 |
14-02-2007, 21:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.01.07
הודעות: 64
|
|
|
גיבוש חובלים 11-14.2
בחרתי לכתוב על הגיבוש מכמה סיבות.. לפני שאני הגעתי לגיבוש קראתי את כל המאמרים כאן שמאוד עזרו לי, אז המעט שאני יכול לעשות כדי שלאחרים גם יוקל זה לכתוב מאמר.
יום א'- מגיעים ב8 בבוקר לתחנת רכבת בת גלים בחיפה ורואים כבר את כל האנשים מהמיונים. קצת מתעכבים עם בירוקרטיה מציקה עולים לאוטובוס ונוסעים לבסיס חיל הים. כבר על האוטובוס מתחילה המשמעת הצבאית. יורדים בבסיס חיל הים עושים סיור קטן על איזה סטי"ל קצת הסברים כלליים ונוסעים לבה"ד. מגיעים לבה"ד, עוברים תידרוך עם הרופא, מודדים דופק וחום.
מקבלים מדים, דמוי נשק מתכתי, מצוף ותד"ל. התדל הזה מה לא נוח.. הרצועות שלו ממש דקות ושמים בו שם חול, ככה שזה קורע את הכתפיים לגמרי אחרי 4 ימים.. כנ"ל לגבי הנשק, כך שהשילוב בינהם הוא קטלני ביותר. מקבלים גם חומר לימודי על ג'י פי אס, ניווט אסטרונימי, צורות חתירה, גישות בים, צורות שייט וחומר להרצאה. לרוב המחלקה שלי נאבד החומר על החוף אז למדנו את אותו חומר של חברי הקבוצה, כולל ההרצאות. אגב יש את המפקדים המתזזים שהם צוערים בקורס חובלים, ויש את המילואימניקים שהם איתכם במסעות ובמשימות שהם אלה שבאמת קובעים אם תעבור את הגיבוש או לא.
קצת תיזוזים בזמנים לא הגיוניים בשיט אבל פסדר מסתדרים איכשו. חשוב לא לתת את הכל בתיזוזים, אתם חייבים לשמור את הכוח שלכם לכל השלושה ימים הבאים. לא בודקים אותכם על כושר בשיט, כך שבאמת אין צורך להשקיע יותר מידי מאמצים.
יוצאים למד"ס עם מדס"ית ממש כוסית אבל מהר מאוד אתה מגלה שהיא כלבה לאללה חח. המד"ס היה אחד הדברים היותר מציקים בגיבוש.. אתם מרגישים כאילו הוא לא נגמר.
בערב יוצאים למסע עם התד"לים המציקים,נשק ושאר הציוד המחלקתי. טובלים במים הקפואים עד הברכיים ומתחילים לעשות סיבובים סביב הבהד בקצב של הליכה מהירה, פה ושם יש ריצות קלות לצימצום פערים. מידי פעם יש הפסקות לביצוע משימות כמו לגלות מי הרוצח מבין 4 חשודים, או לבחור מבין אנשים מסויימים להמשיך את האנושות כמו: סטונדטית לרפואה, אתלט שחור כל מיני כאלה.. לא זוכר פשוט.
המסע באמת לא קשה.. סתם מציק בגלל שיש הרגשה שהוא לא נגמר ומסתוובבים סביב הבהד.. פשוט תגידו לעצמכם שזאת סתם דרך עלובה כדי לגרום לכם להתבאס ולפרוש. אמרו לנו, שמאז ששני חבר'ה ז"ל מגיבוש טייס ושייטת 13 נהרגו, לא עושים את המסעות בריצה אלא בהליכה בלבד.
אחכ הולכים לישון, ומוקפצים באמצע הלילה עם מן אזעקה של מלחמה משו מצמרר לגמרי.. חרא דרך לפתוח בה את היום...
