18-04-2007, 13:39
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
|
|
הכל יחסי
אני עדיין באמצע הספר של שלח ולימור, אז אני לא יכול להביע עליו דעה סופית ונחרצת. אני רק יכול לומר שבהשוואה לספר של אילן כפיר, כבר עכשיו ניתן לקבוע שמדובר בעבודת מחקר ברמה אקדמית (זה לא אומר הרבה - הספר של אילן כפיר ביזיוני בעיני).
את לימור אני לא מכיר, אבל לדעתי שלח הוא לא חאפר ולא שלפן. לא מעט מהדברים שהוא כותב עליהם בספר, מופיעים אצלו כבר שנים במאמרים ובספרים אחרים. אני ממש לא מסכים עם כל מה שהוא חושב או אומר, אבל לדעתי הוא לא ליצן ולא מאחז עיניים, בניגוד לרבים אחרים ביניהם גם קצינים ופונקציונרים בכירים.
אין ולא צריך להיות קשר בין וינוגרד לבין ספרים שנכתבים - אחרת, כפי שאמר כאן כבר מישהו, מדובר בשכתוב של אותה דעה. הציבור בארץ, בהנחה שהוא בתהליך התבגרות ולמידה (הנחה מרחיקת לכת, שטעונה הוכחה), זקוק למגוון של דעות עצמאיות כדי להחליט מה טוב לו, ולא לשכפולים.
לגבי חלוץ - עצם העובדה שממשיכים להתעסק בו גם אחרי שהוא הלך אומרת משהו על האיש, ולא בהכרח לגנותו. עם זאת, לכל מי שמגן עליו - יכול להיות שהוא האיש הכי נערץ ומקסים בעולם. שמעתי משפחות שכולות (של חיל האויר) מדברות עליו בהערכה רבה שמעבר לתפקיד ודרגות. מצד שני, אין ספק שהוא נתפס יותר מפעם אחת בהתנהגות שלא עולה בקנה אחד עם הדימוי החיל אוירי הנעים שלו (לא בציניות) - בתקופת הנסיגה מעזה (אינני אובייקטיבי); בתגובתו כלפי החייל שסירב ללחוץ את ידו (הייתי תובע אותו לדין על הדחתי, לוא הייתי אותו חייל); בסרבו לקחת אחריות על דברים (למשל ירי המצרר); בחוסר הבנתו את חוסר הבנתו בעניינים שבנפש הצבא והלחימה (כדברי המשל - מי שלא יודע שהוא לא יודע, הוא הגרוע בכולם) - אני מדגיש, כרמטכ"ל וכמובן לא כאיש חיל אויר; יש מי שיראה גם בסיפור המניות דוגמא לכך - אם כי אני נותן לו קרדיט כאן מחמת הספק; אפילו בהתעקשותו להשאר רמטכ"ל עד ינואר ולא התפטר כשכבר ידע שהוא צריך לעשות את זה, רק כדי שבביוגרפיות ובתולדות ישראל יהיה כתוב "רמטכ"ל 2005-2007" ולא "2005-2006", שזה מבזה (ויקום אחד כאן שלא חושב שזו הסיבה האמיתית לזה שהוא סחב עד ינואר). ככה שהוא יכול להיות מפקד נערץ ואדם טוב - אבל במלחמת לבנון זה ממש לא בא לידי ביטוי אלא דווקא להיפך ומה לעשות, אמיל - הספר דן במלחמת לבנון ולא בקורות חייו של דן חלוץ האיש והלוחם.
יום נעים,
אליהו
|