המערכת יירטה גם טילים נגד טנקים מסוג "מאטיס", על פי מידע שהגיע ל"ישראל דיפנס"


עמיר רפפורט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israeldefense.co.il/_Pics/pixel.gif]

2/5/2011


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israeldefense.co.il/_Uploads/dbsarticles/_cut/SA0000_0244x0240x0072_000xFFFFFF_hetz@jpg.jpg]


התפתחות בסוגיית המיגון העתידי של נגמ"ש המרכבה וטנקי המרכבה: ניסוי שנערך למערכת "חץ דורבן" לפני מספר ימים, בשטחי האש בקרבת העיר אברדין בארצות הברית, הוגדר כהצלחה משמעותית, כך נודע ל- ישראל דיפנס.

במהלך הניסוי יירטה המערכת טילי "מאטיס" ונרשם היירוט הראשון בהיסטוריה של פגז טנק קינטי, שעשה את דרכו לעבר נגמ"ש לא מאוייש של צבא ארצות הברית, שעליו הייתה מותקנת המערכת הישראלית. מקורות צבאיים אישרו את הפרטים, בזמן שבחברת התעש, שמפתחת את "חץ דורבן", סירבו להתייחס לניסוי או לאשר את עצם קיומו.


מערכת "חץ דורבן" שבה מדובר, מפותחת על ידי תעש מזה מספר שנים, במקביל לפיתוח מערכת "מעיל רוח" מתוצרת רפאל. שתי המערכות שבהן מדובר, מבוססות על עיקרון של מיגון אקטיבי – כלומר, שיגור אמצעי יירוט לעבר טיל תוקף, ויירוטו עוד לפני שהוא מגיע אל כלי הרכב המוגן. ואולם, בעוד שמערכת "מעיל רוח" מבוססת על פזור כדוריות מתכת מסביב לטנק או לנגמ"ש, מערכת "חץ דורבן" מבוססת על יירוט באמצעות טיל נגדי המשוגר לעבר הטיל התוקף. "מעיל רוח" של רפאל כוללת מכ"מ גילוי מתוצרת חברת אלתא, בעוד שמערכת "חץ דורבן" כוללת מכ"מ של חברת ראדא.

המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת) במשרד הביטחון היה מעורב במשך מספר שנים במימון הפיתוח של שתי המערכות במקביל, ואולם בחודש נובמבר בשנה שעברה הוחלט להקפיא את ההשתתפות בפרויקט "חץ דורבן" במקביל להצטיידות במערכת "מעיל רוח" על גבי טנקי מרכבה סימן 4 ראשונים.


משרד הביטחון ניסה לכפות על תעש ורפאל לשתף פעולה בפיתוח מערכת מיגון אקטיבי עתידית אחת, ואולם ללא הצלחה. דירקטוריון תעש החליט להשקיע בהמשך פיתוח "חץ דורבן" ממקורות עצמיים של החברה - גם ללא תמיכה של משרד הביטחון.

במקביל להמשך הפיתוח של "חץ דורבן" על ידי תעש, הושהתה החלטת משרד הביטחון וצה"ל לגבי מערכת המיגון האקטיבי שתותקן על גבי נגמ"שי מרכבה (נמ"רים) וטנקי מרכבה עתידיים – "מעיל רוח" או "חץ דורבן". לכן, בשלב זה, נגמ"שי מרכבה יוצאים מפס הייצור ללא מערכת מיגון אקטיבי, בזמן שמערכת "מעיל רוח" כבר הוכיחה את עצמה ביירוט טילים נגד טנקים במספר תקריות באזור רצועת עזה בחודש מרס.

יצוין, כי מערכת "מעיל רוח" אינה נחשבת כמערכת שאמורה ליירט פגזים קינטיים הנורים על ידי טנקים, ואולם איום זה נחשב נמוך יותר בסדר העדיפויות לעומת הצורך ליירט טילים נגד טנקים, שאותם "מעיל רוח" כן יכולה ליירט. עם זאת, הצלחת היירוט של קלע קינטי, שנע באוויר במהירות עצומה, נחשבת הישג טכנולוגי עצום לתעש.

