האם החלק של הוצאות הממשלה מהתוצר מהווים אינדיקציה לגבי פוטנציאל הצמיחה של המשק.

זהו פשוט משפט שקיבלתי בעבודה ועליי לחוות עליו דעתי
תודה על הנכנות לעזור

אם אנחנו מדינה קומוניסטית או אם תרצה 'משק ריכוזי' נצפה שמרכיב הכסף הממשלתי בתוצר (שהרי הגדרה בדיוק לענין זה כבר נתתי לך) יהיה גבוה מאד. לעומת זאת, אם אנו מאמינים בהתערבות מינימלית של השלטון המרכזי, 'משק חופשי' אמונה ב'כוחות השוק' - אז נצפה למינימום התערבות ממשלתית.
בנוסף, אם היינו רוצים לראות משק שאינו קומוניסטי או היינו רוצים לתקן אפילו את אחד מתחלואי מדינתנו שלנו, כנראה שהיינו מסכימים שצריך להקטין את 'המינהל הציבורי' (אולי אפילו את הצבא, אם אפשרי) על שלוחותיו ופקידיו. שוב המטרה להוריד את נפח הפעילות הציבורית בתל"ג.
ומה אתה חושב?

יעקב בן שאול.

ראשית רוב תודות על התגובה המיידית

יש לי עבודה עם מליון משפטים ואני הולך לאיבוד
דעתי האישית לא רלוונטית אני צריך לכתוב האם הטענה נכונה ומדוע וזו והתייחסותי בתשובתי :

טענה נכונה הוצאות הממשלה מבטאות את מעורבות הממשלה באספקה הישירה/במימון השירותים הציבוריים. כיום קיימת פילוסופיה של צמצום מעורבות הממשלה בטענה שיש להעביר פעילות מהמגזר הציבורי למגזר העיסקי. הוצאות הממשלה הם ביטוי לסדרי העדיפויות מכאן שמיפויים יהווה אינדיקטור לרמת הצמיחה.
מה דעתך?
ושוב מליוני תודות חן

אכן ישנה פילוסופיה של צמצום מעורבות הממשלה. אלא שזו כבר מציאות מנצחת בעולם בין אם נקרא לה 'קפיטליזם' או 'משק חופשי'. כיום ישנם כבר 'הרהורי חזרה בתשובה', ראה לדוגמא התבטאויות של ח"כ מהעבודה ושמאלה על מדיניות נתניהו אך גם עמדות של אנשים רציניים ולא פופוליסטים. משמעות הטענות שהלכנו דרך ארוכה מדי מ'מדינת הסעד' ומאי מעורבות הממשלה.
דוגמא מוחשית מהזמן האחרון להשפעה היורדת של השלטון המרכזי על התנהלות הממשלה ניתן לראות בתוהו ובוהו באוצר שאינו משפיע לא על ביצועי המשק ולא על הראי שלהם בבורסה.
נדגיש בהקשר הכלכלי שב'כפר הגלובלי' של עולמינו כיום נטלו מהשלטון המרכזי לא מעט כלים להתערבות. לדוגמא הצורך להיות חלק מהשוק האירופי אינו מאפשר הטלת מכסים ע"י הממשלה בשרירות לב כבעבר.כך נקבעו למדינות מסגרות קשיחות, לדוגמא לגבי גרעון או אינפלציה.

יעקב בן שאול, חיפה