אבחון סרטן ברפואה מרחוק במצלמת אינטרנט טרמית?



דר' ניצן יניב



השבוע חל יום הסרטן הבין לאומי. מן הנתונים מתברר שסרטן היא סיבת המוות העיקרית כיום. כ11 מליון איש מתגלים מדי שנה כחולי סרטן. מתוכם מעל שני שליש מתים. מתוכם מסרטן השד כחצי מליון איש בשנה. בישראל למרות ההשקעה בתוכנית גילוי מוקדם של סרטן השד עדיין מתה כל חולה רביעית לערך, לרוב בגלל אבחון מאוחר מדי. אבחון זה נובע בעיקר מכך שרוב החולות מתגלות במרפאת הקהילה, בין בדיקות הסקר, אולם לרשות המרפאה אין אמצעי טכני, אלא רק מישוש ידני של הרופא. בעוד שהרפואה מתנגדת לשינוי שיטת סקר הממוגרפיה באמצעי אבחון מוקדם עיקרי של סרטן השד, התקדמות הטכנולוגיה והמחקר מציעה אמצעי זול ונגיש כזה שהוא מצלמה שתפוענח מרחוק, במחיר זול, שניתן להציב בכל מרפאת קהילה ובהמשך גם בכל בית של אישה המעונינת בכך. ניתן ליצר מצלמת אינטרנט כזאת במחיר המוערך במאה דולר. הרפואה מתנגדת למכשיר זה למרות שכבר הוכר גם על ידי ארגון המזון והתרופות האמריקאי (FDA) . מאמר זה יסקור את ההתכנות המדעית והטכנית של מצלמה כזאת, והתועלת האפשרית של הצבת מצלמה כזאת בחדר אחות של מרפאת קהילה לשיפור תהליך האבחון של סרטן השד.



מחקר רפואי ומדעי שבחן פיתוחים טכנולוגיים חדשים של מצלמות אינפרא אדום מעלה מסקנה ברורה; רופא שמומחה בפענוח הדמיות של מצלמות אינפרא אדום למטרת אבחון רפואי, יכול כיום לאבחן ברפואה מרחוק, כלומר רק על ידי פענוח של תמונות שנשלחות אליו, מחלות רבות. זאת גם כאשר מצלמה כזאת אינה מופעלת במכון סריקה ייחודי, בהן מופעלות מצלמות כאלו כיום, אלא כאשר מצלמת האינטרנט מוצבת במרפאת הקהילה או אפילו בבית. זאת בתנאי שצילום האיבר הנדרש לאבחון נעשה בתנאים בסיסיים נדרשים כמו שלא לאחר ספורט, אמבט חם ועוד.



אבחון מחלות ברפואה מרחוק, בשיטה חדשה כזאת אותה נגדיר כ"טלה תרמוגרפיה" יכול להיות בדיקת סקר לאבחון מוקדם, שתביא לירידה בתמותה במחלות. ירידה כזאת בתמותה תהיה משמעותית יותר במחלות בהן קיימת בשיטת האבחון המוסכמת לגביהן כיום בעיתיות, ושיטת האבחון המוסכמת אינה מביאה לירידה מספקת בתמותה.



לכן שימוש במצלמת אינטרנט בטלה-תרמוגרפיה יכול להיות משמעותי במיוחד כאשר תשולב בסקר אבחון מוקדם של סרטן השד. שכן למרות המאמצים המושקעים באבחון מוקדם של סרטן, שמביא לירידת התמותה ממנו, עדיין מתים רבים מסרטן, ומסרטן השד בכלל זה ( נשים וגברים).



שיטת האבחון המוקדם של סרטן השד הנהוגה כיום היא שילוב של בדיקה עצמית ביתית תכופה, בדיקה ידנית שנתית במרפאה, ובדיקה דו שנתית במכון ממוגרפיה, לנשים מעל גיל 50. לנשים בסיכון גבוה בדיקת הממוגרפיה תכופה יותר. שיעור הנשים המגיעות לסקר הממוגרפיה עולה מדי שנה ובישראל עבר השנה את שני שליש מן הנשים הנקראות אליו. אבל רק שליש מן החולות החדשות לערך מתגלות בסקר הזה, וגם מהן חלק מתגלה מאוחר מדי.



