http://rotter.net/forum/scoops1/8292.shtml

עד איפה יכולה הבורות להשקיע את הטפשים?

לא ראוי להתרגז בשל מי שמביא ציטוטים מאתר 'הארים הקנדיים'. הטפשות היא ככל הנראה בור עמוק מאוד...

מין ספק אדם מאוד מוזר, ספק שופר של איזו קבוצה מוזרה, שאני זוכר עוד בשנת 2000 ברוטר... הבחור לא השתנה בגרוש, ו-6 שנים ללא שינוי אומר הרבה.

בכל מקרה השימוש בהפצצת דרזדן בידי כל מיני מרעין בישין, נאצי וונביז וכו', ותיקה מאוד וחדשה אולי רק לגולש הישראלי התמים. אחד דייויד אירווינג עשה קריירה שהתחילה בספר שנוי במחלוקת על ההפצצה הזו. אין לי סבלנות לשוטט (שוב) באתר המבולגן שלו, אבל הספר נמצא שם איפושהו להורדה חינם:

http://www.fpp.co.uk/index.html

.

ב85 השתמשתי בביציי השיש שלי כאשר בדרך לברלין חתכתי ימינה לכיוון דרזדן
בעקבות הספר של הסופר האהוב עלי קורט וונגוט "בית מטבחיים חמש".
העירה שוקמה ונבנתה כמו שגרמנים ימח"ש יודעים לעשות כך שאת הסיפוק מהנקמה לא קיבלתי
(רק מהמתנדבות הגרמניות ;-).
באותו ערב נכנסתי לתחנת המשטרה והתלוננתי שאני לא בברלין ועייף מלנסוע עכשיו,
אחרי טלפונים רבים הוארכה ויזת המעבר ביום נוסף ע"י קשקוש ושטמפ על דף הויזה.
לנתי באחד המלונות בעיר ולמחרת לצ'ק פוסט צ'רלי שם קיבלתי על הדרכון חותמת של הDDR
ונהפכתי לאורח "רצוי" בגרמניה המזרחית,
את זה נצלתי במשך השהות שלי בברלין לתדלוקים מוזלים ואוכל משביע וזול.

עד היום אני שומר את דף הדרכון עם החתימה ההיסטורית.

לא סיפרת לנו מה דעת המתנדבות על ביצי השיש שלך

ברגעי השיא הן מילמלו בגרמנית
אונט..... איש נישט שפרכן דויטש... יא.

האחת , דרזדן הייתה בצד המזרחי של גרמניה תחת שלטון קומוניסטי.
השניה, הייתי חתום כך שכל הנסיעה לברלין הייתה אסורה,
שלא לדבר על הסתבכות עם השלטונות של מזרח גרמניה (יציאה מהנתיב)בלי קשרים דפל' עם ישראל,
שללא ספק היו גורמים לי לשבת בכלא צבאי (בישראל) למשך שנתיים.

תיירים, ובין השאר מישראל, היו יכולים לקבל אשרת ביקור "חד יומית" לברלין המזרחית (הנוהל והאתרים מפורטים במדריכי טיולים מאותה תקופה כמו של טומי לפיד...) ללא שום בעיה מיוחדת. במסגרת "טיול הבר מצווה" שלי, ביקרתי ליום שלם בברלין המזרחית. הביקור אופשר מכל מיני סיבות, אבל לפחות רשמית גם משום שלברלין היה מעמד מיוחד ולכאורה היו אמורים השלטונות לאפשר ביקורים שם. שאר מזרח גרמניה, ודרזדן גם כן, היו מחוץ לתחום לתיירים ישראליים, אלא אם השיגו ויזה מיוחדת, שאני לא בטוח שכלל ניתנה למי שלא היה איש רק"ח לדוגמא...

דרזדן שוקמה ע"י המזרח גרמנים כקליפה ריקה של חזיתות בארוקיות. את השיקום המדוקדק והחזרת מרכז העיר ההיסטורי לחיים, ביצעו אחרי איחוד גרמניה.

.

ישראלים ודרום אפריקאים לא היו רצויים באותה התקופה.
פרט לכניסה יומית של טיולים מאורגנים (גם זה לא היה בטוח).
הנסיעה לדרזדן הייתה ללא הייתר של המזרח גרמנים, מדינה קומוניסטית קשוחה
ראה את התנהגותם כלפי הבורחים.

חוץ מזה אני ארשה לך למשש אותם ותיווכח.

יחד עם זאת, דוקא בשנים האחרונות יש טיפול היסטוריוגרפי רציני בסיפור דרזדן, כולל ע"י היסטוריונים בריטיים. חלק ממחקרים אלה מוזכרים בסוף הערך של ויקיפדיה על הפצצת דרזדן. מוזר שדוקא ספרו של יורג פרידריך - כנראה הספר הידוע ביותר על הנושא ועל נושא ההפצצות בכלל - לא מוזכר שם.
כמו כן יש לציין את מחקריהם של מרטין מידלברוק ושל תמי בידל על ההפצצות האסטרטגיות.

לגבי אירווינג, רצוי לציין שהוא כתב שני ספרים על דרזדן. הספר שיצא ב-1963 היה גם ספרו הראשון והוא היה לגמרי לא רע לזמנו. כיום הוא כמובן לגמרי לא עדכני. מכל מקום, הספר נכתב עוד לפני שאירווינג גילה את פרצופו האמיתי. הספר השני שיצא ב-1995 כבר מוטה קשות.

http://www.thirdreichruins.com/

בעל האתר מעדכן אותו מדי פעם, והוא כבר כולל מידע רב מאוד על אתרים בגרמניה שהיו קשורים קשר הדוק לרייך ה III וכיצד הם נראים כיום. בחלק מהמקרים אלה אתרים שבאופן רשמי אין הפניות אליהם (בגרמניה מאוד משתדלים שלא לתת רמזים לגבי מיקום של קברים או שרידים מובהקים של הרייך ה III כדי לא לתת דחיפה לעליה לרגל).

.

וחשוב לציין שללא נטיות שמרניות או לאומניות. כפי ששמו רומז, הוא התחיל עם שרידים, בעיקר של בונקרים ומתקנים תת-קרקעיים. הוא אכן הורחב מאוד בשנים האחרונות וכיום הוא כולל אוצר בלום של ידע על אתרים שונים ברייך השלישי עם הפניות מועילות.
כמו כן, הוא מצטיין בתצלומים מקוריים שקשה למצוא במקום אחר ושמצביעים על עבודת מחקר לא קטנה.
ישנו אתר אוסטרי דומה מאוד בשם http://www.geheimprojekte.at/, אשר עוסק כמעט באותם דברים, רק באוסטריה. גם הוא מהווה אוצר בלום של מידע וגם הוא עבר לאחרונה מתיחת פנים רצינית.
למרבה הצער הוא רק בגרמנית.