כח היבשה בצה"ל נמצא היום בשיקום לאחר מלחמת לבנון 2. לדעתי, מעבר לאימון המבורך של מערך השדה, יש צורך במהפכה מסדר גודל של ה101 והצנחנים בשנות החמישים. כלומר יש להקים מסגרת שתנחיל ערכים חדשים לצה"ל ותקרין על כל הצבא. בשנות החמישים הבעייה הייתה דבקות במשימה, שלדעתי אינה קיימת היום בצהל עד וכולל רמת החטיבה. הבעייה העיקרית שאני מזהה (וניתן היה לראות זאת הרבה לפני המלחמה - אולי כבר בשל"ג) היא חוסר המקצוענות. הפעם לא כדאי ליצור יחידה מיוחדת - מאלה יש לצה"ל די, אלא יחידה שתפקידה לכבוש ולהחזיק שטח.

לדעתי הקמה של מסגרת המבוססת על לוחמי קבע (וסדיר ותיק המעוניין לחתום קבע) תענה לצורך שציינתי. גודל המסגרת תלוי במשאבים שיוקצו לטובת העניין , אבל אני חושב שמסגרת חטיבתית נשמעת ריאלית.

החטיבה צריכה להיות רב חילית כדי להשפיע מקצועית על על יחידות השדה. לאור המשימות שנראות לי ריאליות בטווח הנראה לעין, הייתי מציע להקים חטיבה ממוכנת (גדוד טנקים, שני גדודי חרמ"ש ואלמנטים של סיור, נ"ט, תותחנים כולל מרגמות, הנדסה, מודיעין ולוגיסטיקה). היחידה תעסוק באימונים אינטנסיביים ובמבצעים ולא תעסוק בתע"ם. היחידה תהייה בריגדה עצמאית בתפעול והספקה.

העלות הכספית אינה מבוטלת אבל יש לצה"ל מקומות גרועים יותר לשים את הכסף. התוספת לכוננות ולמוכנות של צה"ל תהייה לדעתי מכרעת. חטיבה זו יכולה להיות פיילוט לצמצום עתידי של הסדיר (קיצור השרות) והסתמכות גדולה והולכת על כוחות קבע.

אל תהיה כל כך בטוח שמעבר לדיברוים משקמים את צה"ל בלי הפסקה ועם ישראל חי
השבוע נודע לי שאימון חטיבתי של אחת מחטיבות המילואים של צה"ל קוצר בשבוע
בכדי שזה יצא "נוח" עם חג שבועות.... לא ממש מתאמצים להחזיר את מערך המילואים לכשרות.
דבר שני, אני לא יודע אם בצבא שלנו יש מקום לחטיבה כזאת. בMarines האמריקאים יש יחידות
שנקראות Marines Expeditionary Units שבעצם מורכבים מהכוחות שציינת ומפקד על כל יחידה
כזאת קצין בדרת קולונל המקבהיל לדרגת אל"מ בצה"ל.
כמו כן תחשוב כמה חיילים קרביים מוכנים לחתום קבע ותנסה לעשות מזה חטיבה.
וכמו שאמרתי, אני לא בטוח שיש מקום לכזאת יחידה בצבא שלנו, הפיתרון להכנסת הערכים
של דבקות במשימה הוא פשוט שידרוג כולל של מערך ההכשרה. כמו בחיים (אבל לא במדינת ישראל)
הכל מתחיל בחינוך...

יש אנשים שמתעניינים (גם בפורום זה) בחתימה לקבע כלוחמים. גם במשמר הגבול יש הרבה כאלה (שלא לדבר על יחידות כמו הימ"ם). הכל שאלה של תגמול ויוקרה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוד שמואל יש אנשים שמתעניינים (גם בפורום זה) בחתימה לקבע כלוחמים. גם במשמר הגבול יש הרבה כאלה (שלא לדבר על יחידות כמו הימ"ם). הכל שאלה של תגמול ויוקרה.

וזאת הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל (יש עוד כמה אבל לא ניגע בהם).
לא אמרתי שלא יהיו בכלל אנשים שיחתמו כלוחמים, ואני מודע לכך שיש לא קצת
השאלה היא האם יש מספיק.

יש לא מעט במג"ב.

