לאלו שמתאמנים לקראת גיבושים למיניהם, בקבוצות או באופן עצמאי, אני אכתוב פה את הסיפור שלי בתור אחד שהיה כמוכם והסתבך עם פציעות.
התחלתי להתאמן לצבא בכיתה י"א בקבוצת כושר קרבי של הצבא הנקראת גדנ"ע בכושר, לאחר מספר חודשים בהם התאמנתי אובחנו אצלי שברי מאמץ, לאחר מנוחה הם עברו. שנה אחרי התחלתי להאמן שוב בקבוצת כושר קרבי הפעם קבוצה פרטית מקומית, התאמנתי רבות ליום סיירות כמו רבים ממכם, קיבלתי באותו יום זימון לגיבוש שייטת, לאחר תקופת אימון לגיבוש הרגשתי ששברי המאמץ חוזרים אך היה חשוב לי יותר להיות בכושר לגיבוש, אז טיפה נחתי והמשכתי להתאמן ככה לאורך תקופה. לאחר הגיבוש התחלתי להתאמן לגיבוש צנחנים והכאבים לא הירפו, וגם לאחר גיבוש צנחנים הכאבים המשיכו. החלטתי שכעת יש לי זמן עד הגיוס ואני אלך לאורטופד, עשיתי מיפוי עצמות והיו לי שברי מאמץ דרגה 1-2 כי בין לבין הגיבושים עדיין נחתי קצת בשביל העצמות ברגליים...
נחתי תקופה של כחודש וחצי עד הגיוס, התגייסתי לנח"ל ועשיתי גיבוש לגדס"ר, מהתחלת הגיבוש הרגשתי כאבים בשרירים ברגל אך שיכנעתי עצמי כי זה סתם שריר תפוס, הכאבים המשיכו והמשיכו כחודש לאחר הגיוס, הכאבים היו הורגים אותי במסעות ובמדס"ים והשרירים שלי פשוט היו מתנפחים ויוצרים לחץ חזק מאוד על העור. במסע 8 כבר אמרתי שאני לא יכול וזה לא סתם כאב שרירים, נבדקתי אצל "מומחים לא גדולים" שחירטטו כל מיני דברים עד שהמרפאה אצלינו הצליחה להשיג לי הפנייה לאורטופד מומחה באסף הרופא שם נקבע (לאחר בדיקה אכזרית וכואבת) כי יש לי מה שנקרה "תסמונת המדור" שכנראה התפתחה מכל הפציעות הישנות שהזנחתי, החלטתי להיפתר מבעיה זו בצורת ניתוח פשוט אותו עברתי שלשום.
כרגע אני בבית בגימלים צולע לי בכיף, קיבלתי 30 גימלים למרות שהם עתידים להשתנות, חלק גדול מהטירונות והאימון מתקדם אני מעביר ב-ב'ים רק בגלל התקופה בה הייתי מלש"ב לא אחרי, הניתוח הגיע בתקופה לא טובה, נבחרתי כמועמד לקורס מכ"ים ובינתיים אני מפסיד חומר ואימונים ביחידה שלי.
הניתוח הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים ואני רק מקווה שאני אשאר חי"רניק וקרבי, סתם חומר למחשבה לכל אלו שמתאמנים רצח לגיבושים למיניהם ובדרך מתעלמים מפציעות או מזניחים, תבדקו כל כאב ואל תתעצלו, שום גיבוש לא שווה את הבריאות שלכם ולא את השירות הקרבי בכל יחידה קרבית שהיא.

אותו הדבר יכול לקרות למישהו שמתאמן אבל לא רוצח את עצמו ואז מגיע לצבא ושם הורגים אותו ואז שם הוא יקבל את שברי המאמץ....
הדגש הוא על לעשות הכול בהדרגה....אם הבנתי אותך נכון

