אני מבקש לערוך דיון (הפעם מסודר ותרבותי, לא כמו השניים האחרונים בנושא הלחימה בצפון ) בנושא אופן הלחימה הרצוי בארגון החיזבאללה. רצוי מאוד לגבות את דיעותנו בסימוכין.

בלי קשר לדיון אני ממליץ לכולם לקרוא את "מלחמת הפרעוש" מאת ריצ'ארד טאבר (THE WAR OF THE FLEA) ספר מאלף על לחימת גרילה הלכה למעשה.

קודם כל- מאיפה באה האמירה כי ארגון החיזבאללה הוא "ארגון גרילה"?
למיטב זכרוני מלימודי הצבאיים לוחמת גרילה היא פעולות מיליטנטיות של תנועת התנגדות לשלטון, המבוצעות כנגד כוחות צבא ומשטרה ו/או תשתית מדיניות (מסילות/תחנות כוח וכו'). בניגוד לטרור, לחימת גרילה אינה מופנית ואינה פוגעת באזרחים. למעשה, אירגון רגילה הוא ארגון הניזון מתמיכת אזרחי המדינה המתנגדים לשלטון ולכן הם מזוהים לרוב עם ארגוני חופש.

כאן המקום לשאול את השאלה- מדוע מיהרנו להגדיר את החיזבאללה כארגון גרילה?
*הם ניזוניםבאופן גורף מתמיכה איראנית וסורית ואנם נשענים על תמיכת העם הלבנוני (גם אם נהנים ממנה על פי רוב).
*הם פועלים כנגד מדינה ריבונית זרה ואינם מנסים לשחרר עצמם מעול שלטוני כלשהו.
*הם לא מהססים (ואף מציבים זאת כמטרה) לפגוע ולאיים על אזרחים חפים מפשע.
*גם שמם וגם האידיאולוגיה בשמה הם נלחמים מבוססת קנאות דתית ולא אידיאולוגיה מדינית/שלטונית.

בקיצור- למה הם הוגדרו מראש כאירגון גרילה? כי הסבך הלבנוני התאים לתדמית לוחמי היערות של צ'ה גווארה? מבחינה טכנית ואידיאולוגית מדובר באירגון טרור שאינו שונה מאל קעידה או חמאס.

ההבדל בין הטרור החיזבלאי לטרור הפלסטיני מבחינה אידיאולוגית הוא שהטרור הפלס' נולד כתנועת מרי חילונית להתנערות ("אינתיפאדה") מהכיבוש הישראלי בשטחים (כמובן שיש מקום להרחיב בנושא והטרור הפלסטיני מסועף מאוד ועם השנים קיבל השראה גם מהתנועות הדתיות). תנועת חיזבאללה קמה כתנועה איסלאמית ללא קשר לאינטרסים של מדינת לבנון שעל אדמתה הוקמה.

איפה הם עוד שונים מהטרור הפלסטיני? בשיטת הלחימה. וכאן המקום לשינויי מחשבתי והפעלתי של צה"ל כדי לנצח אותם:
הטרור הפלסטיני נלחם בשיטה התאבדותית. ולא מדובר רק על התאבדות מובהקת כגון פיצוץ אוטובוסים או מכוניות תופת; גם מחבל מבית חנון היוצא לפגע במעבר ארז יוצא ביודעין לפעולה התאבדותית הדומה ל"הסתערות עיוורת" מהבחינה שהוא אינו מצפה או שואף לחזור ממנה בחיים: מהרגע בו הוא יוצא לדרך זמנו קצוב וכל מה שנותר לו הוא לנסות ולפגוע במירב הישראלים בהסתערות רציפה עד שיהרגו אותו (ותחקור כל הפיגועים, גם המשולבים עד היום הראה כי זה המצב). היחידים היוצאים מגדר השיטה ההתאבדותית הם הצלפים (בעיקר באיו"ש) ויורי הקסאמים (עזה). שתי שיטות שאחזור אליהם בהמשך.

הטרור החיזבלאי/שיעי בדרום לבנון אינו טרור התאבדותי. הוא מוקיר את חיי לוחמיו ומעדיף להילחם מן הצללים ומרחוק, ולא להיחשף להתמודדות פנים אל פנים מול אויבו (צה"ל). הוא פוגע מרחוק בכל הכלים המאפשרים לו לפגוע בנו מבלי להילחם: טילי נ"ט, צלפים, מטעני צד, ונשק תלול מסלול, במקביל ללוחמה פסיכולוגית ותעמולתית ענפה. כאשר צה"ל יוצא לחפש אותו (תמיד בדיעבד- לאחר שכבר הותקף וספג) הוא מגלה אויב שאינו נשאר להילחם ולמות אלא עוקץ ובורח: ח'ירבות ריקות, זבילים שנשארו בשטח ועקבות בבוץ. שוב אין לטנקים על מי לכוון. והחיזבאללה אינו פחדן אלא מיישם הלכה למעשה את תורת הגרילה כפי שנוסחה ע"י מאו טסה טונג: "האויב תוקף – אנו נסוגים, האויב נעצר – אין אנו מניחים לו, האויב התעייף – אנו תוקפים, האויב תוקף – אנו נסוגים, האויב נסוג – אנו רודפים אחריו. טקטיקה זו דומה למכמורת שאותה אוספים ברגע נתון ומשליכים ברגע נתון". (ויקיפדיה)

כך, בדומה לצבא ארה"ב בדרום ויאטנם, מצא עצמו צה"ל במהלך שהייתו בדרום לבנון (טרם הנסיגה) מול אויב בלתי נראה. כשאין מול מי להילחם אתה יושב סטטי-וכשאתה סטטי אתה בעיקר חוטף. גם בלחימה האחרונה בצפון נקט החיזבאללה באותו תו"ל ובאותן שיטות כנגד צה"ל כמו גם נגד אזרחי מדינת ישראל. עכשיו, כמו שאמר פה מי שאמר, צריך לחשוב איך מתמודדים עם שיטת הלחימה הזאת- שאפשר להתמודד איתה- ביחידה שלי, כמו ביחידות רבות אחרות פותח תו"ל מסודר עם מתווים לפעולות נגד אירגון החיזבאללה באופן ספציפי. השאלה היא איך צריך להילחם מולם צה"ל הגדול- על מטוסיו טנקיו תותחיו וחטיבותיו.

אני משאיר את זה לדיון פתוח כדי לשמוע את דעתכם, ואחר כך אביע את דעתי.

אין מקום רחוק מידי.

אני באמת חושב שזה קשה מאוד להילחם בארגון טרור כמו חיזבאללה, זה לא צבא, זה לא שאתה יכול להרוס לו חטיבת טנקים ולהגיד הנה הוא משותק, זה בלתי אפשרי כמעט לשתק ארגון טרור, אולי בגלל שהוא כ"כ פשוט.
כרגע אני חושב שהשיטה היחידה להרוס ארגון טרור, זה לפגוע ביסוד שלו, בממה שממן אותו, וכך זה כמו מכת מנע להלאה, כלומר לפגוע בסוריה ואיראן, ובחיזבאללה עצמו דווקא פחות להתמקד, ואם כבר המלחמה נגדו, אז צריך לפזר כרוזים(כי אחרי הכל לא לפגוע בחפים מפשע זה חשוב), ואז צריך ממש למחוק כפרים, לשטח, כדי שלא יהיו מקומות מסתור למחבלים, או בתים להסתתר בהם, ואז יהיה אפשר לטווח בהם.
הבעיה שאני מוצא בטרור, זה שקשה מאוד מאוד להכניע אותו, כי הם פועלים על אידיאולגיה דתית, הם מוכנים למות כדי לעשות לך שריטה, ולא להיכנע, לא אכפת להם למות העיקר לפגוע בך, זאת הבעיה.. איך אפשר להכניע אותם, ואיך אפשר לעשות איזה נקודת ציון בקרב מולם שתוכיח ניצחון\=

והפתרונות שאתה מציע (פיזור כרוזים ו"מחיקה" של הכפרים) אינם אפשריים. פיזור כרוזים אינו יציאה ידי חובה ואינו מונע הרג אזרחים רבים (ומעבר לנזק ההומני הבלתי נסבל גם נזק אופרטיבי- נזק תדמיתי אדיר). מלבד זאת תיאורים ציוריים של "מחיקת כפרים" הם פרי במאים הוליוודיים. שום פצצה קונבנציונלית לא תמחק כפר וגם לא 1000 פצצות ברזל. הן אולי יהרסו את הבתים אך ההריסות יהוו מחפורות טובות לא פחות עבור המחבלים. מלבד זאת המטרה היא להימנע מפגיעה באוכלוסיה- ושכאתה הופך מאות ואלפי אנשים לפליטים אתה יורה לעצמך כדור ברגל.

אני אנצל את ההזדמנות להעיר הערה שלא קשורה אליך- באחד האשכולות הקומדים ציטט מישהו ממאמר מרשים (משהו על צריבת תודעה) שגרס כי כדי לנצח מרי אזרחי יש לפעול בכוחניות שתפיל על האוכלוסיה מורא כזה שהיא תבין שעדיף לה לסבול בשקט ולא להתמרד (לדוגמה ספט' השחור, כבר חמא, צבא עיראק וכו'). זה לא נכון לגבי לבנון (לדעתי) כי כאן יש עסק עם ארגון שהוא לא רק משיחי פונדמנטליסטי אלא שגם הוקם ומונהג ע"י סוכנים איראניים, שאיכות חייהם או מותם של אזרחי לבנון חשובים להם כקליפת השום, וכל פגיעה ישראלית בהם רק משרתת את מטרתם. סתם נקודה למחשבה.

אין מקום רחוק מידי.

אתה מדבר על "הדרך לפגוע בו".
צריך לדבר על "הדרך לנצח אותו, להביס אותו, למגר אותו מהעולם".
כשמגדירים מראש שהמטרה היא ניצחון טוטאלי ממילא הראש פתוח לדרכי פעולה שהיינו פוסלים אותם כשמדובר על "פגיעה בארגון".

אולי המנהלים יוכלו לשנות ל"הדרכים לנצח אותו".

למרות ששים לב שאידיאולוגיה אי אפשר להרוג ולא למגר.. אתה יכול רק לפגוע באמצעים בהם היא פועלת כנגדך, ובשאיפה ללמנוע אותם לחלוטין- זה ייקרא ניצחון. להעביר מן העולם? לא ניתן. הדרך היחידה להעביר מן העולם את החיזבאללה היא לפעול פוליטית לשילובו במערך הפוליטי הלבנוני, ובכך העלמת אותו מן העין, אך הוא עדיין שם.

אין מקום רחוק מידי.

את הפעילות המלחמתית של בעלי האידאולוגיה אפשר למגר. זה מה שעשו לנאצים, יש עדיין נאציזם אבל מכונת המלחמה הנאצית נעלמה.

לדעתי הדרך לנצח את החיזבאללה ואת שאר ארגוני הטרור היא להוכיח להם שעל רצח יהודים משלמים מחיר נורא ואיום, איך אמר ביאליק ? "נקמת דמו של ילד קטן עוד לא ברא השטן."

כאשר אתה יוצא למלחמה/מבצע של חודש בגלל חטיפת 3 חיילים וכובש במהלכו עד הליטני, משמיד את תשתיות החיזבאללה בבירת לבנון ובכפרי הדרום ואת מערך הטק"א שלו שנבנה במשך שים, פוגע אנושות ביכולת שיגור הרקטות קצרות הטווח שלו והורג 600 מלוחמיו - האם לימדת אותו לקח כלשהו? אני חושב שלא. או לפחות לא הלקח שביקשת ללמד. מה זה בשבילך (או יותר נכון לשאול- מה זה בשבילם) "מחיר נורא ואיום"?
מוות של לוחמים? כואב אך סביל. לוחמים חדשים יבואו במקומם ומורל הארגון לא יורד כי גם בינו לבין עצמו הוא אינו מדווח רבות על הרוגיו.

פגיעה בבונקרים? נכון, החזרת אותם כמה שנים אחורה- אך היסודות (מבחינת ידע וניסיון ארגוני) נשארים. מה שנשאר הוא פונקציה של כסף בלבד- ואותו יממנו כספי הנפט מן המערב במוקדם או במאוחר.

אפילו לו היית מחסל את נסארללה- אתה באמת מאמין שזה היה משפיע על סיום הלחימה? להזכירך גם את עבאס מוסאווי- ראש וראשון למנהיגי הארגון חיסלנו. זה גמר את חיזבאללה? לא, זה העלה את חסן נסארללה, שגם במקומו יקום אחד, קיצוני וכוחני אולי יותר.

אין מקום רחוק מידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R כאשר אתה יוצא למלחמה/מבצע של חודש........, משמיד את תשתיות החיזבאללה בבירת לבנון ובכפרי הדרום ואת מערך הטק"א שלו שנבנה במשך שים, פוגע אנושות ביכולת שיגור הרקטות קצרות הטווח שלו ו.

מערך הטק"א של חיזבאללה?
פגיעה אנושה ביכולת שיגור רקטות קצרות טווח?

על מה בדיוק אתה מדבר?

70%-80% אחוז מיכולת שיגור טילים ארוכי טווח של החיזבאללה.
פגיעה ודילדול מסיבי של מאגר קטיושות שנבנה במשך 6 שנים. לא אמרתי שיתוק, לא אמרתי חיסול. אמרתי פגיעה. יחד עם מה שכבר שוגר ביוזמתם- לא משאיר להם עוד הרבה. שוב כמו שאמרתי, מדובר במאגרים מתחדשים שהם בסה"כ פונקציה של כסף.

אני מבקש שלא להסיט את הדיון לנושא עומק הפגיעה במערך הרקטי של החיזבאללה, זה לא העניין. ייתכון ואני טועה ונשארו להם עוד אחוזים רבים מהמערך המקורי - אם כי זה יפתיע אותי.

אין מקום רחוק מידי.

ידידי, טק"א הוא "טיל קרקע אוויר".

הפגיעה המשמעותית ברקטות קרקע קרקע הייתה בתחום הרקטות ארוכות הטווח ולא קצרות הטווח. בנוסף, לחיזבאללה אין טילי קרקע קרקע ארוכי טווח כפי שכתבת, אלא רקטות .

הכוונה היתה כמובן לטק"ק ולרקטות א"ט. מצטער (קורה).

אין מקום רחוק מידי.

אם ממשלת לבנון ואזרחי לבנון רוצים שלא נהרוס להם את המדינה, הם חייבים לבחור לצד מי הם עומדים. אם הם לא מפרקים את החיזבאללה שרוצח אותנו, ישראל תפרק להם את המדינה.

ובפסים מעשיים, לדוגמה לחטיפת החיילים:
ישראל צריכה לתת אולטימטום של 10 שעות לממשלת לבנון שהיא הריבון בשטח - או שתכריזו מלחמה על החיזבאללה, או שנהרוס לכם את בתי המלון.
וכן הלאה, כל כמה שעות עוד אולטימטום ועוד נזק.

תוך יומיים שלושה לבנון חוזרת למאה ה18, אין חשמל ומים, אין תקשורת ודלק, מפעלים לא עובדים.

מן הסתם האזרחים יבחרו בשלב הזה עדיין להצטרף אל החיזבאללה ולא להילחם בו, כי הם עדיין מוסלמים ואנחנו יהודים.

השלב הבא -
החרפת הצעדים, כגון הריסת כפרים שמהם יורים על ישראל, אדמה חרוכה כמו שעשו הרוסים לגרמנים, יש עוד 1001 דרכים יצירתיות להחריף את הצעדים.
אם הם לא נכנעו, להחריף בטרנספר של כפרים, וכן הלאה.
גם המצרים נכנעו בסוף אחרי 10 מכות, לכל אדם יש סף כאב.

