אני מעלה כאן תמונות שצילמתי בדרך למוצב ריחן ובסביבתו בינואר 95'. מוצב ריחן היה המוצב הצה"לי הצפוני ביותר ברצועת הבטחון (כ- 18 ק"מ צפונית למטולה בקו אווירי). המוצב היה בפאתיו המזרחיים של הכפר הנוצרי ריחן (כמו גם מוצב עישייה הדרומי לו שהיה צמוד לכפר הנוצרי עישייה). ליד המוצב היו כמה מוצבי צד"ל. ממערב היה מוצב סוג'וד שהוחזק במשך תקופות ארוכות ורצופות ע"י צה"ל. כ- 500 מ' מדרום לריחן הצה"לי ישבה מפקדת גדוד צד"ל הצפוני. מצפון לריחן היו מוצבי צד"ל הבאים: ר'זלן, ערמתה וחונה שהיה הנקודה הצפונית ביותר של צד"ל.
הוספתי לתמונות את ההסברים הרלבנטיים. אשמח לשאלות או לכל התייחסות אחרת.

התמונות מחזירות אותנו לביצה הלבנונית ובטח יש חברים בפורום שלא יוכלו לישון הלילה אחרי ה"סיאנס"
הנ"ל.

יצא לי "לבלות" בריחן קצת לפני הנסיגה,מחודש נובמבר 1999 עד חודש מרץ 2000.
אין לי אף תמונה משם(לא נהגתי להסתובב עם מצלמה),והתמונות שהועלו כאן מחזירות אותי אחורה,אל המוצב המטורף הזה ואל הלילות של המארבים המקפיאים של אותו חורף מקולל,במזרעות שבתמונות,בקאסרה,ובביקורים במוצבי צד"ל שבסביבה-רזלן וסוג'וד.

איזו תקופה מטורפת- פצמ"רים נוראיים,טילים על העמדות הצופניות והמזרחיות,מטענים במטווחים שמטווחים שמצפון מזרח למוצב.

אחרי קו לבנון בתור חייל צעיר "ביליתי" כמעט 3 שנים בתור חייל ועד תפקיד מ"פ באיו"ש,בכל הגזרות.

הפעילות באיו"ש הייתה אינטנסיבית הרבה יותר,מבחינת התקלויות,פעילות יזומה וכמו שחיילים צעירים מתגאים ב "X-ים" על הנשק,

אבל לך תנסה להסביר לחיילים הצעירים ששירתו תחתיי את חווית לבנון כמו שאני זוכר אותה.
זה לא בר השוואה....כל תקופה והייחודיות שלה..
לריחן יש לי פינה חמה(או שאולי קפואה...) בלב,

זו חוויה שהשפיעה עליי מאוד בתור חייל ובעיקר כאדם.

מדהים!!!


חבל שאין לי סורק בבית הייתי שולח גם מספר תמונות.

יש לך את התמונות של המרגמות 81?

יש לי גם תמונות של סוג'וד.

והייתי פעם גם במעבר חונה ובכאכאבה.

אין לי תמונות של המרגמה ושל פנים המוצב. בזאת פרסמתי את כל תמונות לבנון שיש לי ולצערי אין לי עוד.
השלושה ימים הכי קשים שהיו לי בצבא (מבחינה מנטלית) היו כשנשלחנו לאייש את מוצב חונה הצפוני.
באנו לשם ואכלנו סופת שלגים שלא ברא השטן. רציתי לבכות מרוב קור. לפחות היינו רגועים. ידענו שאף חיזבאללון לא יהיה מספיק טיפש להוציא את האף שלו בקור הזה ולבוא לבקר אותנו שם. הם אולי מתאבדים אבל הם לא פראיירים... חוץ מזה שהיה כזה ערפל שהם היו יכולים לטפס לי על הטנק ולהשתין לתוך המדף מפקד לפני שהייתי רואה אותם.

תודה לחיילי גולני גדוד 12 פלוגה מסייעת בזמנו מחזורים 95-97

רציתי להודות לך על התמונות מריחן!!
התמונות מעלות אצלי זכרונות מהשרות שלי ככלבן-חנ"מ במוצב ריחן ובעוד מוצבים לכל אורך רצועת הביטחון.בין השנים 96-99.
מהתמונות שהבאת זיהיתי את הכפר ריחן אשר נמצא למרגלות רכס הכסרה (תמונה11)
אני זוכר שיצאנו לסיור לעבר רכס כסרה לאיתור נקודות רביצה של מחבלים אשר ע"י מודיעין השתמשו במקום כנק' תצפית לעבר המוצב.
בדרך לנק' הסריקה עברנו בפאתי הכפר הגשש זיהה נק' חשודה שלחתי את הכלב שלי שאיתר מס' פצצות RPG מחסניות ומס' בטריות,נראה כמו של מכשירי קשר.
המשכנו במעלה הרכס אשר צפה על מוצב צד"ל (נראה לי רזלן) לצערי לא איתרנו דבר.
כשהיינו בפסגה ירד עלינו שלג.
מה שיפה זה שמתוך כל הערנות והסכנה באזור מה שאני זכרתי מהאזור היה מזג האויר הקפוא באזור וברכס בפרט.
לחברי הפורום אשמח לענות על שאלות בנוגע לפעילות/חוויות של כלבנים ברצועת הביטחון.

חשבתי שלינדה היא כלבה (ולא כלב)...
העליתי בעבר תמונות שלה במשטח הטנקים בריחן או עישייה (אולי הן בסקירה שלי על עוקץ).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מצאתי את התמונות, כנראה שעד היום לא פירסמתי אותן (מוזר!). האם צריך לטשטש לך את הפנים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תמונות יפות ומענינות מאד !!!! - תודה.

בשם עם ישראל ש"לא ידע את יוסף..." יש לי בקשה חוזרת אליכם מפרסמי התמונות (גם אלייך - יוסיפון...) - העבודה הזאת באמת ברוכה וטובה אולם אל נא תהפכו את הנושא לקלוב סגור ל"יוצאי לבנון". יש רבים המתעניינם ואינם מבינים את הסלנג שייצרתם ואין להם ממש מושג היכן "שם בצפון הרחוק..." נלחמתם וחוויתם את חוויותיכם. אני ביניהם ידידי.