ודומני שלפחות בעבר (לא יודע אם היום) הפלוגה המסייעת של גדוד "חרב" הדרוזי התבססה כולה על אנשי קבע. הללו היו דרוזים כמובן, אבל פה-ושם נקלטו שם גם חיילים יהודים - אני אפילו זוכר כתבה קצרה לפני כמה שנים על מש"ק יוצא הנדסה קרבית שהצטרף לשירות קבע בפלוגה זו.

במקום ללכת על חטיבה, למה לא ללכת על פלוגה של לוחמים בקבע בכל גדוד לוחם ?

כל הרעיון של פלוגות מסייעות (מה שנקרא פעם "פלוגת רב"טים), פלוגה שבה הלוחם משרת את כל שירותו ולא מתפזרת בסוף מסלול, הוא הבסיס למקצועיות של הגדוד. ברגע שהדבר הזה לא מבוצע בצורה טובה המקצועיות של הגדוד כולו יורדת. אני לא יודע עם הדבר מיושם בצורה דומה גם בגדודי הנדסה / שריון / חת"מ, אבל זהו הבסיס.

אגב, ביחידת שמשון בשנים הראשונות היה צוות קבע, לוחמים שחתמו תקופת שירות נוספת מכיוון שמישהו הבין שחבל להכשיר לוחם במשך תקופה ארוכה וכשהוא כבר מגיע לכשירות מקסימלית בדיוק אז לשחרר אותו.

! This is Sparta

זה יעיל יותר מחטיבה שלמה, זה בטוח - חטיבת "אנשי קבע" עלולה למצוא את עצמה במצבים לא נעימים של חוסר סד"כ עקב פרישה של מספר חיילים רב בבת אחת, ומאי-יציבות במחזורי הגיוס.

כדי לבחון אם החשש שהעלית מוצדק כדאי ללכת לצבאות אחרים המיישמים מודל דומה (ארה"ב בריטניה ועוד), ולמסגרת דומה במג"ב. לא נראה לי שיש בעייה שאינה ניתנת לפתרון.

יש להכניס אנשי קבע לכל המחלקות ביחידות הלוחמות (כגון מחלקות המודיעין, התקשוב, החימוש והלוגיסטיקה - ביחידות שלא עברו עדיין לשיטת הלוגיסטיקה המרחבית הבזויה)

תפקיד אותם נגדים יהיה לחנך את הסדירים. בשגרה, באימונים ובקרב. להתמיע ידע ולגדל דורות של מש"קים ולוחמים טובים יותר, מקצועיים יותר ואיכותיים יותר.

ה"חינוך" שנתנו לסדירים שתחתם גרם לנו צרות צרורות...

רבים נשארים בקבע (זה יופי של תנאים לאחר מכן)
לא הבנתי את ההערה לגבי הימ"מ.
הימ"מ היא יחידת קבע, היא מורכבת מלוחמים (משוחררי יחידות קרביות בצה"ל) שהתגייסו ליחידה וזהו מקום עבודתם.
אין סדירניקים שמשרתים כלוחמים ביחידה.

הבאתי את מג"ב והימ"מ כדוגמאות לכך שיש פוטנציאל לגיוס לוחמים לקבע.

הימ"מ שותים תקציבים לא נורמליים ולהחזיק יחידה קטנה ואיכותית שכזאת זה צורך קיומי, אבל מאוד לא כלכלי.
גם מג"ב הרגיל (הפלוגות ויח' אחרות) נוטים כיום לברור בשבע עיניים את הפוטנציאל לקבע (בניגוד לשנים קודמות).
אני בספק אם צה"ל יוכל כיום, כמעט 60 שנה לאחר הקמתו, לבוא ולומר שזה צורך לאומי.
גם כך צה"ל הוא זולל התקציב מס' אחד במדינה ורעיון שכזה דורש עוד מס' מיליונים בשנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 760 הימ"מ שותים תקציבים לא נורמליים ולהחזיק יחידה קטנה ואיכותית שכזאת זה צורך קיומי, אבל מאוד לא כלכלי. .

גם להחזיק צבא זה צורך קיומי אבל מאד לא כלכלי...

ואם הבנת ממני שאין צורך בימ"מ, זו ממש לא כוונתי.
מה שכן אין דין פלוגה ותיקה (או פלוגת קבע) כדין הימ"מ.

אף אחד לא היה מתעלף אם צהל היה מקים חטיבה נוספת (אם צריך, ניתן לקצץ במקומות אחרים כמו מפקדות, מילואים שמתאמנים אחת לכמה שנים ואינם כשירים וכו'). גם ביחידות סדירות הפיקוד מרמת פלוגה ומעלה וחלק גדול מהמפקדה והלוגיסטיקה הם בקבע. נשארו הלוחמים.