גם אני אובחנתי בעבר כבעל תסמונת מדור..אני סובל בדיוק מאותה הבעיה כמוך..במאמץ הרגל מתקשה מאוד..גם אני עברתי את הבדיקה האכזרית והקשה הכוללת זריקות הרדמה ולאחר מכן 8 דקירות של מחטים עבים מאוד שמודדים את הלחץ ברגל..אפשר לשאול מה הלחצים שאותרו אצלך?ביצעת את הבדיקה פעם אחת לפני מאמץ ופעם אחת אחרי?
בקיצר שתדע גם אני עבדתי קשה מאוד בקבוצת כושר קרבי ופשוט כמה חודשים טובים אחרי האימונים נסעתי לגדנ"ע שהיינו בה כל היום על הרגליים..פשוט לא יכולתי לעמוד יותר..הרגל הייתה מתקשה מאוד והיה לי קשה לעמוד..ואני מדבר על כאבים מטורפים מרק להיות על הרגליים כל היום..הייתי אצל 2 מומחים(אחד מהקופה ואחד פרטי) ושניהם איבחנו אצלי תסמונת מדור.נאמר לי שאם זה נכון אני לא אוכל להיות בקרבי ואולי אם אני אלחם יתנו לי להיות עם פרופיל 72 וגם זה ממש לא מומלץ..ככה שבקשר לעמוד במאמצי חי"ר אני הייתי שוקל את זה שוב.
בכל אופן אחרי שעשו לי בדיקת לחצים גילו שזה לא חד משמעי תסמונת מדור.פשוט הלחצים לא היו גבוהים מספיק(את הבדיקה של אחרי מאמץ לא עשיתי כמו שצריך ולא חיכיתי עד שיופיע כאב חזק מאוד אלא רק שהתחיל הכאב ביצעתי את הבדיקה ולכן אין שום דבר חד משמעי.)
הלכתי לרופא מומחה פרטי נוסף.הוא אמר לי שלא בטוח שיש לי תסמונת מדור כי היו לי כאבים עוד לפני שהתחלתי להתאמן ובמהלך האימונים ולאחר האימונים לא כאב לי.מתברר שלפני שנה וחצי בערך עבדתי בסבלות בחופש וכנראה העמסתי משקל על הגוף ועל השרירים ומשם נוצר האירוע חבלה המדובר.(אגב מי שאני מטופל אצלו הוא מפקד היחידה האורטופדית בצה"ל לשעבר,מנהל מחלקה אורטופדית בהדסה לשעבר וכיום הוא באסותא שזה בית חולים פרטי).שווה לך לבדוק את האפשרות של עומס יתר על השרירים..זה בעצם שריר שתפוס בצורה חזקה ביותר שגורם לבעיות האלה..הרי תסמונת מדור זה דבר שמופיע אחרי הליכה של כמה דקות בלבד ואתה טוען שהעברת ככה גיבושים,אימונים וחלק מהטירונות..תסמונת מדור זה דבר הרבה אבל רבה יותר חמור..היא מופיעה מהר מאוד ואם אני מבין נכון(אני אובחנתי בעבר על זה ובדקתי רבות את הנושא) אתה לא היית עומד בשבוע טירונות חי"ר..כל היום על הרגליים,תיזוזים וכל שאר הבלאגן אתה פשוט לא היית עומד בזה..אני סובל בדיוק ממה שאתה מתאר..גם אצלי במאמץ מופיע בדיוק מה שתארת..וגם אצלי 2 רופאים מיהרו לקבוע שזה אכן תסמונת מדור ורצו לשלוח אותי לשולחן הניתוחים..אבל כיום זה לא בטוח בכלל..כמו שסיפרתי לך אני מטופל אצל רופא פרטי ויש לי תוכנית אימונים מסודרת ואת האמת אני מרגיש שזה עוזר..יש לי הרבה פחות כאבים..אני מתאמן בחדר כושר על תרגילים שהוא נתן לי ועד עתה עושה רושם שזה עוזר..אם הניתוח לא יעזור לך חס וחלילה אני מציע לך לשקול את מה שאני אומר.אגב ההחלמה היא לא ארוכה ואתה תוכל לחזור מהר מאוד לפעילות..הרופא שניתח אותך וטיפל בך אמר לך שאתה תוכל לחזור לחי"ר אחרי הניתוח?
בכל מקרה אני אשמח להמשיך לדבר איתך על עניין בהודעות פרטיות..
יש לציין שלי אין שברי מאמץ ולא היו..ככה שאולי פה זה שונה..אבל לפי מה שאני יודע תסמונת מדור או שכפי שקוראים לזה "תסמונת המדור הכרונית" זה דבר שמופיע מהר יותר ממה שאתה מתאר.אבל שוב יש סיכוי שלא הבנתי לחלוטין הכל ואני טועה.בכל מקרה אתה תדע אם הניתוח הצליח או לא.

pilot17 לשעבר

נוב 07.