א. מונחים כמו: "שיירה מוסלקת..." שו הדא... ? "הר צפייה"... בוודאי יש סיבה לשם כזה....?

ב. התמצאות בשטח: במידת האפשר מפה של 1:50,000 או 1:100,000 נא לסמן עליה את הגזרות ומספר מנקודות הציון המופיעות בתמונות - בבקשה !!!!!!!!!!! - קשה להבין היכן המקומות, היכן הכפרים, לאיזה כוון האויב.... הראתי את התמונות הללו לידידים קצינים למודי קרבות. מייד עלו וצצו השאלות הללו - "מישהו יודע היכן זה בדיוק ? היכן האויב? מה הבעייה שהיתה להם וכו"...."

ג. כדי שלא תישאר הרגשה פסטוראלית למתבונן (שהרי לא באלפים השוויצרים ביליתם...) נא לסמן את אזורי העימות. אם היה קו גבול מסוים - אפשר להוסיפו בתמונה. היכן היה האויב...? - נכון בזירה הזאת קשה היה כנראה להגדיר אולם אני בטוח שטנק שעלה לעמדת ירי או מארב ידע היטב לאיזה כוון עליו "לשים לב"... הצבת מוצב באיזור זה או אחר גם היא תולדה של הבנה טקטית האומרת "האויב שם ולכן אנחנו כאן....".

כלל חשוב בכל עבודה מבורכת כזאת - הצג בצורה כזאת שגם מי שלא היה שם יוכל להבין מה משמעות המצגת.

נא ראה ההערות כחיוביות וברוח טובה. עזרו לנו להבין מה עברתם ולא רק מה ראיתם דרך העדשה.

תבורך - ותודה.

בתמונה שהבאת כאן, מתעוררות השאלות הבאות:

א. היכן בדיוק המוצב הזה?
ב. מדוע הוא ממוקם בשיפולי הר ולא בעמדה שלטת ?
ג. מאיזה כוון הסכנות (סבירות תקיםה של אויב) ?
ד. בתי הכפר (ריחן) שבקדמת התמונה למי הם שייכים ?
ה. מוצב סוג'וד - למי שייך ?
ו. רכס הכסרה - מה משמעותו הטקטית? מי התמקם עליו ?

ועוד ועוד....

סקרנות !!!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל בתמונה שהבאת כאן, מתעוררות השאלות הבאות: א. היכן בדיוק המוצב הזה? ב. מדוע הוא ממוקם בשיפולי הר ולא בעמדה שלטת ? ג. מאיזה כוון הסכנות (סבירות תקיםה של אויב) ? ד. בתי הכפר (ריחן) שבקדמת התמונה למי הם שייכים ? ה. מוצב סוג'וד - למי שייך ? ו. רכס הכסרה - מה משמעותו הטקטית? מי התמקם עליו ? ועוד ועוד....סקרנות !!!

המיקום המדוייק של ריחן היה אחרי עישייה כ 15-20 דקות נסיעה בספארי שבקושי סחבה שם בעליות ..השיירות הללו בציר זה חטפו לא מעט סגארים .. עד שצה"ל הניח שם בטונדות ענק דומות לאלו שהיו בשכונת גילה כדי למנוע את הפגיעה בשיירות
כלי תחבורה נוסף שם היו אבירים ומוסלקות
המוסלקות אגב רכבים מסוג מרצדס אם אני הזוכר נכון הדגם היה 230 { מוניות ישנות } רכבים אלו היו ממוגני ירי אבל לא מטען .. מטען צד או כלימגור שהיה מופעל על המוסלקת היה מעיף אותה לכול הרוחות .. כולל הסאגרים הלא מדוייקים יחסית את הסגרים עפ"י גרסת המפקדים היו מזהים "כסיגרייה בוערת" ..וזאת הייתה האינקצייה היחידה לשיגורם לכיוון השיירות
לא זכור לי כול רכב אחר שימש כמוסלקת ,רכב יחסית מהיר עם כול המשקל שהיה עליו ..
אם כי אני לא יודע כמה מהר ניתן לנסוע בציר הזה אפילו אחרי ריחן לכיוון שאר מוצבי צה"ל וצד"ל מדובר בציר נסיעה צר מאוד ומפותל מאוד ותאונות היו תתפלא לשמוע גם שם
היו 4-5 ברמת גדוד שאחת מהם הייתה מסולקת שעליה היה "השלגון" .. שבראשונה ישב המג"ד עם הנהג והקשר ..ובשאר הרכבים חובש , קצין שיתוף ארטילרי , קמ"ן , קמב"ץ , ועוד ולוחמים אחרים בגולני אני יכול לומר שלוחמים ותיקים מפלוגות הרובאית והמסייעת נפל בכבודם לעת שחרור להצטרף למשימות המג"ד
בריחן ..
עד כמה שאני זוכר הייתה הסכנה מכיוון הכסרא .. משם היו מעיפים לכיוון המוצב מכול הבא ליד לכיוון ריחן
בתי הכפר , היו שיכיים חלקם ללוחמי צד"ל שהעדיפו לשרת קל"ב וחלקם לכפריים תושבים לבנונים
מיקום המוצב במורדות ולא על גבעה שולטת לדעתי היווה יתרון .. רוב הרכסים הקרובים היו נשלטים שם ע"י צה"ל וחיל מודיעין קשתות וכ"ו
מלבד הכסרא ששם זה שוב זכור לי כבעייתי מאוד מבחינת ירי על המוצב
סוגוד .. זאת עיירה .. ידועה בכינויה בזמנו הנטושה .. שם בעיקר היו פועלים חיל האוויר .. ירי לכיוון ריחן היה מתבצע גם משם ..
במוצב עצמו היו בעיקר צד"לניקים אם כי יחידות מסויימות בצה"ל גם לקחו שם חלק במה שכונה אז
"פעילות מבצעית חוצה קו -אדום "
על הכסרא
התמקמו בעיקר מחבלים שכאמור ירו משם ..בד"כ נגמר העסק שם בתגובה של טנקים והמרגמות שהיו בתוך המוצב
אם כי זכורים לי מארבים קצרים של 12 שעות על חלק מהרכס בנסיון למנוע את הירי הזה

