שלום לכולם,
לרוב אינני כותב בפורום אך החלטתי לשם שינוי לנסות ולראות מה יהיה.

אז בעיקרון ה"סיפור" שלי הוא שלפני חודש בערך נפרדתי מחברה שלי{ההינו בקשר קרוב ל8חודשים}נאלצנו להפרד בגלל שגם אני וגם היא כבר לא הרגשנו את מה שהרגשנו בהתחלה{הקסם נעלם...}ההינו יוצאים לפאבים,נפגשים עם חברים מתנשקים וכ'ו אך לא היה את הקסם שהיה בחודשים הראשונים של הקשר.

בעוד בהתחלה כל פעם לפני כל דייט היה לי פרפרים בבטן והתרגשתי לפני ואחרי כל דבר שעשינו ביחד אחרי 5חודשים זה כבר דעך ופשוט נעלם,אני כבר באותה תקופה רציתי להפרד אבל הגעתי למצב לא נעים שכמעט כל הידידות והידידים שלה היו גם שלי,וגם הכרתי את המשפחה שלה ממש טוב,וההיתי אצלם כמו בן משפחה,ככה שכל הזמן ידעתי שאם אני יגיד לה שאני רוצה להפרד אז זה לא יפגע רק בה.

לכן כל הזמן דחיתי ודחיתי ונתתי צ'אנסים לקשר ותמיד השארתי סיכוי עד שהגיע הקש ששבר את גב הגמל:

שבועים בערך לפני שסופית גמרנו דווקא אחת הידידות שלה{שאיתה גם יש סיפור ארוך אבל זה לא הזמן והמקום לספר אותו..}סיפרה לי שהיא מתכתבת בICQ ומדברת בפלאפון עם איזה בחור ממרכז הארץ{אני צפוני וגם היא...}אחרי שביררתי את זה גיליתי שהיא וחברות שלה יצאו למועדון בחיפה בערך לפני שבוע לפני שגיליתי את זה{באותו יום חבר שלי התגייס אז ההיתי במסיבת גיוס שלו..}הקיצר התחלתי לדבר איתה על זה,מיד היא הכחישה כמובן ורק אחרי שלחצתי ואמרתי לה שחברה שלה אמרה לי אז היא נפתחה בסוף{עם דמעות אבל זה לא השפיעה עליי..}וסיפרה שהיא אפילו התנשקה! איתו באותו ערב...

כמובן שמיד אמרתי לה שאנחנו צריכים להפרד,בהתחלה היא אמרה שהיא השתכרה ואחרי זה היא אמרה שהוא נישק אותה והיא בכלל לא רצתה וכ'ו וכ'ו וכו...
הקיצר נפרדנו באותו לילה,אבל סיכמנו שלא נגיד להורים{כי ההורים שלנו מ2הצדדים נורא התלהבו מהקשר}ואם הם ישאלו אז נגיד שלקחנו פסק זמן,ואתם יודעים כל מיני תירוצים{לא חסרים למזלי}.

אז עכשיו כל סופ"ש שאני יוצא עם חברים ופוגשים בנות אני פשוט לא מתעניין,אפילו בסטוצים,כלום!
צר לי שאני עושה הכללות אבל מאז שנפרדתי מחברה שלי אני פשוט לא סובל בנות!
יכול להיות שאני טועה ולא כל הבנות אותו הדבר{כמו שלא כל הבנים אותו הדבר}אבל לעת עתה אני לא מסוגל להפגש עם בנות או לצאת איתן,חברים שלי ניסו לדבר איתי על זה,וגם אח שלי הגדול{כשההיתי בטיול לארה"ב לפני מספר שבועות..}
אבל פשוט לומר לכם ת'אמת אני מפחד להכנס לקשר,להתאהב ולהשקיע המון{לא רק כסף אלה גם זמן ורגשות..}ובסוף הכול יחזור ויתפוצץ לי בפנים בדיוק כמו בומרנג...
מה שגם כל החברים הקרביים שלי שהתגייסו לפני מספר חודשים ושבועות נפרדו מחברות שלהם בזמן השירות!
ואני מתגייס כנראה ליחידה קרבית{יש לי פרופיל קרבי,והתמיינתי לש.13 אבל נפלתי במבדקים רפואים בגלל פלאטפוס}אז בכלל אני חושש מזה.

