25-01-2007, 20:05
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
תגובה לך ולאמיל גם יחד.
ראשית, לאמיל: אני חושב ש'בצלם' אולי מבינים לא פחות ממני בחוק הבינ"ל, אבל הם מפגינים באופן עקבי ובמספר דו"חות פרשנות, אפעס, קצת מפוקפקת לדיני המלחמה. זה לא התחיל היום, ויש כמה וכמה דוגמאות. הפרשנות הזו נובעת ממניעי אג'נדה פוליטית מוצהרת, ואם היא לא נכונה - הדרך הנכונה להתייחס אליה היא לא לומר "בסיטואציה מסויימת", אלא לומר שהיא לא נכונה.
שיקולי העלות-תועלת לא צריכים להיות מושפעים מהשאלה האם בצלם מנסה לגרום לנו לחשוב שפעילות מסויימת איננה חוקית (כאשר הוא איננו צודק), אלא מהשאלה האם הפעילות נכונה או לא. במקרה זה, כמות המפגעים-לעתיד שנתפסה על-ידי מסתערבים בשנים האחרונות, מול כמות המפגעים שנתפסה בשנים בהם לא הופעלו מסתערבים לפני חומת מגן, וכמות ההרוגים ב-2006 מול 2002 מראה לדעתי היטב מהי העלות בחיי אדם שלנו של הפסקה בהפעלת מסתערבים.
ועכשיו, גם לאמיל וגם לרציונליסט: למיטב זכרוני אין כמעט פעילות אחת שישראל נוקטת נגד טרור, הן בשטחים\יו"ש והן בלבנון, ש"בצלם" לא הכריז עליה כפשע מלחמה; החל מחיסולים ממוקדים, המשך בהפצצות על לבנון וכלה עכשיו בהפעלת מסתערבים. במצב כזה, אם "בצלם" מעוניין להציב מראה ולשפר את מצב זכויות האדם, הוא ודאי איננו ממלא את תפקידו, מתוקף תסמונת 'זאב זאב'. מובטחנו שכלל הדיון בהודעה האחרונה, ששואלת כמה שאלות הראויות להישאל בדבר פגיעה בחפים מפשע, יתמקד בשאלת המסתערבים. וגם פה זו לא הפעם הראשונה. ברגע שבצלם ממקד את עצמו לא בהפרות זכויות אדם ברורות לפי החוק הבינ"ל אלא בצורה ברורה באג'נדה שזכויות האדם הם רק חלק ממנה ומשמשות כתירוץ לחלקה הפוליטי - אין שום פלא שהוא מקבל יחס פוליטי מובהק, ולמעשה לא ייתכן יחס אחר אליו.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|