הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, אסר על בכירי צה"ל להציג עמדה שונה מעמדתו בפני הממשלה והקבינט בזמן מלחמת לבנון השנייה. כך עולה מדיון במטכ"ל סמוך לתחילת המלחמה. צעדו של חלוץ עורר מחלוקת קשה במטכ"ל. חלק מהקצינים רואים בכך מדיניות של דיכוי דעות אחרות בצבא ומניעת הערכות חיוניות מהדרג המדיני. אחרים חושבים שמדובר במהלך מתבקש, שהשליט סדר במהומה שהתחוללה במטכ"ל בתחום זה קודם לכניסת חלוץ לתפקידו.



בדיון שכונה "הערכת מצב מצומצמת" והתקיים בלשכתו ב-14 ביולי, היום השלישי למלחמה, אמר הרמטכ"ל את הדברים הבאים לאלופים: "לדעתי, אנחנו מבלבלים את מקבלי ההחלטות. אני לא מוכן יותר לשמוע עמדה ששונה מהעמדה שסוכמה פה (במטכ"ל. ע"). רוצים לעשות דיון אינטלקטואלי? אפשר לעשות דיון אינטלקטואלי עם ראש הממשלה איפה שרוצים. בדיונים הפורמליים תושמע עמדת צה"ל, כפי שיש עמדת שב"כ (אחת) ועמדת מוסד".



ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, הזכיר לחלוץ שמתוקף תפקידו, ולנוכח מסקנות ועדת אגרנט ולקחי מלחמת יום הכיפורים, הוא מחויב להציג עמדה עצמאית בפני הקברניטים אם יש לו כזו. חלוץ הסכים עמו, אך ציין שגם ראש אמ"ן אינו יכול להציג לשרים המלצות מבצעיות שונות מעמדת צה"ל כפי שסוכמה קודם על-ידי הרמטכ"ל.



חלוץ הוסיף: "... גם לא סגן הרמטכ"ל ולא ראש אגף המבצעים. אתם מציגים את העמדה (של צה"ל, ע"). נקודה. cut-clear. אם זה קשה לאנשים, אני אלך לשם לבד... למה? בסופו של דבר מה שאני מוצא זה שזה פועל כנגד הרעיון המבצעי שאנחנו מאשרים אותו פה ומסכימים עליו. אני מוכן, יותר מזה - אני חושב שצריך לקיים סיעורי מוחות עם רה"מ ושר הביטחון ועם כל מי שצריך מתי שצריך, אבל לא בכל יום ולא על תוכנית הפעולה המבצעית. זהו".

עוד כסגן הרמטכ"ל, הסתייג חלוץ מהעובדה שלדיוני הקבינט והממשלה הופיע מספר רב של קצינים בכירים, שלעתים הציגו עמדות מנוגדות. זאת, לעומת השב"כ שיוצג בעמדה אחת, של ראש השירות יובל דיסקין. דיסקין אף עקץ את חלוץ ואת קודמו, משה (בוגי) יעלון בעניין זה בכמה הזדמנויות.

קצינים ששירתו עם חלוץ, כאלוף וכרמטכ"ל, אמרו ל"הארץ" שדבריו ב-14 ביולי משקפים את גישתו. "הוא לא עודד פתיחות ולא מחשבה חופשית. הוא התנהג כך מיומו הראשון כרמטכ"ל. מרגע שהוא סיכם, העובדה שיש דעה אחרת בצמרת הצבא לא עניינה אותו יותר. זו בעיה, בעיקר כשידוע שעבודת המטה בסביבת ראש הממשלה ושר הביטחון לוקה בחסר - ולכן חשוב שמקבלי ההחלטות יהיו מודעים לעמדות שונות, גם אם בסוף יש המלצה אחת שמחייבת את צה"ל, זו של הרמטכ"ל".

לדברי קצין, "במשך השנים התפתח נוהג שרה"מ, אחרי שהוצגה עמדת צה"ל, שואל אם למישהו מהקצינים יש משהו להגיד. אריאל שרון הצטיין בכך. במקרה כזה, חובתך כאלוף להביע דעתך אם היא שונה. אף רמטכ"ל לא אהב את זה, אבל יעלון ושאול מופז הסכימו לכך. חלוץ, כנראה, לא. זו הנחיה מעציבה".

גישת חלוץ מצאה ביטוי בכמה הזדמנויות נוספות. ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף יוסי ביידץ, שבפתיחת המלחמה הציג לשרים דעה ספקנית באשר לסיכויי המהלך להחזיר את החטופים ולהכניע את חיזבאללה, לא הוזמן להופיע בפניהם בהמשך. ואילו אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, התלונן בשלהי המלחמה ש"מודר" מהדרג המדיני והרמטכ"ל לא אפשר לו להביע בהרחבה עמדותיו בפני רה"מ. אדם הופתע וזעם, כשגילה שהצעותיו לפעולה קרקעית בשלב מוקדם יחסית, לא הגיעו בזמן לידיעת אולמרט.

לעומת זאת, טענו גורמים מדיניים וצבאיים שחלוץ שם קץ לנוהג פסול שהשתרש בימי קודמיו ומנע את התשת השרים באינספור חוות דעת סותרות של הקצינים. לדברי אחד הגורמים, דווקא לאחר המלחמה חזר צה"ל לסורו. "לא מזמן נערך דיון על פעולה בעזה. חלוץ הציג לשרים עמדה מתונה וזהירה. אחריו קם אלוף פיקוד דרום, יואב גלנט ואמר את ההיפך".

וואלה

הידע המקצועיות והיכולת, ולכן ההכרעה בעניינים אלה צריכה להיות בדרג הצבאי.
הצגת 2 , 3 עמדות צבאיות לדרג המדיני תאלץ אותו להכריע הכרעה לא מקצועית.