31-01-2013, 04:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,464
|
|
1 : קשה לי לענות , כי אינני זוכר כבר מתי תדלקנו.
אך בגדול , לאחר כל נסיעה מנהלתית ארוכה, או קרב בו נסענו הרבה, המתינו לנו מיכליות סולר לתדלוק.
אני משוכנע כי לאחר הנהיגה הממושכת מבאר שבע לטאסה חיכו לנו מיכליות תדלוק.
גם בעת התקפת הנגד של אוגדה 162 של האלוף "ברן" ז"ל .ב8 לאוקטובר
נעה כל אוגדה 143 בפיקוד אריק שרון עשרות
קילומטרים דרומה, אך כשהתברר לפיקוד דרום כי המתקפה נכשלה , פקדו על האוגדה
לסוב לאחור צפונה. הנהיגה נמשכה משך כל היום ואני מניח שמיכלי הסולר התרוקנו
ושנזקקנו לתדלוק.
מאידך היו ימים שבהם לא נענו כמעט ואז נדרש תדלוק רק לאחר מספר ימים.
ואז היה לי פנאי לכתוב בפנקסי את היומן.
בספרו המצוין של סרן יאיר ליטביץ "טנק ...817 " קראתי שמספר קטן של טנקים ,
שני הטנקים בפיקוד ליטביץ,
הטנק של מ"פ פלוגה א' אהוד גרוס לימים תת-אלוף , של אלי הררי סמ"פ א, ושל אמנון רשף
מח"ט 14 שהצטרף אליהם לירי.ושל ידידי הותיק דני קריאף ,
. לחמו ופגעו בטנקים של חטיבה 25 המצרית .
וכאשר נזקקו למילוי דלק ולפגזים, מספר טנקים נעו ,ל"לקקן" וכשחזרו , הטנקים האחרים
נסעו להתחמש ולתדלק.
אותם טנקים בודדים עצרו את חטיבה 25 המצרית שצוידה בטנקי T-62
שניסתה לנוע צפונה ולנתק את הצליחה של צה"ל .
לאחר כשעתיים הצטרפה חטיבה 617 של נתקה ניר שהייתה ממזרח למצרים
ולאחר שהם פתחו בירי מדויק הושלמה השמדתה של חטיבת העילית המצרית.
2: איני זוכר .
3:
אני רוצה להזכיר לחברנו הצעירים כי ב6 לאוקטובר המצב בחזית התעלה היה קטסטרופאלי.
היו מעט מובילי טנקים , אותם החליט הפיקוד להעביר לאוגדה 162 של ברן.
אוגדה 143 נצטוותה לנוע בכל המהירות על זחלים לחזית.
חטיבה 600 וגדס"ר 87 היו מצוידים בכ150 טנקי פאטון חדישים וחדשים שהגיעו
מארה"ב ב1971. הם היו במצב טכני מצוין ובעלי קילומטראז' נמוך.
רוב הטנקים הגיעו לחזית לאחר שדהרו על הכבישים בסיני כ250 קילומטרים.
חלק מן הטנקים נתקעו עקב תקלות טכניות שונות.חלק פרסו זחלים
ואצל חלק התקלקלו המצברים. אך למיטב זכרוני התקלות תוקנו והטנקים הצטרפו ללחימה.
עקב המצב הקריטי, נשלחו הטנקים גם ללא זיווד וחימוש מלא, העיקר למהר
ולהתייצב בחזית התעלה ולבלום את המצרים שחצו בכוחות גדולים את תעלת סואץ.
|