אתה צריך לשאול את עצמך עד כמה הצעדים שהצעת רלוונטים ומעשיים במציאות הישראלי והעולמית של 2006. אתה באמת מצפה שמדינות אירופה יעמדו בשקט בזמן שחיל האויר מפציץ את הריביירה הלבנונית עם בתי המלון שלה, המלאים (או עכשיו ריקים) תיירים אירופאים? או שסוריה תעמוד מנגד בעודך מפיל את ממשלת הבובות שלה? או שאזרחי ישראל יתמכו בהמלך כשהתמונות הראשונות של תינוקות מתים מ"כפרים שירו מהם" (ובאמת ירו מהם) יפורסמו בערוץ 2? מה, לא היית פה במלחמה האחרונה? לא עשינו עשירית מזה, וזה לא עבר בשקט.

אגב, אני הייתי בדעתך שבימי הלחימה הראשונים היה צורך לשתק את כל תשתיות החשמל והדלק בכל רחבי לבנון, במקביל להפצצת כל מכ"מי האויר והחוף שלהם (מהלך שנעשה רק בשלבים מאוחרים יותר).

מצד שני תזכור שממשלת לבנון לא רואה את זה כמונו- אם אנחנו פוגעים בהם יש להם אינטרס שחיזבאללה ינצח אותנו.

אין מקום רחוק מידי.

התועלת של השתקת ארגוני הטרור המוסלמים כולם (!) בארץ ישראל למשך דור, (עד שיוולד דור חדש שלא ראה בעיניו את המחיר הנורא של רצח יהודים) שווה סיכון של אמברגו של אירופה עלינו. ככל הנראה ארה"ב לא תטיל עלינו אמברגו, בגלל שיש שם לובי יהודי חזק, בגלל שהיא עצמה נלחמת בטרור והיא רק תרוויח מזה, ובגלל שהם קצת פחות אנטישמים מהאירופאים.

כן, זה שווה את זה.

וסוריה לא תיכנס למלחמה, ואם היא תיכנס אז יותר טוב לפתוח את המוגלה עכשיו מאשר אחר כך.

אכן, אין לי מה לעשות כנגד אזרחים ישראלים מהצד השמאלי של המפה שיצאו להפגין נגד מדיניות המלחמה... זו בעיה. אבל אני מאמין שהרוב המכריע והגדול מאוד יתמוך בממשלה.

כמה שבועות תחת הפצצות נאט"ו שינו את דעתם. ואם כך יעשה לסרבים, חשוב מה יעשו ליהודים (לא אגלה לך את אמריקה אם אומר שיש אמות מידה מוסריות שנתפרו במיוחד עבורנו, נכון?).

גם הגרמנים לא יתנו למישהו באירופה להפציץ את ישראל. לפחות לא בחמישים השנה הבאות.

כדי להבין איך רכב זז,צריך להתחיל במיכל הדלק .
כדי להבין איך ארגון כזה זז, צריך להתחיל באיסלם השיעי.
לדעתי ,מכיוון שאנחנו לא יכולים לבטל את האיסלם ,נאלץ להשלים אם זה שלנצח נאכל חרב,צריך רק להשתדל שהם ירצו לדחות את הקרב הבא.
יש עניין בתורת הג'יאהד שאומר שאם ירבו האבדות שלך על ההשגות תדחה את הקרב לשעת כושר.
הדרך היחידה "לנצח" היא ליצור מאזן שיגרום להם לדחות את הקרב הבא.

כמובן שהדרך לגרום להם להרגיש ככה ,היא הרבה יותר קיצונית ממה שמדובר בנתיים בשירשור הזה.

לא אופטימי ? מצטער החיים הם לא פיקניק.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

ואכן המזרח התיכון הוא לא פיקניק.

אבל מטרת הדיון היא בדיוק בדרכים הטקטיות להביא לריבוי הפסדיהם על השגותיהם כדי שיחכו ויחכו יחכו לשעת הכושר הבאה. המתנה כזאת, בצד פיתוח יחסי שלום עם מדינות ערביות אחרות, תהפוך להערכתי לסטטוס קוו גם מתוך אינטרס שלהם שלא להפר מאזן נוח.

אין מקום רחוק מידי.

או!
אולי אני אבין סוף סוף: למה מתכוונים כשאומרים "תשתיות" של ארגון טרור/גרילה?

כשאתה בונה בית ושמקיע בו כסף רב ועומל עליו במשך שנה שלמה, ומישהו עושה עליו רברס עם בולדוזר והורס אותו בשלושים שניות- זה כואב נכון? זה מחזיר אותך שנה שלמה אחורה לנק' המוצא (מגרש ריק), וגם כל הכסף שכבר השקעת הלך לפח. אתה יכול לנקות את ההריסות ולבנות את הבית מחדש אבל זה ייקח עוד שנה, ועוד כסף.

זה האפקט של השמדת תשתיות. אתה לא משמיד שום דבר שאי אפשר לשחזר ולא מבצע שום מהלך הרסני או פטאלי. אבל אתה מכאיב, ואתה משבש פעילות.

דוגמאות קונקרטיות?
תשתיות לבנוניות תומכות לחימה: גשרים, כבישים, תחנות דלק, תחנות מיתוג ושנאים.
תשתיות חיזבאללה: בונקרים, מאגרי נשק, מבני מפקדות (על תכולתם), תחנות ממסר, קוי טלפון, דירות (כן כן, גם מחסור פשוט במקום בטוח וקבוע הוא גורם מערער מורלית), עמדות לחימה ועמדות תצפית.

תחזור להתחלה ותראה שאלה לא מטרות שירימו דגל לבן מעל ראשו של נסראללה, אבל אלה בהחלט מטרות שיש לצה"ל אינטרס לפגוע בהן כדי לשבש את יכולתו של האגרון לפעול באופן יעיל כבעבר.

אין מקום רחוק מידי.

או קיי, חששתי מזה.
אתה באמת חושב שזה מה שיזיז לארגוני טרור? (עיין ערך אוסמה והמערות)
זה יערער מוראלי מקסימום את דעת הקהל בעולם עלינו .
(גשרים, מנהרות וכבישים תומכים בעוד כמה דברים, וחוץ מזה, אם כבר עושים מלחמה, יש להחזיר את לבנון (במקרה זה) לימי הביניים ואז, אולי, זה יפריע למישהו מחיזבאללה (שיושב לו במערה עם חצי פיתה עם לבנה וזעתר וניזון מזה שבוע))

רק הסברתי מה מאחורי המונח :-)

אין מקום רחוק מידי.

סבבה
אבל זה מונח שלא צריך להשתמש בו כי הוא לא יעיל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R כשאתה בונה בית ושמקיע בו כסף רב ועומל עליו במשך שנה שלמה, ומישהו עושה עליו רברס עם בולדוזר והורס אותו בשלושים שניות- זה כואב נכון? זה מחזיר אותך שנה שלמה אחורה לנק' המוצא (מגרש ריק), וגם כל הכסף שכבר השקעת הלך לפח. אתה יכול לנקות את ההריסות ולבנות את הבית מחדש אבל זה ייקח עוד שנה, ועוד כסף. צודק,אבל מה שיעשה דבר כזה הוא רק יעלה את רף השנאה של אותו אזרח שנהרס לו הבית,ונחש מה הוא יעשה בתמורה? יישלח את הילדים שלו להיות חברים בחיזבאללה,מה עשית בהרס כזה קנית לעצמך אויבים ותו לא.זה מן מעגל כזה הם פוגעים בך אתה פוגע להם בתשתיות,אתה מעורר התקוממות מצד האזרחים והופך את חייהם לבלתי נסבלים כתוצאה מכך גדלה התמיכה בארגון הטרור ומה שאתה עושה בסה"כ הוא עזרה להגדלת ארגון הטרור והצדקת הקיום שלו(אל לנו לשכוח שחיזבאללה מסייע אקונומית לחלק מאזרחי לבנון ודואג לעניים-עוד לגיטימציה לקיום הארגון הוא חברתי והומני מצד האזרח הלבנוני). זה האפקט של השמדת תשתיות. אתה לא משמיד שום דבר שאי אפשר לשחזר ולא מבצע שום מהלך הרסני או פטאלי. אבל אתה מכאיב, ואתה משבש פעילות. דוגמאות קונקרטיות? תשתיות לבנוניות תומכות לחימה: גשרים, כבישים, תחנות דלק, תחנות מיתוג ושנאים. תשתיות חיזבאללה: בונקרים, מאגרי נשק, מבני מפקדות (על תכולתם), תחנות ממסר, קוי טלפון, דירות (כן כן, גם מחסור פשוט במקום בטוח וקבוע הוא גורם מערער מורלית), עמדות לחימה ועמדות תצפית. אז הרסת להם כמה בונקרים ומאגרי נשק,תוך כמה ימים המשאית של ה"תפוחים" או ה"אורז" מדמשק תביא עוד קלאצ'ים +מחסניות,פאגוטים,קורנטים,סטרלות והשם יודע מה עוד,אתה פוגע בהם זמנית בלבד וזה די בעיתי,ככל שהפגיעה גדולה יותר ההתנגדות גדולה יותר,הרצון לפגוע גדול יותר.הפגיעה האנושה ביותר שיכולה להיות היא פירוק הארגון מנשקו באופן טוטאלי,משמע הפסקת השיירות מסוריה ומאיראן אל עבר לבנון,עיקול חשבונות הבנק של הארגון,ועוד דרכים אחרות שבשל השעה המאוחרת לא עולות לי לראש. תחזור להתחלה ותראה שאלה לא מטרות שירימו דגל לבן מעל ראשו של נסראללה, אבל אלה בהחלט מטרות שיש לצה"ל אינטרס לפגוע בהן כדי לשבש את יכולתו של הארגון לפעול באופן יעיל כבעבר. אין ספק שאתה משתק מערכים אם אתה פוגע בתשתיות הארגון אך האם זה פיתרון ארוך טווח שיספק את ישראל ויוציא אותה מטווח הטילים?,לא חושב.

"בגבורה ובענוווה"

תנסו לחשוב על זה בתור פיל(צה"ל) שנלחם מול זבוב(חיזבאללה או כל ארגון טרור שתרצו) הזבוב מכה וטס מהר מאוד והפיל מחוסר אונים. חיזבאלל כל כך פשוטים שזה מה שהופך אותם לקשים. זאת דעתי...

החיזבאללה פועל בשיטות גרילה ולא בשיטות טרור (אני מסתמך כאן על ההגדרות מקורס בנושא "טרור ואלימות פוליטית" שלקחתי לפני שנים רבות באוניברסיטת תל אביב) וגם האסטרטגיה שלו איננה אסטרטגית טרור ואסביר:
ארגון טרור (נשכח לרגע מהעובדה שכל ארגון צבאי מפעיל גם שיטות טרור. ארגון טרור מפעיל בעיקר שיטת טרור) פועל ביחידות קטנות מאוד או בבודדים, ללא מדים או סימנים מזהים, ובדרך כלל בתוך שטח האויב. האמל"ח ברוב המקרים איננו צבאי קלאסי (אקדח, סכין, פצצה). המטרה המרכזית הינה אזרחים והאסטרטגיה היא הפעלת טרור ולחץ פסיכולוגי על מנת למנף לחץ מלמטה כלפי השלטון עד שזה יואיל לפעול בהתאם ליעדי הטרוריסט. לפעמים מטרת הטרוריסט הינה נקמה גרידא או החלשת האוכלוסיה היריבה. בשום מקרה אין מטרת הטרוריסט החזקה בשטח. דוגמאות הן החמאס ואל קעידה.
ארגון גרילה פועל ביחידות גדולות יותר-בין צוות לפלוגה. בד"כ יש לו סימנים מזהים בזמן לחימה (כגון מדים) וציוד צבאי תיקני. הוא פועל בתוך שיטחו או בצמוד לשיטחו ונשען על סיוע אוכלוסיה אזרחית (ומספיק שהיה מדובר במיעוט מהאוכלוסיה). המטרות בעיקר צבאיות והמטרה להתיש את צבא האויב עד שהחזקת השטח תהפוך בלתי כדאית.
מבין שתי האפשרויות (ולא מדובר כאן במדע מדויק), החיזבאללה קרוב יותר לארגון גרילה, גם אם הוא פועל גם בשיטות טרור במצבים נקודתיים (בניגוד לחמאס, אצלו הפגיעה באזרחים היא היוצא מהכלל ולא היעד המרכזי). חשוב לזכור שהדבר לא הופך את הארגון למוסרי: גם ארגון גרילה וגם צבא מסודר יכולים להיות אכזריים ובתי אנושיים מאין כמוהם (ע"ע גרמניה בשתי מלחמות העולם ופול פוט בקמבודיה). מצד שני, אם לא מגדירים את האויב נכונה, זה עלול להשליך על הטיפול בו ולכן עדיף שלא נירה לעצמנו ברגל בניסיון ל"הכתים" אותו.
ולגבי ניצחון מול ארגון גרילה: אין פיתרון צבאי מוחלט. ארגונים כאלה נעלמים כאשר ההצדקה לקיומם מתרופפת. בסופו של דבר, 3 הליצנים שישראל מחזיקה ישוחררו וגם לחוות שעבא ימצא פיתרון (בסופו של דבר ילחצו על סוריה להודיע רשמית אם השטח שלה או לא). לישראל אינטרס לראות במקביל בשיקום וישגשוג של לבנון. האוכלוסיה שם כבר למדה שישראל מסוגלת להגיב בעוצמה על התקפות מוגבלות עליה ולא תהיה מעוניינת בכך שהחיזבאללה יכנס להרפתקאות בעבור יעדים לא מוצדקים.
לדעתי בקרוב מאוד הבעיה בלבנון תחזור להיות עם ארגוני הטרור הפלסטינים (מן הסתם בסיוע החיזבאללה) שכן לאלה תמיד תישאר ההצדקה לפעול. לפי הניתוח שלי, פעולות מצידם+תגובה ישראלית תעלה לסדר היום העולמי את "בעיית הפליטים" בלבנון ובכלל, ויופעל לחץ על כבד על ישראל בנושא זה. הלוואי ואתבדה.

גרילה כצורת-לחימה היא, בשלוש מילים, לחימת פגע-וברח.
הגרילה כאסטרטגיה מאמינה שבאמצעות לחימת גרילה יהיה אפשר להכות ביריב עד אשר (לפי תורות הגרילה הקומוניסטית: מאו, נאסוטיון, גיאפ ואחרים) יהיה אפשר לבנות צבא סדיר ולכסח לו את הצורה, או (פוסט-ויאטנם, במיוחד אפגניסטן והלאה) עד אשר ינטוש היריב את מטרותיו ויעזוב.
אין שום קשר לפגיעה באזרחים או לא - רוב מוחלט של תנועות הגרילה במאה העשרים הרגו הרבה יותר אזרחים מאשר חיילים, ורובן הרגו יותר אזרחים בתוך קבוצות הייחוס שלהן מאשר אוייב, אזרחים או חיילים (זה, אגב, נכון בראיה היסטורית גם לגבי החיזבאללה). בכל אופן, ארגון גרילה 'טהרני' כמעט ואין למצוא בהיסטוריה המודרנית.
מצד שני, הוא לא רק ארגון טרור. לא שזה סותר משהו.
אלא מה - הוא לא מתנהג כגרילה כשהוא מוכן לנהל קרבות הגנה בנחיתות מולנו.
וזה הוא לא הראשון.
מצד שלישי, די מהר כבר התחילו לדבר בפצ"ן במלחמה על 'ארגון קומנדו' או 'דיביזית קומנדו איראנית', או משהו. ככה שלא בזה הייתי מחפש את הבעיה.
אולי כן בהנחה שההגדרות מחייבות את האוייב, ואם נוח לנו לתייג אותו ברגע נתון בתוך מסגרת, הוא מחוייב להישאר שם.

גם הטרור הפלסטיני נולד הרבה לפני הכיבוש הישראלי.
אני גם לא מבין: אחרי שאתה מסביר שהחיזבאללה איננו ארגון גרילה, אתה מסביר שהוא "מיישם למעשה את תורת הגרילה" של מאו. נשארתי מבולבל קצת.