חשובה לי מאוד תגובתך כמו גם תגובתם של אלה שהיו שם ן"שוחים" בחומר. היום הצלחתי לסרוק מפה של 1:50,000 של האיזור. אני אערוך אותה ואעביר אותה ליוסיפון כדי שיוכל להוסיף דברים משלו וגם לכווץ אותה עוד כי הקובץ גדול מאוד ואז להעלותה לאתר.
לגבי השאלות שהעלית:
1. שיירה מוסלקת- זוהי שיירה שבה נעו אל ומהמוצב ברכבים "קלים" ולא ממוגנים. בד"כ במרצדסים בעלות לוחיות זיהוי מקומיות. זו גם השיירה בה עלינו בזמנו למוצב ריחן הצפוני. היו שיירות ממוגנות עם רכבי ספארי אבל הן היו איטיות בהרבה ומסורבלות. את אופי השיירה קבעו אופי האיומיים שהיו בדרך למוצב. זה על רגל אחת.
2. הר צפייה- זה פשוט שמו של ההר שצמוד ממערב למטולה.
שאלת שאלות רבות ולצערי עלי ללכת ולכן אקווה שאחרים יענו על שאלותיך שלחלקן גם לי אין תשובות.
אני לוקח את דברייך ברצינות ומקווה שכבר בימים הקרובים נעלה לאתר את מפת האיזורים המדוברים עם סימונים של כל המוצבים והנקודות שרואים בתמונות.
אני מאוד שמח שהנושא מעורר עניין ואני מתחבר לדבריו של "פין פציל" על מה שהמקום הזה השאיר אצלו בלב. גם אני מאותם שרוטי לבנון (אל דאגה- אני לא סובל) והטריגר שלי הוא ספרו המעולה של רון לשם "אם יש גן-עדן".
ושוב- תודה על הערותיך. חשוב לי מאוד לעזור בכל מה שאוכל.

לא היה מדובר בהתאבדות? ברור ששיירה משוריינת הרבה יותר מסורבלת, אבל אני מניח שהחיזבאלונים קיימו תצפיות על המוצבים ויכלו לתאם התקפה על שיירה כזאת בלי יותר מדי בעיות, אני מניח שזה מה שהרג את תא"ל ארז גרשטיין. לא היה עדיף לנוע עם רכבים צה"ליים ממוגנים?
עוד שאלה- אני מניח שה T 55 ליד המרכבה היה שייך לצד"ל, המוצב הזה היה משותף לשני הצבאות?

לגרשטיין לא היה עוזר אם היה נוסע בהאמר ממוגן או במרצדס המוסלקת בה נסע - בכל מקרה התוצאה הייתה זהה.

ל"מוסלקות" היו עוד הרבה סממנים מזהים ולא הייתה בעיה לדעת שמדובר בשיירה צבאית של צה"ל.

מה שאני לא מבין, זאת הסקרנות של אנשים לתקופה הזאת של לבנון - מוזר שבתור אחד שהיה שם כמה שנים ואפילו שהה בבופור בתקופה חופפת לזו שבה נכתב עליה בספרו של רון לשם ,לא הרגשתי שום צורך לקרוא את הספר (אני מניח שמתישהו אני אקרא ואני משוכנע ע"פ התגובות כי הוא כתוב היטב).
מה הופך את לבנון למשהו מיוחד או מעניין יותר מהשטחים? מה הקסם של הבופור, רותם , דלעת וכו' שרבים כ"כ מתעניינים בהם גם היום?

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

desertowl,
אני אנסה לענות לך מנקודת המבט שלי.
היציאה מלבנון התרחשה כשהייתי בתיכון, עד אז לא ממש ידעתי מה קורה שם, כמובן שקראתי בעיתונים מדי פעם על ההרוגים שם אבל לא היה לי מושג מה בדיוק עושים שם ומה עובר על מי ששירת שם, אני מניח שלרוב העם היושב בציון לא היה מושג. אפשר לומר שגדלתי בצל לבנון והדור שנלחם שם.
אז קודם כל זה הרלוונטיות, לא יוה"כ לפני 32 שנה אלא דברים שקרו כשאני ישבתי בכיתה בבי"ס, אני יותר מזדהה עם זה.

ביציאה מרצועת הבטחון כשהנושא זכה לסיקור רציני ובתקופה שאחרי הנסיגה כשהחלו לצוץ כל מיני 'אבא אמר לי לצלם' ו-'הר הקללה' (שאת שניהם שמרתי עד היום ד"א) התחלתי להבין מה היה שם ומי האנשים ששירתו שם.
דווקא העדר המידע גורם לרצות יותר לדעת מה היה שם.

מלבד זאת התחכום של החיזבאללה וכל האמצעים הטכנולוגיים ותורות הלחימה הייעודיים לגיזרה מעצימים עוד יותר את ההבנה שהתרחש שם משהו גדול, כל צה"ל למעשה הופנה להילחם בארגון קיקיוני. לחימה אמיתית, לא בט"ש.

מעל הכל יש את הנופלים- אנשים שמתו שם ואף אחד בארץ לא ממש עצר לבדוק מי הם היו כי כולם היו עסוקים בדברים אחרים. אני לא מתכוון בהכרח כהכרזה פוליטית, פשוט נראה ששכחו את החיילים ששלחו לשם, אולי כי זה היה נוח. להתעניין ולחקור מה קרה שם ומי האנשים שאיבדנו שם זה לתת לחללים את הכבוד שלדעתי הם לא קיבלו.

אני באמת זוכר את ההרגשה המוזרה של לרדת מה'רכס' (עלי טאהר - בופור/דלעת) אחרי חודש ולמצוא את עצמך בלב ת"א השאננה - שלפני כמה שעות ספגת פצמ"רים ופה אתה רואה אנשים שותים קפה.
הניגוד של הצבעים - הבוץ של לבנון לאדום-צהוב של מקדונלד'ס שנראה חי מתמיד .
אבל אז אני נזכר שככה זה גם עכשיו - ילדים תקועים במוצבים, נלחמים וחווים מצבים בלתי אפשריים (לדעתי יותר אינטנסיווים בהרבה מבלבנון) וחוזרים לעורף מנוכר ושאנן.
בכל מקרה - מכיוון ותפקידי היה שונה משל רוב החיילים והמפקדים שהגיבו פה - אני זכיתי לראות ולחוות את לבנון מזוית קצת שונה,לפעמים מנוכרת ולפעמים אינטימית יותר.

