אשכול סיפורי ילדות- מצחיקים עצובים וגם באמצע...

אני אתחיל?? נו, טוב...


כשהייתי בת 5 בערך, התיישבנו כל המשפחה (ההורים ואחותי, סבא וסבתא וכמה דודים) לארוחת בראנץ' בשבת, ואמא הביאה מכל טוב הארץ וחו"ל לשולחן..

התיישבתי לי בראש השולחן, ובשיא הרצינות אמרתי לכולם- "אני מוכנה לקבל את פני הנקניק"...


ועכשיו אתם...

יום אחד אנחנו יושבים כל המשפחה בארוחת שבת ואני ישבתי לידו
בטעות החלפתי בכוסות ולקחתי את הכוס שלו שחשבתי שיש בה מים.
גיל 3 וחצי- הפעם הראשונה ששתיתי וודקה

בגיל 3+ בערך ישבתי על השיש במטבח של סבא וסבתא ועל השיש יש כוס מים אז לקחתי ושתיתי ....
....ואז גיליתי שיש שם עארק - לא שזה מנע ממני להמשיך לשתות את הכל הכוס....מרוקאית מלידה או לא?

אמא מספרת שהיא גילתה רק אחרי שסיימתי את הכוס.....מהריח ....ושזה לא ממש השפיע עלי.

האדון רומק נתן לי את ההשראה,אז יש לי סיפור דומה :

הייתי בת 5 או 6,וההורים שלי לקחו אותי לקיבוץ להבות חביבה.כן,אותו המקום שבו נהגתי להתעלל באפרוחים. התארחנו בבית של חברים,ובסלון היתה להם נרגילה קטנטנה מוזהבת ונוצצת. הייתי בטוחה שמדובר בצעצוע ולא בדבר האמיתי. שאפתי שאכטה מלאה,ואת ההמשך אתם יכולים לנחש לבד... זאת היתה הפעם הראשונה האחרונה שבה נגעתי במשהו ממשפחת הטבק.
נו,אני אנסה לחשוב,ובטח יהיו לי סיפורים נוספים.

בגיל 3 בערך, חמדתי לצון את הצדפים היפים שהיו בארגז הצעצועים שבגן.
אך הבעיה היתה שפשוט לא היו לי כיסים - לא בחולצה ולא במכנסים אך כמובן שלא נתתי
לזה לעצור אותי, החלטתי פשוט לשים את הצדפים בתוך הטרנינג כאשר הגומיה
בחלק התחתון שלו מנעה מהם מלצאת, הבעיה עם הרעיון הגאוני הזה היה הרעש
המוזר שהיה נגרם ברגע שהתחלתי ללכת ולכן הבנתי שאסור לי ללכת אחרת אתגלה
וכך לאורך היום הקפדתי לשבת מול משחק הלגו ופשוט לא לזוז , במהלך היום סירבתי
לכל ניסיון לגרום לי לקום( אפילו כשמישהי הציעה לי לשחק רופא וחולה)

עד שהגיע הרגע שכל הילדים היו צרכים לצאת החוצה ואני כמובן
לא יכולתי, ידעתי שאני אתגלה, ולכן המשכתי לשבת ואז הגננת הבינה שיש פה בעיה
ולכן אני יודע בדיעבד שהיא החליטה לתצפת עליי, הקיצר כשהיה נדמה לי שלא נשאר אף אחד מסביב קמתי והחלטתי לקחת עוד קצת צדפים ואז כמובן נשמע אותו רעש מוזר שנגרם מהחיכוך של הצדפים...
כשהסתכלתי לאחור ראיתי את הגננת מחייכת והבנתי כבר שהסתבכתי, היא ניגשה אליי
שיחררה את הגומיה של החלק התחתון של המכנס וכל הצדפים זרמו מטה...
ואז המבוכה היתה כל כך גדולה....
למזלי היא הסתפקה בבקשה ממני ומיתר הילדים פשוט להחזיר את הצדפים למקום...
מאז אני לא גונב יותר

