|
מאמר יום סיירות 2.1.07 מתכונת חורף!
מאמר יום סיירות 2.1 מתכונת חורף!
ראיתי שכמה פה ביקשו מאמר אז בבקשה חבר'ה.
סיימתי לפני בערך 4 שעות את היום סיירות במתכונת חורף.. היה נחמד מאוד!.. סה"כ..
אז ככה זה הלך:
קמתי ב0500 בבוקר אכלתי סנדוויץ' שוקולד, שמתי בתיק כמה בננות ליותר מאוחר התארגנתי ויאללה האוטו מונע ועפנו לוינגייט. ב0645 הגענו לוינגייט אני ועוד שלושה חברים.. חנינו ויצאנו למתחם של היום סיירות, שם ראינו כבר משהו כמו 50-100 אנשים.. רציתי לעשות חימום אבל חברים שלי אמרו ש"לא צריך" .. אמרתי סבבה והמשכנו הלאה הראנו ת.ז זימונים ונרשמנו במכולה, קיבלנו מספרים על החולצה (175), משום מה הייתי דיי מרוצה והמשכנו הלאה אל האוהל של החובשים שם מדדו לנו דופק ושאלו כמה שאלות כמו האם היית חולה בשבועיים האחרונים, מחלות כלשהן, איבוד הכרה, התייבשות וכו'.. אז על הכל אוטומטית עונים לא ואז מגלים שהדופק שלכם עלה מ55 ל70(!), החובש תרץ זאת בגלל ש"קר היום".. אח"כ עלינו על שורטים והתחלנו את החימום הכי קצר שהיה לי בחיים, פעמיים מסביב לעץ, 3 שניות כל מתיחה לגב ולידיים ויאללה לתחנה הראשונה של הבר-אור הלא היא שכיבות שמיכה.. שני טורים אחד סופר בקול רם שני יורד עד הסוף עולה עד הסוף הכי הרבה שהוא יכול.. לא מסובך, עשיתי 81 והמשכנו לתחנה הבאה כפיפות בטן ב2 דקות, שוב אחד סופר ואחד עולה ונוגע עם המרפקים בברכיים אחרת המד"סניקית תקלוט אותך ותוריד לך כמה עליות.. עשיתי 90 (2 דקות זה המון זמן!), סיימנו עם זה ובלי הרבה בעיות וללא חימום הפנו אותנו למסלול ה2000 מטרים, מדובר במסלול עפר נוח במיוחד ודיי מישורי, דיי. המדריך צועק צא וכמו עדר שוורים מתחילים, מרפקים וברכיות עפים באוויר ותוך זמן קצר הפכנו לטור ארוך, כשחוזרים מקבלים מספר מהחייל שעומד בסוף. קיבלתי את מספר 1.
בזה הסתיים הבר - אור. הגענו שוב למתחם המרכזי קיבלתי שאלוני העדפות שבהם נידרשנו לסמן את היחידה המועדפת עלינו מתוך המבחר העצום מטכל שייטת13 וחובלים לפי הספרות 1 2 3 . עשינו את זה, עברו להן 10 דקות תמימות בהן הסבירו לנו על היחידות (בערך) ועל אופי התנהלות באם ונגיע לאחת היחידות וגם מה קורה עם כל העניין של טייס ויחידות מובחרות, 98% מהחבר'ה שהגיעו היום היו מאותרי טייס שעברו לפחות ירפ"א א' או צוות אויר, כולל אותי וחברים שלי.
סיימנו עם זה, התרכזנו בעשיריות במתחם שבו עשינו את החימום מוקדם יותר אך לא לפני שכמה חבר'ה אמיצים החליטו להוציא סנדוויצ'ים או לאכול מהסנדוויצ'ים שהביאו לנו.
אכלנו שתינו עשינו פיפי קקי מה שבא לכם כל זה ב20-30 דקות לכל היותר, אחרי זה הגיע עוד בחור שמנמן עם חולצה של כושר קרבי והוא החליט שעכשיו מחלקים אותנו לקבוצות של 15.. התפילות שלי ליפול עם אחד החברים לא עבדו והייתי בצוות 14 מספר 175.
השעה כעת היא 0930 ולאחר שיחה קצרצרה עם המפקדים הנחמדים יש לציין שפגשנו, הרמנו ציוד ואפ אל הדיונה שנמצאת 10 דקות הליכה מאיתנו! להפתעתי לא היו אצלינו גיבורים שהחליטו לקחת את כל הציוד במכה אחת אלא אנשים באמת נחמדים עם ראש על הכתפיים.
