07-02-2007, 12:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
בוחשים ברחם הלאומי מאת יורם אטינגר YNET
הגידול בילודה טוב לביטחון ולמשק - או מעיק על החברה? ואולי דמוגרפים ופוליטיקאים יעזבו את הרחם לנפשו? דיון על מצוות "פרו ורבו" בארץ מוקפת אויבים
יורם אטינגר
עדכון אחרון: 06.02.07, 00:07
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3361336,00.html
הטענה שצמצום שיעור הפריון היהודי בישראל (2.7 ילדים לאישה) חיוני לשדרוג כלכלי, מהווה מהדורה כלכלית של "תסמונת דן חלוץ" שהתרסקה בלבנון: צבא קטן ומתוחכם, הנשען על חיל-אוויר ופצצות חכמות, ומצמצם את תפקיד כוחות השדה עתירי כוח-האדם, נידון לכישלון. הטענה מהווה תסמין לתפישה כלכלית קצרת-טווח, המאיימת על צמיחה ארוכת-טווח.
את זה מבינות מדינות מערב וצפון אירופה, שהשיגו שיעור גבוה של תוצר לאומי גולמי לנפש עקב שיעור נמוך של פריון (1.7 ילדים לאישה). אבל, הן הגיעו למסקנה שהמשך המגמה הנוכחית יהפוך אותן במהרה לחברה מזדקנת, שאינה יכולה לספק כוח-אדם צעיר לתחזוק הצמיחה, ותלויה יותר ויותר בכוח עבודה זר, המאיים על תרבותן. הן מבינות שהמשך הצמיחה הכלכלית מחייב את חידוש מאגר כוח האדם המקומי, שהוא פועל יוצא של הגדלת שיעור הפריון. לכן, הן מעודדות ילודה. הן מנסות להיחלץ ממלכודת הפריון הנמוך, העלולה להפוך אותן ל"רולס רויס" מהודרת המגיעה לסוף דרכה, מכיוון שהבנזין הולך ואוזל ואין תחנה באופק.
כוח-האדם הוא הבנזין של חברה מתקדמת, בעלת מסורת ערכית ותשתית חינוכית ומדעית-טכנולוגית. את זה יודעים המשקיעים הזרים, הרואים בישראל יעד לוהט להשקעות ארוכות-טווח (שני רק לארצות-הברית). הם יודעים ששיעור הפריון היהודי בישראל הוא הגבוה בעולם המתועש, וכי מאז 1995 חל גידול מרשים של 35% במספר הלידות השנתיות היהודיות. המומנטום הדמוגרפי היהודי הוא ערובה להמשך הצמיחה הכלכלית, ולמעבר הדרגתי של המדינה מ"מיצובישי" ל"רולס רויס".
כוח-האדם הוא משאב הצמיחה החשוב ביותר - כמותית ואיכותית - העומד לרשות ממשלה המשכילה לממש פוטנציאל זה. צמיחה יציבה וארוכת-טווח מחייבת את הרחבת בסיס הצריכה הפנימית (ולא רק ייצוא התלוי בגורמי חוץ), לצד הרחבה מסיבית של מספר העסקים הקטנים וחיזוק התעשייה המסורתית (ולא רק היי-טק). שדרוג ישראל מ"מיני-עמק הסיליקון" ל"מקסי -עמק הסיליקון" - הגדול עשרת מונים מהיקף ההיי-טק הישראלי הנוכחי - מחייב אף הוא הגדלה של מאגר כוח-האדם. ומה עם המאגר הדרוש למערכות הצבא במזרח התיכון עתיר הסכסוכים, הטרור והפרות ההסכמים? ומה לגבי החינוך, הרווחה וביטחון פנים? מה היה גורלה הדמוגרפי, הביטחוני, הטכנולוגי, הכלכלי והרפואי של המדינה, ללא מיליון העולים מברית-המועצות לשעבר?
גם שיעור הפריון הגבוה במיוחד של הסקטור החרדי מהווה משאב צמיחה חשוב, המשתלב בהדרגה בתעשיות היי-טק אזרחיות וביטחוניות בפרט ובכלכלה בכלל, כפי שקורה באופן מרשים הרבה יותר בארצות-הברית. את התרומה הפוטנציאלית של הסקטור החרדי לכלכלה אפשר להעריך לאור הביצועים של ענק טכנולוגיות התקשורת IDT, המעסיק אלפי חרדים ושירותי מיקור-חוץ ביישובים קריית ספר ובית"ר עילית, המתחרים בהצלחה בהודו. וזוהי רק ההתחלה. חלק גדול מאנשי ההיי-טק וזוכי פרס נובל היהודים הם צאצאי משפחות חרדיות, המהווים עדות חיה לפוטנציאל הכלכלי הטמון במורשת הערכית והחינוכית של סקטור זה - אם רק תשכיל הממשלה לרתום אותו למאמץ הכולל. העלייה מברית-המועצות הביאה לזינוק הקודם של תעשיות ההיי-טק בישראל; הזינוק הבא יבוא מהסקטור החרדי. למצוות "פרו ורבו", על כל פנים, יש היגיון כלכלי - ולא רק מוסרי.
הכותב הוא חוקר דמוגרפיה ומומחה לענייני המזה"ת וארה"ב. הדברים נכתבו בשיתוף החוקרים: בנט צימרמן, ד"ר מייק וויז וד"ר רוברטה סייד
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
