07-01-2007, 01:25
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
השאלה הפוכה- האם רמטכ"ל לא פוליטי יכול להיות מוצלח?
במדינה מושלמת היה לנו רמטכ"ל מקצועי, שיודע להפעיל כוחות ולבנות אותם, ושר ביטחון אזרח- שיודע לנתח איומים והזדמנויות ולבנות תשתית תעשייתית/ מדעית/ טכנולוגית/ ארגונית מתאימה, ולבחון את המצב מזוית מדינית ולא רק צבאית.
למשל, שר ביטחון פוליטיקאי אמור להבין את נאסראללה טוב יותר מאיש צבא- שחושב במונחים של % השמדת כלים.
בישראל, לרמטכ"ל יש מעמד ציבורי גבוה מלממשלה, והוא גם שולט על חלק ניכר מהמידע המגיע אליה (אמ"ן). ע"י הדלפות לתקשורת, הצבא גם יכול במידה מסויימת להשפיע על דעת הקהל. אני לא מאשים את הצבא- הרי במיקרה של כישלון יבואו איתו חשבון. ראש הממשלה עצמו צריך להתאמץ כדי לגרום לצבא לשנות דרך פעולה (כמה מאמץ שרון היה צריך להשקיע בביקורים בחטמ"רים בשטחים כדי לגרום לצה"ל לעבור מ-"הכלה" להכרעה בגדה?), כך ששר ביטחון צריך:
א. להיות מנהל טוב דיו, עם שליטה מסויימת בחומר הצבאי, כדי להבין מתי מעוותים את הנחיותיו.
ב. להיות בעל תפיסה מדינית- בטחונית מבוססת, שיוכל לתת הנחיות משמעותיות וברות מימוש. אחרת- הוא סתם עוד מנכ"ל משהב"ט/ מזכיר צבאי.
ב. כוח פוליטי- תיאום טוב עם ראש הממשלה, שיבטיח שהוראותיו תקויימנה. אחרת, הצבא יעקוף אותו וינסה לפעול לפי "רוח המפקד" של לשכת ראש הממשלה.
נראה כי עמיר פרץ לוקה קודם כל בקשריו עם ראש הממשלה, ושנית בהבנה בטחונית. במצב רגיל אפשר היה לחכות שהבנה כזו תצמח (בשעתו תמכתי במינויו לשר ביטחון), במצב הנוכחי ולאור הנתק בינו לאולמרט- לא.
|