למיקיטל אלעד ושאר המתעניינים - אני אעלה גם כמה תמונות שלי מהתקופה (גם לי אין יותר מידי לצערי) ואם הזמן יאפשר - גם התייחסות לאופי הפעילות והתנהלות הלחימה.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ההרגשה שהעורף "כמנהגו נוהג..." הינה אמיתית ומובנת.

מובן גם שהחייל הצעיר שיצא לפני שעות מהחזית חש בבואו הביתה שהעורף איננו ממש "מבין" אותו ואת הסכנה הרבה ממנה הוא הגיע זה עתה.

אומר לך - גם כשיצאנו מהתעלה או הביקעה "לארץ" במלחמת ההתשה , (אז היה דיזנגוף המרכז), חלקנו לא הוריד מדים, לא הסרנו את כנפי הצינחה והסיירות, לא הורדנו דרגות, לפעמים לא ציחצחנו את הנעליים האדומות (או השחורות) - למען יראה העם בעורף, כדי שיתפחו לנו על שכם, כדי שהחברה (בקמץ) תיראה. גיבורים היינו. וכאב לנו שלא ממש שמים עלינו, שבתי הקפה מלאים, שבתי הקולנוע מלאים. היינו "גברים" פתאום. ולא הבננו כיצד לא מפרגנים לנו.

זו איננה המצאה של תקופת לבנון. למרות שההתנגדות בעם בזמן השהייה בלבנון היתה רבה וגברה ככל שסבלתם יותר. זהו סינדרום ההרגשה שהווה כמעט כל לוחם צעיר בקו. זוהי גם מציאות התגובה בעורף. אולי אף תגובה בריאה - שאם לא כן, כל העם היה נכנס למרה שחורה....

היום, במבט אחורה - חשוב שנבין מה באמת היה שם. עד כמה היה זה מצב ללא פתרון ומדוע כך. חשוב שיהיו לנו כלים להעריך ולשפוט, לטוב ולרע. מעין תחקיר לאומי שלאחר קרב.

אתה וחברייך - עזרו לנו.

נהלים וחוקים היו שונים. מה גם שיש הרבה יותר כבוד בקרב חיילי צהל לחיזבאללה מאשר לפלסטינים (שנתפסים כנחותים בכל הקשור לחיילות, מקצועיות ולחימה). היינו מנהלים לחימה קשה שמה, היו חילופי אש שנמשכו שעות ארוכות. התקשורת והמדיה לא היו כמו היום והדרך היחידה לדעת מה קורה שם ואיך זה נראה זה רק אם כתב של "יומן" היה עולה לעשות כתבה במוצבים..לא היה אינטרנט, מצלמות דיגיטליות ולא סמארטפונים שמנגישים את כל ה"חוויה"..
לא הייתי רוצה לחזור לשם..

אני שמח מאד שהתייחסת להערותי באופן חויבי.

דומני שרוב העם לא ידע בדיוק מה עבר עליכם, ולא ממש הובן היכן הייתם ומה היתה הבעייה הצבאית-טקטית שלכם שם. היינו עדים להרג הרב שם. אנחנו שידענו מלחמות ברורות ומוגדרות, קרבות של צבא מול צבא, מרדפים בביקעה ובסיני שהכרנו היטב, לא הבננו מי בדיוק האויב בלבנון, היכן הוא יושב היכן הוא לא נמצא, מה בדיוק עושה הצ"דל לצידנו, מה משמעות המוצבים והיכן לעזאזאל הקו. האם הליטאני . - ואם כך היכן ואיך ישב האויב ? האם צבא לבנון היה שם והיכן היכן בדיוק היה הצבא הסורי ? ועוד ועוד.

חלקנו גם לא ממש הבין איך הישיבה שם פותרת את הבעייה שלשמה נכנסנו פנימה.

זו היתה מלחמה - לא מלחמה בתודעתנו.

אתה וחברייך יכולים לעזור לנו להבין. אם דרך חוזי שבתמונות , אם דרך מפות והסברים, אם בסיםורת כדוגמת הספר (שעדיין לא קראתי !). אל תתינו לנו לשכוח. עזרו לנו להבין מה שהמדינה לא השכילה לעשות. אולי גם לא רצתה לעשות.

תודה לכם.

עזור לי להבין. נעתם במרצדסים למוצב זה או אחר...?

הרי לא היה זה רכב בודד אחד ובו 4 או 5 נוסעים. שיירה הינה שיירה. אז לבן תמותה כמוני קשה להבין כיצד עזרה ה"טכניקה" הזאת להגן על החיילים. אחרי פעם או פעמיים של תצפית אפשר היה להבין מהיכן יצאה שיירת המכוניות ולאן היא מגיעה....???? אינני מבין את הסיכון שלקח צה"ל בכך.

אלא אם החלפתם מדי פעם ונסעתם ב"סובארו...." - או אז באמת התבלבל האויב.....

אני לא מנסה להיות סארקאסטי - פשוט לא מובן לי תסריט הוליוודי כזה כשמדובר בחיי אדם.

מרצדס - שימו לב לאנטנות הקשר והאלקטרוניקה על הגג


שיירה מוסלקת - שימו לב למיגון הפנימי (צבע בז') ולחלונות הממוגנים בדלתות


לא רק מרצדס: פולקסוואגן טרנספורטר ומסחרית ואנדורה, שניהם כנראה ללא מיגון


שער העגל חי"ר - צי המרצדסים מוכן לעבודה


כנ"ל - יש גם רנו (צד שמאל, חומה)

וסקופ קטן שאושר הבוקר ע"י הצנזורה:

מבחוץ משאית חצץ...