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הסרטן נתן השראה נוספת אז אני אספר:
הייתי בכיתה א',וקיבלתי הערה ביומן מהמחנכת. היא כתבה "ביתכם התנהגה לא יפה" ,או משהו דומה עם מילת שלילה. ואני בדרכי הביתה,פתחתי את היומן,לקחתי עיפרון,ומחקתי את המילה "לא". ההורים שלי לא נזקקו לשירותי היחב"ל בשביל להפליל אותי,וקיבלתי הרצאה על החומרה שיש בעבירת זיוף.

קיבלתי פעם 60 במבחן אז המשכתי את הקו קצת כשזה יראה 80
הבעיה? לא חשבתי שההורים שלי כל כך חכמים כדי לעלות עלי ולראות שהנזק שעשיתי מתאים ל60
בקיצור-את הפאדיחות עשיתי באסיפת הורים שגם ההורים וגם המורה עשו יד אחת נגדי
יותר מאוחר אספר על הבעיטה שקיבל ממני המורה לספורט בגלל שעיצבן אותי יותר מידי

אבל אני בחיים לא ישכח איך בגיל 4 נתקעתי במעלית במשביר לצרכן בטבריה,
אני זוכר את הגיל את הסיטואציה את הכל!!!
אני לא זוכר שום דבר מהילדות פרט לזה...

זה קורה עם חוויות טראומטיות...
כניראה באותו זמן זה חדר עמוק.

חזרתי לתיכון משבוע וחצי גימלים בגלל שפעת
לרוע מזלי היה שיעור ספורט ואני מראש לא התכוונתי להתעמל כי עדיין לא הרגשתי טוב
כל שיעור מתחיל בבדיקת שמות ושהגיעו אלי המורה בשיא חוצפתו מתחיל לצעוק עלי שכדאי שאתחיל להגיע לשיעורים כי פספסתי 4 שיעורים (בגלל המחלה)
שהוא ראה שאני ממש לא מתכוון להתחיל לרוץ הוא התחיל לריב איתי ושנתתי לו אישור הוא קרע אותו מול הפרצוף שלי
התחלנו לריב שבשיא הכנסתי לו בעיטה מעצבים והסתלקתי מהמקום
היו עוד עניינים שזה לא המקום לפרט- שורה תחתונה בסופו של דבר לא השעו אותי אבל החלטתי על דעת עצמי שלשיעורים שלו אני לא מתכוון להגיע
בסוף גם זה התפוצץ שבאסיפת הורים קיבלתי את מגילת ההעדרויות שלי וניגשנו אני וההורים שלי לשיחה איתו
שיחה שכמעט עלתה לו בעוד בעיטה

כשהייתי בת 3 אמא שלי טסה לצ'כיה, והשאירה אותי ואת אחותי רק עם אבא. רצה הגורל, ואבא שלי היה חייב לבלות לילה בעבודה, והשאיר אותנו לישון אצל חברה טובה של אמא שלי.

בסביבות 2-3 לפנות בוקר, התעוררה החברה והלכה לבדוק מה קורה איתנו ואם הכל בסדר, כשלמרבה חרדתה קלטה אותי יושבת, עירנית לחלוטין, ונועלת נעליים.

היא שאלה אותי- "סיון, מה את עושה?"

ואני עניתי, בשיא התמימות- "הולכת לאמא"....

בגיל שנתיים או משהו כזה
לקחתי מזלג והכנסתי אותו לשקע חשמל בקיר
הזרם החשמלי העיף אותי כמה מטרים באוויר מהמטבח אל הסלון עד שנעצרתי בסורגים של החלון של הסלון .
מיותר לציין שאמא שלי מצאה אותי כחול לגמריי דבוק לסורגים ומשם הדרך למיון קצרה .
אני לא זוכר כלום מהאירוע הנ"ל מפאת הגיל וגם מפאת (15 אמפר ).
אבל אמא שלי שתיבדל לחיים ארוכים לא שוכחת לספר את זה בכל אירוע משפחתי שבו מעלים זיכרונות.