אז מה אתם אומרים?
מה אתה מיעצים לי לעשות?

בסה"כ אני נורא רוצה להכנס לקשר אבל אני פשוט חושש ממה שעלול לקרות.

תודה לכל העוזרים,ניר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

לפי דעתי עשית נכון שנפרדת ממנה, במיוחד אחרי שהיא בגדה בך.
כי אין טעם למשוך קשר כשהרגשות דעכו במיוחד לא בגיל הזה.

בקשר לבעיה שלך עם בנות, אני חושבת שאתה פשוט צריך לתת לעצמך זמן, היית בקשר לא קצר, אז פשוט תהנה לך בלי ליצור קשר מחייב עם בנות, אתה תראה שעם הזמן, כשתמצא מישהי מיוחדת ותוכל לבטוח בך, תכנס איתה לקשר רציני.

ועד אז- פשוט תהנה, ואל תחסום קשרים רק בגלל פחד מבגידה או משהו בסגנון, כי כפי שאמרת, לא כולן אותו הדבר, כל מה שצריך זה זמן.

שיהיה לך המון בהצלחה

אני מעריך את זה!

אני חושב שהבעיה העיקרית שלי היא שאם אני נגיד אני מתחיל לצאת עם מישהי אני כבר מסתכל על כל העתיד האפשרי שלי איתה,אין אצלי אהבה לטווח קצר וכנראה שזהו חיסרון..

לא יודע מה עם בחורים אחרים{וגם חלק מחברים שלי}אבל אני לא מסוגל להיות עם מישהי בסטוץ ללילה אחת ואז פשוט בבוקר להתעורר וללכת,אצלי אהבה זה דבר נורא מורכב ולא סתם "זבנג וגמרנו"{סליחה על הביטוי הדפוק}לדוגמא בערך לפני 5חודשים כשסימתי י"ב אז יצאנו 4חברים לויקנד באילת וכולנו הכרנו בנות שם וכולם חוץ ממני את יודעת...

ואני הכרתי שם מישהי שנורא רצתה אבל אני העדפתי להכיר אותה יותר לעומק,והיום אנחנו סתם ידידים טובים..

אבל לדוגמא חודש אחרי זה נסענו עוד פעם ארבעתנו ל"טיול לפני צבא" ליוון{האי איוס למי שמכיר}ושם כבר ידעתי כאילו שלפה באים רק בשביל דבר אחד{כאילו בין השאר}ים,אלכוהול,אופנועים,מסיבות וכן..אהמ בנות...אהממ..

אז לא יודע איך להסביר את זה!
כשאני מכיר בנות בחו"ל או משהו כזה הרבה יותר קל לי ואני מרגיש יותר משוחרר מבחינה מינית,אבל כשאני בארץ אני מתיחס לכל אחת ברצינות!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ברוך הבא לפורום שלנו, מקווה שנצליח לעזור לך !

אז ככה, מדבריך אני מבינה שנכווית מהאהבה שנתת לה את כל כולך ולכן אתה מפחד להיכנס לזה שוב .
אבל יקירי- כאלו הם החיים, אני לא מכירה הרבה אנשים שלא חוו אכזבה מאהבה שהשקיעו בה המון (ולא רק חודשים אלא שנים), יודע כמה זוגות מיוסרים אני מכירה שחתכו קשרים ארוכים ?
-זוג החברים הכי טובים של חבר שלי ושלי היו ביחד 8 שנים ונפרדו מכורח הנסיבות, עדיין אוהבים אחד את השני אבל מצולקים מאוד; כך או כך הם מנסים להמשיך הלאה כי הם הבינו שיש חיים גם מעבר לפגיעה אחת .
במהלך חיינו אנו לא רק מתאכזבים מבני זוג, אנחנו מתאכזבים גם ממשפחה, חברים, מכרים ואפילו מעוברי אורח .
כל ה'פואנטה' באכזבות האלו (הבלתי נמנעות) היא שיש מוסר השכל, תמיד אפשר ללמוד להבא .

