החלטתי לכתוב סיקור על מה שהיה בגיבוש. קצת בשבילי, כדי שלא אשכח, אבל בעיקר בשבילכם
תסלחו לי על אי-דיוקים או טעויות אחרות, הזיכרון שלי לא הכי טוב בעולם ויש מצב שאני מתבלבל. תיקונים יתקבלו בברכה.
כמו כן, אם סיפרתי משהו שאסור לספר, או שעלול לפגוע איכשהו במישהו, באיכות המיון או בביטחון המדינה, אנא הודיעו לי כדי שאוכל לתקנו בהקדם.

קצת רקע כללי:
באתי דרך מאותר צדדי, עברתי יום מיון של חיל הים וקיבלתי זימון לגיבוש.
עבר עלי מבוך לפני שהצלחתי להגיע לגיבוש, אבל אני מניח שזה לא מעניין אתכם וגם לא ממש רלוונטי, אז נגיע ישר לעיקר.

יום ראשון -
8:00 מתייצבים ליד תחנת רכבת בת-גלים. רישום ראשוני, עולים על אוטובוסים לבסיס.
עושים לנו סיור קצר בכלי השיט השונים, קצת הסברים על כלי השיט ועל קורס חובלים, אוכלים ארוחת צהריים, עושים בדיקה רפואית קצרה, חותמים על טפסים רפואיים, ואז מתחילים מעט תיזוזים.
תיזוזים זה משהו כמו "20 שניות הקפתם את העמוד וחזרתם", "15 שניות הייתם מסודרים בשלשות ליד העץ" וכל מיני כאלה. מלמדים אותנו איך נותנים הקשב, מה תפקידי החנת"ר (חניך תורן), ועוד..
אחר כך מקבלים ציוד:
1. תד"ל - מין חתיכת בד בצורת תיק שאפשר להכניס לתוכה שק חול.
2. שק חול.
3. קיטבג
4. 2 שמיכות סקביאס
5. 3 חולצות
6. 3 מכנסיים
7. כובע
8. מין דגם של עוזי, שזה בעצם חתיכת ברזל שקשורה לחבל.

בהמשך היום מתזזים אתכם, דברים כמו ספרינטים קצרים, מצב 2 (שכיבות סמיכה בעיקרון) ובטן סטטי (שוכבים על הגב ומרימים רגליים ישרות לקדימה)
מקבלים כמה עמודים של חומר לימודי בכל מיני נושאים, שצריך ללמוד כי עושים עליו הרצאות ומבחנים.
בהמשך הערב יש מסע באורך 8 ק"מ, בקצב של הליכה-ריצה. המסע נעשה בתוך הבסיס. עוצרים לכמה דקות במהלך המסע ועושים דיון בנוגע לנושאים הכי לא קשורים בעולם.
אחרי זה יש עוד תיזוזים ואם אני לא טועה היה גם מד"ס. לאחר מכן הולכים לישון, בסביבות השעה 12.

יום שני -
05:30 בבוקר. מתעוררים לקולות אזעקת מלחמה. יוצאים החוצה וכולם... איך לא, במצב 2. אחרי קצת תיזוזים אוכלים ארוחת בוקר ואז יש עוד תיזוזים, ואז היה מד"ס.
בהמשך היום יש מבחנים על חלק מהחומר שקיבלתם אתמול בלילה.
כמו כן, כל אחד מהמחלקה צריך לפקד על המחלקה במהלך משימה כלשהי שנותנים לו, וגם לעשות הרצאה בנוגע לחומר שנתנו לו ללמוד.
אני חושב שגם עשינו מבחן באנגלית באותו יום.
בקיצור יש תיזוזים כל היום, בערב יש עוד מד"ס, ואז הולכים לישון בשעה מוקדמת יחסית - 21:00 בערך.

יום שלישי -
03:00 - שוב פעם קמים לקולות אזעקת המלחמה. קצת תיזוזים, אוכלים כמה פרוסות לחם עם גבינה לבנה (כי נגמר השוקולד...) ויוצאים למסע.
הפעם זה מסע 12 ק"מ. בגלל שעשינו אותו בלילה הרופא לא נתן אישור לפתיחת אלונקות, אז המפקד מצא דרך אחרת להקשות עלינו - בכל סיבוב היינו צריכים לרוץ ספרינט מסביב לאיזה עיגול ואחרי זה לחזור למסע.

אחרי המסע היו עוד תיזוזים, ואכלנו ארוחת בוקר, ואז היה מד"ס.
בהמשך היום כל אחד עשה עוד משימה שבמהלכה הוא פיקד על הצוות, חלק מהאנשים עשו הרצאה על נושא אישי, עשינו עוד מבחנים בנוגע לנושאים שנתנו ללמוד עליהם, היו המון תיזוזים, כרגיל, ולקראת הערב היה עוד מד"ס.
בלילה היו תיזוזים הרבה יותר קשים מהרגיל, ובסוף סיימנו את הגיבוש בקריאות של "עלה ים" למי שמכיר.
שבירת דיסטנס, כל מפקד הציג את עצמו ואיפה הוא נמצא בקורס, ואחר כך עשו לנו הרצאה וראינו סרט של קורס חובלים.

יום רביעי -
קמנו ב-6 בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר והתחלנו לסדר את הבסיס עד 9. אז היה מסדר טילים שבמהלכו עבדכם הנאמן עף הביתה .
כמובן שהשאירו אותי עד 11 בערך כדי להחזיר ציוד ולעזור באפסנאות, ואז לקחתי רכבת ואוטובוס הביתה, חזרה לעיר הקודש.

