התל. שמרון נזכרת לראשונה בספר יהושע כעיר כנענית שנכבשה על ידי יהושע ונמסרה לשבט זבולון הייתה ישוב יהודי לפחות עד תקופת בית שני. ב-1867 ניסו הטמפלרים הגרמנים להתיישב במקום, אך נכשלו, זאת בניגוד ליישוביהם באלוני אבא ובבית לחם הגלילית הנמצאים בסמוך. הגבעה שימשה את מתיישבי נהלל הראשונים, ובשנות ה-50 נבנתה כאן מעברת עולים שעברו לאחר מכן למגדל העמק הסמוכה.
בראש התל ניצב מגדל, ממנו נשקף נוף נפלא של העמק והגבעות הסובבות. בכיוון דרום-מזרח נבחין בין העצים בבית הקברות של נהלל, בו נמצא קברו של משה דיין. למרגלותיו הדרומיים של התל משתרעת שמורת השיטה המלבינה.


כתיבה: חוה בראון

תודה.. יש לך אולי מפות (פשוטות של קק"ל, לא סמ"ש) מהאיזור?

בברכה, עמרי (בלי ו' )
אם לא יודעים, לא כותבים. בשביל זה יש חברים.

Equipment: Nikon D50, Nikkor Dx 18-55mm, Nikon SB600, Nikkor 50 mm f/1.8, Tamron 18-250mm Canon PowerShot A95, Tiffen Filter Set, Minolta Dynax i7000, Minolta 28-85 mm, Σ 70-210 mm, and a few more glasses...

ומין הסתם גם על מפות של קק"ל יש זכויות יוצרים. זה אומר שאסור לסרוק אותן
ואסור לפרסם אותן בפורום ללא אישור מהמוציא לאור.