נניח 80 לוחמים לפלוגה (יש במסגרת פלוגות שונות באיוש שונה - זהו מספר ממוצע ונוטה למעלה)

נניח 16 פלוגות

מספר הלוחמים: .1300

נניח משכורת 10000 שקל לחודש (זאת משכורת סבירה נטו ופחות ברוטו - המדינה יכולה לצמצם את הפער)

כלל המשכורות לחודש: 13 מיליון שקל

לשנה: 156 מיליון שקל

גם אם נשנה את המשדורת ומספר החיילים אנו מדברים על תוספת עלות של כ150 מיליון שקל בין חטיבה סדירה לקבע.

לדעתי התועלת עולה על העלות. אני משאיר כתרגיל לקורא את האפשרות מאיפה אפשר לחסוך את הסכום

• העליתי רעיון להקים חטיבת קבע.
• הועלה ספק בנושא אפשרות גיוס החיילים- לדעתי מנסיון של צבאות אחרים ומסגרות אחרות, הנושא פתיר.
• הועלתה הצעה לתגבר את המסגרות בקיימות באנשי קבע כדי להעלות את הרמה.
• לדעתי ההצעה המקורית עדיפה (אם כי יש יתרונות גם להצעה השניה)

לדעתי צריך כח שיפוקד ע"י טובי המפקדים (בקבע או מילואימניקים שיחזרו לקבע). יחידה זו תתאמן בקצב גבוה הרבה יותר מהנוכחי ותדגים לכלל צהל למשל כיצד נראה ירי של טילן שירה 50 טילים (יותר זול מאשר ללמוד את אותו הדבר מהחיזבאללה). היחידה צריכה להתמקצע בכל סוגי השת"פ בתוך מסגרות היחידה ומחוצה לה (חיל האויר). לדעתי מסגרות פלוגתיות לא יאפשרו זאת. כמו כן יהיה כח זה מוכן לבצע פעולות בסד"כ יחסית גדול בהתראה קצרה ובבטחון מלא ביכולתם. אם צריך להכנס לעזה, הייתי רוצה שמסגרת כזאת תבצע.

אין שום טעם בלהקים חטיבה של אנשי קבע שיעודה להדגים לשאר הצבא "איך עושים את זה נכון", זה לא קיים בשום מקום, ואני לא רואה בזה שום טעם.

מסגרת שתהיה מצויידת הציוד חדיש, מאומנת היטב, ומוכנה לכל אירוע קיימת בצה"ל. היא ברמת אוגדה כיוון שרמת חטיבה קטנה מדי ליעוד הזה.

! This is Sparta

בצבאות אחרים קיימות יחידות שתפקידן להוביל שינוי כמו דביזיה 4 בארה"ב (צבא יבשה דיגיטלי). בצבא ארה"ב כולם בקבע כך שאי אפשר לבודד מאפיין זה אצלם. הלואי ואפשר היה להרחיב את החטיבה המוצעת לאוגדה, אבל אני ריאלי. בכל מקרה יש משימות רבות שחטיבה (עצמאית או כמובילה של אוגדה ) יכולה לעשות, ולעשות שינוי.

חשוב לומר שמטרת ה101 הייתה אחרת ולא להוות דוגמא ומופת לשאר הצבא. אבל, גם אם המטרה הייתה שונה בפועל היוותה ה101 מודל לשיפור ושינוי המקצועיות הצבאית.
שים לב שלא היה צורך בחטיבה וסדר גודל של פלוגה מתוגברת הספיק.
ראה מאמר של אורי מילשטיין בנושא שפורסם במקור ראשון והובא במלואו פה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

נו, והיום לא יוצאים קצינים רבים מיחידות עילית לפקד על מסגרות אחרות בצה"ל?
זה קורה כל הזמן. השאלה היא מה ההשפעה, וכמו בחשמל - הניצוץ גדול יותר ככל שהפרש המתחים גדול יותר, והכוונה היא שכנראה ההבדל בין צה"ל הכבד והטיפש (לכאורה) ליחידות העילית החכמות, היוזמות והמתאמנות הוא לא גדול כפי שהיה ב-53.