התסמנות הזאת זה לחץ שנוצר בתוך השריר מאחורי העצם הקדמית ברגל ואחרי מאמץ הוא מתנפח ולוחץ על העצבים שם? על זה אתה מדבר?...כי תיארת משהו דומה מאוד למה שלי יש..אבל השם הוא באנגלית, ואין לי מושג אם זה אותו דבר...- (Compartamental interior syndrome) -* נראה לי שככה כותבים את זה * זה מה שזיהו אצלי..2 אורטופדים. הניתוח שהם המליצו זה לפתוח את הרגל ולעשות חריץ קטן כדי לשחרר את הלחץ. (?)

אם בא לך אתה יכול לענות בפרטי...

R.I.P.

זה בדיוק מה שאני מדבר..זה פשוט המונח באנגלית..עושים חתך ברגל,מכניסים מן מכונה עם סכין ופותחים איזה משהו שמה לכל אורך הרגל..

אתה עשית כבר את הבדיקה הכואבת לבדיקת רמת הלחצים?

בכל מקרה עם תסמונת מדור אי אפשר לשרת בחי"ר(אם לא עושים ניתוח מקבלים 64)..אם עושים ניתוח בדרך כלל מקבלים בין 64 ל72..אני דיברתי היום עם האורטופד שלי ואם יש לי תסמונת מדור הוא ממש לא ממליץ ללכת לשיריון דוגמא עם פרופיל 72...הוא אומר שזה יכול לגרום נזק רציני.
יש מקומות שונים לתסמונת מדור הזאתי..יש מקדימה ויש מאחורה..יש תסמונת המדור העמוק ששמה בכלל לא מתעסקים.יותר מידי עצבים ונזק יכול להיגרם..בקיצר אני עדיין לא יודע בוודאות מה יש לי..יכול להיות מדור ויכול להיות איכוע חבלה(מקווה שזה האירוע חבלה הזה בכל אופן.)

pilot17 לשעבר

נוב 07.

התחיל לי לפני חודשיים או קצת יותר עקב ריצה קלה בחדר כושר, ועכשיו זה יותר גרוע. איבחנו בערך לפני 3 שבועות.

עכשיו מנסים לעשות את כל הדברים לפני הניתוח..שזה טיפול עם מחטים (אתמול עשו לי), לקיחת אדוויל + ללכת עם תחבושת כשאני על הרגליים, לשים קרח עם הרגל אחרי אימון בחדר כושר, ומלא מתיחות.

האמת, לאחרונה הכאבים לא כ"כ גרועים, אני מקווה שזה לא הכל יחזור ביום סיירות =/

-בכל מקרה ... יש לי 97 בינתיים..

R.I.P.

גם אני עם 97 בינתיים..

בכל מקרה תוך כמה זמן פעילות כואב לך?

תראה אני לא אומר לך סתם..יש לי קשרים בלשכת גיוס תל השומר..הלכו לבדוק את העניין בשבילי..אחרי ניתוח אם הכל תקין יתנו לך 72 אם תתעקש..יש כאלה שגם יתנו 64.
לפי מה שאמר לי בנוסף הרופא האורטופד שאני מטופל אצלו(מפקד היחידה האורטופדית בצה"ל לשעבר) אפשר אחרי הניתוח לקבל פרופיל 72...הוא אישית אמר לי שהוא לא ממליץ ללכת למקומות שפתוחים לבעלי 72 כי זה יכול לגרום נזק..
וכל מה שאני אומר לך זה לאחר בדיקה גם עם רופא בלשכת גיוס תל השומר וגם עם האורטופד שאני מטופל אצלו..
תראה לפי מה שבדקתי אין טיפול לתסמונת מדור חוץ מניתוח..אני כרגע עובד בחדר כושר(אופניים,שחייה ועוד כמה מכשירים כדי לחזור בהדרגה לפעילות מכיוון שלא בטוח שיש לי תסמונת מדור..תבדוק את האפשרות גם אתה...)