יום ב'- יום ים. מתחילים את הבוקר איך לא בטבילה מלאה של כל הגוף. כולם אוחזים בידיים אחד של השני ונופלים אחורה במשך משו כמו חצי דקה.. היה ממש קר התחלתי להגיד לעצמי שחם לי וזה רק כדי לנסות להדחיק את המחשבה של הקור והסבל (אגב זה לא עובד בשיט, אבל היה נחמד לנסות לשחק אותה נמרוד הראל). מחליפים מדים ומכניסים ציוד לס"ג. עושים כל מיני משימות על הס"ג בפיקודו של אחד המילואימניקים (אגב 6 איש בס"ג, המחלקה מתפצלת ל2) כמו להגיע 300 מטר צפון מזרחית מאיזו שהיא נקודה.. דברים כאלה. בנוסף יש משימות כמו לבנות תורן לספינה בעזרת הציוד שעל הספינה והציוד שעלינו, או לבנות סככה לספינה, לבנות משטח שיוכל להרים את הסג עם מסוק, להניף גלגל הצלה וכדומה. אחכ נכנסים לסירת ההקאות, שהיא עשויה מגומי דק, דומה לבריכות מתנפחות של ילדים אבל בצורה של אוהל בצבע כתום. בניגוד לסיפורי ההקאות ששמעתי, במחלקה שלי אני לא חושב שמישהו הקיא, היה לי דווקא ממש נחמד שם.. דרך מצויינת לתפוס כמה דקות שינה טובות. אחרי איזה 20 דקות פלוס מינוס מחלקים משימה, שבה מצויין שמטוס התרסק במדבר ולדרג איזה מהציוד הנתון לכם צריך כדי לשרוד: מצנח גדול בצבע אדום לבן, גלולות סופחות מלח, מימיית מים טהורים, סכין, אולר, ספר שאומר איזה חיות כדאי לצוד, מראה ולא זוכר מה עוד. יוצאים מהסירת הקאות, ועושים קצת נוהל שריפה בים. כלומר בהוראת המפרד "שריפה בים" מכניסים משוטים וקופצים למים.. אין צורך לציין שהביצים שלך הולכות מכות אחת עם השנייה בגלל הקור. אחכ עוד טיפה משימות בים בסגנון, ומגיעים לחוף ששם ממש ממש מתזזים אותנו בלי סוף. תנסו בכל רגע ללמוד לחומר הלימודי, אני הספקתי ללמוד רק גישות בים, צורות שייט ואיזה עמוד אחד מההרצאה, כך שהיו מבחנים שלא ממש ידעתי את התשובות.
בערב יש מבחן באנגלית ברמה משו קשה תחת, אחכ יש מבחנים על הצורות חתירה, גישות בים ומבנים בים. אחר כך הולכים לראות סרט על ווסת דלק וניווט אסטרונומי. המפקדים ממש מזיינים את מי שנרדם או מדבר ככה שתשמרו על עצמכם טוב טוב.. מה גם שנבחנים ביום שלמחרת על החומר שבסרט.
מגיע הלילה ועושים מסע אלונקות שגם הוא לא ממש קשה.. רק הקטע של האלונקה קצת מציק כי היא ממש שוקעת בכתף, אבל יש חילופים והחבר'ה ממש עוזרים זה לזה בקטע הזה.
