האם היחס לחיילים בטירונות ובגיבושים דומה? האם גם בטירונות מזלזלים בחייל, לא נותנים לו טפיחה על השכם כאשר ביצע משימה כראוי וכדו'? האם גם בטירונות הזמנים בלתי אפשריים? האם יש הרבה תיזוזים ללא סיבה מיוחדת? האם גם בטירונות כמעט ואין זמן פנוי במהלך היום? רק בארוחות?

סתם רציתי לדעת תודה רבה.

בגיבושים זה יחסית דבש לעומת הטירונות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DanielusH16 האם היחס לחיילים בטירונות ובגיבושים דומה? האם גם בטירונות מזלזלים בחייל, לא נותנים לו טפיחה על השכם כאשר ביצע משימה כראוי וכדו'? האם גם בטירונות הזמנים בלתי אפשריים? האם יש הרבה תיזוזים ללא סיבה מיוחדת? האם גם בטירונות כמעט ואין זמן פנוי במהלך היום? רק בארוחות? סתם רציתי לדעת תודה רבה.

הרעיון בטירונות המעבר מהאזרחות לנורמות של הצבא, המעבר אינו מתוק.
יש לא מעט מאמרים בנושא.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=225263

חג שמח.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

אין זמן פנוי זמהלך היום למעט זמני אוכל ושעת טש, הזמנים קצרים אך הגיוניים ואתה תרוץ או תעשה פקלים כשלא תעמוד במה שנדרש. זה כן
אבל יודעים לתת מילה טובה, הזמנים הם הגיוניים ולמרות שקורעים ת'תחת המפקדים גם דואגים לך. ככה זה בטירונות.

אתה לא בא לפיקניק,שום מאמר לא באמת יכין אותך למה שקורה שם.
שום תגובה ותיאור ע"ג הכתב לא יכין אותך לקושי המתואר במסע כלשהו.
אתה הולך למתוח את קצה גבול היכולת שלך ומעבר,האופי הראש והראבק זה שלושת הדברים החשובים .

אופי-אף פעם אבל אף פעם אתה לא תגיד אני לא יכול ותוותר לעצמך בגלל שכואב או קשה (חוויתי את זה על בשרי במסע האחרון כ"כ היה לי קשה ובחלוקת תגיות אפילו הזלתי דמעות מהרעות שהפגינו החברים שלי,שסחבו אותי עד נקודת הסיום).אתמול התרסקתי על הרצפה במהלך קאד"ר של הסמל-קמתי והלכתי חטפתי צעקה מהמפקד שלי על זה,צלעתי איזה 10 דקות אבל אח"כ רצתי כבר עם כל הכאב ברגליים ובמרפקים .

ראש-תבוא בראש פתוח,תתכונן לבצע כל דבר שנראה לך בלתי הגיוני בעליל כמו לרוץ 150 מטר ב12 שניות,לעבור בוחן מסלול ב9:30 דקות,מה שנקרא למתוח את קצה גבול היכולת.אתה תהיה עייף תמיד וכל הזדמנות תרצה לישון,הימנע מחוסר עירנות! לי זה עלה אתמול כמעט בכלא אחרי שלא הכנסתי פין פציל אחרי נקנ"ש.

ראבק-גם אחרי השקשוק ה70 באותו יום כשיורד לך דם מהאצבעות והוא מטפטף לך על הב' אתה אף פעם לא דורך חלבי.דרכת חלבי מעצור לא הספקת לירות במחבל,חבר שלך נהרג זהו!.
גם אם אין לך אוויר ויש עוד 60 מטר לריצה תן את הספרינט של החיים שלך,זה ראבק.
ראבק זה לדרוך את הנשק בטירוף,זה לתת את הספרינט בסוף מסע ביחד עם כולם גם כשבאמת אין לך כוח והגעת לרמה של שפשפת מדממת.

כל טוב !

חג שמח!.