גילוי חולות בסקר הממוגרפיה נעשה תוך חוסר יעילות רב; לבדיקה יש אחוזי טעות והיא לא מזהה חלק קטן מן הנסקרות למרות שהתחילה אצלן מחלה. לכן המקובל הוא הפניית יתר לבדיקות נוספות; מעל גיל חמישים, אחת לעשרים נשים (5%) שנבדקו בסקר הממוגרפיה, מוזמנת לבדיקה נוספתבגלל חשד שהיא חולה בסרטן בשד. מתוכן רק אחת לשמונה נשים אכן חולה. (12%). כלומר, יש כאן אזעקת שווא של חשד למחלה אצל הרבה נשים, עם כל החרדות הקשורות לכך. אבלעדיין מדובר בחלק קטן יחסית מתוך כלל הנשים הנסקרות.
מתחת לגיל חמישים, מדובר לרוב בחולות שנבדקות יותר פעמים, אחת לשנה במקום אחת לשנתיים, בגלל שהןבקבוצות סיכון. על-פי נתוני התוכנית הלאומית בישראל שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן באתר שלה, אחת מכל שש נבדקות מתחת לגיל 50 מופנית לבדיקות נוספות בגלל חשד שהיא חולה בסרטן השד, ומתוךהמופנות רק אחת לחמישים (1.9%) אכן חולה. כלומר רוב המופנות לבדיקות נוספות בריאות.

לנתונים האלו על היעילות המוגבלת של הממוגרפיה יש להוסיף נתון, כי שליש מן הנשים לא מגיע לבדיקות בין בגלל זה שהן מאוכלוסיות פריפריה ובין בגלל זה שהבדיקה כואבת להן והן חושבות שהיא מזיקה.



התוצאה היא שהשיטה העיקרית כיום של אמצעי טכנולוגי לאבחון מוקדם של סרטן, שבו מושקע רוב המאמץ, מגלה רק מיעוט מן החולות החדשות, ותוך מספר רק של בדיקות יתר. רוב החולות מתגלות מחשש שעולה בבדיקה עצמית ביתית, ומתחזק בבדיקה ידנית של רופא במרפאה.

לבדיקה העצמית הביתית אין תוקף מחקרי, כלומר היא לא הוכחה במחקר רפואי כיעילה עד היום, כמסוגלת להבחין בגוש אלא אם הוא גדול כבר.

לרשות הרופא במרפאה אין כלי טכני לביצוע בדיקת עזר, דוגמת אקג ככלי גם אם הוא לא מדויק ב 100% לאבחון מוקדם של בעיית לב. לכן מסתפק גם הרופא כיום בבדיקה ידנית שאינה יעילה במלואה, וגם אז שולח במקרה של חשד לממוגרפיה, ושוב עובר זמן יקר עד לבדיקות המתקדמות.



כלומר, במונחי חוק היעילות הכלכלית הידוע "חוק פארטו" עיקר המאמץ הכספי והטכני, מושקע בשיטת הממוגרפיה שהיעילות שלה מוגבלת. זאת בעוד עיקר החולות החדשות מאובחנות לראשונה בבדיקה ידנית במרפאת המשפחה. בדיקה המתבצעת ידנית כיוון שמכשירים המשמשים לבדיקת סרטן לא מתאימים כיום להפעלה במרפאה השכונתית בגלל גודלם, מורכבות הפענוח, קרינה ועוד. כלומר, על פי חוק פארטו, למקום בו מתגלה לראשונה החדש לרוב החולות החדשות, אין כלי טכני זמין המתאים לו.



מצלמות אינפרא אדום אושרו לאבחון מוקדם של סרטן השד על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) כבר לפני שני עשורים, ובהמשך גם על ידי רשויות התקינה האמריקאיות.



ייחודן של מצלמות אלו הוא גם בכך שהן יכולות להביא לאבחון סרטן השד מוקדם יותר ממצלמות הרנטגן המשמשות לבדיקת הממוגרפיה. שכן מצלמות טרמיות (אינפרא אדום) לא מנסות לאתר כמו הממוגרפיה גושים קיימים. אלא הן מנסות לאתר בעיקר הגברה של זרימת הדם לאזור בו היא לא נצפית בדרך כלל או שלא נצפתה באזור זה אצל אותה אישה בהשוואה לתמונה הקודמת שלה.

הגברת זרימת דם ופעילות מוגברת באותו אזור בגוף מלווה בעליית חום, ומוצגת כמפת טמפרטורה במחשב.