אם כבר דוגמה, אז אני אתן לך בכלליות דוגמה על עצמי :
הייתה לי פעם אהבה שבעיני הייתה גדולה מאוד ונתתי לה את כל כולי ולדאבוני קיבלתי בום לפרצוף ממנה; לקח לי המון
זמן לקבל אותה ולהתגבר עליה, ורק כשהצלחתי לעשות את זה, הכרתי את האהבה הנוכחית שלי שהיא גדולה וענקית .
להגיד לך שלא היו לי פחדים לפני שנכנסתי לקשר ? -זה יהיה שקר, כי לקח לי בערך שנה להיכנס למערכת יחסים חדשה .
אבל רק בגלל שהצלחתי לקבל את מה שקרה לי, יכלתי להיפתח למערכת יחסים חדשה .
ועד היום אני מתמודדת עם הלקחים מאז, לבכות על זה כעת ו/או להצטער על זה לא יתן לי כלום כי זה שייך לעבר .
ויודע מה ? -רק המסקנות האלו והלקחים שלמדתי לימדו אותי מה כן לעשות במערכת יחסים ובעיקר מה לא לעשות .
כך שבדיעבד, זה רק תרם לי ואני לא מצטערת על זה, בתוך תוכי אני אפילו די מודה לבחור שפגע בי .

אז זה מאוד לגיטימי שעכשיו תהיה שבע מהמין השני ואפילו תפתח אנטגוניזם, גם אני הייתי אנטי ברמות ממש נוקשות
לאחר מערכות יחסים כושלות, אבל זה משבר שעוברים ומתגברים עליו לכשמוצאים את האדם המתאים .

עצתי לך כעת יקירי היא, להפסיק להחמיר עם עצמך ולא להטריד את עצמך בתחושות שלך כי זה מצב מאוד זמני .
אתה יכול לכעוס על חברתך לשעבר שבגדה בך, זה מאוד רלוונטי, אבל אל תהפוך את זה לסדר היום כי זה ישאיר אותך
בחממה של טינה ושנאה; תקבל את זה ותשתחרר מזה, אל תנסה לחפש תשובות כי אולי לה אין אפילו כאלו .
וכשאתה תהיה בשל למערכת יחסים חדשה, אתה תדע את זה ותרגיש את הצורך בתוך תוכך, ואני רק
יכולה להתפלל בעבורך שתמצא אהבה יותר גדולה ויותר טובה כי מגיע לך, לכל אדם מגיע .

המון בהצלחה ומצפה לשמוע עדכון/ תגובה .
לילה טוב !
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

כי אני יודע עמוק בלב שכל מה שאמרת נכון...

אני לא יודע איך להסביר אבל אני לא מסוגל להסתכל עכשיו לבנות בפנים כל פעם שאני מתחיל לדבר עם מישהי אני ישר חושב על הXית שלי,ומנסה ליצור השוואה בינהן
וזה פשוט משגע אותי!

וגם נוסיף לקינוח את המשפחה שחושבים שעשיתי טעות שנפרדתי ממנה בגלל שהם מתלהבים שהיא גם ממשפחה טובה{בואי נגיד שהיא מסודרת לכל החיים..}וככה גם אני,ואחרי הכול אני יכול להבין את אמא שלי שרוצה שיהיה לי את הטוב ביותר.

אין לך מושג אילו מריבות היו לי עם ההורים על בנות שהבאתי הביתה,ותאמיני זה לא תמיד פיר,אני לא חושב שזה עוגן לשפוט בחורה על סמך איפה שהיא גרה או על במה שאבא שלה עובד למחיתו,אבל עזבי אני בחיים לא אצליח לשנות את אמא שלי,ואם היא מחליטה על משהו אז אני יודע שהיא תלך עם זה עד הסוף,הכול אצלה שחור או לבן...

וכמו שאני גם אמרתי מקודם,אני לא מסוג הבחורים שמשקרים לבנות או מבטיחים דברים בשביל להשיג את יודעת...בניגוד מוחלט לאנשים שאני מכיר.

אוליי הזמן באמת יעשה את שלו,אוליי בצבא אני יכיר מישהי ברכבת לבסיס או משהו מי יודע,בכל אופן אני מבטיח לחזור ולעדכן,תודה על הכול רחלי,עודדת אותי עד מאוד עם התגובה שלך{וחיממת לי בעיקר את הלב}

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.