"בגבורה ובענוווה"

חח איזה רעל.. יעבור לך

ציטוט:

גם אחרי השקשוק ה70 באותו יום כשיורד לך דם מהאצבעות והוא מטפטף לך על הב' אתה אף פעם לא דורך חלבי.דרכת חלבי מעצור לא הספקת לירות במחבל,חבר שלך נהרג זהו!.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c195/sniper434/28773436.gif]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos אתה לא בא לפיקניק,שום מאמר לא באמת יכין אותך למה שקורה שם. שום תגובה ותיאור ע"ג הכתב לא יכין אותך לקושי המתואר במסע כלשהו. אתה הולך למתוח את קצה גבול היכולת שלך ומעבר,האופי הראש והראבק זה שלושת הדברים החשובים . אופי-אף פעם אבל אף פעם אתה לא תגיד אני לא יכול ותוותר לעצמך בגלל שכואב או קשה (חוויתי את זה על בשרי במסע האחרון כ"כ היה לי קשה ובחלוקת תגיות אפילו הזלתי דמעות מהרעות שהפגינו החברים שלי,שסחבו אותי עד נקודת הסיום).אתמול התרסקתי על הרצפה במהלך קאד"ר של הסמל-קמתי והלכתי חטפתי צעקה מהמפקד שלי על זה,צלעתי איזה 10 דקות אבל אח"כ רצתי כבר עם כל הכאב ברגליים ובמרפקים . ראש-תבוא בראש פתוח,תתכונן לבצע כל דבר שנראה לך בלתי הגיוני בעליל כמו לרוץ 150 מטר ב12 שניות,לעבור בוחן מסלול ב9:30 דקות,מה שנקרא למתוח את קצה גבול היכולת.אתה תהיה עייף תמיד וכל הזדמנות תרצה לישון,הימנע מחוסר עירנות! לי זה עלה אתמול כמעט בכלא אחרי שלא הכנסתי פין פציל אחרי נקנ"ש. ראבק-גם אחרי השקשוק ה70 באותו יום כשיורד לך דם מהאצבעות והוא מטפטף לך על הב' אתה אף פעם לא דורך חלבי.דרכת חלבי מעצור לא הספקת לירות במחבל,חבר שלך נהרג זהו!. גם אם אין לך אוויר ויש עוד 60 מטר לריצה תן את הספרינט של החיים שלך,זה ראבק. ראבק זה לדרוך את הנשק בטירוף,זה לתת את הספרינט בסוף מסע ביחד עם כולם גם כשבאמת אין לך כוח והגעת לרמה של שפשפת מדממת. כל טוב ! חג שמח!.

אתה מדבר פה על טירונות???

אתה לא התגייסת רק לפני איזה שבועיים שלושה?!

לא יודע עמוס אתה לוקח את זה יותר מדי ברצינות , תשתחרר קצת , תעשה קצת שכונה ותאמין לי שתהנה

על מה אתה מדבר הזלת דמעות ???? זה המסע הראשון שלך , מסע 3 .. אז נכון באמת המסע הראשון קצת קשה ואתה חוטף קצת שוק - אבל מזה ועד הזלת דמעה - מוזרררר אם זה מה שקורה כשאתה מקבל תגיות חח מה יהיה במסע כומתה או עזוב לא נלך רחוק - למסע תג או משהו כזה ... סתם אני צוחק איתך הגישה שלך סבבה לגמרי וכל הכבוד אבל לא יודע אתה לוקח את כל הקטע הזה רציני מדי .. לא יזיק לך קצת לעושת שכונה מדי פעם , קצת לחפף ולא שהכל יהיה טיפ טופ ..

מה שהוא אמר!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא יודע מה אתה מזלזל.

במסע הראשון שלנו (3 ק"מ) אחד האנשים התפרק. אני ועוד בחור סחבנו אותו הלוך וחזור במשך כל 24 הדקות שזה לקח לנו. זה שהבחור עשה 67 ק"מ מסע כומתה בבוץ של פברואר עם פק"ל מים על הגב אומר הרבה מאוד (ועושה לו המון כבוד), אבל אף אחד לא יכול להכחיש שהוא התפרק במסע הראשון אחרי 250 מטר. אין בזה גם שום פחיתות כבוד (דרך אגב...).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -