31-01-2007, 19:52
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 107
|
|
החמצתי את הנעורים שלי, פשוט בזבוז
שלום,
אני בן 18 ואני נער די מופנם, אין לי ממש חברים ומי שכן אני לא יודע אם אפשר לקרוא לו חבר, אני לא ממש מרבה לשוחח עם אנשים
מכיתה ז' עד עכשיו בכיתה י'ב לא יצאתי לאף טיול שנתי כי אני לא משתלב מבחינה חברתית, האמת שאני גם לא ממש מנסה, כולם פשוט נראיםלי בני אדם קטנים שלא שווים כלום. נכון שזה נשמע מתנשא אבל אני פשוט לא אוהב את הסביבה החברתית במקום שבו אני חי.
אני לומד בתיכון כל כך עלוב ופתטי, אני רק רוצה לסיים ללמוד ולעוף משם, שום זכרונות לא יהיו לי מתקופת התיכון כמו לשאר התלמידים.
חברה אף פעם לא הייתה לי, אני אפילו לא התנשקתי עם מישהי עדיין.
בבית אני גר עם ההורים שלי ואחי הגדול, הם פשוט מעצבנים אותי, אחי בן 20 עוד מעט והוא כל כך ילדותי ומעצבן, נראה לי שבחיים הוא לא יתגבר, אפילו הצבא נתן לו פטור.
אבא שלי לא יודע כלום חוץ מלצעוק ואמא שלי אוהבת להידחף לי לחיים.
המצב בבית מבחינה כלכלית מצויין, לא חסר לי כלום אבל זה ממש לא עושה אותי מאושר.
את הזמן אי אפשר להחיזר אחורה וכל הדברים שהחמצתי כמו טיולים שנתיים, גדנ''ע, מסע לפולין ועוד
כל מיני פעילויות אחרי הבצפר כמו להתנדב למד''א וללכת לכושר קרבי או להיות באיזה תנועת נוער..כל זה יכולתי לעשות ולא עשיתי כי אני פשוט לא יודע להשתלב בחברה. אני כל כך שונא את המקום שאני גר בו, את האנשים העלובים, את החובר אכפתיות, הצביעות וכו'.
רוב שנות הנעורים העברתי בחדר מול המחשב וחבל, פשוט חבל..לא ניצלתי את הזמן, שוב, כי אני לא יודע איך להשתלב בחברה וגם כי אני לא ממש רוצה.
בלימודים אני די בסדר, האמת שאם הייתי לומד בבצפר אחר, בעיר אחרת, הייתי מסיים בהצטיינות ולא הייתי צריך לדאוג לגבי שיפור או השלמות של 2-3 בגרויות.
הילידם בשכבה שלי כל כך אטומים ומפגרים, כל השיעור הולך על ניסיון להשתיק את האפסים האלה וככה עד הבגרות אין לי את כל החומר ואני מוציא ציון נמוך ממה שאני יכול, ולמה זה? כי למדנו כמו שצריך בכיתה.
אני לא יודע למה אני כותב את ההודעה הזאת, פשוט בא לי להוציא הכל.
נערך לאחרונה ע"י mr. nice בתאריך 31-01-2007 בשעה 19:57.
|