נזק שני
גיל 4 אמא שלי קנתה משקפיים מאוד יקרות ואני שמעתי אותה מדברת על כך שהמשקפיים בלתי שבירות - כמובן שאני ילד טוב רציתי לבדוק האם באמת המשקפיים חזקות או שמא עבדו על אמא שלי . בהזדמנות הראשונה שהיא הניחה את המשקפיים זרקתי את המשקפיים על הרצפה ודרכתי עליהם ולאחר מכן אמרתי לאימי מלא שמחה וגאווה " את רואה הם שבירות ".

Dynax 7D / Minolta 28-135 4-4.5/ Minolta 5600hs / Minolta 50 1.7 / Sigma 70-200/2.8 EX

את זה אני לא זוכר ומכיר רק מסיפורים (שכמובן אמא שלי מספרת בכל מסגרת משפחתית מורחבת)
כשהייתי בן שלוש\ארבע בערך, הייתי בסלון וסבתא שלי הכינה לי כוס מיץ.
כסיימתי לשתות שאלתי אותה מה לעשות עם הכוס, אז היא אמרה לי "לכיור".
למרבה תדהמתה, שמתי את הכוס בכיור, רק שעשיתי את זה מהסלון... ומה שעוד יותר הפתיע זה שקלעתי והיא גם לא נשברה.....

את זה, הלוואי ולא הייתי זוכר (וכמובן שאמא שלי מזכירה את זה בכל הזדמנות...)
בגיל 11 לערך ישבנו במסעדה עם חברים של המשפוחה, אני שתיתי קולה מבקבוק זכוכית, כשסיימתי לשתות אמרתי לחבר שלי (ואין לי מושג מה עבר לי בראש ולמה), תראה, אני יעשה וואקום בבקבוק עד שהוא יתנפץ.
הכנסתי לפה, התחלתי לשאוב ולשאוב ולשאוב ולשאוב...... עד ש... פלופ
הלשון שלי נשאבה פנימה......
ואיזה סיפור היה להוציא אותה, ואני נלחצתי... וכולם פשוט קירקרו על הרצפה מסביבי במקום לעזור לי....

עוד אחד מבית היוצר שלי-


בשנות הילדות המוקדמות, אחותי ואני נהגנו לחפור בגינה ולמצוא מציאות נהדרות כגון שלשולים, חלזונות וחבריהם. (הבית של ההורים שלי הוא בית פרטי עם שטח ענק מסביב) בוקר חורפי אחד חפרנו להנאתנו כ-30 שלשולים ושמנו בקערת פלסטיק.

מצידו השני של הבית נחה אמא שלי במרפסת והתפננה לה על עיתון שבת, כשהבת הצעירה שלה (אני) מגיעה אליה עם קערה מלאה שלשולים, ובשיא הרצינות מגישה לאמא ואומרת- "אמא, את יכולה לשמור לי?"...

איזושהי ארוחה חגיגית אצלנו בבית
מנה ראשונה-רגל קרושה
ידעתי שצריך לאכול את זה קר אבל מי חשב שיקרה מה שאתאר בהמשך
ניגשתי עם צלחת אוכל לכיוון המיקרוגל ולקחתי חתיכת רגל
שהאוכל התחמם ניגשתי לקחת עוד חתיכה
בסוף אחרי 7 חתיכות שאני לוקח מתחילים הפרצופים של "תשאיר משהו לאורחים חתיכת חזיר"
ואני עם פרצוף עצוב אומר שזה כל פעם נעלם לי שאני מכניס למיקרוגל.......

אני רואה שהיום נזכרים בעוד סיפור,אז אני אקח נשימה עמוקה ואתוודה בווידוי חושפני :
בילדותי הצטלמתי בעירום פרונטלי מלא. את הסט הראשון עשו לי בגיל 8,ובהמשך עשיתי עוד אחד או שניים. עד היום אני לא יודעת אם התמונות פורסמו איפשהו.
ולכל מי שמרים גבה,אז לא.זה ממש לא מה שאתם חושבים...