אתם יודעים מה? רוצים מפקדים שבאים מתרבות של פתרונות נועזים לבעיות קשות, שילוב של גבורה אישית עם טכנולוגיה מתקדמת, תחקירים חסרי פשרות ושינוי תו"ל בעקבותיהם, הרבה אימונים ושאיפה למקצועיות חסרת פשרות ודוגמא אישית של מפקדים בשדה הקרב?
תביאו רמטכ"ל מחיל האויר...

בקיצור - אין פתרונות של זבנג וגמרנו, צריך להשקיע בצה"ל כולו

בשנות החמישים הבעייה של צה"ל היתה תעוזה והפתרון 101 ואח"כ יחידות העילית. הבעייה היום שונה והיא חוסר המקצוענות. לפתרון בעייה זאת העליתי את הצעתי. הפתרון לא צריך להיות ביחידות הקומנדו אלא בצה"ל הרגיל.

יש כבר "מסגרות קבע" שאמורות לקדם מקצועיות צבאית.
קוראים להן מל"י, פו"מ, תוה"ד, מב"ל, מכללה לפיקוד טקטי וכו'.
טילן שרואה פעם בשנה איך יורים טיל לא ילמד כלום מלשמוע על טילן שיורה 50 טילים בשנה. אבל מפקד שמוכשר כהלכה הוא השקעה מובטחת.

אני יודע שהיה ניסיון להקים פלוגות כאלה של לוחמים בקבע

אבל הבנתי שהייתה בעיה אחת קטנה
שהלוחמים היו מרוויחים יותר מהקצינים ולכן הקצינים לא הסכימו

לפי דעתי יש מספיק לוחמים שיחתמו קבע
ובקשר למחזורי גיוס אם יש חוזה
אז הם לא יפרשו לפני החוזה
לכן תמיד יהיה אפשר להשאיר לוחמים שרוצים להתגייס למערך הזה
ולהכניס אותם במקרה של פרישה

בכל אופן זה אפשרי אבל אף אחד בצבא לא יעשה את זה
כי אף אחד לא רוצה שלוחם בקבע יגיד לו מה לעשות
יעדיפו את הצעירים שלא יודעים כלום

מישהו יכול לדמיין לעצמו פלוגת לוחמים בקבע בגולני ?

בסדיר הם עושים בעיות שמעסיקות את הרמטכ"ל.
לא רוצה לדמיין לעצמי מה יעשה גולנצ'יק עם פז"מ של חמש/שש שנים... :-)

לדעתי צריכה יחידה כזאת לכלול גם לוחמים סדירים ותיקים שמעוניינים לחתום קבע. העברה של חלק מהותיקים מיחידות הסדיר תשחרר לחץ ותמנע חלק מהמרידות עליהם אנחנו שומעים. לדעתי כל הלוחמים ביחידה המוצעת צריכים לעבור קורס פיקוד זוטר כמו שהיה פעם בפלוגת הרב"טים בצנחנים.

הדבר באמת יוריד לחץ ויהווה שאיפה לוותיקים. כיוון שקודם כל: ישאיר אותם "בצבא הקבע האיכותי" ומצד אחר ימנע מהם את הכאב ראש של הוותיקים מול המפקדים. ההתנהלות ביחידה תהיה פשוטה: החיילים כולם כאחד שווים. המפקדים אחראים להתנהלות ומכתיבים את סדר היום אך לא מיוחסים משאר הצוותים.

אם כך, יש לשלב סדירים עם אנשי הקבע. נקרא ליחידה זו "הקונסטרוקטורים" (construct) משמעותה בניה. בניית ידע או בעברית "הבניית הידע".
אם תשאלו אותי 70% סדירים על 30% קבניקים נשמע טוב והוגן. הוותיקים הסדירים יעשו שני מחזורים (8 חודשים) עם אנשי הקבע המקצועיים ומשם, או שישארו במסגרת הנ"ל כאנשי קבע, או שיתפזרו ליחידות המוצא שלהם כאנשי קבע מובילים במקצועיות והתמאת הידע, או שישתחררו.

היחידה עצמה שתורכב ממספר ענפים תהיה בסדר גודל של חטיבה תתרכז במפסר נושאים כגון:
* - לחימה
* - אימון
* - ניסויים, בחינה ושיפור ציוד ואמל"ח

החטיבה תשתף את היחידות הסדירות בידע שנצבר מפעילותם. והידע יופעל בשטח, ולא יידחה ע"י קצינים עם אגו מפותח שיודעים טוב יותר מכל אחד.
אנשי יחידת הקונסטרוקטורים יהוו חוד חנית בלחימה היבשתית גם בנושאים שלא קשורים ישירות בלחימה אלא תומכים בה, כגון: מודיעין (איסוף וסיור קרבי), תקשוב, רפואה, חימוש ולוגיסטיקה.

כך עושים שיפורים רבותי.
חלק מהדברים קיימים במסגרות כאלה ואחרות, אבל כך הידע יהיה נגיש יותר. יהיה צורך לעשות שינויים מבניים בשביל זה. אבל אפילו רומא לא נבנתה ביום אחד.


ועוד: מתוך ויקיפדיה על הערך "קונסטרוקטיביזם": http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7...%D7%93%D7%94%29

מאפייני פעילות מורים ותלמידים בכיתת הלימוד הקונסטרוקטיביסטית

• התלמידים עוסקים בפעילויות מבוססות פתרון בעיות. (הערה - בדיוק כך)
  
• המורים מספקים לתלמידים מגוון מקורות מידע. (הערה - בשביל זה היחידה מוקמת)
• התלמידים עובדים על משימות השיעור תוך שיתוף פעולה ודיאלוג אחד עם השני. (הערה - בשביל זה מקימים את היחידה הנ"ל)
  
• התלמידים נדרשים ליישם את הידע שרכשו בצורות שונות ובמשימות מגוונות. (הערה - כמו שנאמר מעלה)
  
• המורים משתמשים במגוון של אסטרטגיות הערכה כדי להבין כיצד מתפתחים רעיונותיהם של התלמידים, ולתת משוב על תהליך הלמידה, ולא רק על תוצריו הסופיים. (הערה - תהליך שיאפשר "גדילה" ביחידה לצרכים שונים)
  
• הלמידה מוכוונת יישום (application oriented).
• תהליך הלימוד הוא זה הנמצא במרכז ולא התוצר.

רק אדגיש דבר אחד, באומרי 30% אנשי קבע, אני מתכוון ל-30% מעל מכסת אנשי קבע ביחידה ממוצעת מסוג זה.

מובן שניתן להקים כך כוח לוחם מצויין. אבל אם המטרה היא לקדם את צבא היבשה, אפשר לשאול:
- האם תו"ל שמתאים באופן מיטבי ליחידת קבע בין- חילית המתאמנת בתכיפות יוכל בכלל להיות מופנם ומתורגל ביחידה רגילה בסדיר כך שיישמר לכ-10 שנות מילואים, או שיביא יותר נזק מתועלת (לא יופנם ויתורגל, ויביא לתאונות).
- מה בדיוק יחידות "רגילות" מאמצות כיום מיחידות עילית, מעבר לוואסח של מצנפות, ווסטים, שפצורים וכו'? הן שואפות באמת לעבוד לפי מודיעין מלא? הן מנסות לשמור על סרגל מאמצים? הן משתדלות לבנות עצמאות אצל סמלים וממ"מים? מה תועיל עוד תרבות צה"לית ייחודית שלא תתפשט לכלל היחידות?

נראה לי שאתה יוצר כיתת מחוננים (או בעצם י"ג-י"ד) שלא תעזור במאום ליתר השכבה.
הדרך לשיפור מקצועיות צבא היבשה- לאמנו ברצינות לפי תו"ל מתאים.

אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל שמעתי כמה שמועות שבתחילת האינתיפאדה הנוכחית איפשרו פה ושם ללוחמים בפלוגות סדירות לחתום "קבע קצר" או "שס"ן" למשך כחצי שנה.

שהיה הוא קורס סמב"ים
כמדומני הרעיון לא צלח.

מסתבר שלא מעט מג"בניקים עושים את זה.

אספקט נוסף הוא שבני אדם מגיעים לשיא יכולתם הגופנית והמנטאלית בערך בגיל 25 (ראה ספורטאים)
הבאת הגיל הממוצע של היחידה לגודל כזה (או לפחות לגודל קרוב יותר) תשפר בודאי את ביצועי היחידה. מניסיוני , מילואימניקים צעירים מגיעים להישגים טובים יותר מסדירים אם הם מתאמנים מספיק.

"אספקט נוסף הוא שבני אדם מגיעים לשיא יכולתם הגופנית והמנטאלית בערך בגיל 25 (ראה ספורטאים)."

ספר את זה לימ"מ.