יום ג'- המפקדים המתזזים נרגעים בזמנים שלהם ונהיים קצת יותר אנושיים. רוב היום הוא עם המילואימניקים, עושים משימות בחוף כמו להעמיד חבית על בול עץ, להעביר ציוד מנהר כאשר רק לאדם אחד מותר להיות במים, להניף דגל שיהיה אפשר להוריד ולהעלות אותו, להעמיד חבית הנמצאת בתוך שדה מוקשים מבלי להכנס אליו וכדומה. אחכ סוף סוף מחזירים את התדלים הארורים, את השקי חול, מדים קיצר כל מה שקיבלנו ועולים על אזרחי סוף סוף. בערב יש לחלק ראיון עם פסיכולוג, לא להלחץ מזה.. רוב מי שהלך לראיון עבר את הגיבוש. בנוסף היו גם ראיונות מקצועיים למגמת מכונה אלקטרוניקה. אני הייתי בראיון למכונה ואלקטרוניטקה ושאלו אותי מה הייתי אומר אם הייתי מקבל את המגמה, אז אמרתי שהייתי שמח לקבל אבל הייתי מעדיף לקבל שייט. שואלים אותך על הרקע שלך באלקטרוניקה ובכל הקשור למכונאות ושולחים אותך חזרה. אגב הראיונות האלה לא אומרים כלום לגבי זה אם עברת או לא, היו הרבה בראיון שבסוף לא עברו את הגיבוש.
בערב יש שבירת דיסטנס עם המפקדים המטזזים, וההרגשה ממש פנאנית. הם מצטרפים אלינו למצב שתיים וצועקים :"אני רוצה להיות חובל" וכולם אחריהם. היה מה זה נחמד וזה.. אחכ הם מספרים לנו על הקורס, שואלים אותם שאלות וקיצר הם מתגלים כאנשים פנאני לגמרי, פתאום אתה מופתע לגלות שלדבר המרשע הזה יש שם והוא יודע לחייך..
יום ד'- הולכים לישון איזה 8 שעות בפנאני בלי הקפצות בלי כלום.. קמים בפנאני לארוחת בוקר קטנה ומסדר טילים. נפרדים מכל החברים וממש עצוב וזה.. אחכ לקחו אותנו להפלגה נחמדה לאללה של שעה בסטי"ל סער 4.5 . אחכ חזרנו לבהד אכלנו סוף סוף ארוחת צהריים בחדר אוכל עם כיסאות שולחנות, כלים לא חד פעמיים ואוכל בנזונה היה..
סוף הארוחה מסתדרים בטור מחוץ למשרד של מפקד הבה"ד ומודיעים לו אם הוא עבר או לא.. מודיעים לי שעברתי למכונה למרות שהייתי מעדיף שייט, אבל מה זה משנה.. העיקר התקבלתי לקורס :]
מחנחמים את אלה שלא עברו, חוטפים צ'אפחות רציניות על הגב מהמילואימניקים ומתכנסים בבית החובל. שותים יין עם מפקד הגיבוש, קוראים קריאת "עלה-ים" ומתפנקים על עוגות וכאלה.
חוזרים הביתה בשמחה ובששון, מקבלים אינספור טלפונים וברכות והלב מתחמם ומתגאה..
התחלנו את הגיבוש בערך לפי 120
סיימו 61
עלו לועדות 29
עברו סופית 19
טיפים:
-חשוב מאוד להביא את השאלון הרפואי שיהיה מהשבועיים האחרונים, למה אם לא תצטרכו שההורים יפקססו את השאלון וזה.. קיצר פרוצדורה רצינית שאתם מתייבשים בה הרבה זמן..
- לא לדאוג בקשר לאוכל הוא בנזונה יחסית לגיבושים.
-אם בא לכם לעבור במשימות שלכם תהיו החלטיים בשאלות המתקילות של המפקדים.. אם הוא שואל אותכם אם הייתם עושים את זה יותר טוב אם הוא היה נותן לכם שוב לנסות תגידו שלא.. לדעתם הגעתם למיצוי מקסימלי של המשימה. כלומר תראו החלטיות ולא להתחיל להסס ולהסביר דרכים אחרות.
-חשוב שיהיה לכם כלי כתיבה עליכם כל הזמן אחרת תאלצו להגיש את המבחנים שלכם ריקים.
-המבחנים לא כאלה חשובים.. תנו דגש עיקרי על המשימות שלכם ועל ההרצאה. תרשימו את המילואימניקים כמה שיותר. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