יש קישור?

וגם אם היה לינק,אז ממש לא הייתי נותנת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אותי צילמו בעירום בגיל שנה באמבטיה
ולפי החיוך שדפקתי שם נהנתי מזה

אמא שלי חוזרת הביתה ומתארגנת להכין דברים לקראת שבת
נכנסת למטבח ואת מי היא רואה אם לא אותי ואת אחותי בני השנתיים-שלוש
יושבים על הרצפה מכוסים כולנו בקמח, שמן, ביצים וכו'
בקיצור, כל הקניות לשבת..
אמא שלי בלחץ שואלת מה אנחנו עושים
ואנחנו עוד עונים לה: "עושים עוגה"..



ד"א אני חייב לציין שהכל היה הרעיון של אחותי
אני מה הייתי, סה"כ תינוק תמים..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

עוד אחד לסופ"ש


כשהייתי בסביבות גיל 4, הייתי ילדה סקרנית בטירוף. זה אמר לחקור כל דבר אפשרי כמו לתקוע מברג בשטקר, לבדוק אם חתולים יכולים לעלות בסל מהדשא למרפסת וכו'..

אחד הסיפורים היותר בעייתיים היה, שרציתי לבדוק אם כשמכסים מנורה האור עדיין יוצא. אז שמתי מנורת לילה על מזרן והסתכלתי לראות אם יוצא אור. כמובן שלא יצא, ואחרי 2-3 דקות זה שעמם אותי, אז הלכתי...

מיותר לציין שהמזרן השרוף עשה את דרכו לפח ברגע שעלו על זה, ולשמחתנו לא עלה כל הבית באש...

בגיל 5-6 ישבנו כל המשפחה לאכול וראיתי כרטיס חיש גד או משהו כזה על השולחן
ושאלתי את אבא שלי איך בודקים אם זוכים
אז הוא אמר שמכניסים את זה למכונה חשמלית שאומרת אם זוכים
אז לקחתי אותו כדי לבדוק
והכנסתי אותו לרווח שבין המתג של האור במקלחת

הדבר הבא שאני זוכר זה שאני דבוק לקיר מאחורי מתרומם מהרצפה
ורץ חצי ערום להורים שלי וצורח שיש נחשים ואריות באמבטיה

מיותר לציין שלא זכיתי בסוף...

יש משהו אחד שאני זוכרת עד היום כטראומה מהילדות שלי...
ערב אחד אני ואחי הגדול שיחקנו תופסת בבית....(כמובן שמדובר בגיל 5-6 בערך).
הבית שלנו היה בנוי כך שניתן להשלים סיבוב מסביב למטבח.
וככה עשינו לנו כמה סיבובים (כשכמובן אחי מנסה לתפוס אותי ולהכות בי כמה שיותר ואני בתפקיד הבורחת), עד שאחי הגדול החליק כך שראשו נחבט באחד מהעציצים שהיו פזורים בבית (מיותר לציין שלרגליו היו גרביים).
כמובן שהתוצאות לא היו כל כך משמחות - הוא פתח את הגבה, איבד את ההכרה והובהל במהירות לתחנת מגן דוד אדום הקרובה.
מאז ועד היום (בעצם עד לחתונה שכן מאז אינני מתגוררת איתו באותו הבית) פשוט הפסקתי לברוח ממנו מחשש שאחד מאיתנו יחליק. מיותר לציין שלמרות זאת עדיין חטפתי מכות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מה שלומך?

שלומי מצויין...

אי אפשר לומר שחזרתי....אני עדיין רק מבקרת...
עוד אין אינטרנט...--->בזק

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעלים אותן על השיפוד ויוצא אחלה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אכן כבש יותר טוב...

עז על האש זה לא ממש טעים...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.