נלחמתי נגדם שנים רבות והבסתי אותם בקרבות רבים, לבסוף עברתי לצידם, ובראש צבאם הבסתי רבים וטובים, לא נוצחתי מעולם, נסיתי לדבוק למסלול הישר, אבל הודחתי אחרי ששתיתי מהמשקה האסור (לא באמת שתיתי!), קיבלתי את ההדחה בלי סצינות ומרידות, פרשתי לביתי ומתתי בשינה.

מי האיש

הרמזים מאוד מאוד עבים (בלשון המעטה).

האם מדובר על מלחמה במובן של לחימה? (ולא מאבק פוליטי לדוגמא)

.

כאויב מר ומעיק לXXXXXXXX ואח"כ הפך להיות הנכס הגדול ביותר שלהם, היה לו גם סיידקיק נחמד ומוצלח גם כן (לא כמוהו) שטיפל באגף הדרומי שלו, זהו, עכשיו זה באמת ברור.

אני רק אכוון אתכם, תחשבו ע"פ אילו חוקים יש 'משקה אסור' ואיפה ואז תגלו למי שייך החבר שלנו.

משהו קטן...

.

כמה מצביאים בלתי מנוצחים שהודחו כבר יש?

הפרדתי בין הקיסר ואהובתו, והפכתי אותה לאויבתו. לפני כן נלחמתי בכופרים בהנהגת השקרן.

זה סיפור שאני לא מכיר.

.

.

הביס את המצרים ובראש צבא משולב ניצח את המונגולים בקרב עין ג'אלוד

נולד לשבט הקורייש, לתת-שבט שהיה מומחה בלחימה, הוא למד עוד כשהיה קטן לרכב על סוס ולהשתמש ברומח בקשת ובחרב, במיוחד הוא אהב את החרב. כשהתחיל האיסלאם הוא התנגד למוחמד והביס את המוסלמים במספר קרבות, שהמשמעותי שבהם הוא קרב אוחוד, שהתחיל בתור תבוסה נוראית לקורייש והפך לניצחון מכריע שלהם בזכות הפיקוד של חאלד.

אחרי הסכם חודייבה הוא בא למדינה יחד עם עאמר אבן אל עאס והתאסלם, הוא התנצל אישית בפני מוחמד על החטאים שלו ועל המוסלמים שהוא הרג, הסחבה ניסו לשכנע את מוחמד לדון אותו למוות על האכזריות שבה הרג והביס את המוסלמים, אבל מוחמד הכיר בנכס שנפל לידיו וענה להם "אל לנו להשיב לנדן את החרב שאללה שלף כדי להכות בכופרים", ומכאן שמו - סייף אללה אל מסלול.

אחרי מותו של מוחמד הוא פיקד עבור אבו בקר על צבא מוסלמי שנלחם בתומכי מוסיילימא "השקרן" (נביא השקר), לאחד מכן (אפריל 633) פלש לאימפרה הפרסית וכבש את עיראק בתוך חודשיים בלבד (! לאמריקאים לקח יותר), הוא המשיך להילחם בפרסים שניסו לכבוש בחזרה את עיראק עד דצמבר, אז הביס צבא רומאי-פרסי משולב בקרב פראז.

הוא חזר למדינה וזכה לכבוד גדול, אבל אבו בקר כבר תיכנן את השלב הבא, הוא שלח אותו לכבוש את מחוז סוריה מהביזנטים, הצבא המוסלמי הגיע למדבר הסורי ומשם התפצל, כוח בראשות עמאר אבן אל עאס יצא לכבוש את מצרים, ושאר הצבא בפיקוד חאלד יצא לכבוש את סוריה.

חאלד הביס את הביזנטים במספר קרבות מכריעים (עם מינויו של עומר לחליף האחרון הדיח אותו מהפיקוד, אבל המחליף אבו עוביידה הפך אותו ל"יועץ" ובפועל נשאר המפקד) שהחשוב שבהם היה קרב הירמוך, בו הביס חאלד בראשות צבא של 24000 מוסלמים צבא ביזנטי בן 80000 חיילים. כששמע על התבוסה אמר הקיסר הרקליוס "להתראות סוריה, מושבתי האהובה, עכשיו את אויבת", ועבר להתכונן להגנה על מצרים, למרות שגם את נפילתה זכה הרקליוס לראות לפני שמת.

לפני שיצא לקרב מארש, חאלד התרחץ באמבטיה מיוחדת שהוכנה לו עם תמיסת אלכוהול, המרגלים של עומר סיפרו לו על כך, ועומר החליט לחסל סופית את הקריירה הצבאית של חאלד, אחרי הקרב חאלד זומן למדינה ועומד הדיח אותו באשמת כפירה בחוקי האיסלאם, למרות שחאלד מחה שהאיסור הוא רק על שתיית אלכוהול, עומר ענה לו "הדחתי אותך כי אנשים היללו וסמכו עליך יותר מידי, רציתי שהם יזכרו שהנצחונות שלך הם לא בזכותך, אלא בזכות אללה", חאלד קיבל את דין ופרש לביתו.

חאלד היה מהיר מאוד, הוא רץ מקרב לקרב וזרע בהלה בקרב האויבים שלו, הוא גם היה אלים מאוד, בקרב חאזיר למשל, צבא רומאי בן 10000 חיילים נכחד כולו בחרב, חאלד לא הובס מעולם ונחשב לאחד המצביאים החשובים והטובים ביותר.

פרט לשמו ותפקידו, לא ידעתי על האיש דבר.

.