גורמים ביטחוניים אמרו ל-ישראל דיפנסכי תוצאות הניסוי של "חץ דורבן" אכן נבחנות בימים אלה בזרוע היבשה ובמנהלת תכנית הטנק (מנת"ק), לקראת החלטה האם לצייד את נגמ"שי המרכבה במערכת מיגון אקטיבי "מעיל רוח" או "חץ דורבן". בדיונים משתתפים נציגי זרוע היבשה של צה"ל.
http://www.israeldefense.co.il/?Cat...1&ArticleID=228

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מערכת 2 שמוכיחה את עצמה.

אבל תקן אותי אם אני טועה, אבל מערכת מעיל רוח גם יודעת להסתדר עם איום קנטי, הלא כן?

אבל לפי מה שזכור לי, באיטרציות הבאות של 'מעיל רוח' היא מתוכננת כך שתוכל לסכל גם איומים בצורת חודרנים קינטיים (למיטב זכרוני, זה הוכרז ע"י רפאל).
מה יהיה אז ב'קרב' בין 2 המערכות - לא ניתן לדעת...

אגב, ח"ח על העריכה יוסיפון - אל תשכח לומר לרפפורט גם לשנות את הטעות בכתבה המקורית

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

גיוון במערכות כל כך מתקדמות הוא מצויין, הישגים טכנולוגיים מאוד מרשימים לישראל והתעשיות הביטחוניות, אבל אי ההחלטה לגבי המיגון האקטיבי של נגמ"שי הנמ"ר הוא לא מובן, למה לא לצייד את הנמ"רים במעילי רוח, מערכת יעילה, מוכחת ומוכנה ולא ליצור את כל הכאב ראש הלוגיסטי הזה לצה"ל?

אני מניח שאחרי האיחוד דברים קצת ישתנו , לא הגיוני שחברה אחת תפתח שתי מערכות מקבילות ...
אלה אם כן גורם חיצוני (ארצות הברית למשל) תרכוש את מערכת חץ דורבן.

כמה זמן לוקח לפגז של טנק לפגוע? מבחינת סדר גודל?

שהתשובה הטובה ביותר בשבילך זה ללמוד פיזיקה ולעשות את החישובים לבד.
בגדול, אם אתה מתעקש, זמן המעוף של חודרן קינטי הוא שניות מעטות ביותר (~2 שניות) לטווחים סטנדרטיים, אבל כאמור זה תלוי בהמון גורמים.
עוד מידע ניתן למצוא בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Kinetic_energy_penetrator

סרטון של ירי פגז חודרן קינטי:

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בנוגע לפגז קינטי:
אני הכרתי שזה קילומטר לשנייה (1000 m/s), ע"פ ויקיפדיה - 970 מטר לשניה, מהירות לוע, וע"פ סא"ל רפי רובין (עמוד 52, למרות שיש שם לא מעט דברים מעניינים), 1700 מטר לשניה.
כמובן שזה תלוי בסוג הפגז, וכמובן שויקיפדיה זה לא תורה מסיני, אבל אלו הנתונים.

נ.ב.
אם הייתי יורה פגז ראשון ב-8 שניות, היו לוקחים לי את הדרגות.

1000 m/s נשמע דווקא יותר בכיוון של כדורים שעוברים מסלול קשתי יותר (חלול, מעיך), וכמובן שמדובר פה במרחק לשניה ולא מהירות לשניה (שכן נניח ושני כדורים היו נעים באותה המהירות, זה שעושה מסלול קשתי יותר היה עובר יותר מרחק מאשר זה שהיה נע במסלול שטוח, אם כי זה שנע במסלול שטוח היה מגיע למטרה לפני זה שנע במסלול קשתי).
למיטב ידיעתי, רוב (אם לא כל) החודרנים הקינטיים נעים במסלול שטוח (יחסית) וגם ממה שאני זוכר המהירות של הקליע היא ~1600 מטר לשניה.

ותוותר קצת לתותחן בסרטון - הוא באימון

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

DM63 APFSDS-T - כדור תרגול, יש לציין. בנוסף המגיבים בסרטון מציינים שהוא נע במהירות של 1680 m/s, שזה נשמע לי הגיוני...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"