ולבסוף, כזכור ממאו, ארגון גרילה פועל מתוך התושבים כדג במים. אם כבר, במלחמה הזו ישראל סילקה את המים אבל במקום לפרוש רשת שלחה חכות. כשרוב תושבי דרום לבנון בחוץ ורוב אנשי חיזבאללה בפנים, ובהתחשב בטופוגרפיה של כמה נהרות נכבדים בלבנון,
אם אתה מחליט שאתה מתחיל בליטני והולך אחורה, אם אתה משווה תצ"אות חדשות וישנות כדי למצוא שינויים שמעידים על בניה, אם אתה חוסם תא שטח - אפשר לדוג.
לא, זה לא פותר את בעיית חיזבאללה מצפון לליטאני, אבל זה בהחלט היה מוריד לנו מהראש חלק נכבד מאוד מהלחץ. ופוגע קשות ביכולתו של חיזבאללה, כי בכל-זאת אם חסרים לך חלק נכבד מהלוחמים, אתה בבעיה (ולא, אני לא מדבר על 'ספירת גופות'. אני נגד מדיניות כזו).
הרוגים?
בכמה הרוגים שילמנו במלחמה הזו על מהלכים שלא קידמו כלום, הססנות, אי-הגנת העורף ושאר מרעין בישין?
אוקיי. יש עוד כמה דברים. דרכי אספקה לחיזבאללה. האם אתה מוכן לתקוף בצורה מתמשכת שיירות מדמשק בינ"ל או כל מקום אחר? האם אתה מוכן לחסום פיזית את הגבול הסורי-לבנוני?
כמה מחיר אתה מוכן לשלם?
כי לרוב, במיוחד עם הניסוח של 'במצב העניינים הבינ"ל' (אם כי יש לציין שלא הרבה האמינו שנקבל כל-כך הרבה חבל מהעולם במלחמה, ובסוף תלינו את עצמנו), תמציתו של הטיעון היא "אנחנו מוכנים להילחם לחצאים. איך מנצחים"?
אז הנה. אם נלחמים לחצאים, במקרה הטוב מנצחים לחצאים...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

הסיבה היחידה שלא הגבתי עד עתה היא שידעתי שתעשה זאת טוב יותר.

טל

אבל עוד לא שמעתי הצאה אופרטיבית. אמרתם מה לא- אבל מה כן?

אגב, כשפתחתי את הדיון חשבתי על שיחה ברמה הטקטית, ולא האסטרטגית דווקא (למרות שגם היא מעניינת). כיצד נלחמים בארגון גרילה (אוקיי שיהיה גרילה) ברזולוציה הגבוהה ביותר- עד רמת הטנקים והלוחמים.

אין מקום רחוק מידי.

בהנחה והמלחמה התחילה אתמול, היית צריך לשים הרבה כוחות בקו הליטני, ולא דווקא בהתקדמות מכיוון ישראל, לחסום ולבודד היטב את האזור, לחסום את צירי התנועה מסוריה (נעשה חלקית במהלך המלחמה), להשקיע הרבה מאוד אנרגיה בחיסול מוקדי השיגור של הרקטות אם צריך מהקרקע (המלחמה כמדומה הראתה שצריך מהקרקע), לנצל את כוחו של צה"ל כדי להילחם יום ולילה ולא לתת לחיזבאללה לנוח בעצירה חצי-אופרטיבית עם אור.
סגירת תא שטח לא גדול שיש לו גבולות טבעיים ואין בו הרבה אוכלוסיה אוהדת לחתרנות, כשאתה משקיע כוחות גדולים - היא לא דבר בלתי אפשרי, ובוצע יותר מפעם אחת בעולם. אם זה היה מתבצע, הבעיה שלך עם החיזבאללה קטנה מאוד להרבה זמן.
ברמה הטקטית, יש כמה דברים חשובים:
1. לא לפזר יותר מדי כוחות. אם אתה מפעיל כוחות קטנים ומבודדים יחסית, אתה משחק לידיים שלו - כי אז חלק ניכר מהיתרון שלך הולך לאיבוד, כי זה חייל מול חייל, וליתרון הכוח שלך אין משמעות. מרכזים מאמץ כשצריך. כשבתוך כפר קטן יש 20 מגיני אוייב ושמונים חיילים שלנו, זה דבר אחד - כשיש שמונה-מאות שלנו ועשרים שלהם, זה דבר אחר לגמרי.
2. רציפות והמשכיות. מצאת מגע ואתה לא בקרב חילוץ או הסתבכות? תזרים כוחות ותמשיך עד שהוא מתחסל.
3. חיפוי. הנשק הטוב ביותר מול צלף הוא צלף אחר, וכמובן בזה לא מסתיים הסיפור.
4. ניתוח שטח (שבכמה מקרים לא התבצע), פריסת תצפיות והסתמכות על העיניים של החיילים ולא רק על חוזי שלפעמים ממוקד על כוחותיך ולא לחיפוש אוייב, וכן הלאה.
5. וזה לא אומר שזה פשוט.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

בשנים האחרונות, וההבדלים הגדולים בין שתי הזירות, נראה לי שדווקא ניתן ליישם את העקרונות של הפעולה המוצלחת (באופן יחסי) של הצבא באיו"ש, מחורף 2002 ועד עכשיו.
ראשית כל אני מסכים עם הפעולות שהצעת בתור שלב התחלתי של 3-4 ימים, כל זה כמובן אחרי ריכוך אוירי של כיומיים. אלו שני השלבים הראשונים.
לאחר שהצלחת להכיל את השטח, השלב השלישי לדעתי צריך להיות ביתור השטח שמהגבול ועד לליטני למספר תאי שטח קטנים יותר ולאחר מכן צמצום הדרגתי של כל תא ותא עד שלבסוף הלוחמים יתרכזו כולם בשטח מצומצם אחד. השלב הזה צריך לקחת כ-3 ימים.
השלב הרביעי הוא מצור מלא על ריכוזי המחבלים, הוצאת האוכלוסיה מתוך השטחים המכותרים ולבסוף תקיפה מסיבית של הריכוז והשמדתו. פעולות כאלו ייצרו "סצינות ניצחון" שכל כך חשובות בעימות מסוג זה. יש להשיג פגיעה במאות פעילים ולקיחת היתר בשבי.
פעולה זו דומה לפעולת הצבא בחומת-מגן במ.פ. ג'נין, בקסבה בשכם, במוקטעה ובכנסיית המולד.
פעולה כזו נועדה לשבור את רוח הלחימה של הארגון ולהשיג שליטה אפקטיבית בשטח.
לאחר מכן יש לנצל את המודיעין שמתקבל מחקירת השבויים לגלים נוספים של פעילות. בכל גל של פעילות יש להניח את היד על קבוצה נוספת של פעילים. בכל פעם יש להשמיד תשתיות נוספות. תוך זמן קצר הארגון יעבור למגננה וירי הרקטות יצטמצם באופן ניכר. הפעילות צריכה להיות מבוססת על מודיעין איכותי. במקום שבו אין מודיעין על הכוחות לבצע פעולות שמיצרות מודיעין. כך לאט לאט ובהדרגה, בתהליך של מספר חודשים הצבא ישפר את המצב העגום של חוסר המודיעין בנושא החיזבאללה.
מעצר בכירים וחיסול בכירים יביא להחלפתם ע"י פעילים סוג ב'. המעצר שלהם יביא להחלפתם בסוג ג' וכן הלאה. הדבר יביא להתפוררות הדרגתית של הארגון בכך שלוחצים עליו מכל הכיוונים בכל הכח בו זמנית. אסור להרפות ולתת לו מנוחה להתארגנות גם אם הוא מבקש הפסקת אש או הודנא. מדובר במעצר פעילים ומנהיגים, פגיעה בהם, החרמת אמל"ח, פגיעה בתשתיות, פגיעה בצנורות כלכלים, הפסקת פעילותן של מסגרות הומניטריות המשתייכות לאירגון וכדו'...
פעולה עיקשת ומתמשכת של שנה-שנתיים תביא את הארגון לאיבוד מירב יכולותיו.
כמובן שפעילות כזו תצריך שהיה בשטח לבנון והפעלת מסגרות צבאיות נרחבות למשך תקופות ארוכות. זהו לא דבר פשוט ליצור תמיכה ציבורית נרחבת לפעולה כזו לעם שאוהב פתרונות אינסטנט. אבל עדין מדובר במתכונת שהצליחה לא רע באיו"ש.

איך אפשר להוציא את האוכלוסיה מאזור הלחימה?
(מבלי לגרום פגיעה בכוחות הצבא שלך)

R.I.P.

הכוונה היא להגיע בסוף לכיתור של אזורים קטנים של לא יותר מכפר או שכונה בתוך עיר. מספר האזרחים בשטח כזה לא אמור לעלות על כמה אלפים. כשהמצור ברור ונראה לעין קוראים לאזרחים לצאת בכריזה, בכרוזים מהאויר ובכלי התקשורת ומעודדים אותם לצאת ע"י הפעלת אש זהירה (ואם צריך אפשר להשתמש גם בפירוטכניקה ובלו"מ מסוגים שונים).

R.I.P.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -I_E- בשנים האחרונות, וההבדלים הגדולים בין שתי הזירות, נראה לי שדווקא ניתן ליישם את העקרונות של הפעולה המוצלחת (באופן יחסי) של הצבא באיו"ש, מחורף 2002 ועד עכשיו. ראשית כל אני מסכים עם הפעולות שהצעת בתור שלב התחלתי של 3-4 ימים, כל זה כמובן אחרי ריכוך אוירי של כיומיים. אלו שני השלבים הראשונים. לאחר שהצלחת להכיל את השטח, השלב השלישי לדעתי צריך להיות ביתור השטח שמהגבול ועד לליטני למספר תאי שטח קטנים יותר ולאחר מכן צמצום הדרגתי של כל תא ותא עד שלבסוף הלוחמים יתרכזו כולם בשטח מצומצם אחד. השלב הזה צריך לקחת כ-3 ימים. השלב הרביעי הוא מצור מלא על ריכוזי המחבלים, הוצאת האוכלוסיה מתוך השטחים המכותרים ולבסוף תקיפה מסיבית של הריכוז והשמדתו. פעולות כאלו ייצרו "סצינות ניצחון" שכל כך חשובות בעימות מסוג זה. יש להשיג פגיעה במאות פעילים ולקיחת היתר בשבי. פעולה זו דומה לפעולת הצבא בחומת-מגן במ.פ. ג'נין, בקסבה בשכם, במוקטעה ובכנסיית המולד. פעולה כזו נועדה לשבור את רוח הלחימה של הארגון ולהשיג שליטה אפקטיבית בשטח. לאחר מכן יש לנצל את המודיעין שמתקבל מחקירת השבויים לגלים נוספים של פעילות. בכל גל של פעילות יש להניח את היד על קבוצה נוספת של פעילים. בכל פעם יש להשמיד תשתיות נוספות. תוך זמן קצר הארגון יעבור למגננה וירי הרקטות יצטמצם באופן ניכר. הפעילות צריכה להיות מבוססת על מודיעין איכותי. במקום שבו אין מודיעין על הכוחות לבצע פעולות שמיצרות מודיעין. כך לאט לאט ובהדרגה, בתהליך של מספר חודשים הצבא ישפר את המצב העגום של חוסר המודיעין בנושא החיזבאללה. מעצר בכירים וחיסול בכירים יביא להחלפתם ע"י פעילים סוג ב'. המעצר שלהם יביא להחלפתם בסוג ג' וכן הלאה. הדבר יביא להתפוררות הדרגתית של הארגון בכך שלוחצים עליו מכל הכיוונים בכל הכח בו זמנית. אסור להרפות ולתת לו מנוחה להתארגנות גם אם הוא מבקש הפסקת אש או הודנא. מדובר במעצר פעילים ומנהיגים, פגיעה בהם, החרמת אמל"ח, פגיעה בתשתיות, פגיעה בצנורות כלכלים, הפסקת פעילותן של מסגרות הומניטריות המשתייכות לאירגון וכדו'... פעולה עיקשת ומתמשכת של שנה-שנתיים תביא את הארגון לאיבוד מירב יכולותיו. כמובן שפעילות כזו תצריך שהיה בשטח לבנון והפעלת מסגרות צבאיות נרחבות למשך תקופות ארוכות. זהו לא דבר פשוט ליצור תמיכה ציבורית נרחבת לפעולה כזו לעם שאוהב פתרונות אינסטנט. אבל עדין מדובר במתכונת שהצליחה לא רע באיו"ש.

אתה לדעתי מתבסס על הרבה דברים לטובתנו בגדה שאין אותם בלבנון. הגדה סגורה כמעט הרמטית למעבר כלי נשק, אין להם הדרכה מקצועית כמעט לחלוטין, אין להם בכלל רקטות (לא נכנס לידיעה שהם טוענים שיש להם רקטות כי הם פשוט הצטלמו עם בקבוקי קולה מפלסטיק שברור שיותכו בניסיון השיגור) ויש להם כמות די קטנה של חומר נפץ תקני לעומת החיזבאללה שיש לו בכמויות ובעל טילי קרקע ים ויש חשש לטילי קרקע אוויר כך שמסוקי קרב הופעלו בזהירות ובשטח מאוד מצומצם.
לכול הפעולות נגד החיזבאללה שציינת צריך מודיעין מאוד איכותי שמתבסס על הרבה הלשנות של אזרחים. לאזרחים בלבנון אין שום סיבה לספר לך איפה לוחמי החיזבאללה נמצאים ולרוב הם גם לא יודעים כי החיזבאללה מאורגן. בגדה קל לקנות משת"פים בכסף כי אחרי סגר ארוך אין להם כסף לאוכל. בלבנון האזרחים במדינה במצב מבוסס. שאלה נוספת היא כמה זמן אתה יכול להחזיק צבא בלבנון כשבמשך כול אותו זמן הצפון מופגז, אתה סופג אבידות ויש לחץ בינלאומי חזק.
לדעתי צריך להפנות תקציבים למיגון אקטיבי לטנקים ולפיתוח מערכות נגד טק"ק כמות לייזר מוצק (לא נאוטילוס כי הוא לייזר כימי אשר מוגבל בעננות)

אירגון גרילה נועד ללחימה בתוך השטח שלו כנגד צבא זר. במתאר הזה קשה מאוד להלחם בו (בייחוד בהנתן אילוציים מדיניים). הבעיה הגדולה ביותר של החיזבאללה היתה שישראל בעצם שללה מימנו במידה רבה את יכולת הפעולה (מעבר לירי רקטות) ברגע שישבה מחוץ לגבול. החיזבאללה ייחל לכך שישראל תיכנס לשטח מתוך ידיעה ברורה שרק כך יוכל להלחם ממש ולגרום אבידות ומבוכה לצה"ל. המחמור מכל הוא שהיה ברור מראש (וכך גם הוצהר) שכניסה קרקעית לא תמנע לחלוטין יירי רקאיות לתוך ישראל. היות וכך, עדיף היה להמשיך בכתישה אווירית וארטילרית (שממילא המשיכה). וכך צריך לנהוג גם בעתיד. כך בחשבון שאין דבר מתסכל ושובר יותר מבחינה פסיכולוגית ללוחם מאשר שהוא מותקף ברציפות מבלי יכולת להשיב מלחמה כלל.

ירי הרקטות לבדו על מדינת ישראל מספיק כדי לעשות לנו די בלגן; החיזבאללה לא היה צריך יותר מזה, וגרימת האבידות בעד-בעד-חיפה הייתה מספיקה לו בהחלט.
חיי אזרחים אינם מצרך עובר לסוחר שניתן להפקרה.

