עמותות מכתיבות את סדר היום החינוכי בישראל

יום שישי, 2 במרץ 2007, 9:12 מאת: אור קשתי, הארץ

יותר מאלף עמותות חינוכיות פועלות בבתי הספר ברחבי הארץ. מנהלת בי"ס: קשה לנו מאוד עם העמותות, אבל קשה עוד יותר בלעדיהן

יום חמישי שעבר, בית הספר היסודי "זבולון המר" בלוד. מחצית מתלמידי כיתה א' לומדים איך לצייר מיקי מאוס ודמויות קומיקס אחרות, בעוד שהמחצית השנייה עסוקה בליטוף זוחלים. באולם הספורט עסוקה כיתה נוספת בתרגילי התעמלות ושיאצו. את כל הפעילויות מעבירים מדריכים של "קרן קרב" - אחד הגופים הפרטיים הגדולים ביותר הפועלים כיום במערכת החינוך.

פעילותם של גופים אלו כבר מזמן לא מוגבלת רק לתחומי העשרה: למחרת הגיעו לבית הספר מדריכים של עמותה אחרת, שמעבירים שיעורים בחשבון. בסך הכל פועלים בבית הספר חמישה גופים שונים. "הארגונים האלה הם חלופה הכרחית, בגלל הנסיגה של המדינה מהמחויבות לדאוג למערכת החינוך", אומרת מנהלת "זבולון המר", ציונה כסיף, "לבתי הספר קשה מאוד עם העמותות, וקשה עוד יותר בלעדיהן".

הגופים הפועלים בבתי הספר הם עמותות, גופים ציבוריים וגופים עסקיים. לפי נתונים חדשים של "המכון ליזמות בחינוך" ב"מכללת בית ברל", לפחות 500 גופים חיצוניים פועלים כיום במערכת החינוך.

לדברי מנהלת המכון, בת-חן וינהבר, זוהי הערכה מינימלית מכיוון ש"הרשימה שלנו מבוססת על נתונים של רשם העמותות ושאלונים שהופצו לבתי הספר ולחלק מהארגונים". וינהבר הדגישה, ש"הרבה יותר קשה למפות את הפעילות של הגופים העסקיים וחברות פרטיות". הרשימה שמתעדכנת מדי יום, אינה כוללת תוכניות של משרדי ממשלה אחרים וגופים ציבוריים כמו המשטרה, צה"ל, הסוכנות היהודית או חברת החשמל.

מספר העמותות לא ידוע

משרד החינוך עומד חסר אונים מול שיטפון העמותות והארגונים הפועלים במערכת החינוך. אף אחד לא יודע את המספר המדויק של הארגונים הללו, גם לא ראשי משרד החינוך. לפני שמונה חודשים הודיעה שרת החינוך, יולי תמיר, שהמשרד ימפה את כל התוכניות הממומנות על ידי גורמים חיצוניים, אך התהליך נתקל בקשיים. לדברי תמיר, היא מקווה שהתהליך יושלם בעוד כשנה. בהיעדר מנגנון פיקוח, התוכניות של מאות הגופים שפעלו ופועלים לאורך השנים בבתי הספר מעולם לא נבדקו או אושרו על ידי משרד החינוך.

לפי נתוני רשם העמותות, בין 2002 ל-2006 נרשמו כ-1,350 עמותות שהצהירו כי עיקר פעילותן הוא החינוך. חלק מהעמותות הרשומות אצל הרשם מפסיק לפעול לאחר זמן מה. נתון זה אינו כולל ארגונים הפועלים לקדם אג'נדה מסוימת, ובין היתר פועלים גם בבתי הספר. בין השנים 1996 ל-2000 נרשם מספר כפול של עמותות חינוך. בדרך כלל, פעילות העמותות ממומנת על ידי גופים פרטיים, תמיכה ממשלתית ומקומית וכספי הורים. לפי הנתונים, מרבית העמותות מתקיימות מקרנות או ממכירת שירותים למשרד החינוך ולבתי ספר.

מהניתוח של "המכון ליזמות בחינוך" עולה שפעילות הגופים החיצוניים אינה מביאה בהכרח לצמצום פערים במערכת החינוך. בהתבסס על מדגם של 15 עמותות, מתברר שעיקר הפעילות הוא דווקא ביישובים מבוססים. מתוך 300 בתי ספר יסודיים שבהם פעלו גופים אלו, 81% הם בעלי מדד טיפוח נמוך ובינוני (המדד מציין את הרקע הסוציו-אקונומי של תלמידי בתי הספר, ככל שהמדד נמוך יותר - האוכלוסייה חזקה יותר) לעומת 19% בעלי מדד טיפוח גבוה. כמו כן נבדקה פעילות "קרן קרב", שבאתר האינטרנט שלה מעידה על עצמה כ"פועלת לקראת שינוי חינוכי-חברתי שיקדם צמצום פערים ושוויון הזדמנויות בחברה הישראלית". עוד עולה מהנתונים, שמתוך 400 בתי ספר בהם פועלת הקרן, רק 40% שייכים למדד טיפוח גבוה.