גם אדם ללא הכשרה רפואית יכול להבין כי כתם חם המיוצג לרוב בצבע אדום במרכז השד שלא היה שם בבדיקות קודמות מעיד על תהליך בלתי תקין שרצוי שיפנה לגביו לרופא.לפניה מוקדמת לרופא חשיבות קריטית באבחון מוקדם של סרטן השד שכן אבחון מוקדם יותר מאפשר מתן טיפול יעיל יותר ומוריד משמעותית את התמותה. אבחון על ידי רופא המומחה בפענוח תרמוגרמות של תמונת שד שמצולמת במרפאה על ידי האחות או בבית , יכול להביא לאבחון יעיל יותר מממוגרפיה, שכן מספר ההפניות לבדיקות מתקדמות כגון ביופסיה יהיה נמוך יותר.

לכן יכולה מצלמת אינטרנט טרמית, שתופעל בשיטת אבחון מקובלת כיום במחלות אחרות מרחוק (טלה-מדיסין) כאשר תשולב בגישת האבחון הקיימת, לתרום לירידה משמעותית בתמותה. ההתקדמות הטכנית והמחקרית בפיתוח מצלמות אינפרא אדום לאבחון מוקדם של סרטן השד הביאה אפילו ארגון מרכזי כמו ארגון הסרטן האמריקאי, לשנות את עמדתו, ולהצהיר לאחרונה כי עם השלמת מחקרים נוספים , אבחון במצלמות טרמיות יוכל להיות מדויק יותר מממוגרפיה. הפיכת מצלמות אלו לנגישות יותר, על ידי שיטת הטלה תרמוגרפיה שפירושה הפרדת מקום הצילום ומקום הפענוח תהפוך את השימוש בהן לנגיש יותר. האפשרות ליצר מצלמה כזאת במחיר מוערך של כ 100 דולר להשתמש בה כמצלמת אינטרנט שמחוברת למחשב אישי, טלפון סלולרי או קו טלפון אחר, לא יוריד מן היעילות שלה, אלא להיפך. שימוש כזה יאפשר לכל מרפאה שכונתית ובהמשך לכל אישה שרוצה בכך, נגישות גבוהה לכלי טכני, שיאפשר לה לשלוח בדיקות לפענוח רופא ולקבל תשובה מהירה.



האבחון הקיים אינו יעיל. שילוב מישוש ידני בבית ובמרפאה עם סקר ממוגרפיה דו שנתי לנשים מעל גיל 50 , מביא לאבחון מאוחר מדי של סרטן השד אצל נשים רבות. התוצאה היא שאחת מארבע חולות חדשות מתות בסופו של דבר, לרוב בגלל אבחון מאוחר מדי.אצל נשים עד גיל 50, היעילות נמוכה יותר, נשים אלו הן כרבע מן החולות החדשות ואם הן כבר נסקרות בממוגרפיה כיוון שהן באוכלוסיית סיכון, מספר הבדיקות המיותרות אצלן גדול. כמו בתחומים אחרים ברפואה בהן הביאה ההתקדמות המדעית והטכנית לביצוע בדיקות אבחון מוקדם בבית ובמרפאה, שנבדקות במעבדה על ידי טכנאי או רופא שמומחה באותה מחלה, כך ראוי שהתקדמות ביצור ומחקר מצלמות טרמיות לאבחון סרטן השד, תישקל כגישה נוספת שתשולב בגישת האבחון המוקדם המומלצת של סרטן השד.סביר שמצלמה זאת תהיה יעילה במיוחד בשלוש סוגי אוכלוסיות; סוג אחד הן של נשים בסיכון כגון עם רקע משפחתי, פגם גנטי או שהחלימו מסרטן; לנשים אלו יש סיכוי גבוה לחזרה של המחלה. השיטה המוצעת מציעה כלי שניתן לנגישות גבוהה פשוט גם להפעלה עצמית וללא קרינה מזיקה. אוכלוסיה נוספת שתפיק תועלת מן המכשיר הזה הן נשים עד גיל 50; לנשים אלו הממוגרפיה לא יעילה, ופעמים רבות מהלך המחלה מהיר יותר. לכן גם לביצוע בדיקה תכופה יותר מאחת לשנה יש חשיבות. אוכלוסיה שלישית היא אוכלוסיית פריפריה; נשים דתיות או שגרות רחוק נוטות להגיע פחות למכוני ממוגרפיה. לנשים אלו יש נגישות למרפאה קהילתית או לאינטרנט והן יכולות לשלוח באמצעות מצלמה כזאת בדיקות.

סביר כי בהמשך תוכל מצלמת אינטרנט טרמית שמפוענחת ברפואה מרחוק לשמש לאבחון מוקדם של מחלות ומצבי חירום רפואיים נוספים, להן היא משמשת כיום במכוני הבדיקה.