ואם היית ממשיך לתקוף רק מן האויר, בהתחשב בבונקרים ששרדו, בהתחשב בפגיעות הנמוכות יחסית ובהתחשב בתוצאות התקיפות האויריות על המשגרים קצרי הטווח -
כל הצפון היה יושב במקלטים עד היום.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

עולה שאלה מעניינת שלפני כחודש שאלתי אותך כמה שאלות כאשר היא היתה השאלה המנחה שלי: האם החיזבלה ע"י כך שמיצב עצמו כארגון בעל תורת לחימה מסודרת, כולל כל ה"כאב ראש" של פעולה מסודרת, מתן דגש על תקשורת, חיפוי הדדי (וגם ברמה התודעתית), מראית עין (יותר או פחות) של אמינות בדיווחים ובהערכות, יישום תורות לחימה על בסיס למידת האוייב, ועוד לא מעט מאפיינים – האם למעשה בעשותו כך הוא לא חשף עצמו לסיכון שרוב ארגוני הגרילה לא חשופים אליו? למעשה במטרה גם לגבות מחיר פיזי ותודעתי מצה"ל ובו זמנית לבנות עצמו ככוח פוליטי בלבנון ובעולם הערבי, החיזבלה הפך לארגון פסאודו צבאי ולכן ניתן יהיה ליישם מולו תו"ל מסודר יחסית.



לא הייתי במלחמה הנוכחית בלבנון וממה ששמעתי, די קשה להבין את הדינמיקה של האירועים אלא אם כן היה אדם שם. בכל זאת ברור לי שבין השינויים העיקריים שברור שצריך יהיה ליישם ב"סיבוב הבא" נמצאים מתיחת מושג ה"סבלנות" וההבנה שהתפיסה הישנה של "אין לנו זמן ואין לנו שטח למלחמה שאינה קפיצה קדימה וזבנג" לא עולה בקנה אחד עם הוצאה אל הפועל של מערכה צבאית מוצלחת מבחינת התוצאה בשטח והתוצאה התודעתית מול ארגון כמו החיזבלה.



כששאלתי אותך אז שאלות לגבי הדינמיקה של לחימת החיזבלה דרך העיניים של הלוחם בשטח (והיה חשוב לי לשאול אותך כי היה לי הרושם שבניגוד לרוב הכוחות, השהיה שלך בשטח היתה תוך כדי תנועה ולא שהיה בתוך כפר ללא ראיה מרחבית כמו כוחות רבים) המטרה שלי היתה להבין כיצד ניתן ליישם מולם לחימה יעילה שתעמוד בכמה יעדים:



1.שתפגע בטווח הקרוב ביכולת הלחימה של הכוחות שאיתם יש מגע ובטווח הבינוני גם באלה שנמנעים ממגע.

2.שלא תצריך הכשרה והכנה של סד"כ גדול באופן שיבוא על חשבון כשירותו ללחימה "קלאסית".

3. שתצליח – למרות מה שנראה כמו נכונות להקרבה מצד חלק מכוחות האוייב – לגרום לערעור המערך הלוחם שלו באזור (ובמילים אחרות – איך מתגברים על צוותים דינאמיים שמטרתם העיקרית היא "גביית" מחיר).





דיון כזה ראוי למקד מתחת לרמת ה"איזו פצצת דלק אוויר יעילה נגד שמורות הטבע", גם אם זהו פתרון אפשרי לחלק מן הבעיות. אני מניח שדווקא אתה יכול להביא כמה דוגמאות ממוקדות על פעולות מתוכננות שהצליחו להביא תוצאות כל עוד הן לא "טיפה בים". השאלה העיקרית לכן היא האם ניתן תוך פגיעה בתקשורת בין הצוותים של החיזבלה והפעלת כוחות כדוגמת צוותי צלפים (לא צלפי סער או קלעי כיתה, אלא צוותי צלפים מיומנים מבחינה טקטית – לא בהכרח אלה שלוחצים על ההדק על המטרה הראשונה הניגלית), להביא לשיבוש מסויים של הפעילות שלהם ולשחיקה שכולם כל כך ציפו לה שמערך הלוחם שלהם. למרות המאסה הגדולה של הפצצות, הפגזות ואש, דווקא בקרב המערך הלוחם ממש בחזית מול צה"ל, לא נראה שהיתה שחיקה כפי שניתן היה לצפות אם היה מדובר על צבא סדיר. יכול להיות שכמה מאות לוחמים שמאומנים לא רק לפעולה בתכסית כדוגמת לבנון, אלא גם מוכשרים ללחימה טקטית בארגון שהוא בסך הכל בעל תו"ל יחסית מסודר, היו מביאים תוצאות טובות יותר, בהרבה פחות עלות וללא הערך המוסף הלא חיובי של הרעש העצום שמחוללים חי"א והארטילריה אל מול המצלמות כאשר בסופו של דבר רקטות קצרות טווח ירו אנשי החיזבלה פחות או יותר כמה ומתי שהם החליטו.



זו לא חשיבה מסודרת, אלא יותר כמה נקודות שעלו לי כבר תוך כדי המלחמה.

.

חשוב להדגיש כי כל הנאמר להלן אינו מידע מסווג וגם אם יגיע ישירות לאויב יהא בגדר חוכמה שבדיעבד. התו"לים אינם מובאים כאן כפשוטם כמובן אלא רק באופן רעיוני סכמטי.

"כששאלתי אותך אז שאלות לגבי הדינמיקה של לחימת החיזבלה דרך העיניים של הלוחם בשטח (והיה חשוב לי לשאול אותך כי היה לי הרושם שבניגוד לרוב הכוחות, השהיה שלך בשטח היתה תוך כדי תנועה ולא שהיה בתוך כפר ללא ראיה מרחבית כמו כוחות רבים) המטרה שלי היתה להבין כיצד ניתן ליישם מולם לחימה יעילה שתעמוד בכמה יעדים:
1.שתפגע בטווח הקרוב ביכולת הלחימה של הכוחות שאיתם יש מגע ובטווח הבינוני גם באלה שנמנעים ממגע."
תשובתי: באשכול של אז (מצורף כקישור) עניתי לך באיזה שיטה נקטנו כדי להפוך את תנועותיו המרובות של חיזבאללה לחולשתו, שיטה שהוכיחה עצמה מספרית. לא צריך סד"כ גדול כדי לפגוע במחבלים רבים, מה שצריך הוא מודיעין מיידי (בזמן אמת, ואין מספיק דרכים להדגיש כראוי את חשיבות המיידיות והעידכון השוטף לכוחות בשטח עד רמת הלוחם הבודד) וכן ניצחון מוחץ על האויב בכל היתקלות. לגבי ניצחון ברמה הפיזית בהיתקלויות אני שולח לך בהודעה פרטית חלק מניתוח פגיעות במחבלים, בדרום לבנון אוגוסט 06, ניתוח שהופק במסגרת כא"מ. את המספרים תוכל לראות בעצמך ולהיוכח). שני הגורמים הללו (מודיעין מיידי וניצחון בקרב) הם גורמים שלעולם לא יהיו בטוחים מראש ולעולם לא יהיו ניתנים לחיזוי באופן מלא, אך ישנם תו"לים, שאחד מהם תארתי בקצרה באשכול ההוא, המוכיחים עצמם כיעילים מאוד נגד אויב הפועל המתווה החיזבאללה.

2.שלא תצריך הכשרה והכנה של סד"כ גדול באופן שיבוא על חשבון כשירותו ללחימה "קלאסית".
תשובתי: אני לא ממש מבין את השאלה. מבלי להיכנס למספרים מיותרים, הסד"כ שפעלנו בו בכל דרום לבנון (ביחד, כולל צוותי מילואים, בזמן השיא) לא עלה על סד"כ של גדוד חי"ר אחד. ובעוד שגדוד חי"ר לוחם כדבוקה אחת, סד"כ היחידה מתפזר על פני צוותים המצוותים לפי משימות על פני אזורים שונים. כפי שאמרתי- סד"כ אינו תמיד הפונקציה או הערובה לניצחון, ואינו תמיד יתרון. לגבי המשפט "שלא תבוא על חשבון כשירות לחימה לקאסית"- מדובר בהשכבת מארבי חי"ר ותצפיות צלפים. לעניות דעתי זאת לחימה קלאסית.

3. שתצליח – למרות מה שנראה כמו נכונות להקרבה מצד חלק מכוחות האוייב – לגרום לערעור המערך הלוחם שלו באזור (ובמילים אחרות – איך מתגברים על צוותים דינאמיים שמטרתם העיקרית היא "גביית" מחיר).
תשובתי: צוותים דינאמיים שמטרתם גביית מחיר מכוחות צה"ל "הגדול" יוצאים מתוך הכפרים בעיקר באור ראשון ואחרון. הם יודעים היכן מצויים כוחות צה"ל (הייתי תולה זאת במערך התקשורת המסועף שלהם, יחד עם תצפיות מן הכפרים ותמיכת האוכלוסיה, אבל במלחמה הזאת כל מה שהם היו צריכים לעשות הוא להקשיב לרוני דניאל..) והם יוצאים אליהם במטרה לעקוץ (במתווה נ"ט לעבר אדם או רק"מ וירי מרגמות ונק"ל). השיטה הפשוטה ביותר לפגוע בהם היא (ושוב אני חוזר על עצמי ולא בכדי) פריסת רשת של חוליות תצפית על בסיס צלפים וציוד תצפית מתקדם העובדות מול חוליות הולמות (סיור יוזם) בשטחים הנמוכים יותר/הסמוכים יותר לכפרים. עם האמצעים של היום (לאו דווקא יחודיים ליחידה, גם לחי"ר לא חסר) הגזרה הנשלטת שחוליית תצפית הממוקמת נכון יכולה לתת לך (מבחינת טווח, שטח נשלט, ויכולות איכון יום ולילה) היא מדהימה והיא נכס חשוב שאין לאויב. החוליות הנ"ל לא שואפות ליזום מגע עם זיהוי האויב (כפי שכבר אמרתי בעבר, צלף אינו רובאי עם רובה גדול כמו שמשתמשים בו בחי"ר, אלא איש מודיעין לפני הכל). הן שואפות לאכן את תנועת צוותי האויב בשטח ולהכווין אליהם את החוליות ההולמות, כאשר חוליה הולמת בעלת סד"כ עדיף (וזה היה נכון בכל המקרים. מספיקים 2-5 לוחמים יותר) המחולקת לפק"לים מותאמים למשימה (מה שלא בהכרח נכון בצוותי המחבלים העמוסים בעיקר נ"ט ופצמ"רים) אשר ניתן לה מידע מדוייק ורציף על ציר ההתקדמות של חוליית האויב. חשוב להבין שמדובר על מידע ברזולוציית ה"אוקיי הם 600 מטר ממך, עדיין במגמה עם הנחל, עוקפים עכשיו את השלוחה עם המערה שדיברנו עליה קודם ..אוקיי עכשיו הם בערך 400 מטר מהפיצול הם הולכים בטור לשלושה הראשונים יש ככל הנראה RPG ולראשון יש אמר"ל בודאות.. כשהוא יוריד אותו מהראש אני לוזר לך אותו אז תרים אחד לשיא פחות אחד. אוקיי אתה מזהה? אחלה אתה במגע עוד 2 קטנות, אנחנו סוגרים לך את הנחל צפונה" התיאור שנתתי עכשיו לדיאלוג תצפית-סיור הוא די מדוייק. בדיוק ככה זה מתבצע, וכשזאת רמת המידע שיש לך ביד, נשאר לך באמת רק לפרוס את הכוח שלך נכון, לחכות לתזמון הנכון ולירות. מן הראוי שכל יחידה בצה"ל תדע לנצח היתקלויות כשאלה התנאים בהם היא נלחמת.


אגב לגבי הכרת השטח- נכון שלחיזבאללה יתרון באספקט הנ"ל, אבל מפות 1:50 יש לנו של כל לבנון, מעודכנות, וכשכל לוחם בצוות מכיר את המפה התצ"א והסטריפ של תא השטח שלו ברמת הבדל ויש שפה משותפת עם התצפית, יתרון הכרת השטח קטן דראסטית.

נ.ב.
שלחתי לך בהודעה ציטוטים ממצגת פגיעות במחבלי חיזבאללה שנערך לאחר הלחימה בכא"מ, ניתוח שלקחתי בו חלק. המידע הספציפי ששלחתי לך מסווג כ"שמור".

אין מקום רחוק מידי.

מצד אחד הידיעה כי אין מנוס מלתקוף ראשון (שיטת ההבלגה שננקטת בשנים האחרונות "לטובת דעת הקהל" היא שהביאה אותנו למצב של היום). עם זאת, הרעיון כי יש לסיים מלחמות בזמן קצוב הוא שגוי
מיסודו. בקצרה, מדינה מחזיקה צבא גדול וחזק משתי סיבות: הראשונה גורם ההרתעה, והשנייה לצורך הכרעה מהירה וחד משמעית. הדרך היחידה לנצחון על חיזבללה או כל גורם עוין אחר הוא בשימוש מלוא כוחו של הצבא. לדוגמה: אם, כפי שאמר הרמטכ"ל, חיל האוויר השתמש רק ב-10% מכוחו במלחמה האחרונה הרי שהיה כפי הנראה צורך להשתמש ב-50%, כנ"ל לגבי חילות היבשה. משמע, גיוס מלא ושימוש בכל הכוח המבצעי להשגת ההכרעה המהירה, המלאה והבלתי מעורערת. כפי שהצטבר בשטח (חוסר אימונים, העדר אמצעי לחימה בסיסיים, בעיות פינוי ולוגיסטיקה ועוד...) יש להניח כי הימנעות מצעדים כל כך מובנים אלה נבעה מהידיעה כי צה"ל לא היה ערוך לגיוס מלא ומהיר וליציאה מיידית לקרב בסדר הכוחות הנדרש.

אין ספק שהתנהגות כמו של החיזבללה (התקפה על אזרחים, שימוש בכוח ואמצעים בלתי סבירים תוך שימוש בטענות שווא של שחרור שטחים כבושים על אף שהאו"ם הצהיר כי אין כבר שום נוכחות ישראלית בלבנון) מעידה יותר מכל על מהותו של ארגון זה כארגון טרור _גרילה) ולא כארגון לשחרור העם הלבנוני שאף הוא מאס בנוכחותו בארצם. סביר להניח כי מפגני ההזדהות הלבנוניים עם החיזבללה נובעים מלחץ וטרור המופעל גם עליהם מצד סוריה (רצח אל חרירי ואחרים) ואירן שיאמר לזכותה שלא הסתירה את כוונתה המלאה להשמיד את ישראל ואת העם היהודי.

לצערי יש להניח שדורות נוספים יצטרכו להקריב את ילדיהם על מזבח זכותה של ישראל, המשמשת מטרה נוחה לכל גורמי האיסלם הפונדמנטלי, להתקיים כמדינה חופשית.