זה הכל... כמו שבטח הבנתם לא התקבלתי לקורס חובלים אז אני קצת מבואס. לא נורא...

אם יש למישהו שאלות אני אשמח לענות... תרגישו חופשי
ותזכרו... הכל, אבל הכל... למען !!!

יש לך מושג כמה עברו את הגיבוש?

כמו שאמרתי, העיפו אותי במסדר טילים.
אם אני לא טועה במסדר טילים עמדו משהו כמו 90 אנשים. העיפו בערך חצי, אז 45 יצאו להפלגה. אמרו שלא כל מי שיוצא להפלגה זה אומר שקיבלו אותו... אני לא יודע כמה אנשים העיפו אחר כך.

כמה אנשים היו בכל צוות?
כמה התחלתם בצוות וכמה פרשו במהלכו(אם פרשו) ?

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

אני לא יודע אם החלוקה לצוותים הייתה אקראית. הקריאו שמות, וכל אחד בא לקחת את המספר שלו. מהמספרים האלה בנו בסופו של דבר צוותים.
אני חושב שהחלוקה לצוותים נעשתה ע"פ כושר גופני, זאת אומרת - מה שסימנתי במבחן ששאלו "מה הכושר הגופני שלך".
שאלתי אנשים בקבוצה שלי, וכל מי ששאלתי סימן רמה 4 או 5 (הכי גבוהה ואחת לפני הכי גבוהה).
התחלתי לחשוד שסווגנו ע"פ כושר גופני כאשר במהלך המסע, המחלקה שלי הלכה הכי מהר (עקפנו את כל המחלקות האחרות) וגם נתנו לנו לעשות ספרינטים כאשר לא ראיתי שום מחלקה אחרת עושה ספרינטים. כמו כן, ראיתי שאנשים במחלקות האחרות נחים הרבה יותר זמן מאיתנו במהלך המסע (לנו נתנו מנוחות של 30 שניות בערך, וזה נראה לי רק כי הרופא ביקש)

בקשר לכמה אנשים היו בכל צוות -
אין לי מספרים מדויקים.
אני משער שהיו בהתחלה בצוות שלי כ-17 איש. פרשו כמה אנשים ונשארנו 10. בשלב הזה העבירו עוד 2 אנשים מצוות אחר אל הצוות שלנו, ולאחר מכן פרש עוד אחד. עד סוף הגיבוש היינו 11 אנשים, ואז עוד מישהו פרש ונשארנו 10 אנשים.

בכל הגיבוש, לא הרבה אנשים פרשו. שוב, המספרים לא מדויקים. אני חושב שהתחלנו משהו בסביבות 160-170, וסיימנו משהו כמו 90-100.

חבר שלי שהיה בגיבוש (ועבר) אמר לי שלא היה אפילו מסע 1...:S

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אוקיי.. מה אני אמור לעשות עם המידע הזה?

כל הכבוד שסיימת ותודה על הנכונות לתרום מאמר.

לא שכחת יום ים?

קודם כל תודה,
דבר שני, רציתי להגיד שלא היה יום ים במהלך הגיבוש. לא ברור לי למה באמת... לפי מה שהבנתי הפסדנו יום די מעניין.

עריכה =
יש מצב שלא היה בסוף יום ים בגלל 2 סיבות:
1. היה די קר
2. הים היה סוער

אבל מישהו שהיה איתי במחלקה ומשרת בתור סטי"לן אמר לי שלא אכפת להם אם הים סוער או אם קר, והוא עשה גיבוש סטי"לים כשירד גשם חזק והים היה סוער לגמרי והם היו על ס"ג.

ככה שזאת נותרת תעלומה לעת עתה.

חבל שאי אפשר לערוך.
יש לי תיקון קטן:
בנוסף למה שכתבתי, מקבלים גם 2 בתי מימיה ו-2 מימיות (כל אחת ליטר), חגורת עבודה וחגור.

כל מימיה 750 מיליליטר.

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

עלו לועדות הטילים 50 איש עברו 41 אני בניהם מגמת מכונה, כבוד

מספר 138 מחלקה 7 אריות

אם למישהו יש שאלות או משהו הוא יכול לשלוח לי הודעה פרטית ואני אענה לו

בגיבוש לא היה היתר להכניס אותנו לים דבר די מוזר אז לא היה יום ים, עשינו במקום זה עוד יום של משימות.

במקום זה נתנו לנו עונש להיסחב עם התדל"ים במהלך כל הגיבוש בלי היתר להוריד אותם חוץ מבשינה ובאוכל, שזה די מעיק אבל נסבל, המסעות היו לא רציניים לא כמו בדרך כלל, לא הייתה פתיחת אלונקה (אולי בגלל שסחבנו כל הגיבוש את התדלים ואני אומר תכלס, לפתוח אלונקה לא היה המעשה הריאלי והאפשרי באותו הזמן כי פשוט לא היה מי שיסחוב אותה, מי שיעשה חילוף למי שסוחב אותה).

היה חוויה והיה טוב! אם למישהו יש שאלות, הודעה פרטית אליי אני אשמח לענות

סוף שבוע נעים, חג פורים שמח. השם שלי זה אלמוג.

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

תודה רבה על המאמר, הוספתי את האשכול לעוגן המאמרים של הפורום.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תודה לך שוב.