08-02-2007, 18:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 944
|
|
|
דב ז'ה וו?
הינה הסיפור הקצר והמוזר שלי,מעניין מה תאמרו עליו.
לפני שלוש שנים פגשתי את הבחורה שתיהיה החברה הראשונה שלי,חצי שנה רבנו (כולל מכות) אחד עם השניה ובסוף משום מה התחברנו.יש לנו תחומי עניין משותפים למרות שהיא היתה מאוד שונה ממני,היינו מבלים ביחד שבועות בלי להפרד,דמיינו זוג מאושר מעל הראש-ככה היינו,עם כל מה שנלווה לעניין.
יום בהיר אחד אחרי יותר מחצי שנה של קשר קרתה לה טרגדיה במשפחה,סיפור עצוב שאילץ אותה לעזוב לחו"ל,הקשר נותק.היו דיבורים,התכתבויות אבל לאט לאט התרחקנו אחד מהשניה,זה לא אומר שהפסקתי לחשוב עליה,פשוט שנינו הבנו שזה לא ילך.
היו לי מאז שתי מערכות יחסים,קצרות מאוד שנגמרו בזה שהואשמתי ב"חוסר השקעה".לא היה לי ראש לזוגיות וכל מה שכרוך בעניין,אז לא התחלתי אפילו מערכות יחסים.היו לי יזיזות ובחורות שיצאתי איתן אבל לא ניסיתי אפילו לפתח קשר.
לא מזמן הכרתי בחורה אחת,ידידה-של חברה-של חברה של חבר.זה התחיל מדיבורים בלבד,לה הייה חבר,אני לא הייתי בראש לעניין,בקיצור ידידות.לאט לאט התחלנו להפגש יותר,לבלות יותר זמן ביחד ולצאת רק שנינו בלי כל החבר'ה.השיחות גם הפכו מפלירטוט לרציניות יותר.התחילה משיכה גופנית,היא באמת בחורה יפה.
ואז הבנתי מה אני עושה,מה שמשך אותי בבחורה הזאת זה שהיא הייתה מאוד דומה לחברה הישנה שלי (זאת שעזבה),התנהגות,מראה,אופן דיבור אפילו המבט! ישבת והבנתי שבקצב הזה אני אמצע את עצמי בקשר מנסה לחיות משהו שיכול היה להיות,אני מדבר איתה על אותם נושאים,מסדר לה את השיער כמו אז ואפילו קורא לה באותו קיצור (יש להם שם מאוד דומה).וזה לא התאים לי.
קודם כל זה עלבון לבחרוה הזאת,לנסות להפוך אותה למישהי אחרת.דבר שני אני מתגייס בקרוב,לא סתם גיוס אלה יציאות של 28/3,ואני לא הולך לגרור אותה לזה.ודבר שלישי כל הסיפור הזה הפך לסוג של בדיחה שאני הפואנטה שלה,וזה לא מתאים לי.
אז לאט לאט התחלתי לפרום את הקשר,להתרחק.עכשיו אנחנו בקושי מדברים.
אני לא יודע אם להצטער על מה שעשיתי או לשמוח,אולי עוד כמה שנים תיהיה לי התשובה-אבל אז יהיה מאוחר מדי.
מה דעתכם?מה אתם הייתם עושים במקומי? |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