ששת הימים פתחה מלחמת התשה על ישובים בבקעה ע"י ארגוני טרור במיוחד הפת"ח. גם אז לאחר בניית "גדר המערכת" שכללה גם רצועת מיקוש ואמצעים אלקטרונים, למרות שהפסיקו המיקושים החל ירי תלול מסלול לישובי עמק הירדן ועמק בית שאן. אולי רבים לא זוכרים כאן- אבל מה שעזר זו מלחמה צבאית בלתי מתפשרת של ישראל והרס תשתיות אזרחיות כולל תעלת העור (המוביל הארצי הירדני שמספק מים עד היום לרצועת החקלאות הירדנית לאורך הירדן). זה הביא למלחמת אזרחים בירדן. פת"ח בראשות ערפאת ניסה להפיל את חוסיין ולקחת את השלטון. זה גרם למה שקראו בפת"ח ספטמבר השחור- גירוש הפת"ח מירדן (בעזרתו האדיבה של חיל האויר הישראלי) בספטמבר 1970. כשמזכירים את גולדה לניגוח פוליטי צריך להזכיר גם את הישיגיה שזה אחד מהם הגדולים שבהם (כולל חיסול ראשי ארגון הטרור ספטמבר השחור). ישראל מנעה מסוריה להתערב לטובת הפת"ח ( מאז חוסיין לא דיבר עם אסד עד יום מותו אבל עשה בפועל שלום עם ישראל- כולל הסכמי מים ועוד). מאז פת"ח הקים מדינת טרור בתוך לבנון. כשגורש הפת"ח בשל"ג ב-1983 הוקם החיזבאללה שפעל צבאית בהתשה נגד צה"ל. לא הושגו בשנים אלו שום הישגים מדיניים . פת"ח חזר לטרור אחרי כשלון הסכמי אוסלו (בעזרתם של ד"ר גולדשטיין והחמס- זה נהפך למחמת דתות). הסכמי השלום עם מצריים נתנו תקווה לפלסתינאים כי ישראל הכירה לראשונה בזכות הפלסתינאים לעצמאות ביישות שלהם (מדינה בעצם). את תקוותם למדינה צריך להפסיק, לדעתי, לאור בחירת החמס (בהסכמה בינ"ל והעברת רצועת עזה למצריים).
בלבנון-רק עכשיו במלחמת לבנון השניה, שהביאה הרס חמור לאוכלוסיה השיעית שהם תומכי החיזבאללה לפגיעה רצינית בכוחו הצבאי של החיזבאללה (5% הרוגים והשמדה מסיבית של נשק ארוך טווח זה מכה חזקה) ולהחלטה מדינית שתכריח את לבנון לקחת שליטה על דרום לבנון. זה הישג חשוב לדעתי שלא הושג קודם (ימים יגידו איך ימומש). אין ספק ש1000 לבנונים הרוגים ומאות אלפי אזרחים מאוכלוסיה תומכת טרור חסרת בית בשנתיים הקרובות, הוא בהחלט לחץ על לבנון למנוע מחיזבאללה להתחזק. ארגוני טרור צריך להחליש ע"י לחץ פוליטי מלווה בפעילות צבאית, להעניש אוכלוסיה תומכת ע"י הרס תשתיות ולהפעיל לחץ בינ"ל על גורמים ממתנים.
כל אלו נעשו במלחמת לבנון השנייה וכך (בלחץ הכלכלי ובינ"ל מלווה בפעילות צבאית רצופה ומחלישה) נעשה גם לפלסתינאים- הכי חשוב לחץ צבאי רצוף בשטחם ורגיעה בשטחנו. כל אלו שחושבים שבכיבוש צבאי ולחימה עד הרג אחרון הטרוריסטים תבוא הישועה למדינתנו ולעולם - טועה ובגדול כי יש לזה מחיר גם לנו. החכמה היא להשמש בכוח מוגבל צבאית ובשכל מדיני בלתי מוגבל. הדבר הכי חשוב שנעשה עכשיו הוא כל הלחץ הבינ"ל ולחץ כוח צבאי שיופעל על אירן, שהיא מדינת האם של החיזבאללההמשמש כזרוע הארוכה שלה..

האמת שאת רוב הדברים כבר כתבתי באשכולות שונים בזמן המלחמה ולאחריה, אבל אכתוב זאת שוב כאן כי אני אוהב את הדיונים הענייניים והלא מתלהמים.

1. אני מסכים שהחיזבללה הוא אנדרוגנוס - ארגון דתי קיצוני שנוקט בשיטות טרור, וממצב את עצמו כארגון צבאי הנוקט בשיטות לוחמת גרילה.

2. אין דרך להשמיד את החיזבללה, כמו כל ארגון דתי-קיצוני תמיד ישארו מספיק פעילים כדי להניף שוב את נס המלחמה ויגוייסו עוד צעירים שטופי מוח, אולם אפשר וצריך לתת לארגון מכה רצינית מאד שתגרום לו להבנה שאין באפשרותו להמשיך ולהילחם כנגד ישראל אלא עליו להמתין לשעת כושר אחרת (לא להתבלבל, הם אף פעם לא יפסיקו, אולם כמו הסורים ניתן לגרום להם לשבת בשקט זמן רב).

3. הדרך הנכונה, לדעתי, לנצח בעימות האחרון היתה להכניס הרבה כוח קרקעי, בסיוע אש ארטילרית ומהאוויר, במספר צירים ע"מ לנקות את השטח (שמורות טבע ודומיהן), כאשר אוגדה שלמה מונחתת באזור הליטני (האמת שאני הצעתי בזמנו נחיתה עמוקה יותר בזהרני) והולכת לכיוון ישראל. בדרך זו ניתן היה להביא לידי ביטוי את נושא "הדיג" שדיבר עליו יגיל.

4. כיוון שהעימות האחרון הסתיים, ואני לא חושב (בניגוד לפרשני הרדיו והטלוויזיה) שצפוי לנו עימות נוסף לפחות בשנה הקרובה - בעיקר כיוון שנסרללה לא אידיוט, הוא ימקסם את הרווח שהניצחון שלו (בעיני העולם הערבי) הביא לו, ידאג לגיוס וציוד מחודש ולאימונים ובניית תשתיות, וינסה למנף את כוחו הפוליטי בלבנון - אני סבור שצריך להשקיע את הזמן בהנחלת התו"ל לצבא היבשה, לאמן את כל הכוחות בשת"פ בין-זרועי, בלוחמה הררית ולוחמת סבך, להביא לידי מיצוי את היכולת הטכנולוגית שלנו ע"מ להגיע למערכות שיצמצמו את יכולת פגיעת הטילים ברק"מ, לשפר (מאד) את יכולות העבודה של פקע"ר והמשרד לביטחון פנים בכל מה שקשור לפינוי ומיגון אוכלוסיה, ולמצוא פתרון, ולו גם חלקי, לירי הרקטות - וזאת בעיקר כיוון שהאויב הבין שזהו עקב אכילס שלנו, ואנחנו נחטוף בקרוב רקטות גם משטחי יו"ש.

! This is Sparta

שלום,

גם אני כמו חלק גדול ממכם מסכים שהחיזבאללה אינו ארגון גרילה קלאסי וגם אינו ארגון טרור טהור.
לפי דעתי ניצחון מוחלט אינו אופציה בעלת סבירות גבוהה, כל עוד יש את האירנים והסורים שדוחפים קדימה את האירגון ברמות האופרטיביות, תקציביות והרעיוניות לא ניתן לצפות לניצחון שכזה.
ישנו משולש המורכב מאירן, סוריה והחיזבאללה.
עלינו לגרום לכל צלע במשולש הזה להבין שפגיעה בישראל משמעותה פגיעה כואבת פי כמה בחזרה בביתם שלהם.
הטיפול צריך להתחיל מהאירנים, ומהר ככל האפשר, לא ייתכן שמדינה שאין לנו איתה שום סיכסוך תפזר הצהרות מטרידות בכל הדרגים המדיניים והצבאיים, תחל בפיתוח וייצור של טק"א ורש"ק גרעיניים, תחמש, תממן, ולמעשה יוזמת מלחמה בגבולנו הצפוני - תמשיך להתנהל כשה תמים.
עלינו להבהיר לאירנים שישנו מחיר שצריך לשלם על הפעולות הללו, מחיר מדיני, כלכלי וצבאי.
עלינו לפעול להכרזת אמברגו בינלאומי על אירן, הרחקתה או לפחות איום על כך מהאו"ם, או כל צעד מדיני שיבהיר להם שאנו בתמונה, וחזק.
כמו כן עלינו להתחיל ל"הכאיב" למאמץ החימוש האירני, באמצעות פעולות חבלה חשאיות בעולם, בכל נקודה אפשרית, עלינו להתחיל לתמוך באופן אקטיבי בכל קבוצה שמתנגדת לשלטון באירן.
ברורה לי הסכנה שבצעדים הללו, בעיקר כשלאויב יש יכולת מוכחת לפגוע בעורף הישראלי, אך בעוד שנים ספורות לאויב יהיו את כל המרכיבים הנחוצים לפגוע בצורה קשה ביותר במדינת ישראל, ואם לא נחל בכך היום זה יהיה בלתי אפשרי במאזן האימה שיווצר בעוד מספר שנים.
השלב הבא זה פגיעה כואבת בסוריה, באמצעים דומים לאירנים, כאשר כאן הפיתרון אמור להיות פשוט יותר, המימשל הסורי היום אינו חזק כמו שהיה בימי אסד האב, האמריקנים הבהירו שמבחינתם הסורים הם חלק מהבעיה, הטורקים ממתינים לשעת כושר לפעול בגבול הצפוני, לפחות נקודתית (כמו שאיימו בעבר), כמו כן ניתן לספק תמריצים כלכליים מפתים לשלטון.
לבסוף עלינו לטפל בחיזבאללה, בעיקר ע"י הפיכתו לתנועה פוליטית בלבד, עלינו לדחוק את מנהיגיו לבחור בין נאמנות לאדוניו בטהראן ובדמשק, או לאזרחי לבנון האמיתיים. כבר היום ניתן לראות את הקרעים הפנים לבנוניים לאחר סבב הלחימה האחרון, וככל הנראה נסראללה אינו מעוניין להתחיל מלחמת אזרחים שניה ולכן לחץ נוסף בכיוון הזה יניב פירות בעתיד.
במקביל לכל הצעדים הללו עלינו לבנות את צה"ל בצורה האופטימלית ע"מ לספק מענה לאיומים הנוכחיים והעתידיים, רקטות קצרות טווח, ארוכות טווח, טק"ק ואיומי גרילה.
צריך להגביר משמעותית את חדירת ארגוני המודיעין האנושיים למדינות היעד, סוג מודיעין זה הוא האיכותי ביותר, במידה וננקטים הצעדים הנכונים, ישנו ערך מוסף רב לפעולות אלו מלבד המודיעין הטהור- פגיעה מוראלית קשה באויב שמרגיש שאי אפשר לבטוח באף אחד באירגון.
בכל מקרה התהליך הוא ארוך, כואב, ורצוף אי בהירות וכמובן דורש סבלנות רבה.
אבי.

אבי ש.

"עלינו לפעול להכרזת אמברגו בינלאומי על אירן, הרחקתה או לפחות איום על כך מהאו"ם, או כל צעד מדיני שיבהיר להם שאנו בתמונה, וחזק."
אתה מוכר לארה"ב ולאו"ם דמוקרטיה ושאיפה מתמדת לשקט ושלום. האיראנים ובעלי בריתם מוכרים להם נפט. מה לדעתך שווה להם יותר?

"כמו כן עלינו להתחיל ל"הכאיב" למאמץ החימוש האירני, באמצעות פעולות חבלה חשאיות בעולם, בכל נקודה אפשרית, עלינו להתחיל לתמוך באופן אקטיבי בכל קבוצה שמתנגדת לשלטון באירן."
נעשה בעבר ויש להניח שנעשה גם עכשיו. זה נעשה גם מול המאמץ הגרעיני העיראקי (חבלות בארה"ב, בנורבגיה וצרפת) ואמנם עיכב אך לא מנע מהם להשיג יכול גרעינית (או להתקרב אליה מאוד). בסופו של דבר גם שם היה צורך לבוא ולהפציץ בפצצות את הכור עצמו, וכנראה שזה גם מה שישאר לנו לעשות (או לא לעשות) עם איראן.

"לבסוף עלינו לטפל בחיזבאללה, בעיקר ע"י הפיכתו לתנועה פוליטית בלבד, עלינו לדחוק את מנהיגיו לבחור בין נאמנות לאדוניו בטהראן ובדמשק, או לאזרחי לבנון האמיתיים..."
ישראל לעולם לא תוכל לדחוק במנהיגי הארגון לעשות שום דבר (הם אינם מכירים בזכותינו לחיות כאן כשילטון ישראלי, עם מי ובתור מה תדבר?). השאלה האם חיזבאללה יסכים להתפרק מנשקו ולהפוך לתנועה פוליטית בלבד סובבת סביב השאלה האם ומתי יסברו בדמשק וטהרן כי הארגון יהיה אפקטיבי יותר כנציג פרלמנטרי בביירות מאשר כארגון גרילה בדרום המדינה. מכיוון שהשיעים אינם מהווים רוב בלבנון (28-35 אחוזים למיטב ידיעתי) ובנוסף לא כל המוסלמים השיעים יתמכו אוטומאטית בארגון, כרגע לא תהיה לארגון השפעה משופרת כגוף פוליטי גרידא בלבנון.

אין מקום רחוק מידי.

להערכתי החיזבאללה כבר הפך או יהפוך בקרוב לנטל על סוריה. לאו דווקא מכיוון שהוא עלול לסבך אותה במלחמה עם ישראל או בהחרפת הבידוד מצד הקהילה הבינלאומית, אלא משום שעליית כוחו של הארגון הדתי הקיצוני עלולה להדהד גם לתוך המאבקים הפנימיים בתוך סוריה ומתוך כך על משטרו החילוני של אסד (העלוואי כידוע). לכן, יש לסוריה אינטרס לא להעצים יתר על המידה את כוחו של חיזבאללה מעבר לשימור יכולת ההטרדה של ישראל. לדעתי הסורים ינסו ללחוץ (או לוחצים כבר עכשיו) על החיזבאללה להפוך למפלגה פוליטית מתוך ידיעה שהדבר ימתן את הארגון ויעמעם את השפעתו כמי שמייצג ארטלנטיבה רדיקלית פאן איסלמית לשלטון הערבי החילוני-לאומני. חלק מלחץ זה עשוי להיות האטת אספקת הנשק ולחץ בינלאומי עשוי להיות בדיוק האליבי שאסד זקוק לו לצעד כזה. אלו הם כמובן השערות בלבד...

מה חלקה של כל אחת מהמדינות (איראן וסוריה) בהחזקת האירגון, והאם ביכולתו היום (בהינתן מצב היפוטתי של הפסקת התמיכה בו מצד שתיהן) לעמוד לבד על רגליו כארגון לוחם.

אין מקום רחוק מידי.

המפעלים שמייצרים את הרקטות שנורו אלינו נמצאים בסוריה ומועברים בצורה שוטפת ובאלפים לחיזבללה במימון סוריה ואיראן. טילי ה RPG הם נשק רוסי איראני וסורי שמגיע (גם כן במימון איראן וסוריה) לחיזבללה.

אסור לזלזל בסוריה ובטח שלא באירן. אלה מדינות גדולות ועשירות שמייצרות נשק קטלני בכמויות גדולות מאוד.
בלי תמיכת המדינות האלה חיזבבלה ילחם עם סכינים ואקדחים, ולא יצליח לירוט רקטה אחת לתוך שטח ישראל.

לא בידיוק...
האמת היא שייתכן וחיזבאללה הגיע לעוצמה שמאפשרת לו הספקת נשק גם ללא תלות בסוריה. נשק מאירן (וגם מאירופה) יכול להיות מוברח ישירות ללבנון ואני לא בטוח שסוריה מסוגלת לעצור הברחת נשק מגבולה (מעשית ופוליטית) ללבנון אפילו אם תרצה בכך, בוודאי אם לחיזבאללה פופולריות רבה בסוריה. צריך לקחת בחשבון שבהחלט ייתכן והגולם קם על יוצרו.
החולשה העיקרית של החיזבאללה היא שהוא רגיש לדעת הקהל בתוך לבנון+האיום שהוא מהווה על הסונים בעולם הערבי.

בארגון גרילה לא נלחמים קרקעית! אי אפשר לנצח ארגון גרילה. היינו צריכים ללמוד לקח מוויאטנם ולא להיכנס לבוץ הלבנוני. זעקתי את זה בתחילת המלחמה ולצערי נכנסנו, והמחיר היה כבד.


מה כן צריכים לעשות? להפציץ בצורה מסיבית מהאויר. להשתמש ב 70% מכוחו של חייל האויר ולא 10%. להשתמש בכל הארטילריה, וכל ספינות חייל הים. להרים כל מזל"ט ישראלי לאויר ולהשמיד כל תנועה חשודה מגבול ישראל עד ביירות.

זה לא יפסיק את ירי הרקטות? נכון. אבל גם פעולה קרקעית, מסיבית כל שתיהיה לא תפסיק את הירי. אם כל הכבוד עדיף למדינת ישראל לספוג בחלקה הצפוני רקטות טיפשות שהורגות במממוצע פחות מאדם ליום (וגם זה יכול להימנע אם יושבים במקלט לפי הוראות פיקוד העורף) מאשר לספוג מאות הרוגים בקרבות קרקעיים.
להזכירכם המלחמה נגמרה בהפסקת אש, ולא עקב הפעולה הקרקעית. את אותה הפסקת האש היה ניתן להשיג בלי להכניס חייל אחד לשטח לבנון.