הגענו אל "דיונה", מדובר ב60 מטר בערך של שיפוע לא רציני כמובן על חול (לח!), אחד המפקדים הגיע והחליט שתוך 50 שניות נקיף את הנקודה הממוקמת 60 מטר לפנינו ונחזור ונסתדר בשלשות והוא כינה את זה כסיבוב הכרות עם המסלול. אף אחד לא טיפש כולנו ידענו שעכשיו לא צריך לתת ספרינט מטורף אלא לבצע את המשימה (או שלא.).. אזזזז 50 שניות צאא.. יצאנו חזרנו, לא עמדנו בזמן. 55 שניות צאאא.. יצאנו ושוב חזרנו ו... שוב לא עמדנו בזמן. ככה זה נמשך 6 פעמים, עד המפקד החליט שמעכשיו מסתדרים בסדרי הגעה מימין לשמאל. הסתדרנו בשורה שומעים את הצא יוצאים ופתאום לכולם יש כוח מטורף מאלוהים. יצאנו חזרנו הגעתי ראשון (המפקד רושם את ה5 הראשונים). ככה זה נמשך עוד 14 פעמים שבהם נעתי בין המקומות 1-4 אבל לרוב 1-2. כאן מסתיים הקטע הכי קשה לפי דעתי, מהסיבה הפשוטה שאין זמן לנוח בין ספרינט לספרינט חוץ מה10 שניות שהמפקד מתלונן על זה שלא עשינו את זה מהר מידיי ושאנחנו מצפצפים עליו, אז כן אנחנו מצפצפים עלייך מפקד יקר (סתאאם). חשוב מאוד לא להשבר ולזכור שעוד 20 דקות חצי שעה זה מאחורינו.
השעה כעת היא סביבות השעה 1015 ואנחנו עוברים לתרגיל הבא הידוע בשמו אלונקה סוציומטרית,
אך לא לפני שקיבלנו הפסקה 7 דקות לשתות כמה כוסות מיים , עדיף לשתות מעט ולהשקיע זמן במתיחות והרפייה לשרירים מאשר לשבת בחוסר מעש.. גם לעזור לחברים עם השתייה יהיה רעיון לא רע, ובכלל עדיף בכל שלבי היום להתיידד כמה שיותר עם החברים מהקבוצה. אז חוזרים לתרגיל והמפקד מסביר את הכללים: יוצאים בספרינט ומקיפים את נקודת ה60 מטרים (בערך), 4 ראשונים שחוזרים לוקחים אלונקה לעוד סיבוב בנוף הדיונות המשגע, שניים אחריהם לוקחים ג'ריקן מלא לעוד סיבוב, וכל השאר נותנים עוד ספרינט. המפקד ביקש שמישהו יסביר את התרגיל שוב אז התנדבתי למשימה והסברתי, חזרנו לשורה, מחכים לצא (שהמפקד לוחש ואז מרוצה מעצמו), יוצאים בספרינט מטורף, חוזרים לוקחים את האלונקה ויוצאים לעוד אחד שאמור להיות בריצה אבל כולם גמורים והולכים את המסלול שוב, כאשר כל מי שהגיע לאלונקה ולג'ריקנים נרשם, וכאן הייתי ממליץ פשוט להתאמץ להגיע לאלונקה כי אחרי הכל אולי זה קצת כואב אבל זה בהליכה ואחלה מנוחה לספרינט הבא. את התרגיל הזה עשינו 10 פעמים, מתוכם 10 פעמים הגעתי לאלונקה ובאמת שהתרגיל לא היה נוראי, אבל עם הרבה מאמץ סיימנו. בשלב זה היו 0 פורשים, באמת קבוצה רצינית.
