מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, חושב שהמלחמה האמריקנית בעיראק והמאבק של ישראל בטרור הפלסטיני הן שתי מערכות דומות. בשתיהן כבר הובס צבא האויב והשטח נכבש. כל שנותר כעת הוא לנטרל את רצון האויב להילחם ולשיטתו, חיסולי א-זרקאווי ואבו סמהדנה הם בדיוק הדרך

איתן בן אליהו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3260780,00.html

ככל שחולף הזמן בולט הדמיון בין המלחמה של האמריקנים בעיראק לבין מלחמתנו נגד הפלסטינים. בשני המקרים מתמרנות הממשלות בין חיפוש דרכים להכרעה בשדה הקרב לבין התרגום המדיני של הישגים אלה.

החיסול של אבו מוסעב א-זרקאווי , מנהיג אל קאידה בעיראק, על ידי האמריקנים, וחיסולו של ג'מאל אבו סמהדנה , ראש ועדות ההתנגדות העממית, על ידי ישראל בעזה - שניהם בתוך יממה אחת - מסמלים יותר מכל את הדמיון ואת הקשר שבין שתי החזיתות. בשני המקרים מדובר בהישג צבאי מרשים וחשוב, שני המקרים יגרמו להסלמה למרות שמדובר במהלך נכון ובשני המקרים צריך לחפש את המוצא בשילוב שבין מדיניות ומלחמה.

מה שנחשב בעבר כתהליך צפוי ומובנה, לפיו צבאות משני הצדדים "נפגשים" בשדה הקרב - שם מושגת הכרעה ואולי גם כיבוש שטח, כשהצבא המנצח סולל את הדרך ומוביל את מנהיגיו להסכם מדיני מול הצד השני כבר איננו מתרחש כיום.

ישראל הכריעה את אויביה במונחים המקובלים של שדה הקרב, ארצות הברית הביסה את צבא עיראק וסילקה את משטרו של סדאם חוסיין - אך בשני המקרים המלחמה נמשכת בדרכים אחרות, וההישג המדיני לא הושלם.


לכל מלחמה תכלית מדינית

פיליפ פון קלאוזביץ (1780-1831) היה איש צבא מנוסה, ונחשב לאחד מהוגי הדעות המובילים בעולם בענייני המלחמה המודרנית. קלאוזביץ חי והגה את משנותיו בתקופה שמלחמות התנהלו בין מדינות ובין מעצמות. מאז חלו שינויים ותמורות מרחיקי לכת בעולם, בהם "המלחמה הקרה", "מאזן אימה", המהפיכה הטכנולוגית, המהפיכה התקשורתית ומעל לכל - מלחמת תרבויות שבמרכזה טרור.

ובכל זאת, שתיים ממשנותיו תקפות גם היום. הראשונה שבהן היא ש"מלחמות אינן אלא המשך של המדיניות בדרכים אחרות". ובלשון אחרת - לכל מלחמה תכלית מדינית. נראה שהיום תקפה משנה זו עוד ביתר שאת, שכן המלחמה והמדיניות מתנהלים לאורך זמן בעת ובעונה אחת. התהליך המדיני בעיראק מתרחש באינטנסיביות תוך כדי מלחמה והתהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים מתקיים גם הוא במשולב.

המשנה השנייה, התקפה גם היום לפחות בחלקה ויש ללמוד ממנה היא: "כיצד ניתן להגדיר ניצחון". כדי להגשים יעד מדיני צריך שיהיה בידינו יתרון הניצחון. בעניין זה לפי קלאוזביץ יש שלוש אפשרויות - חיסול צבא האויב, כיבוש שטח מדינת האויב ועקירת רצון האויב להילחם. ישראל וארה"ב חיסלו את צבאות האויב, שתיהן גם השתלטו על שטחי האויב, אבל בכל זאת לא הושגה הרתעה. נותר התנאי השלישי, שבעבר יכול היה לנבוע אוטומטית מתוך שני התנאים הראשונים אך היום לא. התנאי לעקירה, נטרול, וסילוק רצון האויב להילחם לא קוים. ההישג הזה טרם הושג. בתנאים של היום צריך להשיגו בנפרד משני התנאים הקודמים, ובלעדיו אין הכרעה.


משך הלחימה והיתרון הטכנולוגי תיעלו את צה"ל וצבא ארה"ב לפגיעה נקודתית בראשי הטרור. חיסולים אלה, יותר מכל שיטה אחרת, מקרבים אותנו אל המטרה. נכון, כל הישג כזה גורר, לפחות לזמן קצר, הסלמה. אולם אין ספק שמבחינה צבאית יש בו ניצול מובהק של יתרון בשדה הקרב, תוך סיכון זניח של כוחותינו ואפקט מצטבר לקראת הכרעה.

תהליך כזה הוא ארוך ויכול להימשך חודשים ואף שנים. הוא חייב להישען לאורך כל הדרך על תמיכה מדינית וליהנות מתמיכה בלתי מסויגת של דעת הקהל. בכל מקרה החיסול הוא אירוע נקודתי - אבל ההישג הדרוש מתקיים רק אחרי שרשרת הישגים לאורך זמן. חשוב להתמיד ולהשקיע מאמץ טכנולוגי, מודיעיני וטקטי. לא להרפות ולא לחדול אף לא לרגע אחד, לא להירתע מתגובה, ומעל הכל לנהל במקביל ובעת ובעונה אחת מדיניות דיפלומטית. ליזום מהלכים ולקבוע עובדות מדיניות בשטח. בסופו של דבר יחדל רצונם להילחם, או שיידעך לרמה כזו שיותר לא תהיה לו משמעות מדינית.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

דרך אגב ביום הזכרון שודר סרט מרגש לזכרו על סרן מיל' עותניאל עותי שמיר ז"ל טייס אורגן ב 113 שנהרג ביום הרביעי של מלחמת ששת הימים בעת שהופל בסמוך לבית המכס העליון שברמת הגולן. בסרט מרואיינים חבריו של עותי לקורס הטיס ובהם דמויות מיתולוגיות רבות מהווי ח"א כמו איתן בן-אליהו, גיורא רום, יגאל שוחט, עמרי אפק (הופמן), עמית לבני, יצחק ניר, אלישע פרידמן ואחרים.