לצערי אני לא חושב שהמסר של המלחמה נקלט. המפעלים שייצרו את הרקטות שספגנו לא הפסיקו לייצר. אם חשבנו שבלבנון היו הרבה רקטות, כמה אתם חושבים שיש לסורים?
מה שפותר איום מהסוג הזה (לקח מהמלחמה הקרה) הוא מאזן איימה.
אסד צריך לדעת שלישראל יש את היכולת להפיל 10 טון חומר נפץ על כל רקטה של 40 קילו שנופלת אצלנו. וחשוב יותר, הוא צריך לדעת שישראל לא מהססת להשתמש בכוח הזה.
בלבנון היססנו. עשינו פעולות פינצטה עם כוחות קרקעיים- וזאת הייתה טעות.

ונמאס לי מהגלוריפיקציה הגולשת למימדי דמוניזציה שעושים מלוחמי הגרילה גיבורי התהילה כפי שמצטיירים לוחמי חיזבאללה בישראל וגם בצה"ל! הם לוחמים, נקודה. ישנם מוצלחים יותר וישנם מוצלחים פחות. נכון- הם בהחלט קפיצת מדרגה בהשוואה ליריב הפלסטיני הממוצע אבל הם לוחמים "טובים" לכל היותר שלא המציאו מחדש את הגלגל בשום פרמטר לחימתי בשטח. במו עיני ראיתי חוליות חיזבאללה מתפזרות בבהלה עם מטח האש הראשון (לא אעיד שזאת תופעה המאפיינת אותם כמו את הפלס' אבל גם זה קורה, וגם אצלם). הם הובסו בקרבות אש מול מילואימניקים מבוגרים עם ציוד מששת הימים.
מתי הם טובים? נכון- כשצה"ל חושב שהוא באיזה קסבה פלסטינית, מתיישב, נע בכבדות (שריון כמו גם חי"ר), נכנס ויוצא הולך וחוזר, ומשחק לידיהם. אם זה נשמע כמו דיבורים באויר אני יכול להביא דוגמאות קונקרטיות אחד לאחד. וחבר'ה אני רוצה להגיד רגע משהו אישי בלי להיחשד בשחצנות או דברי רהב בסדר? אני בכלל לא האישו פה: אני בא מיחידה שלא הביאה לשום מהפך גדול מידי או ניצחון במערכה- אבל איפה שפגשנו חיזבאללה הוא לא המשיך משם הלאה.ולא כי אנחנו גיבורים או לוחמים טובים יותר משאר חיילי צה"ל אלא כי היחידה מאמנת את צוותיה גם (ואולי בעיקר) לדפוסי לחימה המזכירים גרילה- תמיד ככוח נחות בסד"כ ובאמצעים אך יוזם- מול כוח גדול וסדיר. וכשאתה נלחם כמוהם אתה מנצח אותם, כי אתה לוחם יותר טוב. כמו שאמרתי קודם- הם לא המציאו את הגלגל בשום תחום.

אז אפשר לנצח את אותו "גרילה" בשטח, על הקרקע. אפשר וצריך. היית צריך לכתוב "אי אפשר לנצח את גרילה כאשר נלחמים בדרום לבנון כאילו נלחמים בדרום קבטייה". זה משפט מדוייק יותר.

חבר'ה- הנק' הזאת שבה ועולה בכל אשכול העוסק בנושא, ואני גורס שיש למחוק אותה מהלקסיקון המחשבתי- אפשר לנצח כל יריב, *כמעט* בכל תנאי. בעיקר כשאתה מדינת ישראל ואין לך הרבה אלטרנטיבות. אמירות בסגנון

ציטוט:

זה לא יפסיק את ירי הרקטות? נכון. אבל גם פעולה קרקעית, מסיבית כל שתיהיה לא תפסיק את הירי. אם כל הכבוד עדיף למדינת ישראל לספוג בחלקה הצפוני רקטות טיפשות שהורגות במממוצע פחות מאדם ליום (וגם זה יכול להימנע אם יושבים במקלט לפי הוראות פיקוד העורף) מאשר לספוג מאות הרוגים בקרבות קרקעיים. להזכירכם המלחמה נגמרה בהפסקת אש, ולא עקב הפעולה הקרקעית. את אותה הפסקת האש היה ניתן להשיג בלי להכניס חייל אחד לשטח לבנון.

מובילות לחשיבה הססנית ותבוסתנית המעדיפה לא להילחם (ולחיות במצב נסבל עד לישועה מכיוון אחר) על פני לחימה וניצחון.
(אין פה התקפה אישית SNIMROD ידידי, לצערי אני חושב שרבים קודקודי צה"ל הלוקים בכך)

אין מקום רחוק מידי.

אני האדם האחרון שיהלל את קופי החולות של החיזבאלה. עצבן אותי מאוד שהכתבים הישראלים הפכו את מחבלי החיזבאלה ל"לוחמים מתוחכמים" וכו. ברור לכולם שכל ה"תחכום" של הנשקים שהופעלו נגדנו הגיע מאירן, ולוחמי החיזבאלה לא היו מיומנים בצורה יוצאת דופן. לא צריך להיות בוגר טכניון כדי לכוון RPG על טנק, או לכוון קטיושה דרומה ולהפעיל שעון עצר.

ובכל זאת, גם חבורת ילדים בני 15 עם אקדחים יכולה להסב לך אבידות בלוחמת גרילה בשטח בנוי, וברשת הבונקרים.
אין פה עניין של "ניצחון" או לא "ניצחון". העובדה היא שכניסה לשטח שהוכן מראש להתנגד לפלישה קרקעית, תעלה בכל מצב בקורבנות רבים. כאשר מתחת לכל שיח יכול להסתתר חזבלון, ועל כל דרך אפר התמינו מטען נפץ גדול- אולי "ננצח בנקודות" (ואולי כך היה) אבל נספוג אבידות קשות, בלי קשר לצורת ההתנהלות של הלחימה.

גם אם הלחימה תתנהל באופן מושלם ותביא לנצחון מוחץ- אני לא מוכן לקבל המחיר הכבד שכרוך בכניסה קרקעית לשטח אויב מבוצר ושורץ בלוחמי גרילה (כן גם לוחמי גרילה בלתי מיומנים).

את היכולת הגבוהה של יחידות החי"ר והשריון של צה"ל צריך לשמור למקומות בהם אין ברירה אלה להיכנס קרקעית ולבצע פעולות פינצטה- קרי הגדה ועזה.

את המלחמה האחרונה היינו צריכים לנה"ל מרחוק. זאת דעתי.

שיפסיקו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שלא יעילות , וישקיעו יותר באיתור והכשרה של גורם אנושי במערכה הזו .
ברוב המצבים במלחמה כזו השניים - שלושה שנמצאים בתוך השטח, עושים עבודה יותר טובה והרבה יותר יעילה ועם תוצאות פי 5 יותר טובות מכול מזל"ט \ לווין \ אחלה פצצות של ח"א .וזה בלי להכנס לסיכון שבעניין שקיים בדיוק כמו שקיימים סיכונים לתו"ל הלחימה של היום בטרור

ראשית מבקש להציע כאן נקודת מבט שלא זוכה לטעמי לדגש מספיק, ולכן גם למעט מדי חסידים.

החיזבאללה הוא ארגון צבאי אשר מתוחזק על ידי מדינה (איראן) לשם השגת יעדים המוגדרים על-ידי איראן.

זו האבחנה הנכונה לדעתי לגבי "מיהו חיזבאללה".

כדי לשכנע אציג מספר טיעונים:

1.אמצעים ומשאבים
לחיזבאללה אמצעים שערכם (מחיר) כה גבוה עד כי ברור שאינו יכול לקנותם או לייצרם בעצמו. לדוגמה- ראו המתרחש ברשות הפלסטינית. לפלסטינים יש יותר כח אדם, ואף מערכת כלכלית מסוימת הכוללת ייצור, חקלאות ומסחר שעולים על אלה שלרשות החיזבאללה בדרום לבנון. למרות כל אלה לא מצליחים הפלסטינים (גם הרשות הפלסטינית) להעמיד אמצעי לחימה או פרויקטים אזרחיים בסדר גודל דומה לסך העלות של כמות ואיכות אמצעי הלחימה שברשות החיזבאללה.
מאחר שידוע לכולנו שאין לחיזבאללה איזורי תעשייה, מפעלים, שטחים מסחריים ומערכת חקלאית גדולה ומפותחת (למעט תזכורות לעיתים אודות שטחי גידול צמחים לסמים), הרי המסקנה היחידה היא שהחיזבאללה משיג את האמצעים (בכמות ובאיכות שהודגמו במלחמה) על ידי משאבים רבים שלא יכול היה לייצר לעצמו. מכאן שגוף אחר מימן אותו, ובלי לקבל תמורה (להבדיל מעסקת קנייה של נשק המבוצעת ע"י מדינה, כמו איראן הקונה נשק מרוסיה).

2.פעולות ומטרותיהן-אסטרטגי\ארוך טווח
החיזבאללה נוקט פעולות אשר אינן מביאות כל תועלת לחבריו או למשפחותיהם. בוודאי לא באופן ישיר (הרי בתיהם נהרסו והיו להם אבידות גבוהות בנפש- גם למי שלא נטל חלק פעיל בלחימה), אך גם לא באופן עקיף- הרי מדינת ישראל יצאה מלבנון כבר בשנת 2000, ומאז לא נקטה כל פעולה כלפי לבנון. אם כבר, חיזבאללה היה אמור לפעול נגד סוריה, אשר באופן פעיל התנקשה בבכירים לבנוניים, ומשפיעה עד היום באופן מגביל או הרסני על החיים בחבלים שונים של לבנון. מכאן ש"סילוק ישראל מלבנון" הוא רק נושא אחד והתחלתי מתוך מטרות הארגון.

3.פעולות ומטרותיהן-טקטי\טווח קצר או מיידי
גם לאחר תגובתה המפתיעה של ישראל לחטיפת חייליה, לא בחר החיזבאללה לנטרל את העילה לפעולתה (להחזיר החיילים מיידית או לשמור על נצירת אש מלאה ולנסות להפיק רווח דומה לעסקת טננבאום מערוץ הידברותי). במקום זאת, בוצע מהלך של מלחמה בכל או רוב האמצעים מול ישראל, ורק לאחר שוך הקרבות בחר ראש הארגון להתנצל על המלחמה והשפעותיה על הלבנונים.

4.זיקה רעיונית ומבצעית
גם כאן אין האירגון קרוב למי משכנותינו, וראשו בוחר ללעוג למנהיגי המדינות הערביות, ולהתייחס בכבוד רק לאיראנים (שאינם ערבים!). גם מבחינת הרעיון היסודי, זה שעליו מושתתת תפישתו של הארגון, מדובר על שלילה מוחלטת של זכות הקיום של ישראל. מונחים אלה מופעים רק בדברי האיראנים, אפילו הסורים אינם מתבטאים כך נגד הקיום הישראלי.

5.שיוך דתי
אמנם ראש הארגון הוא סוני (חריגות חשובה השווה דיון נפרד), אך הארגון על כל חבריו הוא שיעי!
כל המדינות הגובלות איתנו הן סוניות, כולל סעודיה (מולדת ה"ג'יהאד העולמי" אל-קאעידה שלא הצטרף כלל לברכות על המלחמה בין השיעים לציונים...). השיעים הפעילים המשמעותיים היחידים באזור כולו הם האיראנים.

בשל כל אלה אני מציע להפסיק לייחס לחיזבאללה עצמאות במישור המדיני, פוליטי, אסטרטגי ודומיהם.

אני כן קורא לכולם להפנים כי החיזבאללה הוא שלוחה מרוחקת בעלת אוטונומיה מוגבלת של שלטון האייאתוללות האיראני.

כעת, בבואנו לבחון דרכי התמודדות מול ארגון זה, יש להבין כי אין טעם בהפעלת לחץ על מי שאינו בעל תפקיד בארגון, מן הטעם הפשוט שמי שאינו פעיל בארגון, הינו רקע, תפאורה בלבד, ומשולל כל יכולת השפעה על המכוונים והמממנים מטהראן. לא מעניין אותם כמה לבנונים לא-חיזבללאים נפגעים, ובקשר לאנשי החיזבאללה, אלו מחונכים ל"איסתישהאד"(-הקרבה לשם שמיים) ממילא.

מסקנה שנייה היא כי על מנת לשלול מחיזבאללה את היכולת להזיק לנו, עלינו לנטרל מעשית את יכולותיו, ולא להשקיע משאבים בלבנון שמסביב לארגון. אין מה לצרוב להם את התודעה (אם כבר, יש לצרוב למפעילים מטהראן את התודעה), אין מה להניסם מבתיהם (אלא אם אנו משוכנעים שזה מועיל לנו באופן מוחשי-מעשי בשלילת יכולת הפעולה של הארגון) ובוודאי שאין כל סיבה להמטיר על ראש האזרחים הלבנונים כרוזים עם קריקטורות (האם מישהו חושב ברצינות שלבנוני החשוף כל חייו לחינוך והסברה ערבית וגם תומכת חיזבאללה ישנה את דעתו בעקבות נייר נושא מסרים שמקורו בישראל, השטן הקטן?)

המסקנה השלישית והמבצעית היא שכל פעולה מול החיזבאללה חייבת לראותו ככוח צבאי עם שיטות פעולה ייחודיות, שלא חשוב אם תקראו להן "גרילה" או "טרור", ממילא הלא-ישראלים קוראים להן בשמות אחרים, ולכוחות שיבצעו למעשה את הפעילות מול הארגון לא חשוב המינוח המדויק, חשובים מודיעין זמן אמת והפעלה טכנית וטקטית נכונה.

כעת אסקור מספר שיקולים מרכזיים שלשיטתי יש לכלול בעת חשיבה על אופי הפעילות מול הארגון:

1. הפעלת הכוח תהיה למטרת נטרול והשמדה של יכולות צבאיות אשר בידי החיזבאללה. ליכולות לא-צבאיות אין משמעות, כי המוטיבציה ליצירתן והפעלתן נמצאת בטהראן, ושם מקורות המימון לבנייתן ושיקומן.

2.צמצום חיכוך עם בלתי מעורבים (או חפים מפשע, או בלתי-משויכים-ארגונית, או מאותגרים חיזבאללתית, או איך שתקראו להם)- שוב, מי שאינו פעיל בארגון, הינו רקע ותפאורה בלבד, ומשולל כל יכולת השפעה על המכוונים והמממנים מטהראן.

3.פעולה קרבית התקפית מלאה, במקום גישושים לקראת "היתקלויות עם מחבלים".
משמעות: תפיסתית- ציוד, תכנון והפעלת הכח להתקפה על יחידות צבאיות במקום פעולות "סיור, הרתעה, הפגנת נוכחות, איתור מחבלים ואמל"ח". אם ההגדרה לדרגים הצבאיים תהיה כזו, כל כפר יטופל כמגנן או יעד צבאי, במקום לקבל התייחסות של יישוב המכיל מספר חמושים.
גם אם פעולות ההתקפה יתוכננו באופן ייחודי כראוי למאפייניה הייחודיים של פעילות החיזבאללה, ולא כמו תכנון התקפה על יעד חי"ר מבוצר קלאסי, עדיין יתקבל הבסיס ליישום היתרון בעצם היותו של צה"ל צבא מאורגן בעל עורף ארגוני, תכנוני וכמותי הגדול ועדיף פי כמה על זה של החיזבאללה.

ועניין שבגבול אשר בין טקטי לאסטרטגי-
הקרב המשולב הינו יותר מאשר כמה מפקדים מול מסכי מחשב וכמה יחידות עם ציוד פוטוגני. הקרב המשולב הוא קודם לכל חשיבה המתייחסת למערך הכוחות ומגוון יכולותיהם בכפוף לתנאי השטח, הזמן, המרחב (גם המדיני-פוליטי) והאויב. רק אחרי כן מדובר בתיאום בין הכוחות בזמן אמת.

