אהלן..

טסתי לא מזמן לטיול במזרח שכלל את ויאטנם. הסיבה המרכזית שרציתי לטייל שם זה בגלל המלחמה. חשבתי שהכרתי את הידע הכללי שיש לדעת על המלחמה ורציתי קצת First hands impression בנושא. מיותר לציין שמאוד נהניתי שם ומומלץ בחום לכל מי שעובר בסביבה לעצור לכמה זמן שהוא רק יכול.

אני לא אכנס לכל הנושאים הכלליים כמו ויזה, שפה, המלצות לטרקים כי זה לא המקום אבל אתם מוזמנים לשלוח ה"פ ואני אענה בשמחה.

התחלתי את הטיול בהאנוי. נחתתי שם בטיסת לילה מקמבודיה ונפלתי על הגסט הוס הראשון שמצאתי. התעוררתי לסיוט תחבורתי שלא מהעולם הזה. לא הודו, לא תאילנד ולא סין משתווים למה שקורה שם. קשה למדי (או יקר למדי, תלוי כמה מעוניינים להשקיע) לטייל שם אם מסרבים לנסוע על קטנוע אז קחו בחשבון שצריך לדבר עם הביטוח בנושא הזה. התחלתי את היום עם הליכה לכיוון המוזיאון המרכזי בהאנוי. כיוון שהטיול היה מגוון אז אני אתמקד באתרים שקשורים בהיסטוריה המודרנית ולא ארכיאולוגיה, תרבות וכדומה. מקום מפורסם שעצרתי לבקר בו הוא האנוי הילטון. לכל אלו שרצים ל-Google Earth, לא מדובר על המלון המודרני אלא בית הכלא המפורסם. כמו מדינה קומוניסטית טובה, הויאטנמים טורחים לציין כי היה מדובר במחנה מעצר המייצג את תנאי הכליאה הסבירים (לטענתם) של כלל העצורים האמריקאיים. מדובר על מתחם שרובו כבר לא קיים (פונה לטובת מייזם בנייה) שהוקם ע"י הצרפתים בתחילת המאה הקודמת. הויאטנמים מסמפטים את הצרפתים קצת פחות מהאמריקאיים והם שימרו את תאי המעצר עם בובות מצחיקות ואת הגיליוטינה המפורסמת. המקום שימש את הויאטנמים ככלא שלתוכו הם זרקו את רוב הטייסים שהופלו ונתפסו במבצעי הפשיטות המוקדמות ועד ליינבקר 1 ו-2. משם טיילתי ברחבי העיר ברגל ועל Xe-om שזה הגרסה שלהם למונית, טוסטוס עם נהג שמקפיץ אותך לכל מקום שתרצה רק בתנאי שתתעלם מכל עבירות התנועה שהוא מבצע.

תחנה הבאה שקשורה למלחמה היא הואה. הואה היא העיר בירה הישנה של ויאטנם עד שנות ה-40. הבירה ננטשה והועברה לסייגון עקב קרבתה לצפון ויאטנם ע"י הקיסר האחרון של ויאטנם. למה הואה קשורה למלחמה? הקרבה שלה ל-Demilitarized Zone גורמת להואה להיות תחנת יציאה טובה למספר אזורי קרבות מפורסמים. לחובבי ההיסטוריה שביניכם והסקרנים אציין אחדים שביקרתי בהם או שמעתי סיפורים מהמקומיים Camp Carrol, Khe Sanh, Hamburger Hill ודומיהם כולם התחוללו במרחב דרומי של ה-DMZ ובפתחתו של עמק Shau, לרוב האתרים שבאזור אפשר להגיע אבל מומלץ לדבר קצת עם הנהג כדי שיוכל לטבל ממעשיותיו כילד או כנער. אם כי צריך לציין כי נתקלתי בנהג Xe-Om ב-Dalat שהיה קצין צעיר בצבא הדרום ויאטנמי וטען ששרד את מחנות החינוך מחדש שבאו לאחר נפילת דרום ויאטנם.

תחנה הבאה, Da-Nang. החשיבות של העיר מבחינה היסטורית היא בעיקר מפקדה אזורית של הצבא ובסיס חי"א גדול שממנו יצאו גיחות ל-DMZ וגיחות לנתיבי הו צ'י מין בלאוס וקמבודיה. סה"כ עיירת חוף נחמדה עם מסעדות דגים יפות אבל מצ'עממת קצת בתחום הצבאי.

תחנה אחרונה שקשורה בתחום המלחמה היא כמובן סייגון או כמו שהיא נקראת כיום הו צ'י מין סיטי. בין המקומות המומלצים לביקור הוא כמובן הארמון הנשיאותי המפורסם. המוזיאון שבתוך הארמון בעיקר מתאר (עם תוספות קומוניסטיות) את עלילות המשטר ה"דמוקרטי" הדרום ויאטנמי. בנוסף למוזיאון הם הציבו את הטנק T-54 שפרץ למתחם (למרות שלטעמי הוא נקי ומלוקק מדי), מטוס שלא ברור לי הקשר שלו לפריצה למתחם ושיחזרו את החדרים פיקוד השונים בצורה לא רעה (כולל איזה מ.ק 77 שממש הזכיר לי נשכחות). המקום הבא שנחמד לבקר בו הוא המוזיאון למלחמה (עד לא מזמן הוא נקרא המוזיאון לזוועות המלחמה האמריקאית או משהו כזה). מוזיאון די קטן ופשטני. בעיקר מציג את המטוסים, מסוקים ושאר ירקות שהאמריקאים השתמשו בהם. בנוסף ישנם הסברים על הזוועות של Agent Orange והשמות שהוא חולל בגנטיקה של שבטי ה-High lands כולל עובר דו-ראשי די מבחיל. תכלס, התואר המלחמה האקולוגית הראשונה באמת מתאים בנושא של השימוש בגז הזה. הכחדה של יותר מ75% מיערות הגשם של מרכז ויאטנם, לאוס וקמבודיה לאורך נתיבי הו צ'י מין.

מקומות נוספים שמומלצים הם Cu Chi Tunnels שלצערי לא יצא לי לבלות בהן למרות שהייתי במחילות המקבילות של ה-DMZ. מומלץ בחום לכל מי שמתעניין בתחום הביצורים התת-קרקעיים ולוחמת מחילות. מזכיר משהו את שמורות הטבע המקומיות שלנו להבדיל אלפי הבדלות. כמו כן, מומלץ לקחת סיור במעלה נהר המקונג שקשור במלחמה ולא את הסיור שאני לקחתי שהיה סיור תיירותי שגרתי שלא נגע במאורעות הדלתה. כמובן אי אפשר להתעלם מדיאן ביין פו. למרות שלא ראיתי סיורים קבועים לעמק, אני דיי בטוח שיש כאלו. בכל זאת אחד הקרבות המפורסמים שבו הלגיון הצרפתי חטף בראש ב-54. אני אשתדל להוסיף תמונות נבחרות לכשיהיה לי קצת זמן. תיהנו.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

האם גם צילמת תמונות של אזורי הקרבות בהם ביקרת?
תמיד מעניין לראות את אז והיום בנושא הזה.
סיקור נחמד מאוד ישר כוח.

למרות שויאטנאם איננה כרגע בראש היעדים בהם ההיתי מעוניין לבקר ללא ספק נראה כי מדובר במדינה מרתקת !

מצטרף לשאלה/בקשה בעניין התמונות ...

לבני.

מאוד נהנתי לקרוא,ממש צחקתי כשקראתי את התיאור על הנהג מוניות
אשמח גם אני לתמונות

אחרי שבוע וקצת (נו טוב, אולי יותר) עמדתי בהבטחה ולמדתי איך מעלים תמונות לכאן. תהנו ותפציצו בשאלות כי יש סיפורים לא רעים מבחינה צבאית מאחורי רוב התמונות.

הכניסה להילטון האנוי:



תצלום עילי של הילטון האנוי לפני שהרסו חלק ממנה לטובת המגדל:



מתנה מאת הרפובליקה הצרפתית. ממקומת בהילטון האנוי ונועדה לשירות האורחים:




כניסה למנהרות המקבילות למנהרות קו צ'י באזור חוף הים קרוב ל-DMZ. מיותר לציין שהכל משופץ כמיטב המסורת הקומוניסטית:



כניסה נוספת עם חיפוי אבן:



דמויות הממחישות כי חיי החברה במנהרות הויאט קונג לא היו כ"כ רעים כמו המוניטין שלהם:



Rock Pile: הר שכוח אל במרכז עמק Shau שהאמריקנים מיקמו עליו תחנת מכ"ם ע"י הנחתה במסוק (ככל שאני זוכר). אין דרכי גישה רכובות והתקפה רגלית בעייתית:




המוזיאון במחנה קה-סאן:




המתנות שבסיס אש קרול (Camp Carrol) המטירו על המקומיים. דעתי האישית שהפגז המרכזי והגדול יובא ממקום אחר כי הוא בקוטר של תותחים של הניו-ג'רזי וזה גם מתאים כי היא הפגיזה את המרחב של ה-DMZ ואין תותח יבשתי שאני מכיר שהוא מתקרב לקוטר של הניו-ג'רזי:



הטנק ב-ה הידיעה שפרץ למתחם הארמון. כולו צבוע ומלוקק למשעי:



מוכן למסדר מח"ט:



סופסוף הבנתי את החשיבות ההסטורית של המטוס הזה. המטוס יחד עם טייסו שהבין כי העסק נגמר, ערק לצד המנצח והפציץ את הארמון (תקנו אותי אם אני טועה ומבלבל בין 2 סיפורים שונים):



גם אצל הויאטנמים, מפות חייבות להיות מוקפות במנג'טים המרגיזים האלו. לפחות אצלהם מגוונים בצבע. תמונה מתוך חדרי הפיקוד בארמון הנשיא:



אחד מחדרי הקשר:



תמונה נוספת:



סתם צילום בשביל הנוסטלגיה:



לוח עם התגים של רוב היחידות האמריקאיות שעשו סבב בויאטנם:



מטוס סיוע קרקעי: לא זיהיתי את המודל שלו. כנראה שהוא עיצוב קצת שונה של ה-A-9 כי כונסי האויר שלו לא מסתדרים לי עם התמונה שלו בויקיפדיה:



BLU-82 בכבודה ובעצמה. חתיכת פרה שמנה שזורקים מאחורי הרקולס כי הוא היחיד שיכול להרים אותה:



מטוס סיוע קרוב. אני כבר לא מזהה את המודל הזה אבל זה כנראה איזשהו גירוד מהתחתית של הבאר שנותרה להם מסדרת מטוסי ה-P של מלחמת העולם השניה:

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מטוסי הסיוע הם ססנה T-37 דרגונפליי ודאגלס A-1 סקייריידר.
הכיתובים (בעיקר) באנגלית מראים שאולי זה מוזיאון לתיירים- וותיקי המלחמה.

המוזיאון נקרא כיום Vietnam War Remnants Museum ובעברו הוא נקרא The human rights violations and war crimes atrocities American and French forces committed in Vietnam

או בקצרה, "מקום לאבד את התאבון".
מצאתי קישור קטן לעוד תמונות של המוזיאון שהעדפתי לא להעלות כדי שלא להציף. מה שאותי סקרן הוא כל הנושא של השימוש שהאמריקאים עשו בAgent Orange. המוזיאון מראה את הצד המאוד ציבעוני ומזעזע של תופעות הלוואי הגנטיות שנגרמו לשבטי ה-High lands עקב חשיפה (ככל הנראה מתמשכת). מוזיאון די קטן ולמעט מספר מערכות נשק מעניינות אין שם משהו שלא תראה בלטרון או מוזיאונים צה"ליים מקבילים. יותר עניינה אותי הסטטיסטיקה של המלחמה. או לפחות טענות הצד הויאטנמי בנושא.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')