השעה כעת היא בסביבות 1100 בבוקר השמש תופחת על שחמותינו אך לא להרבה זמן כי תורם של השקים לכסות את השחמות שלנו הגיע. המפקד שוב בטוב ליבו ובאדישות יתרה ומעיקה מסביר את הכללים והםםם : ממלאים שק , ואני לא צוחק, השק הזה שקל בין 25 ל30 קילו וכבר הרמתי שקים בחיים.. לצורך העניין אני שוקל 60 - לא ידידותי.. אז נחזור לעניין, מרימים את הנקניקיה האימתנית הזו ומקיפים את המסלול הקבוע כאשר אחרי כל הקפה נעצרים ליד המפקדים ואומרים בקול רם את המספר שלכם ואת מספר הסיבוב, לא שווה לרמות כאן ולא צריך להסביר למה אפילו, ניתן גם לעצור לנוח ולשתות בכל זמן אבל אף אחד לא באמת עשה את זה. המפקד אמר שזמן התרגיל לא ידוע אבל כמעט אמרתי לו בשמחה שהוא דווקא כן ידוע אך זה בטח לא יהיה רעיון טוב, יצאנו לדרך 30 דקות אורך התרגיל במהלכן השק נפתח לי ליד המפקדים פעמיים והם צחקו עליי. עשיתי 15 הקפות, הכי טוב עשה 17, כמובן מומלץ לרוץ בירידה. טכנית זה יותר קל.
לאחר התרגיל שוב הפסקת שתייה של 7 דקות כולל ריקון שקים וכו'.. כבר התכוננו לקחת אתי חפירה, לחפור קצת ולעוף הבייתה אך הסתבר שלמפקדים היו תוכניות אחרות.. חיכה לנו לא אחר מאשר מקצה נוסף של אלונקה סוציומטרית והפעם המפקד הדגיש שהאלונקה תרוץ, ואם לא אז המספרים של אלה שלקחו את האלונקה לא יירשמו ונתחיל מחדש. לצורך העניין יש לנו 3 דקות משהראשון יוצא ועד שהאחרון חוזר. יצאנו, עמדנו בזמן ורצנו, ככה עוד 5 פעמים ורק פעמיים עמדנו בזמן. הגעתי לאלונקה בכל המקצה.
השעה כעת היא לקראת 1240 ומריחים את הסוף או יותר נכון את התחתית של הבור שאנו עומדים לחפור. המפקד ביקש מכל אחד בור מטר אורך מטר רוחב מטר עומק, 7 דקות סיימתם לחפור נתתם הקשב זוווווווווווז.. חפרנו נכנסנו לבורות המפקדים עברו בלי להגיד מילה ורק צחקו על כמה אנשים שנשארו עם הראש בחוץ והודיעו להם שכרגע הם מתים... משעשעים המפקדים האלה.
סיימנו עם זה והתרכזנו במעגל, כל אחד הציג את עצמו: שם, מהיכן, תחביבים, כיצד הכין את עצמו ליום סיירות, לאן הוא רוצה להגיע וכדומה.. אחרי הסיפור הזה קיפלנו ציוד ועפנו חזרה לבסיס.
חזרנו למתחם והתחלנו למלא שאלון סוציומטרי שבו דירגנו את חברינו כמועמדים לשירות התנדבותי בצה"ל.
לאחר מכן התיישבנו בעשיריות והמתנו בערוך שעתיים וחצי לתשובות בקוצר רוח מטורף.
הגיעו כמה אנשים שהסבירו איך מגיעים הבייתה, אח"כ הגיע מפקד היום שדה שאמר כמה מילים, ואחריו הגיעו התשובות. הבחור שהקירא את התשובות נקב בשם של יחידה מהשלושה ואחריה במספריהם של אלה שהתקבלו לשלב הבא במיונים ליחידות השונות.
לאחר בערך 30 מספרים שהוא הקריא למטכ"ל הגיע המספר שלי, ממש בסוף.. בחיוך ענק הלכתי לאזור בו ישבו החבר'ה שממשיכים במיונים ליחידה.. ושם קיבלנו זימונים לפסיכולוג וראיון מטכ"ל ומשם הבייתה.
זה הכל בערך. לא הייתה לי אפשרות להעריך סטטיסטיקות משום שהלכתי הבייתה כשעוד היו חבר'ה בדיונות. סה"כ הרוב עברו לחובלים אח"כ למטכ"ל ואז שייטת. הגענו 9 חברים 6 פרשו 2 קיבלו מטכל ואחד שייטת.. אצלינו בצוות לא היו פורשים.
טיפ אחד שכרגע אני יכול לחשוב עליו (אני טיפה עייף  הוא פשוט לתת הכל ולהלחם עד הסוף, כי בסוף תמיד מגיע הסוף!
בהצלחה אנשים..
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
נערך לאחרונה ע"י tejas בתאריך 02-01-2007 בשעה 20:58.
|
ראשי
צ'אט
02-01-2007, 20:48
מצב כלאיים