נגמר לי העט...

"לא חשוב מה הגויים יגידו, חשוב מה היהודים יעשו" דויד בן-גוריון. -וזה לא גורע מחשיבות ההתייחסות למה שנראה שהגויים בסופו של דבר עלולים לעשות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

הניתוח אישי, אך המקורות המשמעותיים גלויים- אינטרנט, ספרי היסטוריה, כתבות בערוצי טלוויזיה שונים.

גילוי נאות- אני חשוף לחומרים בעלי סיווגים שונים, אך לא עירבתי בתגובתי הזו כל חומר שבא ממקור מסווג.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

איזה ראש ארגון סוני?
דומני שנסראללה הוא שיעי כשר כדת עלי וישמעאל...

אגב - יש לי תיאוריה לא מוכחת שנסראללה החליף את מוסאווי בעיקר בגלל הדמיון החיצוני הרב בין השניים, מה שבוודאי חסך כסף רב על החלפת כרזות של הארגון...

אבדוק את עצמי אם כי אני עדיין חושב שהמקור בקשר לזהותו של נסראללה אמין.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

כי אם היה , רק אז יכול להיות מנהיג סוני התוך ארגון שיעי .
וברצינות עכשיו , היסטורית . שתי הדתות הנ"ל במלחמה עוד מימי הנביא מוחמד .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד אגב - יש לי תיאוריה לא מוכחת שנסראללה החליף את מוסאווי בעיקר בגלל הדמיון החיצוני הרב בין השניים, מה שבוודאי חסך כסף רב על החלפת כרזות של הארגון...

לפני זה הוא גם מילא כול מיני תפקידי שדה בארגון .

אולי שווה להצניח איזה תחליף מתון מטעמנו (דומה בגובה, במשקל ובמראה החיצוני- מה שמשאיר בעיקר את אחד הרבנים המקובלים) טרם נחסל את חסן. השאלה היא האם נוכל למצוא רב מקובל מתון מספיק שלא יחריף את המאבק.

אין מקום רחוק מידי.

מהיכן אתה כותב? ב-0701 אני כבר בעבודה במצב שלא מאפשר לי נגישות למחשב, מה ההסבר שלך לשעה כזאת?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אל תדאג אני לא כותב מהעבודה

אין מקום רחוק מידי.

מעבר לעובדה שאני אישית מסכים עם דעותיו.
אין לי מה להוסיף, אי אפשר היה לכתוב את זה יותר ברור.

אין מקום רחוק מידי.

ראשית, דיון עמוק בנושא שגם אני חושב עליו חודשיים.
עד כה אנו מתמקדים בשתי רמות:
א. תיאור אסטרטגי גיאו-פוליטי-דתי-היסטורי של החיזבאללה כתנועה וכארגון לוחם.
ב. תיאור טקטי של לחימת החיזבאללה, ושיטות נגדה.
לדעתי חסרה רמה באמצע, שהיא עדיין צבאית אך ברמת ניהול מלחמה נגד החיזבאללה.
א. לחיזבאללה יש מאפייני גרילה שמחסנים אותו יחסית בפני מתקפה "קונבנציונלית" קצרה; במיקרה הגרוע ביותר מבחינתו, הוא מסתיר את רוב כוחותיו, נטמע באוכלוסיה ומפעיל חלק קטן מכוחו (כדי להראות שלא הובס), ומכריז ניצחון בסוף. הוא הרי לא באמת צריך להגן על שטח אלא רק להפגין נחישות. הוא לא צריך לעצור אוגדה אלא רק לפגוע בכמה טנקים. למשל, גם אם היינו מסיימים את המלחמה תוך שבועיים, על הליטני, עם 30 הרוגים החיזבאללה היה משדר שניצח. לצה"ל לא יהיה לעולם מודיעין מלא על אירגון כזה שיאפשר שיתוקו בהפתעה. הנ"ל נכון גם אם האירגון פועל בהכוונה זרה (סורית/איראנית), כל עוד החפ"שים הם לבנונים מקומיים ולא סורים/ איראנים.
ב. לכן הדרך היחידה להשמיד אותו היא ע"י שחיקה לאורך זמן: שורה ארוכה ורציפה של מעצרים, מארבים, סריקות וחקירות. לא צריך לשהות בשטח לבנון, אבל ההשפעה על החיזבאללה צריכה להיות רציפה ושוחקת. כך צה"ל עושה בהצלחה באיו"ש בשנים האחרונות נגד האירגונים הפלסטינים, וכך חלקית קרה בשנים האחרונות ברצועת הביטחון כשהמפקדים טענו שאנו מנצחים את החיזבאללה. כבר חודש אני מחפש מין "איגוף", שיאפשר להכריע החיזבאללה במהירות, ועד כה לא מצאתי.
ג. למצער, לחיזבאללה יש הרתעה יעילה נגד סוג לחימה כזה: ירי רק"ק לשטח ישראל, שאינו נסבל לאורך זמן. חלקנו שכחנו, אך לפני המלחמה הארגון איים לא רק על הצפון, אלא עד ת"א. רק"ק אלו מסופקות, כמובן, ע"י סוריה ואיראן. בהינתן הרתעה זו, טקטיקות לו"ז/ לוחמה נגד גרילה הינן מעט חסרות טעם, כי ממילא לא יהיה ניתן להפעילן לאורך הזמן הנדרש להשפעה מצטברת משמעותית.

כך ישראל נמצאת כבר שנים במצב של שיתוק, בו מחד החיזבאללה מאיים עלינו בקיומו ומאידך מרתיע אותנו ממכת מנע. שיתוק זה הוא כולו ברמה הצבאית, ולא צריך לחפש במאפייני השיעה והסונה כדי להבין אותו.

במידה ונחליט להשמיד את החיזבאללה (ולא רק להרתיע אותו) ניתן לעשות בשתי דרכים עקרוניות:
א. פעילות מבצעית רצופה בלבנון, תוך ספיגת רק"ק (כמו שחשש מפיגועי תגובה לא עצר את הלחימה בטרור באיו"ש. יש לציין כי חיזבאללה מראה יכולת איפוק גדולה מהחמאס ובוודאי יותר מיתר האירגונים בפעילות נגד אזרחים).
ב. מהלך מקדים שיפרק את החיזבאללה מהרק"ק, ואז פעילות מבצעית רצופה בלבנון. מהלך מקדים כזה יכול להיות פגיעה חמורה באיראן/ סוריה / לבנון כתגובה לירי רק"ק, שיביא אותן להגביל את החיזבאללה.
בפועל, כניראה יש לשלב את הדרכים: להרתיע מפני רק"ק ארוך טווח, ולפעול באופן רצוף תחת איום רק"ק מתמיד בקרבת גבול הצפון.
כלומר, במלחמת לבנון 3 צריך להסלים את המצב, לפגוע בסוריה ו/או באיראן, ואז להפסיק אותה חד-צדדית ללא הסכם, ולהמשיך לשחוק את החיזבאללה בשטח.

הפתרון לחזבאללה נמצא בתוך לבנון עצמה,לאחר שהסורים הפכו לנטל ועפו,הצטרף החיזבאללה למסע האלונקות המתיש לש המדינה הזו.

למרות שחלק מהתגובות פה מתייחסות לשיעים כמיקשה אחת (זה כמו להתייחס לוויז'ניץ ובני עקיבא כמיקשה אחת) הם למעשה מפוצלים ועויינים למדי,נסראללה ומוסאווי מקורם באירגון אמאל הלבנוני,הפרישה שלהם מאמאל והקמת החיזבאללה נבעה מהבדלי תפיסה מהותיים בין שני האירגונים,בעוד אמאל ראה בעצמו אירגון שיעי לייט תוך לבנוני,מוסאווי רצה אירגון ראדיקלי לוחמני על-לבנוני.

מעטים יודעים שאמאל כמעט גוייסו לצבא אד"ל של טרום שלום הגליל,כיום עם אופוזיציה חריפה מצד אמאל הדרוזים והנוצרים,ללא נוכחות סורית ולחץ בינלאומי חיזבאללה יהיה מוגבל מאד בפעילות שלו,הייתי קורא את השורות מעבר להצהרות פומביות אלו או אחרות בכדי להבין את המצב האמיתי של חיזבאללה.

אגב לדעתי את העימות הבא ינהלו דווקא האירגונים הפלסטינים מלבנון - בחסות לוגיסטית כמובן של חיזבאללה.

הנה צילום מסך של תגובה לשאלה בפורום שהופנת ליורם המיזרחי,מי שיודע במי מדובר מכיר את הסיגנון,לאחרים כדאי לקרוא וללמוד קצת הסטוריה שלא נכתבה בספרים.
(החצי משפט הראשון מתייחס לשאלה שהפנתי אליו בנוגע לבכיר בצד"ל שקבור בישראל)

בו נסתכל על ההסטוריה של מלחמות גרילה מוצלחות.
מקרה ראשון מלחמת וויטנם. בעזרת מלחמת גרילה אפקטיבית הצליח הוויטקונג לגרש את ארה"ב. צריך לזכור כוחות אלו חומשו ביד נדיבה ע"י ברה"מ.
מקרה שני הפלישה הסוביטית לאפגניסטן גם פה כוחות המוג'הדין קיבלו נשק מתקדם מארה"ב.
מקרה שלישי עירק היום גם אחרי 3 שנים של מלחמה האמריקאים לא מצליחים להשליט סדר וכל זה מכיוון שלחמים ונשק ממשיכים להיכנס לעירק מגבול אירן וסוריה.
גם המקרה הלבנוני אירן חימשה את החיזבלה לפני המלחמה ואחריה היא מחדשת את המלאי במרץ. לא נישכח את סוריה שעוזרת לאירנים ולמעשה דרכה התחמושת עוברת לחיזבאלה.

אם מסתכלים על הדברים האלה ניתן להגיד נחסום את הברחות הנשק והאספקה ופתרנו את הבעיה ולמעשה ענין של זמן עד שכול אירגון גרילה יצתרך להיכנע או להריד משמעותית את הקיף פעלתו. קל להגיד קשה מאוד לעשות. לא ארה"ב ולא ברה"מ היו מסתכנות בלחימה בינהם בגלל סיכסוך מקומי. גם היום בעירק האמריקאים לא מצליחים לסגור את הגבלות ולכן הם ממשיכים לספוג אבדות.
במלחמת לבנון השניה צה"ל העזרת חיל האוויר ניסה לסגור את הגבול הסורי שרק משם הגיע הנשק ותגבורת מאחר שהים היה סגור הרמטית וגם הדרך האווירת. גם אם חיל האוויר נחל הצלחה חלקית למעשה עם סיום המלחמה הנשק חזר לזרום.
אם נסתכל על המלחמה בפלסטינים ניתו לראות שבגלל שאת הגדה מקיפה ישראל ההברחות לשם גם אם קימות הם במיספרים קטנים ולמעשה צה"ל השתלט על המצב שם. לעומת זאת בעזה המיוחד לאחר ההתנתקות (ואל תיכנסו פה לפוליטקה) והיציאה מציר פלדלפי נשק ולחמים נכנסים לעזה כל הזמן. לכן החמ"ס כל כך חזק שם.

לסיכום אני יודע שלא נתתי פתרון כי הוא לצערי לא תמיד אפשרי. היתרון שארגון גרילה כזה לא יכול לכבוש לך שטחים הוא יכול להציק בגבול ולהכין לך מלכודות ומערבים ברגע שאתה נכנס לשטח שלו. התקפות אוויריות יכולות לגרם לו נזק גדול אבל לא להכניעו. מקרה קוסובו היה יחיד במינו מכיוון שלסרבים לא היתה דרך של ממש לפגוע בכוחות נט"ו. לישראל במלחמה האחרונה לא היה את הזמן הדרוש על מנת להמשיך בהפצצות תוך כדי ספיגת 100-200 קטיושות ביום. תארו לעצמכם מצב שבמלחמה האחרונה היה לישראל נשק אשר מסוגל לירט קטיושות. החיזבאלה היה מוצא את עצמו במצב של הסרבים בלי יכולת תגובה ממשית והינו יכולים להמשיך להפציץ עד שהם היו מתחננים להפסקת אש ומחזרים את החילים החטופים. לא ניכנס לפרטים טכנים אבל הטכנוגיה אפשרית הבעיה היא כסף כמו תמיד. לדעתי מדינת ישראל צריכה להציב לעצמה יעד לאומי לפתח מערכת כזו כמה שזה לא יעלה זה כנראה יהיה יותר זול מהמלחמה האחרונה או מגדר ההפרדה.

בערך כמו שנלחמים באש"ף במלחמת של"ג. מה רע? אותם עקרונות רק האויב משופר והיכולות של הצבא משופרות.

כדי ליצור פיתרון לאורך שנים ואולי אפילו סופי ומוחלט צריך כמעט בכל תסריט אפשרי עזרה מתוך לבנון. עד כמה זה הגיוני למצוא שם עזרה אחרי התנהלות צה"ל מול בעלי בריתה בעבר? לא יודע, אבל זה לא פסול כי כשגורמים מסוימים בלבנון יראו את החיזבאללה מורד מגדולותו הם יתפתו למנוע את עליתו מחדש, זאת לאור האנטגוניזם והפחד אותו מעורר החיזבאללה בקרב חוגים נרחבים בלבנון.

ובכן, תסריט אחד לניצחון על החיזבאללה - ישראל כובשת את לבנון כולה בצורה נכונה ותוך כדי השמדת מרבית לוחמיו ואמצעיו של החיזבאללה, שולטת במדינה וחוסמת את גבולותיה, מגייסת ומחמשת גורמים פנימיים ועושה עוד פעולות ליצוב הארץ. זה שאפתני, אבל לא מדע בדיוני. כמובן שאני מדבר בקווים כלליים בכוונה הרי אני לא גנרל וברור שיש פה נעלמים רבים. מה אתם חושבים, האם יש לישראל יכולת לבצע דבר כזה (מבחינת יכולת צבאית וכלכלית נטו)?

זה מה שניסתה לעשות ארה"ב בעיראק ותראה אותה היום. לכבוש מדינה שלמה על מנת להפיל קבוצה מסוימת ולהקים במקומה קבוצה אחרת יהיה בלתי אפשרי לדעתי. ההסתבכות בלבנון תגרום לנו בלאגן עצום.. תחשוב מה זה- ישראל נכנסת וכובשת את לבנון כולה. זה להחזיק כוחות שם, לשלוח אספקה, גיוס מילואים כולל, תמיכה ציבורית נרחבת וגם גב מהעולם, ואם לא אז לפחות מארה"ב. ואחרי שדאגת לכל אלה, אתה צריך לקחת בחשבון שחיזבאללה לא יעשה לך שם חיים קלים. מלחמת הגרילה שלו תהיה חריפה בהרבה ממה שראינו עד עכשיו.. תזכיר יותר את השנים האחרונות שלנו ברצועת הביטחון.

הפתרון הוא, כמו שאמרו לפני, זה להצטייד באותה טכנולוגיה שמיירטת רקטות וקטיושות, ובאותו הזמן, בסיבוב המלחמה הבא, פעולות קומנדו בעורף האויב סטייל בעל בק, שיגרמו לפחד, בלבול והרגשת נרדפות, שאיפה לחיסול הצמרת של חיזבאללה עם כל הקושי שבדבר. בלחימה של הכוחות הקרקעיים המטרה צריכה להיות התשת החיזבאלונרים בשטח בעזרת ניתוק דרכי אספקה ולחימה איטית וארוכה שתשבור אותם לבסוף. זה הפתרון שנראה לי בכל אופן.

"מדינה שלמה על מנת להפיל קבוצה מסוימת ולהקים במקומה קבוצה אחרת יהיה בלתי אפשרי לדעתי"

- זה אפשרי אם יודעים להעריך נכון את הכוח שצריך להפעיל ואת הצעדים שיש לנקוט בהם מיד לאחר הכיבוש. השאלה היא אם זה שווה את זה (לא תמיד).

לבנון פשוט קטנה הרבה יותר וישראל יכולה להחזיק יותר חיילים פר X תושבים בלבנון משארה"ב מחזיקה בעיראק. אם למשל ארה"ב מתגייסת למשימה הזאת כלכלית ויהיה אפשר תוך זמן קצר להרים בלבנון כוח צבאי מקומי אז הכל נראה יותר סביר.

שוב, אני יודע שזאת שאלה שמציבה אותנו במצב היפוטטי שאין לנו כלים לחזות את מהלכו, אבל רציתי לשמוע מה אתם חושבים.

ההצעה שלך כבר יושמה בעבר, אף אחד לא שכח שהיינו בלבנון 18 שנים. טוב לא יצא מזה, ועובדה שיצאנו משם.

ודבר שני - דברים משתנים.

איך תחסל? בכל עימות איתנו הוא מתחבא עמוק עמוק בשגרירות סוריה או איראן, אני די בטוח. אלא אם כן אתה רוצה לפתוח גם איתן חזית, ואז באמת שנסראללה הוא הצרה הכי קטנה שלך

אני לא מדבר על חיסול ספציפי של נסראללה, אלא על הגדרת מטרה לפעולות המיוחדות בעורף האויב לחסל בכירים בחיזבאללה. אם נראסללה יזדמן לנו בדרך- אדרבא. אבל חיסולו הוא לא המטרה העיקרית. אני חושב שהיחידות המיוחדות שלנו והמודיעין הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולותיו לצוד אנשים מאוד ספציפיים ומאוד שמורים ומוגנים גם כשהם במיטותיהם. מה שניסיתי להגיד הוא, שלצד המלחמה הקונבנציונלית של חי"ר ושריון נגד המחבלים (שגם כאן צריכה להשתנות השיטה), תהיינה פעולות תכופות של היחידות המיוחדות שמטרתן להכניס לפאניקה את ההנהגה הבינונית והבכירה של חיזבאללה. יודע מה? אפילו פעולות דוגמאת בעל בק מספקות את המטרה במקרה זה- נחיתה במקום שנחשב למעוז החיזבאללה בעומק לבנון, שהייה ממושכת ובטוחה של הלוחמים, איסוף מודיעין, חטיפה של מבוקשים והסתלקות מהמקום באופן חלק. האפקט שנוצר כאן הוא אדיר..

מניעת הגעת אמל"ח לידי הארגון, והסרת האיום הסורי על ממשלת לבנון.
השיטה:
1. הסכם שלום כולל עם סוריה שבמסגרתו תחייב סוריה להמנע מהתערבות בענייניה הפנימיים של לבנון, כולל העברת כלי נשק מאירן לחיזבאללה, בעזרת פיקוח בין לאומי הדוק.
2. מלחמה עקובה וכואבת בסורים ולסורים שמטרתה השגת הסכם שישיג את אותו הדבר.

את החיזבבלה אי אפשר לנצח כמו צבא סדיר, הזנקות מטוסים שיירטו משגרים, הפעלת גדודים שלמים וכיבוש כפרים, הכנסת גדודי טנקים לכפר,

מה שהיה צריך לעשות זה לשלוח צוותים, צוותים קטנים שיתפרסו בדרום לבנון, יקימו מארבים, שלא יראו נוכחות, ושלא יכבשו כפרים, וכך לצוד את המשגרים, ואת המחבלים, ובעותה העת להטיל עוצר על לבנון מבחינה אווירית וימית,

פעולה בסגנון הזה לא תגרום לעולם, להפעיל לחץ על ישראל להפסיק עם התוקפנות, לא ההינו מקבלים תמונות של אלפי בתים מוחרבים עד היסוד ומאות הרוגים חפים מפשע.

ואני לא מדבר על 10 צוותים קטנים שיקימו מארבים, אני מדבר על כמה מאות צוותים שיקימו מארבים, במטעים, צירי גישה, על גבול הגדר, ועל כול המקומות שמהם החיזבללה משגר קטיושות וכ'ו,

אוגדות טנקים, עשרות מטוסי קרב ומסוקים, וחטיבות חיר, מקומם במלחמה צבא סדיר שנגדו אפשר להפעיל את מלוא העוצמה הצבאית מבלי לחשוש מה יגיד העולם, ולחיי חפים מפשע,

מה לעשות שטנק זה לא כלי כירוגי לניתוחים עדינים.

הדבר שאתה מציע בעצם נוסה בתחילת המלחמה והוא אחד הסיבות לכישלון בה - יחידות בסדר גודל קטן החלו פועלות בדרום לבנון והן לא הצליחו להביא לשום הכרעה (ואיך יצליחו???). בזמן הזה, צפון הארץ מופגז באלפי רקטות.. והתושבים מחכים עד שהפעולות "הכירורגיות" יתחילו להשפיע.

אפשר לחשוב שכשמכניסים את המילה "גרילה" אז פתאום כללי לחימה בסיסיים משתנים ולילה הופך ליום ויום הופך ללילה. שריון, מטוסים, חי"ר, יחידות מיוחדות - כל אלה מרכיבים צבא ואיתם נלחמים במלחמה.

אין ברירה, חייבים קודם כל לצאת למלחמה נגד סוריה ולהכריע אותה באופן סופי ואפילו לכבוש באופן זמני את הגבול שלה עם בקעת הלבנון. אחר כך חייבים לצאת למבצע בשתי חזיתות נגד חיזבאללה, תקיפה מסוריה ומישראל. המערך של חיזבאללה ליד גבול סוריה הוא ברובו לוגיסטי ולכן הוא חלש בהרבה מאוגדות באדר ונאסר שמגנות על הגבול עם ישראל ועל המרחב של הליטני. חיסול מהיר של המערך הלוגיסטי מהקרקע בנוסף לתקיפה משתי חזיתות (צפון מזרח ודרום) של אוגדות באדר ונאסר יכול למוטט את חיזבאללה.

כמובן שמלחמה כזו חייבת להיות מהירה, אין זמן לעצור אחרי הכרעת סוריה כדי לקחת אוויר, חובה ישר ליצור צירי תנועה לוגיסטיים מאובטחים עד הגבול של סוריה עם בקעת הלבנון ולתקוף בלבנון.

ישנו קישור לסרט שמתעד לחימת שריון בגרוזני בפורום שלנו.
מפחיד לחשוב על תסריט דומה בלבנון, אך צריך להבין שיש מגבלה לכוח ולפעמים לא צריך לייצר מטרות גדולות כדוגמת טנקים, מטוסים וסטי"לים.
התשובה צריכה להתבסס על לוחמת מודיעין קשה, הפחדה (חיסולים, ואני עדיין זוכר את התשובה לחיסול מוסאווי) הפעלה של לוחמה פסיכולוגית והרחבה של הקרעים הפנימיים בתוך האוכלוסיה האזרחית בלבנון
,אני עדיין זוכר את הקרבות בין צדלני"קים שיעיים עם צדלני"קים נוצרים בגלל שטויות.
אבי.

אבי ש.

הרוסים לא בחלו בשום אמצעים ואפילו שיגרו טילי קרקע-קרקע על גרוזני בסדר גודל של טילי סקאד. (והם עוד טוענים כלפינו על שימוש בכח מוגזם...).

חוץ מזה שהכשל המרכזי במלחמה האחרונה היתה ההססנות להתקדם, על כל טנק שנתקע עצרו את כל ההתקדמות. אני זוכר שאמרו לנו במלחמה האחרונה שחטיבה X הולכת לבצע מהלך מסויים עד לנקודה מסויימת ואז באותו לילה אמרו לנו שלא כי טנק עלה על מטען והכל נעצר, מכאן והלאה אני זוכר שבוע שלם שבו נערכו שלושה מבצעי חילוץ לטנק ולטנק נוסף שנפגע בחילוץ הראשון. המשימה של אותה חטיבה להגיע לאותה נקודה פשוט בוטלה לגמרי. לפי דעתי זה ביזיון.

תשאלו את קהלני האם היה עוצר את ההתקדמות מול הסורים בגלל שהלך לו טנק אחד...

לא הפנימו שנמצאים במלחמה ולא באיזה מבצע... ההססנות שמטרתה היתה למנוע נפגעים גרמה רק לספיגת נפגעים ללא תוצאות משמעותיות. כלומר תשלום המחיר ללא קבלת התמורה. במקום לגייס 4 אוגדות מילואים, לערוך אימון מסודר של לפחות 3-4 ימים, באימון הזה מגלים את כל התקלות וכל החוסרים, ואז לאחר מכן בצורה מסודרת שוטפים באש את כל דרום לבנון בלי לעצור על כל טנק שנתקע.

חכמים ממני אמרו "על הגנרל לשאוף להכרעה מהירה במקום להיכנס למסעי מלחמה ממושכים" - היו צריכים בצה"ל לקלוט לאחר הכישלון בעזה של כל אותן מבצעי כניסות ויציאות שמטרתם התשה, ובצה"ל דיברו במפורש במושגים של "התשה" היו צריכים לקלוט שאם מלחמת התשה מול אירגון חלש יחסית כמו החמאס לא עובדת, ושמזה מספר שבועות הפלסטינאים לא הרימו דגל לבן והחזירו את גלעד שליט אז בוודאי ובוודאי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא תעבוד מלחמת התשה מול החטיבה האיראנית "חזבאללה" (נשק מאיראן, אימונים באיראן, הוראות מאיראן - חטיבה איראנית) אבל כרגיל פה אין קליטה...

החיזבאללה הוא כמו עשב שוטה, לא משנה כמה תחתוך אותו, הוא יצמח מחדש,
הדרך היחידה היא לעקור אותו מהשורש.


צהל במלחמה הזו ניסה הרבה לגרום לעם הלבנוני להתמרד מול החיזבאללה - אבל החיזבאללה, או לפחות הארגון הלוחם מהווה חלק קטן מן האוכלוסיה, והאוכלוסיה לא משפיע עליו, היא משפיעה על הארגון הפוליטי החיזבאללה - אבל לא על ארגון הטרור חיזבאללה.
כך שאם רוצים לפגוע בחיזבאללה, צריך לתקוף לא את הלבנונים, אלא את האיראנים,
כן, זה יביא אחריו השלכות כבדות, אבל לא משנה כמה חיזבלונים נהרוג, כמה נשק נשמיד להם, זה זמני ביותר, תוך חודשים ספורים איראן מספקת להם נשק חזרה,
והמנהיגים שהיו קבורים בבונקרים יגייסו בעזרת נאומים משכנעים עוד לוחמים.

אך, אם חיזבאללה לא יקבל תמיכה מאיראן (וזה לא אומר רק לתקוף את איראן, אלא אםיש פיתרון אחר כמו לנתק אותה מהחיזבאללה, בין אם בדרכי שלום או רק הפעלת לחץ דיפלומטי)
חיזבאללה בעצם לא יהווה בעיה

א. מאו טסה טונג, התייחס לטרור וגרילה, כיכולת לפעול כמו דג במים. כאשר המים היא האוכלוסיה האזרחית התומכת. צבא טרוריסטי כמו חיזבאללה, הוא קודם כל צבא. ז"א, שיש לו אוכלוסיה אזרחית שהוא חייב להתחשב בה ברמה כלשהי.

נכון, לחיזבאללה יש רגישות קרוב לאפסית לחיי אדם או רכוש מקרב תומכיו. לכן צריך להתאים את הלחץ הצבאי לרמת הרגישות שלו, עד שירגיש. אם האוכלוסיה תרגיש לאורך זמן מספק, כי החיזבאללה הוא גורם זר שלא מקדם את האינטרסים שלהם, כלומר גורר פגיעה נרחבת בהם, בסוף הם ינטשו וימרדו בו.

ב. אם לנצח נתחשב "בדעת הקהל העולמית" או ידידינו (???) באירופה, אז לא נגיע לשום מקום אף פעם. ידידיינו (???) התנגדו נמרצות להתקפות מנע, כמו במלחמת ששת הימים או מבצע אופרה. צריך לזכור, שהמערב הוא עולם נוצרי, ובמזרח עולם בודהיסטי. בעיני הנוצרים, מכת מנע או הגנה עצמית אינם מוסריים. העולם המערבי מנסה בכוח להכתיב לנו את תפיסת המוסר שלו. העולם הבודהיסטי מאמין שכל אלימות היא תוצא בלתי נמנע של הקיום האנושי, מעגל גדול של סבל שאי אפשר לפרוץ ממנו אלא אם מוותרים על הכל. אלא שאנחנו יהודים, אנו מאמינים שהרמוניה חברתית אפשר להשיג רק באמצעות צדק, ועשיית צדק דורש לעיתים קרובות הפעלת כוח. במילים אחרות, הבעיה של העולם אינה עם פעולה כזו או אחרת שלנו, אלא שעצם קיומינו כיהודים היא התרסה חצופה כנגד המוסר בו מאמינה שאר האנושות. המוסר היהודי אינו מוסרי בעיני אחרים והם מרגישים חובה לאכוף את המוסר שלהם על אחרים.

ג. כל ארגון טרור או גרילה יעיל, מאופיין בצבא סדיר גדול ששומר על עורפו, מאמן את אנשיו, מסתיר את ההנהגה שלו ומספק ציוד. מאחורי הגרילה הספרדים, עמד הדוכס וולינגטון וצבא האיפריה הבריטית. מאחורי הפרטיזנים בבילורוס ואוקרינה עמד סאטלין והצבא האדום. מאחורי הפרטיזנים היגוסלבים היוונים והצרפתים עמדו הבריטים, ומאחורי הפרטיזנים האיטלקים, הפיליפינים, הוויאטנמים והסינים (החבר'ה של צ'אן קיי שק), עמדו האמריקאים. מאחורי החיזבאללה עומדים האיראנים, ומאחורי החמאס הסעודים והאיראנים, מאחורי הפת"ח עומדים המצרים מיום היווצרותו.

היפטר מהמשטר הסורי והאיראני, וגם החיזבאללה יחלש מאוד.

ד. מבחינה צבאית, יש שתי דרכים מקבילות להלחם בחיזבאללה בתוך אסטרטגיה של לחימה מתמדת.
מלחמות פורצות בין מחזורים של בניית כוח והפעלתו ובניית כוח חדש. מלחמה מתמדת, מהסוג שמתבסס על רצף של פעולות קומנדו והתקפות טקטיות מהאויר יכול לשבש מאוד את תהליכי בניית הכוח של האויב למנוע או לעכב את המלחמה הבאה. זאת בתנאי שהנזק שהאויב חוטף הוא ממשי (שהבכירים שנחטפים לאויב הם באמת בכירים, ושמספיק מהם נופלים בשבי או נהרגים, שמחסני הנשק או הסמים שמפוצצים מהווים באמת אחוזים ניכרים ממלאי האויב).

אם האויב פותח בכ"ז במלחמה, אז חייבים להפעיל נגד האוכלוסיה שלו מכבש הרבה יותר כבד מזה שראינו במלחמה האחרונה.

ה. לחיזבאללה יש שלושה יעדים מול ישראל כדי לממש את חזונו: להשיג שטחים, לשחרר שבויים, לגרום למות יהודים.
לכן: שחרור שטחים לבנונים ואחזקתם תוך גירוש האוכלוסיה, צבירת כמות גדולה במיוחד של שבויים, והרג אלפי חיילי חיזבאללה (והצגת גופותיהם ופצועיהם), יפגע קשה במוראל החיזבללה אפילו במידה שתגרום להם לנטוש את האסטרטגיה שלהם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

במילחמה בין חוליות צבא, יש יתרון לחוליה בעלת רמת החיילות העדיפה: משמעת, אימונים, שימוש נכון בנשק שברשותם (ררנ"ט, רימונים, רובה... אולי טיל נ"ט).

אם צה"ל ירים שבעה מסוקי קרב ועשרה מטוסי F-16 כדי להוריד חוליה במקום פשוט לצלוף בהם עם רובה או תותח טנק... אז גם כך היפסדנו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה