אפשר לראות מדקה 2:07 הסתערות חי"ר מדהימה ומקצועית, קרבות כידונים מסמרי שיער, לוחמת נ.ט,
לדעתי זה סרט חובה לקורס קצינים.

מתאים לקורס קציני שלישות בצבא הסורי.

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

אלא אם כן הכותב המכובד לא ביקר ולו בקורס מ''כים בצה''ל
הזכיר יותר את קרבות החפירות במלה''ע הראשונה במקרה הטוב
לא נראו הצבת רתקים איגופים בונגלורים ....בקיצור כלום מכלום

אז מה

זה היה בהומור

זה נראה כאילו שיכפלו את השחקנים- כולם אותו שפם

צריך לזכור שכך, פחות או יותר, נראו הקרבבות במלחמת אירן-עירק.
לא יודע לגבי אוטונטיות אבל נראה שהשקיעו המון בהפקה. אני מאמין שלדובר-צה"ל יש מה ללמוד מהסרטון הזה בנושא "הפקת תמונת ניצחון"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אחר כך נדבר עם ההפקה.

את הסרט ראיתי לפני שנים, זהו סרט עלילתי המספר על חיי הקצין שמשפד את האירנים כאילו היו קבב על מנגל בחג עצמאותנו.

יאללה בסיטא.

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

לא תמיד צריכים ניצחון בשביל הפקה מוצלחת....

לפחות הסרט עולה בכמה רמות מסצינת קרב בסדרה טירונות.
רמת ההשקעה עוד ביחס לשנה בו נעשה הסרט רומזת לי לפחות ששלטון סדאם מימן את הסרט.

האם ידוע למישהו על תוצאות תקיפת גלי האדם שהאיראנים הפעילו באותה מלחמה? זה נמשך זמן רב? היו להם הצלחות? מישהו יודע?

כמו במלחמת העולם הראשונה 70 שנה לפני כן, הטקטיקה הזאת הצליחה בתחילת הדרך בעיקר מטעמי הפתעה (כולל לילה, ל"פ), ריכוז מאמצים, דבקות אובדנית במטרה של הגייסות האיראנים התוקפים והעדר ביצורים מספקים בצד העירקי. עם הזמן אלמנט ההפתעה התפוגג, הביצורים התרבו והיתרון המספרי האיראני מוזער בגלל השימוש המסיבי שעשו העירקים במוקשים, בנשק כימי, בארטילריה רגילה ובחיל האוויר שלהם, שכולם עשו שמות בגלי החי"ר האירני עד שאבדותיהם הגיעו להיקפים כאלו שאפילו האייתולות הפאנטים לא יכלו לספוג עוד, בעיקר כנגד הישגים הולכים ופוחתים. העדר נשק מסייע איראני לא שכן שילוב זרועות כלשהו, העדר אסט' מגובשת לסיום המלחמה, בחירת לא מוצלחת של שדות הקרב וחזרה אובדנית על אותה טקטיקה שוב שוב רק החמירו את המצב ובסופו של דבר הביאו הן לכשלון בשדה הקרב וחמור מכך לפגיעה קשה במוטיבציה של צעירים להתגייס לשורות הבאסיג' והפסדרן. חייבים לזכור שכמו הסובייטים במלחמת העולם השניה, גם האירנים נאלצו להסתמך על טקטיקת גלי האדם בין היתר בגלל שבמו ידיהם קיפדו שכבות שלמות של דרגי פיקוד זוטרים ובכירים בטיהורים של לפני ותחילת המלחמה. עוד על המערכה המזוויעה הזאת, שהסתיימה באפס הישגים לשני הצדדים ופעמים רבות הייתה לא יותר מאשר שידור חוזר של שדות הקטל של ורדן והסום, ניתן לקרוא בספרם המצויין של קורדסמן ווגנר, שאף תורגם לעברית
http://www.csis.org/burke/lessons/iran_iraq/
איך אמר מנחם בגין כאשר שמע על תחילת המלחמה בספטמבר 1980 - אחלתי לשני הצדדים בהצלחה! :-)

הם גם שלחו נערים להסתער על העירקים בגלי אדם חמושים רק בקוראן ובמפתחתות פלסטיק, שלטענת האייתולות {או מי שלא שלח אותם} - המפתחות לגן עדן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong11 כמו במלחמת העולם הראשונה 70 שנה לפני כן, הטקטיקה הזאת הצליחה בתחילת הדרך בעיקר מטעמי הפתעה (כולל לילה, ל"פ), ריכוז מאמצים, דבקות אובדנית במטרה של הגייסות האיראנים התוקפים והעדר ביצורים מספקים בצד העירקי. עם הזמן אלמנט ההפתעה התפוגג, הביצורים התרבו והיתרון המספרי האיראני מוזער בגלל השימוש המסיבי שעשו העירקים במוקשים, בנשק כימי, בארטילריה רגילה ובחיל האוויר שלהם, שכולם עשו שמות בגלי החי"ר האירני עד שאבדותיהם הגיעו להיקפים כאלו שאפילו האייתולות הפאנטים לא יכלו לספוג עוד, בעיקר כנגד הישגים הולכים ופוחתים. העדר נשק מסייע איראני לא שכן שילוב זרועות כלשהו, העדר אסט' מגובשת לסיום המלחמה, בחירת לא מוצלחת של שדות הקרב וחזרה אובדנית על אותה טקטיקה שוב שוב רק החמירו את המצב ובסופו של דבר הביאו הן לכשלון בשדה הקרב וחמור מכך לפגיעה קשה במוטיבציה של צעירים להתגייס לשורות הבאסיג' והפסדרן. חייבים לזכור שכמו הסובייטים במלחמת העולם השניה, גם האירנים נאלצו להסתמך על טקטיקת גלי האדם בין היתר בגלל שבמו ידיהם קיפדו שכבות שלמות של דרגי פיקוד זוטרים ובכירים בטיהורים של לפני ותחילת המלחמה. עוד על המערכה המזוויעה הזאת, שהסתיימה באפס הישגים לשני הצדדים ופעמים רבות הייתה לא יותר מאשר שידור חוזר של שדות הקטל של ורדן והסום, ניתן לקרוא בספרם המצויין של קורדסמן ווגנר, שאף תורגם לעברית http://www.csis.org/burke/lessons/iran_iraq/ איך אמר מנחם בגין כאשר שמע על תחילת המלחמה בספטמבר 1980 - אחלתי לשני הצדדים בהצלחה! :-)

רב תודות

בטח בגלל מחסור בתקציב לשחקנים ותחמושת

החליטו לצלם את זה על חי כדי שלא יצטרכו לשלם
לשחקנים רק לשחקן אחד
זה שמניף בסוף את הדגל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתה יכול להסתלבט אבל הסרט הזה טוב בהרבה מכל סרט מלחמה ישראלי שהופק אי פעם ולו בגלל שלא הופקו כאלו (אם תתעקש אני אחשיב את "כיפור" שהוא לא לגמרי ישראלי בתכלס).

לי הסרט הזה מזכיר מאוד סרטים של סם פקינפה משנות השישים (צלב הברזל למשל) ויחסית לזמן שהוא הופק בו אני מנחש שהוא עלה הון תועפות.

האמת שגם די התרשמתי מהצ'יפטיינים בסרט, בהתחשב בעובדה שהאיראנים לא הפעילו יותר מדי כאלו ושהמלחמה עדיין הייתה בעיצומה בזמן הפקת הסרט הזה די מדהים שהם מופיעים בו בכמות מכובדת.

סרט מטומטם שנעשה ע"י מפגרים עבור דבילים ברמה טפשית!

יכול מאוד להיות אבל כך גם כל סרטי המלחמה משנות השישים דוגמת 'חולות איו ג'ימה', 'היום הארוך ביותר', 'הקרב על טוברוק' ושאר סרטי ג'ון ויין למיניהם שהיוו מין חגיגה של נצחון האמריקאים על עמים זרים בארצות רחוקות - זה הז'אנר שהפך כעשור אחרי מלחמת וייטנאם למפוכח וריאליסטי יותר (אולי למעט הסרט 'חיילים היינו' מהשנים האחרונות שמתעקש להיצמד לנוסחה הישנה).

ועדיין, העיראקים הפיקו סרט מלחמה ואנחנו לא.

מה עם גבעת חלפון? סצנת השלכת הרימון של סרג'יו רצינית לא פחות מקרבות הכידונים בסרט העיראקי הזה.

מה עם שלל הסרטים שלאחר מלחמת ששת הימים?
מה עם הסרט על מבצע יהונתן?
ולהבדיל (ויש הבדל משמעותי) "שתי אצבעות מצידון"?

יש להם יכולות אקרובטיות מרשימות חייבים להגיד.

מעניין כמה שחקנים שרדו כדי לראות את הסרט

נראה כמו T-55 עם תוספות.
אבל למה דאגו להכין אותם בשביל הסצנות של הצד האיראני?

זהו הצ'יפטיין (סימן 5 אאל"ט), טנק בריטי שהופעל כטנק המערכה העקרי של צבא הוד מלכותה בין הצנטוריון לצ'אלנג'ר 1.
הצ'יפטיין היה הטנק הראשון מייצור סדרתי שהציג שריון מרוכב, ייצוב מלא ושרוול טרמי.

באמצע שנות השישים שלח משרד ההגנה הבריטי ארבעה אבות טיפוס לניסויים בארץ כדי לבחון את התאמתו לתנאי מדבר וכדי להכשיר קציני שריון ישראלים בהפעלתו אלא שמיד לאחר המלחמה החזירה בריטניה את הטנקים וביטלה את עסקת המכירה שלהם לצה"ל שהייתה בעצם השלב השני בעסקת הצנטוריונים ובעקבות כך הוחלט להתחיל לפתח טנק ישראלי.

לפני כמה שנים פורסם ספר זכרונות של דיפלומט בריטי שטען שמראש בריטניה לא התכוונה למכור את הטנק לישראל.
אם זאת יש לציין שהטנק נמכר לצבא ירדן ולצבא השאח' האיראני במסגרת עסקה דומה לזאת שנעשתה עם ישראל (קנו את כל העודפים שלנו וקבלו את הטנק החדש כשיהיה. אצלהם המהפכה של חומייני מנעה את מימוש השלב השני).

אז מה הוא עושה בסרט עיראקי ואיך הוא הגיע לשם?
למרות שלי הוא עדיין נראה כמו T-55, לפי הפנסים שזהים לאלו של ה-T-55 שיש לידו. וגם נראה לי שבתמונה האחרונה רואים את המגן רפש האופייני לT-55.

קצת מזכירה את סצינת הסיום של "להציל את טוראי ראיין"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי blancoynegro אז מה הוא עושה בסרט עיראקי ואיך הוא הגיע לשם? למרות שלי הוא עדיין נראה כמו T-55, לפי הפנסים שזהים לאלו של ה-T-55 שיש לידו. וגם נראה לי שבתמונה האחרונה רואים את המגן רפש האופייני לT-55.

גם אני תמהתי לגבי הגעתו לסט הסרט העיראקי בתחילת האשכול.
או שמדובר בכלים שהושאלו ע"י בריטניה, בעלת היסטוריה של יחסים עם עיראק, או שמדובר בכלי שלל.

בכל מקרה הטנק הוא בוודאות צ'יפטיין:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.irandefence.net/attachment.php?attachmentid=4239&stc=1&d=1169048615]

לפי ויקיפדיה היו לעיראקים עצמם טנקים מעטים כאלו; ואולי אלו פשוט טנקי שלל- המלחמה היתה כבר בשנתה השביעית.