06-05-2020, 13:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,940
|
|
יש 2 הסתכלויות על מהלך הסיפוח
האחת היא תגובתית:
תגובה לסירוב פלסטיני או ירדני לשת"פ מובילה לקידום אסטרטגיה חליפית,
שתבטיח את בטחון ישראל, גם במצב של העדר שת"פ ואף ביטולו.
מן הסתם החרפת צעדי מדינות אלו, המובילה ליצירת איום מזרחי, מובילה ישירות לשם.
במצב כזה - הטענה שהוצגה במסמך כאילו הדבר יפגע בביטחון שגויה לחלוטין, שהרי צעדי הצד השני הובילו לאיום,
ופעולת ישראל - מהווה גידור סיכונים מצד אחד,
ו"שוט" המונע מהצד השני ליזום אלימות מצד שני.
מן הסתם - מימוש איום זה עלול להוביל לפרוץ אלימות שנמנעה רק בגלל השוט. משמע - אלימות שבכל מקרה מתכננים ליזום, והסיפוח רק מאפשר לישראל לשלוט בתזמונו.
השניה - היא מהותית:
מדובר בטריטוריה חיונית לשמירת בטחון ישראל, לא באופן זמני אלא בקביעות,
ולכן דווקא הגברת הסבירות לשלום - מחייבת סיפוח,
שהרי דווקא במצב בו יש סבירות גבוהה שהריבונות ביו"ש תורחב, כל הכלים שיש לישראל למניעת הסיכון המזרחי עליה יעלמו.
ולכן דווקא הסיכון לשינוי פוליטי בארה"ב שיכפה עלינו נסיגה מבקעת הירדן - מחייב סיפוח, לפני ששינוי זה יגיע.
בכל הנוגע ל"מרחב בטיחות" סביב היישובים, הדילמה דומה - איך הסיפוח לא מונע איום אסטרטגי אלא טקטי:
אם יכפו על ישראל נסיגה ללא מרחב בטיחות זה, תוך השארת התושבים - יווצרו נקודות תורפה רבות, בכל אחת עלות בט"ש גבוהה, שתחת איום יובילו להפיכת יישובים אלו לבלתי-ניתנים להגנה,
וכך אפילו נסיגה חלקית תכפה פינוי עתידי נרחב.
כך שסיפוח מרחב הבטיחות מהווה גידור סיכונים - שמחזק את הסבירות לנסיגה מחוץ לשטוח שסופח בעתיד (שהרי הסיכון ירד).
מצד שני,
יצירת מרחב זה תחייב את ישראל לקבוע חד-משמעית שיישובים מסויימים הם הכרחיים מצד אחד (ולכן חייבים למנוע אפשרות בה יכפו את פינויים), ומצד שני - מכניסה אותנו לדילמת "ניצול הזדמנות" - שהרי עצם הפעולה תגרום התמרמרות עולמית נגד ישראל, שתמנע אפשרות עתידית לצעד דומה, על ישובים שכעת מתקשים להכריע שהם "הכרחיים".
הדבר מייצר מרחב אדיר של דילמות והחלטות,
ולכן יש חובה לבצע זאת תוך דיון מסודר ובהסכמה רחבה.
|