ראשי משרד החינוך מודים שאין כמעט כל פיקוח על פעילות הגופים החיצוניים. לא מדובר רק בבקרה על התכנים הנבחרים כמו התוכנית לחיזוק היהדות של לב לבייב או "מהות החיים" של שרי אריסון, אלא בקביעת סדרי עדיפויות ובדיקה של הצלחות או כשלונות. "ביותר ויותר יישובים, הסמכות האמיתית על החינוך איננה נמצאת בידינו אלא אצל העמותות והארגונים הפרטיים", אמר גורם בכיר במשרד.

לדברי אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, "לצערי, בחלק מהמקרים הגופים החיצוניים הם שקובעים את סדר היום החינוכי. המדינה מרוויחה מהמצב הקיים כי התרומה של הארגונים האלה משתיקה ביקורת על מערכת החינוך, שבלעדיהם היתה חזקה הרבה יותר".

הרחבת הפעילות של הגופים החיצוניים בבתי הספר החלה בראשית שנות ה-90. "לתדהמתי התברר כי מעולם לא היה חוזר מנכ"ל שמסדיר את העניין", אומרת השרה תמיר, "מעולם לא נעשתה בדיקה מי קיבל אישור, על איזו תוכנית בדיוק, ולא היתה גם חובת דיווח של המנהלים. לכן החלטנו לעצור כניסת גופים חדשים, ולבדוק את המצב הקיים". לפי הערכות שונות במשרד, הרוב המכריע של העמותות וארגונים קטנים פועלים בבתי הספר ללא אישור. לעומת זאת, ארגונים גדולים, כמו "קרן קרב" וקרן סאקטא-רש"י, עובדים בשיתוף עם משרד החינוך.

"אין שום הנחיה ברורה למנהלים מה לעשות כאשר העמותות פונות אליהם באופן ישיר", מוסיפה וינהבר. לדבריה, "הנושא פרוץ לגמרי, וכולם יודעים זאת. ככל שמשרד החינוך נסוג אחורה, הגופים האלה מרגישים שזו מערכת החינוך שלהם". וינהבר מדגישה כי המצב חמור במיוחד ברשויות המקומיות בהן המצב הכלכלי קשה, עליהן מופעל לחץ רב להשתמש כמה שיותר בעמותות וארגונים.

"מסכימים לעמותות בלית ברירה"

נתונים חלקיים של עיריית לוד מצביעים על כך שכ-14 ארגונים שונים פועלים כיום בגני הילדים ובתי הספר בעיר. הארגונים עוסקים בתחומי העשרה וחינוך בלתי- פורמלי ועד שיעורים במתמטיקה, אנגלית ועברית. לפי הערכה זהירה, בתוכניות השונות משתתפים למעלה מ-8,000 תלמידים. "אני לא מאמינה בארגונים חיצוניים, אלא בשינוי פנימי, שצומח מתוך בתי הספר, אבל אין לי ברירה אלא להשתמש בגופים החיצוניים", אומרת המנהלת כסיף מבית הספר "זבולון המר" בלוד. "זו הדרך היחידה להכניס קצת ערך מוסף וצבע לתוכנית הלימודים המקוצצת והחיוורת".

כסיף מנהלת את בית הספר בלוד כבר שמונה שנים. לדבריה, רק חלק קטן מפעילות הגופים החיצוניים אפשר להגדיר כהצלחה. "הניסיון לימד אותי שההשפעה של הגופים החיצוניים מתמוססת ברגע שהם עוזבים", היא אומרת. "רק לפני כמה שנים היה 'טרנד' חזק של גישור. כל בתי הספר הפעילו תוכניות בנושא, והיום כמעט אף אחד לא זוכר אותו. אם כניסת הגוף החיצוני לא נעשית תוך הכשרת צוות בית הספר, התוצאה היא תסכול גדול אצל המורים. יש חוסר אמון גדול מצד המורים כלפי העמותות והארגונים, שבאים לבית הספר והולכים - לפעמים גם תוך כמה חודשים". לדבריה, ככל שמספר הגופים גדול יותר, כך הסיכוי ליצור שינוי אמיתי במערכת החינוך קטן יותר.

http://news.walla.co.il/?w=//1070823