אני יוצא עוד כמה דקות מהבית אז התגובה שלי תיהיה יותר מאוחר
לילה טוב!

pilot17 לשעבר

נוב 07.

אבל חוששים שכן. בגלל זה עושים הכל עכשיו כדי לברר אם זה סופית התסמנות- או שלא. נקווה לטוב.

איך ביאסת אותי עכשיו עם ה72 הזה.. =/
זה בטוח? כי הסבירו לי שהניתוח הזה פותר הכל.

זה כואב (עכשיו דווקא קצת) מיד כשאני מתחיל לרוץ, ולפעמים גם בהליכה אני מרגיש את הרגל.. אבל יש ימים טובים יותר וטובים פחות.

נראה לך שביום סיירות יתנו לי לרוץ עם תחבושת אלסטית על הרגל? או שאין מצב בכלל..?

בכל מקרה אם בא לך להעביר את השיחה לפרטי אז בכיף..לפני שאחד המנהלים יזהיר אותנו.

R.I.P.

בגלל זה אני מפקפק בכל הקבוצות כושר האלה.
שאני הייתי באחרי ממש קרעו אותי, אני הגעתי לשם בכושר התחלתי ממש נמוך וציפו ממני לממש הרבה.
למשל הרגשתי שקשה לי אז הכריחו אותי בכח, הרגשתי שזה ממש לא מתאים לי ועדיף לי להתאמן לבד בהדרגה ובקצב שלי, ככה גם נהניתי הרבה יותר מהאימון כי לא קרעתי את עצמי בהגזמה .

תוך כדי הכנה לצה"ל - אף אחד ממכם כאן לא ירגע .




{תגובה זו מופנית לכול הנוגעים בדבר}

אבל כבר מת מישהו : \

1)אני עצמי-אני מתאמן ב"נבחרת" השחיה של העיר שלי כבר שש שנים.האימונים כוללים מגוון עצום של תרגילים במים והיבשה.אני נחשב שחיין חלש עם רמת אימונים נמוכה למדי.מה זה נמוכה למדי? בתקופה חלשה שלושה אימונים בשבוע וקילומטראז' של 15-20 ק"מ במים,בתקופה של אימונים אינטנסיביים שבע אימונים בשבוע לפחות וקילומטראז' של 30-35 ק"מ במים.אני בחור די מגודל שבכל זאת מצליח לצבור שומן למרות האימונים האלה .ניגשתי ליום סיירות בכושר ירוד,עברתי,ניגשתי לגיבוש חובלים בכושר טוב יותר ועברתי בלי מאמץ מפחיד מדי.כרגע אני מתאמן חזק מהרגיל גם לתחרויות שמתחוללות צפונה ממני וגם לקראת הגיוס.מעולם לא סבלתי משברי מאמץ ומעולם היה לי כאב שרירים כרוני.
למה אני מספר את זה? כי חברים שלי שהתאמנו ומתאמנים בכושר קרבי לא מחשיבים אימון אם לא כואב להם השריר (כואב,לא עייף) אחריו,שברי מאמץ נחשב כבוד ואם אתה רץ ריצת ג'וגינג (דופק נמוך-זמן ארוך) אתה נקבה.חלק גדול מהם אני לוקח מבחינת כושר,חלק חזקים ממני.אבל הנקודה היא שאני והם מגיעים לאותה נקודה רק בצורות שונות.