...ומבפנים ספארי ממוגנת!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התפלאתי שאף אחד לא הזכיר אותן....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אותם אנטנות שאותם הראת על המוסלקת הראשונה ..
הראשונה משמאל זו האנטנה של המכשיר קשר במוסלקת למיטב זכרוני הקשר היה מסוג vrc ..
והשנייה שנפתחת שם מימין על גג המוסלקת הגדולה יותר זהו "השלגון" עד כמה שזכור לי הדבר הזה תפקידו היה לנטרל מטענים הייתה ממוקמת גם בנגמ"שים ואבירים
חבלני משטרת ישראל גם משתמשים בהם או השתמשו בהם .."לבני" יוכל להרחיב כאן יותר ממני ..
ביחס לשאר הרכבים שהצגת .. אני מציע לבדוק זאת שוב .. כי עוד קצת אני יתחיל לחשוב שמדובר שתמונות שצולמו בעזה או במתקן אדם ..
רכבים כאלו לא ממוגנים כפי שאתה מתאר היו נעים ברצועת הבטחון אבל לא כשיירה מוסלקת שימשו בעיקר את אנשי 504

האם הנוסעים ברכבים המוסלקים הנ"ל הינם מסתערבים המחופשים לתושבי המקום? אם כן מאיזו יחידה בד"כ דובדבן או ימ"ס?

שאלה שניה: אותם אנטנות על המרצדס בולטים במיוחד, לא הסתירו אותם באופן כזה או אחר בזמן הכניסה לשטח עויין?? איך?

התמונות באמת מחזירות אותי אחורה. כמי ששירת בלבנון בתקופת 1997-2000 ושהיה מעורב עם היבטים נוספים חוץ מהיבט הלחימה, כגון צד"ל ויתר הגופים הנתמכים על ידנו, אשמח לנסות לתרום מהידע שלי.


לגבי השאלות לגבי המיקום של מוצב ריחן צה"ל, אכן זהו הדבר הראשון שכל אחד שכף רגלו דרכה במוצב שואל. המוצב היה נשלט כמעט מ360 מעלות עם 2 נקודות בולטות במיוחד, כמו סוג'וד דרום והכסרא, מהם היינו חוטפים דרך קבע סאגרים, tow, fagot ותול"רים. בנוסף לפצמ"רים(שהיו מטווחים מנק' אלה).

המיקום הינו על ציר ראשי צפונה לכיוון ג'זין, צמוד לכפר ריחן, כפר מוסלמי (בניגוד לנכתב למעלה) אך לא עוין. צמוד למוצב היה את ריחן צד"ל שאיכלס את המפקדה של גדוד 10 של צד"ל , שהיה אחראי על מספר מוצבים באזור (אם מישהו מעוניין אני אפרט יותר).

אם יש שאלות יותר ממוקדות אשמח להשיב. בנוסף אשמח לראות עוד תמונות מהאיזור אם יש לאנשים.

מסייעת (לא זוכר מאיזה גדוד) צנחנים, מתוך אתר חבר'ה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התמונה משנת 97 זוהי מסייעת 890

שוב- אני שמח שהנושא מעורר עניין. על חלק מהשאלות קל להשיב ועל חלקן קשה יותר.
מיקיטל- אין לי ממש מושג למה בחרו לשים את המוצב בעמדה נשלטת. ככל הנראה היה חשוב לקובעים שהוא ישלוט בתצפית ובאש על הציר העולה צפונה למובלעת ג'זין. ככל הנראה שגם קירבתו לכפר היוותה שיקול (אם כי אינני יודע מה יכול להיות היתרון בקרבה שכזו) כיוון שגם מוצב עישייה שהיה דרומית לריחן היה נשלט מרחוק ומקרוב וצמוד לכפר. הופתעתי לקרוא שהכפר היה מוסלמי. אני לא מתווכח עם promhe. כנראה שהזכרון שלי לא משהו... מוצב ריחן נשלט (והותקף) מכיוון רכס הכסרה ו"המיוערת" שמצפון, וגם חטף טילים מצד מזרח מכיוון אל קטראני שרואים בתמונות. בעקרון היתה נוכחות כמעט מתמדת של כוח כזה או אחר על רכס הכסרה בכדי למנוע התקפות כאלה- לא תמיד בהצלחה. גם מוצב סוג'וד המערבי אמור היה לכסות בתצפית חלק מהמדרון שעולה לכסרה מכיוון צפון ומערב ובכך לחפות על מוצב ריחן. גם מוצב ר'זלן מצפון היה אמור לסגור את רכס הכסרה מכיוון זה. כאמור- זה לא תמיד עבד.
בתי הכפר שהיו צמודים למוצב היו נטושים (ככל שאני זוכר).
מוצב סוג'וד- היה שייך ברוב הזמן לצד"ל. היו תקופות שהוא היה מוצב צה"לי וגם בתקופות שהיה מוצב צד"ל הוא הוחזק רבות ע"י צה"ל.
stealth- לגבי סוגיית השיירות אני מניח שזה הכל עניין של סיכוי מול סיכון. ככל הנראה שמקבלי ההחלטות הגיעו למסקנה שעדיפה שיירה מהירה לריחן מאשר אחת איטית שרבים הסיכויים שתפגע מטילים שנורים עליה מהרכסים השולטים. שלא תטעה- היו שיירות מוסלקות שנפגעו ממטעני צד או ממארבים כמו שהיו שיירות איטיות וממוגנות שנפגעו מטילים. אני זוכר שכשהייתי בלבנון שאלתי את עצמי לא פעם למה פשוט לא משתמשים במסוקים? זה היה נראה לי הכי הגיוני. את התשובה קיבלתי (יחד עם כל עם ישראל) ב- 4/2/97 באסון המסוקים. שוב- סיכוי מול סיכון.
לגבי ה- T-55 שעומד ליד המרכבה- באיזו תמונה מדובר? אין דבר כזה בתמונות שהעליתי. לצד"לניקים היו טנקי T-55 שקיבלו מצה"ל והם היו רק שלהם ובמוצבים שלהם.
desertowl- שאלת לגבי הסקרנות והעניין שתקופת לבנון מעוררת אצל אחרים. קודם כל- אצל כל אחד זה מתקבל אחרת. באופן אישי אני חושב שהצבא היא אחת התקופות המשמעותיות בחיי ולבנון היא המשפיעה ביותר מתוך חוויות הצבא. אני דוגמא לחייל "ממוצע"- לא נהרגו לידי אנשים אבל כן איבדתי שם חברים ועמדתי במבחנים אישיים שלי מול עצמי. אני מתגעגע לנופים ורוצה לחזור לשם כתייר ולחוות את המקום שנית. למה זה עניין של אופי? כי אני מוצא את עצמי "מתגעגע" לימי סיני, מלחמת ששת הימים, ההתשה ויוה"כ ואני הייתי רק בן חצי שנה שפרצה מלחמת יוה"כ. בכל זאת- זה מסקרן אותי מאוד הלך הרוח והאווירה שהיו באותן תקופות. בשום אופן שלא יתפרש כאילו שאני מחפש קרבות ודם. פשוט האווירה מרתקת אותי בכל זה. אני לא חושב שלבנון מרתקת יותר או פחות ממה שקורה בשטחים. אלי זה מדבר יותר (וגם שטחים חוויתי ואני חווה כל שנה במילואים).
מיקיטל- אני מזדהה עם כל מילה שכתבת בתגובתך ל Elad E. הלוואי ויכולנו להחליף בינינו זכרונות בנוסח :לבנון תמורת ההתשה. אני מניח שמה שעברתם אז מרתק אותי לא פחות ממה שמרתקות אותך חוויותינו בלבנון.
ושוב בעניין השיירות- היה ברור לכל עיוור שהשיירות המוסלקות הן צה"ליות. אף פעם לא נעו טורים של מרצדסים על כבישי לבנון (למעט במקרה השיירות שלנו). לגבי ההגיון- ראה מה שכתבתי ל stealth.
פרט מעניין- בתמונות שהעלה סירפד רואים את הציר שסללו מריחן למעלה הכסרה. ציר זה לא היה קיים עדיין בזמני ולכן אינני יודע גם את שמו.
u-367- תוכל להוסיף היכן צולמה כל תמונה מאלה שהעלית? את הנופים הנראים מחלקן אינני זוכר/מכיר.
אשמח לשמוע. האם יש למישהו תמונות מסוג'וד? לא הייתי שם ואני מאוד סקרן לגבי הנוף הנשקף מהמוצב לכיוון מערב וצפון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yotam_l u-367- תוכל להוסיף היכן צולמה כל תמונה מאלה שהעלית? את הנופים הנראים מחלקן אינני זוכר/מכיר. אשמח לשמוע. האם יש למישהו תמונות מסוג'וד? לא הייתי שם ואני מאוד סקרן לגבי הנוף הנשקף מהמוצב לכיוון מערב וצפון.

התמונות צולמו על ידי תוך כדי נסיעה ולא שירתתי כחייל במקום .. כך שלגבי נ"צ מדוייק אני יכול לומר שמדובר באזור המוצבים שאחרי ריחן , {למיטב זכרוני רזלאן , חונה ,ערמתה }

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yotam_l stealth- . לגבי ה- T-55 שעומד ליד המרכבה- באיזו תמונה מדובר? אין דבר כזה בתמונות שהעליתי. לצד"לניקים היו טנקי T-55 שקיבלו מצה"ל והם היו רק שלהם ובמוצבים שלהם. .

התמונה הזו צולמה אחרי ריחן באחד המוצבים שבהם היה שת"פ בין צה"ל לצד"ל .. תהרוג אותי לא זוכר באיזה מוצב .. לדעתי סוגוד או רזלאן

שאלתי בעבר כאן בפורום, נאמר שאולי מדובר בעיישיה. מישהו יכול לתת תשובה ודאית?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מה שזכור לי מהנוף של המוצב זה המון ירוק וחורש
זה המוצב עישייה




מימין רואים את המגורים של המסייעת ואת בניין החמ"ל { "בזלת" } המוצב היה גדודי
המג"ד שם היה שלומי כהן מג"ד 12 ..חורף 98 .. 12 החליפו שם את 101 עד כמה שאני זוכר במרס או באפריל
במוצב ישבו פלוגה רובאית ומסייעת ועורב גולני .. פלוגת המסלול ישבה אז במרגע עיון
היו בעישייה למיטב זיכרוני 3 טנקים { דב 1-3 }
מה שהצלייה מסתירה שם זה את הכניסה ל"צוללות" של הפלוגה המסייעת ואחרהם בנין המטבח והחדר אוכל ..מימין להם מה שלא נקלט היו החדר תדריכים ומגורי לוחמי עורב
הש"ג מוסתר שם ע"י בניין החמ"ל
שמאל רחוק השירותים ובהמשך היציאה לכיוון הכפר וחניית הטנקים והמטווחים
ימין רחוק מגורי רובאית, סגל , רס"פ .. מאחריהם מה שלא רואים .. מגורי חיל הקשר ואנשי המודיעין
למטה מימין היכן שרואים את ראש החייל היו מגורי חש"ן ..לא זכור לי מאיזה גדוד
לגבי כרטיס טווחים של המקום .. אל תשאל כי אנני זוכר
אגב,
רובאית 12 נתקלה בקו הזה רשמו לזכותם 3 "מלוכלכים" הרוגים ..פרטי התקרית אני לא זוכר אם כי המיקום שלהם היה איפה שהו בגבל זקן
אבידות לגדוד היו אפס בכול הקו מלבד לוחם רובאית שנחבל מנפילה בדרך למארב

ריחן :






מה שרואים שם ..

את המוסלקות שעליהם דיבר יותם ובניגוד אליו אני טוען שהם לא שימשו את אנשי חיל השריון במקום אלא רק את את החפ"ק ועוד מ"ס גורמים אחרים ..שאר החיילים ירדו ועלו מפאטמה עם השיירות ספארי
רואים באופן ברור את הרגמים שם בתוך הנגמ"ש .. נגמ"ש נוסף עמד בפינה לכיוון הכסרא אם אני זוכר נכון מהרכס הזה בעיקר פיצמרו את המוצב
התא מתכת הקטן הוא התא טלפון ששימש את לוחמי המוצב { ליד הפחי זבל }
ליד הקסיקל הכניסה לחמ"ל ..
וכול מה שימין מה שלא נראה .. היה מגורי הלוחמים
וחניית הטנקים שהייתה מעל המגורים {טנק אחד נפל שם כבר שם לכיוון המגורים בנס לא קרה כלום }
במקום בזמנו ישבו חה"ן גולני מפקדם היה סרן עשור למי שזוכר את השם הזה המאוד מפורסם בחטיבת גולני ..עם תגבור נוסף של לוחמי הרובאית

הייתי בקו המדובר כחובש בחפ"ק של שלומי,
הרובאית הורידה "מלוכלך" אחד בעיקול המעלב, מי שמכיר וזה בא לאחר מארב ארוך של הצוות של עשור בזמן שהיה מפקד על החה"ן (אם אינני טועה).עשור השתגע היות והם נטחנו בנקודה, והמחקה שלקדוש הגיעו ולאחר זמן קצר יחסית פגעובחוליה
(אבל הדבר העצוב הוא שס"פ צד"ל הגיעו לעיקול לסלק מטען שהונח ע"י החולייה והמטען התפוצץ...
2 צד"לניקים נהרגו במקום, אחד מהם מהטובים שהיו ביחידה הזאת.
המחבל שנהרג הובא לריחן, הוא היה מדוגם ברמה מטורפת, עד רמת הגומיות והאיבטוחים בווסט, יש לי איפה שהוא תמונה עם אחד מהרובאית ,ברקן אם אני לא טועה יחד עם הקוראן...
את הפאדיחה עם הקלאצ' נחסוך הפעם...מי שהיה זוכר...)
חסר בתמונה את אולם החתונות שנבנה במקום מי שיש לו תמונות שיוסיף כי זה היה מבנה ממוגן בטירוף ושסגר את כל הרחבה עד רמה של צפיפות בשביל השיירות הנכנסות והיוצאות.
אגב רזלן...יומיים לפני שהייתי אמור לצאת לחפש"ש, עלינו עם המוסלקות לשם לטובת אספקת ציוד כוננות לצוות מסויים שהיה שם במקום צד"ל, נסענו עם אמר"לים, ללא אורות וכשהגענו מול הש"ג, הסתנוורנו ועלינו על סלעים שהונחו במרכז הכביש...
ראיתי את החפש"ש בורח לכיוון בירות...ודמיינתי איך אנחנו נדפקים שם עד שיוכלו לחלץ אותנו... 2 מרצדסים נדפקו , אחד שבר תפוח קידמי והשני אגן שמן...
למזלנו היה לגשש מעט מושג ועם לא מעט אילתורים ובאור ראשון דהרנו חזרה לריחן והגענו בקושי עם הרכבים המקרטעים.
מה שכן...ריחן פוצמרה כהוגן...
זכורים לי מקרים של פצועים מהכפר כתוצאה מירי מרגמות שפיספס את המוצב...

אם אתה בטוח שזה בגזרה המזרחית יש לי השערה היכן זה
בין מרג עיון לעיישיה היה מוצב קטן של סוללות 155 מ"מ עם כח חיר ברמת כיתה שאבטח שם
הייתי שם כמה שעות עם המחט היה שום נוף עוצר נשימה וקור מקפיא

ריחן :





וכאן ניסיתי לתפוס תמונה תוך כדי ירי המרגמות { החיילים מימין מנסים לאטום אוזניים }






עיישיה - קצת נוף .. לפעמים היה שנדמה שמסתכלים מתוך המוצב שזה מקום שקט ורגוע ..

קודם כל תודה על התמונות הנוספות שהעלית. את מוצב ריחן כמעט ואינני מזהה כיוון שהוא השתנה רבות מאז שאני הייתי שם. זה גם מסביר מדוע אתה טוען שהמוסלקות לא שימשו את אנשי השריון- אנחנו פשוט מדברים על תקופות אחרות ולכן אתה צודק נכון לסוף שנות התשעים. אנחנו, ב- 95' נכנסנו ויצאנו מהארץ לריחן וחזרה עם המוסלקות האלה (אנחנו= שריונרים, חי"ר, לוחמים, כוחות תומכים ובקיצור- כולם). הסכנה המוחשית והגדולה ביותר במוסלקות היו נהגי המכוניות (צד"לניקים לרוב) שנהגו במהירויות מטורפות בכבישים הצרים והמפותלים. תאמין לי שאם חששתי בשיירות המוסלקות זה מתאונה לא ממטענים/מארבים/טילים ושאר מרעין בישין...
גם את מוצב עיישיה קשה לי לזהות מהתמונות שלך. בזמני היו שם עוד כמה מבנים ועושה רושם שהם "גולחו" עם השנים ונדמה כי אפשר לזהות את שרידיהם בתמונות שהבאת.

אני מוסיף שתי תמונות שהעלית עם עריכה והסברים שלי:

יותם בעוונותיי , אני צוחק, פיקדתי עליך , ומי כמוני יודע שהיית 'חוד החנית' - תראה לנו בבקשה כאן תמונות נוספות של הפלחו"ד מהתקופה הזכורה לטוב ההיא.

פירסמתי כבר את כל התמונות שהיו ברשותי בשני האשכולות שפתחתי. אני שריונר כך שגם אין לי תמונות של פלחו"ד מסויים זה או אחר (ומטבעי אני מעדיף צילומי נוף ע"פ אנשים).

שמע יותם ,
ב 98 כבר הייתי משוחרר ..אבל עדיין נהלי המקום זכורים לי בוודאות .. מי נסע לאן איך ..
יתכן מאוד שבאמת מדובר בתקופה שונה ונהלים אחרים ..
אבל זכור וידוע כי אמצעי התחבורה העיקרי היה השיירות סאפרי .. ולעיתים אפילו מסוקים { יסעור }
שהיו עוברים בין מנחת למנחת כדי לקחת את החיילים הבייתה צוות אוגוסט 95 פלח"יק גולני בזמנו שישב בבופור איבד בשיטה זו 8 חיילים מהצוות ביחד עם 65 חיילים אחרים ..
ופרט חשוב ששכחת לציין .. התמונות שלי שאותם ערכת .. צולמו מתוך אחת עמדות השמירה של עישייה