2)יוליה בנך-מי מכם שמתעסק בתחום השחיה אולי שמע את השם.היא הבת של המאמן שלי.ילדה רזה בת 14 בקרוב 15.מה שהילדה הזאת עברה שקול למסלול שייטת לדעתי.מגיל 12 היא הייתה קמה כל בוקר בחמש,יוצאת לאימון של שעתיים וחצי,חוזרת מבית הספר לאימון "יבש" ,נחה קצת ונכנסת למים שוב בערב לעוד אימון של שעתיים.כיום הילדה במכון ווינגייט,אלופת הארץ לגילה במשחי החזה ואחת השחיניות הטובות בישראל היום.הקילומטראז' החודשי שלה במים בלבד הוא 200-240 ק"מ,לא כולל ריצות,חדר כושר ושאר הירקות.בממוצע 7-8 שעות ביום מוקדשות לאימון.
כמוני גם היא מעולם לא סבלה משברי מאמץ,לא סובלת מכאב כרוני ואפילו לא תפוסים לה השרירים אחרי מאמץ מיוחד.ומדובר בילדה צעירה (נשים נוטות ליותר שברי מאמץ מגברים,ובגיל צעיר הסיכוי הוא גבוה יותר) שרמת הכושר שלה כיום טובה יותר מ90% מהחבר'ה שנקרעו על הדיונות ביום סיירות.

3)מני-מני הוא כבר גבר בן כמעט ארבעים.טראיתלט וחובב ספורט מושבע.אני רץ איתו לפעמים בבוקר (או מנסה,כרגע העסק נתקע אצלי).מי שידבר איתו יראה שכל חיו עסק בספורט-כדורסל,שייט,ריצות,אופניים,טריאתלון וכו'.הוא סייע לידידה להתאמן לאיש הברזל,התאמן לכך בעצמו והתחרה בחו"ל.
אם נלך לפי התורה של הכושר הקרבי ושאר אימוני ה"רצח" הוא צריך לדדות על קביים מרוב שברי מאמץ בגילו ועם כמות האימונים שעבר.לא רק שהוא לא,הוא משאיר אותי מאחור באבק ברגע שהוא מחליט לרוץ מהר.

למה אני חותר בכל הסיפורים האלה?
מה שמשנה זה לא כמה אתה מתאמן,אלה איך. אנשים שדופקים ריצות של קילומטרים בלי חשבון,עושים הכל בלי שכל בגלל שהם חושבים שהם יודעים הכי טוב הכל,או הולכים אחרי אנשים כאלה.סופם להיפצע.היה לי דיון פעם על עיקרון ה"אימון לקראת צבא"-זו נוסחה בדוקה לאסון! אם אימון וספורט הם חלק מהחיים שלך אין בכך כל סכנה (כל עוד אתה עושה את זה חכם) ברגע שבא הלחץ של גיבוש או גיוס והרצון להספיק הרבה במעט זמן זה כבר דבר לא בריא והורס.

לסיכום-אני מסכים עם הקביעה שלך שאימונים בקבוצות כושר קרבי או לבד לקראת הגיוס הם דבר לא בריא ואפילו מסוכן.אי לא מסכים עם הקביעה שספורט הוא מסוכן! אתה לא יכול להכין את הגוף שלך בכמה חודשים בודדים ללא מסגרת מתאימה לשאת בעומס שאתה מציב לו,זה נכון.אבל אם אתה מתאמן במסגרת ועם מאמן שהוא בעל השכלה רחבה בכל התחומים (החל מאנטומיה וכלה בדיאטולוגיה) ,ועושה מה שהוא אומר לך בלי לחשוב ש"אני יודע יותר טוב,אני צריך עוד אימון" אז לא רק שבריא להתאמן בצורה כזאתי,גם רצוי.

אף אחד לא אמר שספורט הוא מסוכן, להפך, ספורט זה דבר בריא כשעושים אותו בצורה מבוקרת ונכונה.

שלושת הדוגמאות שהצגת הן דוגמאות לעשית ספורט בצורה נכונה ומבוקרת, אני מתאר לעצמי שאימוני השחיה שלכם מבוקרים והתריאתלט שהצגת יודע מה הוא עושה. מה שגם שחיה נחשבת לספורט מאוד בריא, אין לך "דפיקה" של מפרקים, עבודה על המון קבוצות שרירים ובין השאר זה גם בריא לגב.

אני חושב שכדאי להתמקד על נושא סרגל המאמצים. מה זה? האם יש סוגים שונים של סרגלים או יש סרגל אחיד? איזה סרגל מומלץ למתחילים - לאלו שרוצים להתגייס ליחדיה קרבית בחי"ר