אני השתחררתי ב- 96' ובלבנון הייתי פעם אחרונה במאי 95'. מה שאני רוצה לומר זה שהנהלים השתנו גם בתקופה קצרה זו מהר ובאופן תדיר. אתה למשל לא זוכר שהמוסלקות שימשו את הלוחמים (ובצדק) ובזמני זו היתה הדרך בה נכנסנו ויצאנו מריחן (לשאר המוצבים נכנסתי עם ספארים ממוגנים). אתה כן זוכר (ובצדק) את הכניסות ללבנון עם מסוקים. בזמני זה עוד לא היה קיים וכבר כתבתי שלא הבנתי מדוע לא משתמשים במסוקים. שים לב שכל ההבדלים האלה הם בטווח של עד שנתיים. ללמדך באיזו מהירות השתנו התפיסות והמענים של צה"ל למציאות המשתנה. Tal53 זוכר שהם עלו לבופור בשיירה של שלושה רכבים קלים או רכים בשנת 91'. כשאני עליתי לבופור רק שנתיים אחרי כן מי בכלל העז לחשוב על רכבים קלים? הציר כבר היה סלול ועלינו בשיירות כבדות וממוגנות.
דוגמא טובה נוספת לשינוי שחל במהירות בשנים אלה: בזמני אף מוצב צה"לי לא היה ממוגן עם גג בטון. הפעם הראשונה שנתקלתי בזה היתה כשהייתי במוצב גמבה והתחילו שם העבודות למיגונו בגג. במוצב טייבה במאי 95' היינו 4 צוותי טנקים שהוקפצו לשם בהתרעה קצרה וישנו באוהלי 12. כמה זמן אחרי כן היה המוצב מבוטן עם גג? בקיצור- הדברים השתנו שם במהירות.

שלום לכולם בפורום
קוראים לי שלומי ואני שירתתי בלבנון במוצב ריחן בשנת 1994 1995 חטיבת גולני פלחה"ן .
אני מחפש חברים ששירתו שם באותה תקופה , חשוב לי מאוד . תודה לכולם

היי שלומי.
יהיה לך יותר קל למצוא בקבוצת הפייסבוק "סיפורים מלבנון - מה שקרה במוצבים"

צרצר 19 היה המקום שבו החבר שלי, יוסי ויינשטוק, נהרג. אני הגעתי לשם בעצמי כמה שבועות אח"כ

או שיש פה עוד חברה שאחרי הקפצת שרשור כזה לא יכולים להתרכז יותר ביום העבודה?

לא רק אתה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אוגוסט 4 פל' ג' 82 מן הסתם.
עשית צמ"פ ב75?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני עשיתי צמ"פ ב-82. מחזור גיוס אוג' 4.
רק יצא לי להיות בעיישיה וריחן כמה שבועות ב 95 ו 96 אבל הם היו חויות שאני לא אשכך וגם צילמתי שם לא מעט.

אם אפשר, בבקשה ממך העלה את התצלומים הנה ותחלוק אותם עם הפורום - שוב, במידה ואתה מוכן לעשות זאת. זה חשוב מאוד לתעד את התקופות הללו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני לגמרי מסכים שחשוב לתעד את התקופה הזו וזה יהיה כבוד גדול בשבילי לתת כל מה שאני יכול.
זה יקח לי קצת זמן כי אני גר כרגע בחו"ל והתצלומים בארץ, אבל אני יעשה את זה ברגע שאני יכול.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בשתיים מהתמונות שהעלית (ראה להלן) נראים עמודים המוצבים מעל צריחי הטנקים.

בכפוף למגבלות בט"ש מה תפקידם ? (ואגב - אני לא בטוצ אם אני מזהה את סוג הטנק עליו מותקנים ה"עמודים" הלל...)??

העמודים ככל הנראה של אנטנה של אחד השלגונים.
לגבי המוצב - נראה לי כי מדובר בתמונות משני מוצבים שונים:
הכניסה נראית כמו הכניסה לגמבה
משטח הרק"ם נראה כמו של דלעת

אה! מאיפה התמונות ואיך זה שעוד לא ראיתי אותן עד עכשיו????

הכניסה למוצב הדר (מוצב צד"ל הדס) אחרי "חומות של תקווה"


כנ"ל



רחבת החימוש של דלעת

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מבנה הבלוקים החזיק איזה גנרטור אם אני לא טועה, איכשהו כל פעם שהגעתי לאחד ממוצבי צד"ל זה נגמר באיזושהי התקפת מוצב...

כל כך הרבה שנים מאז שהייתי שם, אולי בעצם זה רק נראה הרבה...
במובנים רבים זה היה רק אתמול, ובאחרים כמעט כמו חלום (לא תמיד חלום טוב)

ביליתי ברכס הזה בערך שנתיים מהשירות אולי קצת יותר, ולי לא היו אימונים לרדת אליהם...

תצפיתן?
באיזה עת"ף? באילו שנים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון תצפיתן? באיזה עת"ף? באילו שנים?

הרבה שנים לא הייתי פה ופתאום אני רואה שכן שלחתי פה הודעה בעבר והגיבו לי ואני לא הגבתי חזרה...

עטף 11 כמובן, שנים מלקראת סוף 96 (ביני"ש מגיוס מרץ 2006 - הכשרה של 4-5 חודשים במקסימום והופ ללבנון - צעיר וירוק בכל המובנים) ועד בטח סוף 97 (באסון המסוקים הייתי עדיין בדלעת וחיכיתי לקצין שלי לשוא)? לא זוכר בדיוק, אחר כך קורס מכי"ם, קורס סמלי יחידה שהות קצרה (חודשיים) לתצפית בטייבה כתגבור לצוות שהיה צריך להכשיר הרבה דם חדש, וחזרה לרכס עלי-טהר להיות סמל צוות בצוות העטף של הבופור עד סוף השירות כמעט (ירדתי לפלוגה לקצת קבע לעשות דברים מעניינים).

אני מבין שבטח היינו יחד איזה תקופה בדלעת, אבל עברו שם כל כך הרבה קווים ואנשים וקרו כל כך הרבה דברים....

שמע , אני זוכר שאלו היו שורה של מוצבים לפי א"ב

ב- ברוש
ג- גמבא
ד- דלעת { אלנבי 58 בשפת הנח"לאים }
ה- הדר
ו - ולנסייה

מה לעזאל סימן א .. או שלא היה מוצב כזה ?

ושמו היה אסטרא.

אסטרא לא קשור לסיפור הזה, נמצא במקום אחר לגמרי
היה מוצב בעבר, צפונית לברוש, שנקרא "אבטיח"

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח